תראו מה קורה בגלל נהגים טיפשים

[אלעד]

מופע האימים של דוד מדר - כך אני מסכם את הופעתו של הנהג הפוגע בתוכנית שש עם עודד בן-עמי.

מעבר לזה שאינני מבין מדוע בכלל צריך לתת לו במה, במיוחד כאשר הוא נמצא בעיצומו של הליך משפטי, אני חושב שההופעה הזאת היתה בושה וחרפה.

די לראות את אישוניו של מדר מתרוצצים אנה ואנה, תרות אחר רמזים והוראות סמויות שוודאי ניתנו לו ע"י עורך דינו שעמד מאחורי המצלמות, כדי להבין כמה ההופעה הזאת מזוייפת ושכל תכליתה היא ליצור דעת קהל ללא קשר ממשי למה שהתרחש בפועל באותה תאונה אומללה.

אומנם אינני יכול לעמוד על טיב המקור של הדברים שנכתבו בתגובה הקודמת, אבל זה מעניין שמדר טוען שחבריו הם אלה שלחצו עליו להפקיר את הפצועה ושהוא היה זה שמיוזמתו עצר כשראה ניידת משטרה, בעוד שבתגובה שמעלי נטען כי דווקא החברים הם אלה שקראו לו לעצור וכי השוטר הוא זה שעצר אותו.

אני לא מאמין להופעה המזוייפת והמבויימת הזאת. אולי אני שופט אותו לחומרה ואולי באמת כך מגיב אדם שנתון במצב כזה, אבל אני פשוט לא קונה את זה. לדעתי הוא אשם, ולו רק מהסיבה שהוא הפקיר אדם פצוע בעקבות תאונה שהוא במה-ידיו גרם לה.

 

אני מקווה שימצו איתו את הדין ללא רחמים.

[bagira]

אני אומר לשים את דוד מדר, אדואן יחיא פרחאן ואת אלישע לוי באותו תא, יפתור לכולם הרבה בעיות.

 

בשביל שיהיה מעניין, אפשר להנעים להם את השהיה עם שי שירזי.

 

אפשר להסריט את השהיה שלהם שם סטייל האח הגדול אבל לתוכנית נקרא איך לא, הישרדות.

 

מי ישאר האחרון בחיים?

 

אני כבר רואה את הפרומואים.

[falou]

אני חולק על דעתך. ראה מקרה פרחי הבר. אבל אני מרשה לך לא להסכים איתי ולטעון שהוא נכשל.

 

אתה צוחק עליי, נכון?

לא יפה, בגילי ככה לצחוק...

 

1. פרחי בר זה לא קמפיין שקשור לתעבורה.

2. איזו תרבות שינה הקמפיין הזה? תרבות הפיקניק הישראלית...?

[falou]

עפר,

בן כמה אתה?

אני בן 40 וכשהייתי ילד היו קמפיינים נמרצים ואגרסיביים ביותר לזהירות בדרכים.

דני דינה, דלת הקסמים (הקוסם קוק), דובי דוברמן, בולבול הקבולבול,אדום ירוק,זהירות בדרכים ועוד.

כל היום רק פימפמו לנו במח איך חוצים כבישים בתוכניות שהוסווה בצורה מצוינת בתור תוכניות ילדים.

 

היום לצערי אין יותר תקציבים לתכניות כאלה(אין בכלל את הקונספט של טלויזיה לימודית) ולכן פתאום האשמה מגולגלת להורים בקמפיין העלוב "ילד עד גיל 9 לא חוצה לבד!"

 

למה לא חוצה לבד?

אני נולדתי בת"א, שכבר אז הייתה עיר סואנת עם הרבה תנועה והלכתי מרחק רב עם כבישים וצמתים סואניםכבר משהבוע הראשון של כיתה א.

כל הילדים כבר מכיתה א היו הולכים ברגל לבד הלוך וחזור, פשוט ידענו איך חוצים כבישים.

 

תודה רבה!

 

לגבי "לא חוצה לבד" פשוט מחקרים הראו שיכולת אומדן המרחק של ילדים עד גיל 9 לא טובה. גם אני הייתי חוצה לבד בימים עברו, אבל נפחי התנועה לא היו דומים למה שיש היום. ודרך אגב, גם אותנו לימדו לבקש ממבוגר להעביר אותנו את הכביש. אם אתה מכיר את הילד שלך ומאפשר לו, סבבה. אבל המודעות הנוצרת היא שצריך לוודא שהילד חוצה נכון. זה חשוב מאוד.

 

אבל גם "לא חוצה לבד" וגם הקמפיינים המעולים של ילדותינו יש להם דבר אחד משותף: הם נקודתיים. באים לתקוף התנהגות ספיציפית. לא קמפיינים דבילים סטייל "מת לחיות" (זוכר?) או אחרים עם כוונה ערטילאית ואמירה כללית, אלא קמפיינים ממוקדים. לחגור גם מאחור זו עוד דוגמא טובה. נכון, לא כולם חוגרים, אבל פעם אף אחד לא היה חוגר.

 

דבר נוסף שהיה בקמפיינים של ילדותינו - הם פנו לילדים בשפתם והיו אפקטיבים לילדים. תקוף מוקדם, נקודתי ובשפה אהובה, ותקבל הצלחה. תעשה קמפייני הפחדה של "סעו בזהירות" סטייל "יום חלום יכול לההיפך..." וזרקת כסף לפח.

 

לסיכום, אפשר לשנות הרגלים, לא תרבות.

[Arilou]

חס ושלום צוחק עליך. אולי שכחת אבל לפני הקמפיין המאוד מוצלח הזה אנשים נהגו לקטוף פרחים בכל מקום שבוא הם ראו אותם. זה הגיע למצב שהושמדו אוכלוסיות שלמות של צמחים בארץ ורק בעקבות עבודה רבה (למשל אירוס הגלבוע) הצליחו לשקם את האוכלוסיות.

 

זה לא תעבורתי אבל זה כן תרבותי. אני לא חושב שצריך לשנות תרבות שלמה, כל פעם עוד נקודה ועוד נקודה. גם את הצעדה הארוכה בעולם מתחילים בצעד אחד. (אני לא זוכר את הציטוט המקורי של מאו).

[אלעד]

גם את הצעדה הארוכה בעולם מתחילים בצעד אחד. (אני לא זוכר את הציטוט המקורי של מאו).

"גם דרך של אלף מילין מתחילה בצעד אחד".