שברולט קורבייר בישראל

[504L]

זה היה רכב לא רע סך הכל, הוא היה ניסיון של שברולט לנגוס קצת בהצלחה של פורשה וליצר פורשה/מסל כאר ל"עניים" בארה"ב.

הם פשוט חסכו קצת איפה שלא היה צריך לחסוך = הם לא שמו סטיבילייזר באר אחורי, דבר שביחד עם המתלים הרכים יחסית (רכב אמריקאי) הביא באמת למצב שהרכב היה נכנס לאיבוד שליטה באופן מסוכן גם במהירויות נמוכות יחיסית.

כיום כל בעל קורבייר שמכבד את בריאותו דבר ראשון מתקין את המוט מייצב האחורי וכל ההתנהגות של הרכב משתנה לגמרי.

נכחתי במפגש של בעלי קורבייר בלאס ווגאס לפני 12 שנה והיו שם איזה 25 אקזמפלרים ממש יפים, חלקם גם משופרים, ואני חייב לציין שדעתי על הרכב השתנה לטובה, יש לו קסם מסויים וקוים עדינים ויפים.

 

דרור

 

ראשית, דגמי 1964 ואילך זכו לשיפור במערך המתלים שלהם, כאשר קפיץ עלים רוחבי מילא תפקיד דומה למוט המייצב. הבעיה העיקרית של הקורבייר היתה זויות שפיעה מטורפות של הגלגלים האחוריים תחת עומסי פניה, אשר בשילוב עם קפיצים רכים ושיכוך לקוי יצרו את ההתנהגות הגבולית. מהנדסי GM המליצו על הפרשים משמעותיים בלחץ האויר בין הגלגלים הקדמיים(נמוך) לאחוריים(גבוה) על מנת ליצור תת-היגוי מוקדם יותר, אלא שלאחר שתת ההיגוי מגיע, תגובתם האינסטינקטיבית של רוב הנהגים היא הרפייה מבוהלת מהמצערת ואף בלימה - ואז...

 

זכיתי לנהוג פעם בקורבייר, בחו"ל, לפני כ-20 שנה. זו היתה מונזה ספיידר(טורבו) קונברטיבל. אני זוכר מכונית נעימה לנהיגה, בעלת היגוי קליל, תחושה קלה של ציפה מלפנים, מנוע טורבו לא חזק במיוחד, עם השהייה משמעותית אך חלק ושש אלי סל"ד. השילוב של המנוע האחורי עם הגג הפתוח יצרה איוושה נעימה של צליל. מוט ההילוכים(תיבת 4 הלוכים ברצפה) היה ארוך, מעורפל לחלוטין בתפעולו ובעל מהלך ארוך. הנהיגה הזו השאירה אותי עם טעם טוב בפה ועם חשק לרכוש אחת, מתישהו.

 

שנית, אני שמח שהנושא עורר לא מעט הדים. כנראה שקורבייר היא מכונית שמייצרת תגובות רגשיות לכאן או לכאן ואינה מותירה רבים אדישים.

 

אז למתעניינים, מעט הסטוריה: http://en.wikipedia.org/wiki/Chevrolet_Corvair

 

לחובבי האוטומוביליה, סריקה של פרוספקט מקורי: http://www.oldcarbrochures.com/main.php?g2_itemId=23352

 

ולסיום, סרטון של GM, המתאר את מבחני הפיתוח של המכונית:

http://www.youtube.com/watch?v=PTP7mK6nShM

[Benni Haspel]

רוצים לקנות קורבייר?

[504L]

רוצים לקנות קורבייר?

 

היו זמנים. חישבו על הלקוח של ראשית הסיקסטיז, מעונב(כי ככה הלכו פה פעם), משוה את ה"קורואר" עם הפלקון והוליאנט. לכולן היו "עשרים ומשהו" כ"ס, לוליאנט היה גיר אוטומטי עם כפתורים ועיצוב ביזארי, ל"קורואר" היו את השטיקים שלה(פה בורר הגיר האוטומטי היה מיניאטורי, מתחת ללוח השעונים) - ואילו הפלקון היתה הסולידית מכולן.

 

לא דיברו על מומנט, על הספקים, על מיתלים אלא על מכרים. התייעצו עם הגראז'ניק ועם השכן ה"מומחה" וככה קנו מכוניות. ממילא הצבא גייס אותן והחזיר לבעליהן גרוטאות, אחרי שכל חייל זב חוטם לקח אותן ל"חראקות".

 

אגב, בהמשך הגיעה השבי II הסולידית, שנמכרה לא רע, בין היתר על חשבון הקןרבייר.

[חן פרחי]

הקורבייר ניכשלה בגלל כמה סיבות.

1. פיתוח המכונית, שלא התבסס על מכללים ממכוניות GM הקיימות באותה תקופה, עלה הון רב, והנהלת החברה לחצה על מחלקת הפיתוח לחסוך בכל מקום אפשרי.

רוב המיכללים במכונית הזו פשוט לא תוכננו "עד הסוף" - המנוע היה חיקוי של מנוע החיפושית, רק הרבה יותר גדול, ומטבע הדברים בעייתי יותר לקירור.

מאחר ולא היה די מקום למניפת איוורור מאחורי המנוע, הותקנה המניפה מעל המנוע, וכשהאוויר החם עלה מהכביש, נוצר מצב של חוסר יעילות באיוורור.

תיכנון תיבת ההילוכים היה גרוע, מה שיצר גיר בעייתי וקשה לתיפעול.

2. הקורבן העיקרי של מדיניות הקיצוצים היה המתלה האחורי.

שברולט השתמשו במיתלה אחורי פרימיטיבי מסוג ציריות סובבות, כמו בחיפושית (למעט ה 1302 ו 1303, כמובן), ציריות שלהן רק מפרק אחד, ביציאה מהדיפרנציאל.

היתרונות העיקריים של המתלה הזה הנם פשטות ואמינות, אך החסרונות הם זוויות שפיעה שמשתנות כל העת, וגרמו, יחד עם חלוקת משקל גרועה במיוחד, להתנהגות כביש איומה.

3. תימחור לא נכון, שנבע מעלויות ייצור גבוהות יחסית, מה שמנע ממנה להתחרות בחיפושית והשאיר אותה להתחרות בפורד פאלקון ובפליימוט ווליאנט שהיו טובות ואמינות בהרבה.

[ג'ק]

בקיץ 07' הייתי בתערוכה בפנסילווניה שנושאה היה דווקא הפורד פלקון, אבל היו עוד אי אלו מאות רכבים אחרים.

בין השאר התכנסו חברי מועדון הקורבייר, על שלל דגמיהם, כולל הטנדר הביזארי עם רמפה שנפתחת הצידה.

בגיליון אוגוסט של "המינגס קלאסיק קארס" שיצא מאוחר יותר הוקדשה הכתבה המרכזית לקורבייר לדורותיה. שם גם שפך העורך שבחים אין ספור ליצירה האמריקנית שהתחרתה ב911, לא פחות.

[YAFIT1231]

בקשר לקורבייר ממכון ויצמן ליפני כ12 שנים גם אני ראיתי את הרכב ואפילו הגענו למישרד הרישוי בכדי להעביר בעלות

ובאותה שעה הגרר כבר היה ליד הרכב ממתין להוראה להעמיס מיכוון שבעל הרכב היה פרופ במכון ויצמן אדם בגובה שני מטר וברוחב של לפחות שנים נוספים שניראה כמו האדם הקדמון עם השריטה והפרעה נפשית גדולה החליט אחרי שביזבזתי שבועות סביבו וסביב הרכב לא לימכור לי מסיבה שאגרות הטסט עולות הרבה כסף והוא לא חושב שיש לי מספיק כסף לשלם אותם.

באותו מעמד במישרד הרישוי פשוט רציתי לתת לו איזה בוקס עסיסי אחרי שהחליט שהוא פשוט יתרום את הרכב לגן ילדים ובאמת אחרי מספר ימים הרכב נעלם וגם האדם הקדמון.

[504L]

יש אחת בת"א לא יצא לי לראות אותה כי בעל הרכב תמיד עסוק, יש לו כמה רכבים ישנים, הוא דיבר איתי על הקורבייר לא ידעתי על מה מדובר הוא אמר שהוא יראה לי את הרכב אך זה לא יצא. לפי דבריו אם אני לא טועה 2 דלתות.

עכשיו כשראיתי את הרכב שבתמונה אני אלחץ עליו קצת.

 

אלקמינו, האם מדובר בחבר מועדון מוכר? היכן אוכל לאתר אותו?

 

כבר שנים שיש לי חולשה לקורביירים, אלא שכעת החולשה מתקרבת לפסים מעשיים. הייתי כפסע מרכישת היפהפייה הלבנה שבתחילת השרשור. היא נמכרה אתמול ב-6449$, מכונית יד שניה, אוטומטית(פאוורגלייד 2 הלוכים) עם 26,800 מייל אורגינלים ומתועדים, שמורה בקנאות ע"י אספן עם מוסך מחומם! למכונית פנים אדום במצב חדש שלא ייאמן.