ח'ברה מה אתם עושים עם תופעת פתיחת הדלתות עליכם?

[Black Joker]

עדיין יש את החולרות שאני מתבייש לקרוא להם שכנים לבניין המשותף שתפסתי כמה וכמה מהם פותחים עליי דלת, שראיתי שהתופעה תופסת תאוצה ואני מקבל בורות על הדלתות התחלתי לחנות מאחורי הבניין רחוק מהחניות ה"פרטיות", והגעתי למסקנה אחת אחרי שניסיתי לשמור על האוטו ממכות בכל צורה אפשרית, או לעבור לאירופה או לפרנס פחחים בישראל כל תקופה מסוימת

 

 

אני כ"כ יכול להזדהות איתך.

 

מילא, לנסוע לת"א ולקבל מכה שם. מילא להחנות ברחוב ראשי ולקבל מכה שם, אבל לקבל מכות בבית? בחניות שמורות? המקום היחיד שאתה אמור להיות רגוע, כיוון שאתה מכיר את הנפשות ובתוכך, אתה מאמין שהם אנשים טובים ומבינים לליבך.

 

אני לא מדבר עם מספר שכנים, כבר כבר שנים טובות, כיוון שאחרי הסברים עדינים (בשיא הכנות) ואפילו הורדה מהכבוד העצמי שלי, שאמרתי שהמכונית שלי היא יותר מחברה או אחות, עדיין יצא לי לקבל שריטות לא מעטות. אז מה עשיתי? התחלתי לשים פתקים ולחסום. אם המכונית של השכן תחנה טיפה מחוץ לגבולות, אני חוסם ומצידי עד שתבוא משטרה.

 

הקטע העצוב הוא שכשתפסתי את אחד השכנים פוגע לי במכונית, הוא קרא לי חולה בראש (לא פחות), אבל כששאלתי אותו, מתי הפעם האחרונה שהוא העיר לי שפגעתי ברכבם, הוא השתתק (כי לא הייתה פעם כזו).

 

מעצבן, פשוט מעצבן.

[Black Joker]

אם אני לא עושה טרגדיה יוונית מכל שריטה ומחפש חניה חצי שעה הליכה מהיעד כדי שחלילה לא יפתחו דלת על הרכב זה אומר שאני לא חובב רכב?

 

לא, זה אומר שאתה בן אדם חכם.

 

גילוי נאות - אני מנסה להיות כמוך כבר 7 שנים (מאז קבלת הרישיון) והיו כמה פעמים שחשבתי שהצלחתי, אבל זה היה זמני בלבד.

[nimrodgavish]

תחשוב שעם המולטיפלה שלי הפגיעות הרבה יותר שכיחות וחמורות ואז תראה שאולי המצב שלך לא נורא כל כך.

צרת רבים חצי נחמה (או משהו דומה לזה בכל אופן)

[Black Joker]

כן..ואחר כך לשלם השתתפות עצמית של 300 דולר על כל גירוד.

 

מה שאני עושה זה להחנות כמה שיותר רחוק מרכבים אחרים. לפעמים זה עוזר, לפעמים לא.

בפעם האחרונה הדביל התורן שרט לי חצי מהפגוש הקדמי דווקא. כנראה יצא צמוד מידי.

חוץ מלרתוח מעצבים ולהראות כמו הסמיילי הזה אין הרבה מה לעשות.

וכן, גם כשאני שוטף את האוטו אני מקלל מההתחלה ועד הסוף.

בסוף הרבה יותר.

 

 

עזוב את הפן הכספי (לא שאני מזלזל בו), אבל מה עם הפן הרגשי?

 

דרך אגב, על שירטות חנייה/ מפתח - מחייבים אותך? (לא מכות, שריטות שנעשו בזדון).

[אור .ס.]

אוקיי, אז גם לי יש שכן בחניה הפרטית הצמודה אלי, אשר פותח דלתות על רכביי במשך שנים, לא עזרו כל ניסיונות השיחה עימו בעניין, הוא בשלו, ולא, אני לא עד כדי כך משוגע שאלך לחנות במקום אחר.

 

האא, מה הייתם עושים, עם הרכב שלכם חונה בחניה ציבורית, אשר לא מפריעה לאף אחד, ושכן משאיר לכם פתק על החלון "אל תחנה כאן יותר", מדובר קבוע באותה החניה ובאותו השכן (ניסיון השתלטות כנראה)

 

(אמנם זה לא ת"א, אבל יש מצוקת חניה ניכרת, לכל שכן 1 חניה בטאבו ו3-4 רכבים בבית)

[ExoduS]

הדפיקות הקטנות האלה מהדלתות זו בדיוק הסיבה שאני רוצה לעשות פחחות.

אבל זו גם הסיבה שאני לא עושה אותה.

אני פשוט יודע שאחרי שנה - שנתיים אני אחוזר לאותו המצב שבו הרכב עכשיו.

למען האמת אני כבר בקושי מתרגש מהדפיקות האלה.

[Caveman]

בואו ואכניס לכם עוד דילמה : מה עדיף : חניה מקורה צפופה ומועדת לפורענות או חניה חיצונית יותר מרווחת ?

 

הייתה לי פעם שיחה עם חבר על הנושא הזה.

המסקנה שלנו הייתה שמיקום החנייה קודם לעניין השמש/צל.

ככה סידרנו את זה:

בין שני עמודים/קירות.

פינות.

חניות קיצוניות. (מקביל)

קצה מפרץ חניה. (טור)

 

אופצית החניה בין שני רכבים לא קיימת בכלל. תמיד יש משהו טוב יותר, גם אם זה אומר לחנות רחוק יותר.

 

לאחר מכן מוסיפים את עניין השמש/צל:

תת-קרקעי/מקורה.

כיסוי.

עץ.

בלי כלום.

 

קשים הם חיי האיש הרוצה לשמור על רכבו

[אייל]

אם יש משהו שאני מתגעגע אליו בעבודה הקודמת זו העובדה שהיתה לי חניה מקורה בחניון מינוס 2 בין 2 עמודים בלי שום סיכוי שמישהו ידבק אלי בצדדים ,מאחורה או מקדימה.

 

בעבודה הנוכחית שלי יש X חניות ששייכות לחברה, גם צמודות אחת לשניה ,גם לא מקורות וגם באמצע הרצף כלומר אין לך קצוות אף פעם. אז גם כשיש לי את האפשרות לחנות בחברה, זה מבאס וקצת מפחיד.

 

או במלים אחרות: אני משלם 200 שקל לחודש לבעל הבניין שממול כדי שאוכל לחנות בחניה מקורה בין עמודים (ניתן לראות בסמלון שלי). החסרון בזה: אין לי תצפית על הרכב ואני לא יודע מה קורה איתו במהלך היום.

[י.ל1]

זה ממש לא אישי , אבל אני באמת מקווה שנהגים כמוך יקבלו דוח, המדרכה היא להולכי רגל.

 

אני אגיד לך את האמת כבר הפסקתי לספור את כמות הדו"חות על המרכה מכיון שאין לי ברירה אחרת קשה למצוא למצוא חנייה וגם אין מקומות שאפשר להחנות כמו שצריך, ואני פשוט לוקח את הסיכון כל פעם מחדש אבל אולי זה ישמע טיפשי בפני אחרים, אבל זה שווה לי את העצבים שאני אקבל אחר כך שמישהוא השאיר לי שריטה/מכה או כל דבר אחר.

לגבי זה שאני מעמיד על המדרכה בקניונים זה לא מדרכות של הולכי רגל, אלא פשוט כמו אי תנועה שמפריד בין שורה לשורה.

[sperial]

הייתה לי פעם שיחה עם חבר על הנושא הזה.

המסקנה שלנו הייתה שמיקום החנייה קודם לעניין השמש/צל.

ככה סידרנו את זה:

בין שני עמודים/קירות.

פינות.

חניות קיצוניות. (מקביל)

קצה מפרץ חניה. (טור)

 

גם אני חשבתי כך. עד שבוקר אחד מצאתי שמישהו עלה על המדרכה ו"נפל" לתוך מפרץ החנייה. נזק של כמה אלפי שקלים לאחורי המכונית שלי, וכמובן ללא פתק נטילת אחריות.

[B-TON]

אני כבר ישר יורד לתת קרקעית ומחפש משהו מרוחק בין עמודים שלא יהיהו מסביבי או נגיד איזה קניון וממש מלא אני מגיע למצב שאני פשוט מעמיד על איזה מדרכה שם, ואני לוקח את הסיכון של ה-500 ש"ח דו"ח אבל אני מעדיף את זה מאשר את העצבים אחר כך.

 

אז אתה האידיוט שמאלץ נשים עם עגלות לרדת לכביש כי אתה לא רוצה שידפקו לך את הרכב?

מכוניות שחוסמות את הדרך במדרכה להולכי רגל מצווה לשרוט.

[aribmx]

אייל, אני חשבתי אני היחידי שמעיף מבט על האוטו שלי כל היום (עוד אחרי שגנבו לי רכב שהיה לי רק כמה חודשים רישיון, סוג של תראומה).

אני גם אחד שמשתגע מכול סריטה/מכה קטנה חדשה (ועוד האוטו שלי אחרי צבע חדש) ועוד אחרי שאני עושה ווקס כל חודש, אני יודע כל מכה קטנה חדשה שיש כל פעם, אחרי כ"כ הרבה מכות מדלתות כבר הגעתי למסכנה שאני צריך לא להתיחס לזה (לא לתת לכל מכה קטנה לערוס לי תיום) ופעם בשנה ככה להעביר תיקון במכות. אבל בכול זאות, כל פעם מחדש כואב

וכמובן כמו רובכם מנסה לחנות במקום טוב/ או ליד רכבים שנראים שמורים.

[Japanese Engine]

לגבי מה שחלק אמרו פה עם הפתקים, פעם הייתי עושה את זה לאנשים שחונים כאילו זה החנייה לבד שלהם ואין עוד אנשים.

אני זוכר שהיה לי שכן עד לפני חצי שנה (עבר לחו''ל לפי מה שהבנתי ברוך שפטרנו), היה חונה את היונדאי טרקן המחורבנת שלו באלכסון בבניין עם מצוקת החנייה הכי קשה בישראל לפי דעתי (חנייה משותפת ל4 בניינים של 15 קומות ועד 3 של 2 קומות מן דופלקסים כאלה עם תכנון לקוי בטירוף של קבלן הבניין בנוגע לחנייה, יש בסה''כ משהו כמו 60-70 מקומות חנייה כאשר בכל קומה 4 דירות, ויש משפחות עם 2 רכבים ויותר.

לא עזר שהערנו לאותו חמור שהיה חוזר בבוקר לבית מהעבודה וחונה שכולם בידיוק יוצאים לעבודה, ואשתו עוד יותר גרועה עם לנסר ישנה וחבוטה חונה בידיוק כמוהו באלכסון, ושהבן שלהם בא לבקר בחגים\שבתות? אוי ואבוי הוא עולה עם היונדאי ערסון על המדרכה וחוסם את כולם ומקשה עליהם את הכניסה\יציאה מהגדר המשותפת של הבניין.

עד שלכמה שכנים נמאס וכל אחד החליט לעשות מעשה, שכן אחד הלך דיבר איתו, לא עזר, אני שמתי פתקים ומדבקות על הלנסר והיונדאי, לא עזר ולא הזיז להם המדבקות שגם לא טרחו להסיר אותם (למה שיהיה אכפת להם ממדבקה שלא אכפת להם לפתוח את הדלת בפראות ולדפוק סיאט איביזה חדשה דנדשה ולהשאיר עליה סימן לאורך חצי דלת- ראיתי את זה קורה בעיניים שלי).

 

בקיצור פתקים לא עזרו, לא עזרו דיבורים וגם פגיעה ברכבים לא עזרו להם כי היה אכפת להם מהרכבים בערך כמו שאכפת להם מאחרים, מה שנשאר? לחסום אותם.

עשה מעשה השכן שבמקרה בעלים של סילברדו, וחסם את אותו בעלים של היונדאי שצריך לצאת לעבודה בלילה, חשוב לומר ששמענו קצת צעקות באותו לילה.

וגם זה לא לימד את הבחור לקח ככה שהמסקנה היא, אל תתעסקו עם חולרות, חולרה נשארת חולרה ואי אפשר ללמד אותם לקח.

 

סורי על הסיפור הארוך בשביל המסקנה הקצרה .

[aribmx]

בעיה שיש תמיד סיפורים כאלה שלא נגמרים טוב, לרוב אנשים ששמים ז** על אחרים ולא כיבלו חינוך כמו שצריך , עם תחסום אותו לך תדע איך הוא יגיב.

[LiorMITO]

אין מה להפגין כוח במקרים האלה.

היום אתה לא יכול לדעת מי יצא לך מהרכב.

במדינה שלנו הגענו למצב שדוקרים היום בגלל חניות.

אין מה לעשות אין תרבות בארץ של רכב בכלל, אנשים לא יודעים איך להתנהג, איך לנהוג וגם לא איך לצאת מהרכב מסתבר.