רכב צורך יותר דלק בקיץ?

[hydronoize]

אז זה ברור לנו שיש פחות מולקולות חמצן באויר ו זה מורגש אצלי באוטו גם אני יוצא בבוקר האוטו קש קריר נוסע מצוין לעומת בערב קש אני חוזר מעבודה האוטו העיף אז יש בזה חומר למחשבה

[shuy]

אטומי חמצן, חמצן הוא יסוד ולכן אין מולקולות חמצן.

מולקולות הן מספר אטומים שמחוברים ביחד בקשר כימי לכדי תרכובת.

[Tzvika-Pick]

shuy, אל תשכח שבטבע אין אטומים בודדים של חמצן, רק O2 ומעלה.

אז נכון שכאן אין מולקלה שיוצרת תרכובת בין כמה יסודות, אבל באוויר כן יש מולקולות של חמצן (O2) ואוזון (O3).

(למה, לעזאזל, לא ישנתי בהרצאה ההיא?)

 

כך או כך, הרעיון ברור. במזג אוויר חם יש פחות חמצן ביחידת נפח של אוויר. כיוון שכמות האוויר שנכנסת למנוע קבועה, כמות הדלק שמוזרקת למנוע יורדת עם ירידת כמות החמצן שנכנסת אל המנוע. כתוצאה מכך הספק המנוע יורד והביצועים כמובן גם כן.

[tscr]

אז המסקנה היא בעצם שביצועי המנוע יורדים בחום וככה צריך להזריק יותר דלק למנוע, מה שגורם לצריכת דלק גבוה יותר.

צדקתי??

 

סיפור מעצבן: אני נוסע עכשיו בתוך רחוב רואה מלא ילדים משחקים (נוסע על 15) מאט מסמן אורות גבוהים, אישה הולכת ממולי אני עומד מחכה שהיא תזוז פתאום היא באה לי ביציאה כזאת "תראה איך אתה נוסע יש פה ילדים". תודה רבה שהפכת להיות צדיקה, איך לא הייתי יכול בלי הערה המטומטמת שלך?

כניראה שהיא הרגישה גיבורה כדי שתוכל לשבת בלילה עם חברותיה הרכלניות ולספר שהיא עצרה "מישהו מתפרע".

איזה אנשים מטומטים יש פה

[fanmanuv]

לא רק שהאוויר דליל כשחם (וכמו שהוסבר פחות חמצן ביחידת נפח) במישור החוף (בעיקר) הלחות מאד גבוהה מה שגורם לירידה נוספת בכמות החמצן ביחידת נפח (יותר אדי מים פחות חמצן).

בעולם התעופה הדברים הרבה יותר קיצוניים מעולם הרכב - במטוסים קלים ואולטראלייט מתכננים מסלולי המראה ארוכים ב50% מאשר בחורף (בימים חמים ולחים במיוחד ).

[yehuda-k]

חלונות פתוחים מוסיפים בקלות 3-5% לצריכת הדלק.

לפי ה consumers report האמריקאי ,ההבדל הוא קטן ולא משמעותי.

 

מזגן מעלה משמעותית את צריכת הדלק

לפי ה consumers report האמריקאי , מזגן מעלה את צריכת הדלק בכ 4%.

 

במזג אוויר חם אכן יש פחות אטומי חמצן ביחידת נפח של אוויר. זה לא גורם לתערובת האוויר-דלק להיות לא אופטימלית, כי ברכבים מודרניים המחשב יודע לזהות את ההעשרה המיותרת של התערובת

 

צודק. חיישן החמצן (סנסור למדה) מודד באופן רציף את התערובת בגזי הפליטה ולפי המדידה מחשב המנוע יודע כמה דלק להזריק, כך שיחס התערובת נשמר מדויק . מכיון שלרוב המנוע פועל בהספק נמוך , המשמעות היא שצריכת הדלק נשארת זהה במזג אויר חם וקר.

תוצאת הקיזוז הזה היא הזרקת פחות דלק עבור כניסת אויר נתונה. אם במצב הזה מנסים להגיע למקס' הספק, המקס' יהיה נמוך יותר מאשר באויר עשיר בחמצן, ויתכן שאז תהיה פגיעה בתצרוכת הדלק.

 

יהודה

[COMMANDER]

לא רק שהאוויר דליל כשחם (וכמו שהוסבר פחות חמצן ביחידת נפח) במישור החוף (בעיקר) הלחות מאד גבוהה מה שגורם לירידה נוספת בכמות החמצן ביחידת נפח (יותר אדי מים פחות חמצן).

בעולם התעופה הדברים הרבה יותר קיצוניים מעולם הרכב - במטוסים קלים ואולטראלייט מתכננים מסלולי המראה ארוכים ב50% מאשר בחורף (בימים חמים ולחים במיוחד ).

בתעופה הבעייה העיקרית היא היעילות של מנוע בעירה פנימית בגובה רב. בגלל השינוי בצפיפות האוויר בגובה של 30,000 רגל יש רק 1/3 מכמות החמצן הקיימת בגובה פני הים. הפתרון לכך היה התקנת סופר-צ'רגר (ובחלק מן המנועים גם טורבו-צ'רג'ר) אשר דחס את האוויר על מנת להחזיר למנוע כוח. דחיסת האוויר מעלה את הטמפרטורה שלו ולפיכך יש צורך בהתקנת מצננים (כפי שנעשה גם במנועי רכב מוגדשים). ללא מצנן, האוויר החם גורם להצתה מוקדמת של התערובת. בגובה רב הטמפרטורה הנמוכה של האוויר מסייעת לקירור אך בגובה נמוך יש צורך במצננים כדי לפתור בעייה זו.

במרבית המטוסים הקלים והאז"מ הטסים בכל מקרה בגובה נמוך יחסית, מותקנים בד"כ מנועים שאינם מוגדשים, מכיוון שהמצננים והצנרת יקרים, כבדים ומוסיפים גרר ולפיכך חסרונותיהם גדולים מתועלתם בכלי טייס קטנים כאלה.

לעומת זאת במל"טים ומטוסים קלים המיועדים לטיסה ספורטיבית או טיסה בגובה רב מותקנים מנועים מוגדשים.

[Aviran_n]

כך או כך, הרעיון ברור. במזג אוויר חם יש פחות חמצן ביחידת נפח של אוויר. כיוון שכמות האוויר שנכנסת למנוע קבועה, כמות הדלק שמוזרקת למנוע יורדת עם ירידת כמות החמצן שנכנסת אל המנוע. כתוצאה מכך הספק המנוע יורד והביצועים כמובן גם כן.

 

תאורטית, אם ניקח בלון חמצן ונחבר אותו לצנרת יניקת האוויר של הרכב (בנוסף לאוויר שהרכב יונק מבחוץ), נקבל שיפור בביצועים?

[Tzvika-Pick]

לא רק תיאורטית אלא גם מעשית. על העיקרון הזה בדיוק מבוססות מערכות ה"נייטרוס" למינהן, רק שבמערכות אלו משתמשים בגז אחר ולא בחמצן טהור.

 

אם הנושא מעניין אותך אתה יכול למצוא עוד קצת חומר בנושא (כולל תשובה לשאלה למה לא כדאי להשתמש בחמצן טהור אלא בתרכובת אחרת) במאמר המצויין שכתב אורן.

[Step]

לא רק תיאורטית אלא גם מעשית. על העיקרון הזה בדיוק מבוססות מערכות ה"נייטרוס" למינהן, רק שבמערכות אלו משתמשים בגז אחר ולא בחמצן טהור.

 

אם הנושא מעניין אותך אתה יכול למצוא עוד קצת חומר בנושא (כולל תשובה לשאלה למה לא כדאי להשתמש בחמצן טהור אלא בתרכובת אחרת) במאמר המצויין שכתב אורן.

יש לי שאלה לגבי הקיט היבש, שבו אין תוספת הזרקת דלק מהקיט.

הרי מוזרק הרבה יותר חמצן אך לא מוזרק דלק מהקיט, איך המנוע יודע כמה דלק צריך להזריק? מחשב ניהול המנוע? אותו חישן הלמדה שדובר עליו לפני כן בשרשור?

האם יש את שני הרכיבים האלה גם במכוניות ישנות, ואם לא, אז בהן ניתן להשתמש רק במערכת רטובה, נכון?

תודה למי שיענה על השאלות החופרות