"כניסת ספר התורה" (תמונות קשות מחגיגת בר-מצווה)

[falou]

ויום הולדת מטורף וצעקני במשחקייה של וידאו גיימס לילד בן 4 זה הגיוני?

 

זה בכלל לא על אותה סקאלה. יומולדת במשחקייה הוא לא פולחן אישיות של הזאטוט, סתם משהו שמאוד מעצבן מבוגרים, ומאוד משמח ילדים...

[אומי5]

אתה חושב שיש ילד, הזוי ככל שיהיה, שיהגה דבר כזה? אני מתערב שזה רעיון של ההורים שהתקשרו לחברת ההפקה ורצו משהו שירשים את האורחים שלהם, שהילד לא ישכח וכו'. מה שכן, נראה שגם הילד לא טמן את ידו בצלחת - תוצאה כנראה של 13 שנים של חינוך תואם.

עבדתי עם ילדים הרבה מחיי, תאמין לי הם יכולים להזות רעיונות הרבה יותר מוזרים.

לילדים נתקע משהו בראש ואז כל דבר יתקשר אליו, אם חפרו לו על תורה כל השנה האחרונה הוא יחשוב על זה, המבוגרים יקחו את צעד קדימה למשהו שגם יעבוד.

כנ"ל לגבי ילדה שמשום מה צדפות נראה לה הדבר הכי מתוק בעולם (יותר מידי בת הים ?) רק היא יכולה לחשוב על זה.

 

ילדים בגיל הזה נלחמים על המקום שלהם בעולם, הם בדיוק בגיל שהם מתחילים להבין את עולם המבוגרים ורוצים להראות שהם גם משהו/מישהו, וחגיגת הבר מצווה היא ההזדמנות היחידה להפגיז במשהו כזה, רעיונות גרנדוזים לחגיגות בר מצווה היו גם כשאנחנו היינו ילדים, רק שלנו היו הורים שידעו לעצור את זה.

[Gosser1860]

רק אצלי ה"ארוע" כלל עלייה לתורה וארוחה במסעדה עם בני המשפחה?

 

בעלייה לתורה הייתי כל כך נרגש, בקושי הצלחתי לקרוא, אך הכל נשכח ברגע שיידו לעברי כמות סוכריות מטורפת, כמות כה גדולה שלא נתפס הרעיון שנזרקו על ידי 3 בני אדם.

 

וכמו שאחד רשם, אחרי הישיבה בשירותים גם המסעדה נשכחה.

 

הדבר היחיד שנשאר מאז היא שרשרת שסבי וסבתי הביאו לי במתנה, וגם אותה אני עונד לעיתים רחוקות.

 

אכן, ההורים שלי עברו בהצטיינות: "החזק את ילדיך קצר".

 

אני מביט בסרטונים האלה ואני מקווה שהתרבות המוצגת בהם עוד לא מהווה רוב.

 

אריאל.

[elibaba]

כל מה שאני זוכר מהבר מצווה שלי זה שהייתי צריך לסחוב ספר תורה כבד מאוד מהמחילות האלה שליד הכותל איזה 200 מטר עד הרחבה וכל רגע היית בטוח שאני הולך להתמוטט, גם היה חם אחושרמוטה ובגלל שאני כהן קיבלתי לקרוא יותר, אז בכלל עוד שניה הייתי מתעלף שם ממכת חום.

 

תרבות השופוני המבחילה הזו מתחילה כבר בגן הילדים, למרבה צערי אני רואה את זה במסיבות יום ההולדת. היינו במסיבת גיל 4 של איזו ילדה בגן שאמא שלה שיפרה לי בעיניים נוצצות שהיא השקיעה 3500 ש"ח במסיבה (אגב, זה יותר נראה כמו 350 ש"ח בלחץ מבחינת האיכות), אני ואשתי הרהרנו לעצמנו שכנראה בשנה הבאה יום ההולדת יהיה בהוואי...

[ramir8]

אגב יהיה נחמד אם לאמא של יובל הסופרסטאר יתנו שלילה על נסיעה ב150 קמ"ש והסעה של הסופרסטאר ללא חגורה מאחורה.

אם עם הערסים שנסעו 250 בכביש בחוף זה היה אפשר, אז גם פה אפשר.

 

מחזק.

אני בשוק שאנשים עד כדי כך אידיוטים שהם מסוגלים גם לפרסם את הסרטונים האלה.

ילד כזה שבבר מצווה ראה את אמא שלו "עפה" על 150 (בהתאמה לקליפ) בזמן שהוא לא חגור מאחורה ולא עושה מזה ביג דיל, אני בטוח ב100% שבגיל 17 הוא יעשה דברים הרבה יותר גרועים עם האוטו פוזה שהאבא הפלצן שלו קנה לו. (לדוגמא מקרה הערסים שנסעו במהירות של 250 קמ"ש).

 

 

חבל שזה החינוך שהרבה מאוד אנשים נותנים לילדים שלהם.

 

 

לא מפתיע אותי בכלל שאנשים כאלה שמלאים בביטחון וחשיבות עצמית עושים דברים כאלה, ואני רואה קשר ישיר בין נהיגה כזאת ששמה פס על כולם, לקליפ כזה, לחנייה על שתי חניות, לדיבור בפלאפון בלי דיבורית בלי לשים פס על אף אחד, לילדים בני 10 שהולכים רק עם "מותגי על" שאני עד הצבא כמעט לא ידעתי על קיומם. בכולם יש מוטיב אחד מרכזי "תראו אותי".

[Transporter]

הבעיה כאן היא לא הילדים ולא הפייסבוק, אלא הורים שלא יודעים להגיד לילד שלהם לא.

הורים שלא יודעים להכניס את הילד לפורפורציות.

 

זה נכון ולא נכון.

אין ספק שצריך פרופורציות ולא צריך להרגיל את הילד שכבר בגיל 13 מוציאים לו כמה אלפי שקלים על ריקוד\קליפ\תחפושת,

אבל מצד שני, כשאתה גדל בעיר\שכונה מסוימת, והרבה חברים שלך חוגגים בדרך הזו, גם אתה רוצה להיות כמו כולם, ואבא שלך לא יתן לך ללכת לישון בהרגשה שלכולם יש ולך אין, ולכן אם החבר הכי טוב שלך הקליט קליפ, אתה תקליט תקפוץ מתוך עוגה.

זו לא תחרות, אלא רצון של הילד להיות כמו כולם, ולא שונה לרעה.

ברור שהיום, בגיל 25, אני יכול להסתכל על הפאן הכלכלי ולהגיד "פאק, לשלם כמה אלפי שקלים בשביל איזה גימיק של צדפה, שאחרי 2 דקות כולם שוכחים ממנה- כבר עדיף לקבל את הכסף במתנה מההורים ולחסוך אותו".

 

אבל בגילם הילדים לא חושבים על זה, אלא על זה שהם לא רוצים להיות נבדלים מכולם.

 

ואם נהיה כנים- גם אנחנו רוצים להתחתן באולם יוקרה, עם אוכל ברמות הכי גבוהות, עם דיג'יי שירקיד אפילו את הסבתא שחגגה 100, ועם האלכוהול הכי איכותי, כדי שכולם יגידו שבחתונה שלנו היה הכי כיף.

אותנו לא מעניינת תפאורה בצורת צדפה, אבל יש דברים אחרים שמעניינים אותנו, שאולי עוד 10 שנים נצחק ונגיד "מה זה משנה אם האורחים שלי אכלו פילה בקר על מצע כבד אווז או אנטריקוט שבקושי אפשר ללעוס", אבל לפני היום הגדול בחיים שלנו כולנו שואפים להגיש פילה בקר על מצע כבד אווז. (אע"פ שבתור דיג'יי, נתקלתי בזוג שעשה חתונה צמחונית, ושם *** על זה שאף אחד מהאורחים לא אכל כלום, כי האוכל לא היה אכיל בעליל).

 

 

בקשר לילדים הנ"ל- להורים אין סיבה למנוע מהם את החוויה ולתת להם להרגיש שונים מכולם, אבל ההורים יכולים להסביר להם כמה מגוכחים הם נראים כשהם מבצעים את הדברים האלה.

[falou]

אין ספק שצריך פרופורציות ולא צריך להרגיל את הילד שכבר בגיל 13 מוציאים לו כמה אלפי שקלים על ריקוד\קליפ\תחפושת,

 

זה לא קשור לפרופורציה.

יש אנשים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, לא טסים אקנומי בחיים שלהם, יש להם תמיד עוזרת צמודה בבית, ולא חוסכים בכלום. העניין הוא לא הכסף שנשפך, אלא פולחן האישיות המזוייף/פלסטיקי הזה. ילד שלא יודע לשיר, לא יודע לרקוד, עושה "כאילו" מול הקהל, עם מילים שאומרות "שופוני", בתכנים שמישהו אחר תפר בשבילך.

 

אני גם הייתי באירועי בר מצווה (ברית מילה, חתונה וכו'), בעלויות מאוד גבוהות, שהיו מסיבות כיפיות, מאוד יקרות, אבל מסיבות. יש לך כסף?!

תרביץ מסיבה, אין בעיה.

אבל שהכסף ייצא על לבדר את האורחים ולעשות שמייח, לא על הצגת שופוני.

 

הייתי גם בבר מצווה שבני המצווה הופיעו. אממה, הם הופיעו עם כלי הנגינה שלהם, במסגרת הלהקה שלהם, עם החברים שלהם, עם החומר שהם אוהבים (קורט קוביין היה מתהפך בקברו בעודו בחייו, אם היה יודע שהוא הפך למוסיקה בבר מצוות...), בשביל החברים שלהם.

אז לא כל אחד יכול להרים במה, עם כלי נגינה והגברה וכל הווג'רס, אבל מי שיכול, שייעשה. סבבה.

היה גם סרטון וידאו מושקע, אבל הוא היה מצחיק, לא "זה הבר מצווה שלי, תנו לי כפיים", ולא נכתב ונתפר ע"י חברת הפקות, אלא משהו אישי של המארחים.

 

בקיצור, הבעיה כאן היא לא הכסף שהושקע, היא חוסר הטעם והגרוטסקיות של התוצר, שכולו אומר חוסר מודעות עצמית.

[ישה]

בר מצווה מזן אחר. מוזמנים 30 איש משפחה קרובה בלבד.. ( אשכנזים לכן הכמות המדהימה הזו )

 

התכנסות במלון בים המלח. יום רביעי ארוחת ערב , הולכים לישון מוקדם.

 

יום חמישי, השכמה 0430 שני אוטובוסים זעירים עם נהגים זהירים מסיעים את החבורה ל מצדה.

 

חזיון אור קולי מעניק חוויה היסטורית על אשר אירע על ההר הזה לפני 2000 שנה.

 

עליה ברכבל , שלישיית כלייזמרים מקבלת את החבורה בהר. בשירה וריקוד הולכים למצפור.

 

צילומים וצילומים וצילומים זריחה מהממת.

 

משם לבית הכנסת שעל ההר, באותו מקום שהיה בית כנסת לפני 2000 שנה. והכל פתוח תחת כיפת השמיים.

 

יש רב , הוא מעביר את הטקס במלואו בקלילות. יש ספר תורה, יש עליה לתורה , הכל כדת וכדין לרבות סוכריות טופי, והצטרפות לשירה של קבוצת תיירים יהודים שגם היא מבקרת בהר.

 

סיור קצר בהר וחוזרים. ארוחת בוקר דשנה, בריכה ים סתלבט. המשפחה ביחד, כיף.

 

בערב ארוחה חגיגית. לאחריה מסיבה בה מקבל חתן הבר מצווה את המתנות, ושני אלבומים.

 

האחד תמונות מחייו ,הספק לא קטן יש לילד בן ה- 13 , והשני מקורי ביותר אלבום ובו המלצות מכל אחד מהקרובים על ספר טוב לקרוא, סרט טוב לראות , מקום קסום לבקר בו, ואיזה סיוע הוא יכול לקבל בשעת הצורך מכותב הברכה. אוצר בלום של תובנות.

 

למחרת ארוחת בוקר דשנה, בריכה ים סלתבט. נוסעים חזרה בדרך ארוחת צהריים בכפר בתוך מערה חצובה . מקסים.

 

כרגע נמצא חתן הבר מצווה בביג אפל עם אביו ואחיו הצעיר. משחק הוקי קרח יש , משחק במדיסון סקוויר גרדן בוסטון משפילה את הניקס יש , מוזיאון לאמנות מודרנית יש , גראונד זירו ומוזיאון הצי האמריקאי יש , סטייק עסיסי בפיטר לוגר יש.

 

אשריני שזכיתי לבת ולחתן שכאלה ולנכד מדהים בכור נכדי. ראשון בין שווים.

[לנצ'יהוליסט]

מסכנים הילדים שיש כאלה הורים דפוקים.....

 

אני מתבייש (כרגיל) במדינה בה אני חיי

[hgilad123]

ישה - ממש אהבתי את כל הרעיון הזה.

 

קצת תרבות, ערכים, נוף. נשמע לי ממש כיף כל זה.

 

גילעד

[אנלוגי]

הוי המדמנה, איזה תענוג.

 

מה שתמיד כואב לי בהתקלויות עם התת תרבות הזו היא לדעת שאנחנו כאן המיעוט, והם הרוב.

[יוסי פרנקוס]

זה לא נכון.

הם פשוט עושים יותר רעש.

[אלעד]

ישה, תקן אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שההשקעה הכספית באירוע של נכדך (כולל הנסיעה לארה"ב) אינה נופלת מההשקעה בכל אותם אירועים נשוא השרשור הזה. ועדיין, יופי של רעיון וביצוע ויופי של ערכים שמוקנים לנער הצעיר.

למרות שאין לי פייסבוק - קבל לייק רציני!

[ישה]

אלעד לא מבין בכסף מבין בהשקעה , תרתי משמע, וכאן יש השקעה שמניבה ותניב לשנים רבות.

 

ולפי הרב אנחנו לא היחידים. אז לא כולם כוכב נולד וריאליטי מזוייף.

 

תודה על הלייק. מה זה פייסבוק?? כמו פני צלקת?? רק למתקדמים.

[pipinoadar]

השנה-שנת 92

האולם-בית המהנדס ת"א (ז"ל,האולם)

האירוע-בר מצווה(קבלת קהל+צ'קים+כניסה+דרשה+מתנה+בכי+ריקודים+סיום)

התוצאות-טראומה שלא תשכח לעולם+שבועה שילדיי לא יעברו את הסבל הנורא הזה.

נ.ב-רק התספורות של הארוע הזכירו לי את המלחמה בין ארזי לחזה כמה שנים לפני כן...

"את באת לבר מצווה של אלכס או שמעת מהשכנים שאני רווק?"

והמבין יבין...

 

תומר