באיזה גיל גיליתם מה אתם רוצים לעשות בחיים?

[שביט]

בגיל 24, עם תחילת הלימודים, התחלתי לעבוד במחסן בחברת "סרגון". 

שם בעצם "התחילה הקריירה" שלי בעולם התפעול והלוגיסטיקה. 

בגיל 30 זה הביא אותי גם למוסד (לא של ביטוח לאומי) ולזמן קצר אופציה של שינוי כיוון תעסוקתי עלתה על הפרק, אך זה לא קרה, סיימתי לעבוד שם, וכיום, בגיל 40 אני ממשיך בעולם התפעול.

עריכה אחרונה ב-12 ליולי, 2021 על ידי שביט

[שליקו99]

לפני שעתיים, vadim6385 כתב:

חלום ילדות שלי היה לבנות מכוניות, בגיל 15 בערך התחלתי להרכיב ולתקן מחשבים, בצבא התעסקתי עם מערכות קשר, אחרי הצבא התגלגלתי בין עבודות dead end בתמיכה/מעבדת תיקונים/לוגיסטיקה/IT במשך 10 שנים, בגיל 32 הגעתי לעבודה של טכנאי מעבדת בדיקות בחברת הייטק גדולה, משם השתדרגתי לQA אוטומציה וDevOps, בגיל 35 התחלתי ללמוד הנדסת מחשבים בלימודי ערב, אחר כך הגעתי לתפקיד מפתח firmware.

 

היום בן 37, עדיין לומד (יש לי עוד שנתיים-שלוש), ואחרי הלימודים רוצה לנסות לסגור מעגל ולחזור לחלום הילדות שלי - פיתוח מערכות מחשב בתחום הרכב.

 

השאלה מה אתה אוהב ורואה את עצמך עושה עוד 10 שנים.

מאז שסיימתי לימודים בתיכון אני אומר לעצמי שהאקדמיה זה לא בשבילי, כי סבלתי בבית ספר ושנאתי את שיטת הלימוד.

מנגד אני לא רואה את עצמי מגיע לשאיפות הפרנסה שלי בעבודות כמו שאתה קורא להן יפה, עבודות "dead end", אני עובד עכשיו בחברת השכרת רכב, ואומנם משתכר יפה, אבל יש לי אפיק קידומי אפסי וגם השכר ה"גבוה" מגיע מעבודה של שישה ימים בשבוע, שעות נוספות, ועבודה נוספת מחוץ לשעות.

בשביל ה-9/10 נטו שאני עושה בממוצע לא שווה בטווח הארוך הקריעת תחת הזו.

מקווה שמתישהו בקרוב אגלה מה זה שאני באמת רוצה להתמקצע בו.

[dorsht]

שיטת הלימוד באקדמיה מאוד רחוקה משיטת הלימוד בבית הספר. בייחוד אם מדובר בתואר מדעי\הנדסי.

[SlowRide]

 

אני בן 34 ועדיין לא גיליתי מה אני רוצה לעשות בחיים בתור פרנסה.

השאיפות שלי לא קשורות ישירות למקצוע או קריירה ספציפית, זה בסך הכל אמצעים בשביל להגשים את אותן שאיפות.

[Potato]

שיטת הלימוד במקצועות הנדסיים נהדרת.

אלא אם כן יש לך פרויקטים שלפעמים ישאבו לך את כל הזמן והרצון לחיות,הרוב המוחלט זה ללמוד למבחן במרתון 4-5 ימים לגשת ולשכוח.

אין נוכחות חובה כמו בתיכון,שב מתי שבא לך ואם בא לך.

 

אני באמצע סמסטר 2 הפסקתי להגיע להרצאות והחל מתחילת סמסטר 5 גם לא הייתי בתרגולים,חוץ מלהפסיק לבזבז זמן על לשבת בכיתה הציונים לא נפגעו.

[vadim6385]

לפני 24 דקות, שליקו99 כתב:

מאז שסיימתי לימודים בתיכון אני אומר לעצמי שהאקדמיה זה לא בשבילי, כי סבלתי בבית ספר ושנאתי את שיטת הלימוד.

 

גם אני סבלתי בבית ספר, ונחש מה - אני סובל גם באקדמיה.

 

אבל:

א) החיים מלאי סבל.

ב) כדי להתקדם צריך לסבול, אין מה לעשות.

ג) כדי שהסבל יהיה יותר נסבל, צריך למצוא מטרה שיהיה שווה לסבול בשבילה, אחרת אין טעם לסבול.

 

לפני 30 דקות, שליקו99 כתב:

מקווה שמתישהו בקרוב אגלה מה זה שאני באמת רוצה להתמקצע בו.

 

אל "תקווה", תחפש, תתנסה בדברים, זה לא ייפול עליך מהשמיים בזמן שאתה מבלה 10 שעות ביום בשינוע רכבים, חוזר הביתה לשחק בסוני ולישון, וביום שישי יוצא לשתות וודקה רדבול במועדון שקר כלשהו.

 

אני לא אומר שחייב ללכת לאקדמיה, אפשר גם להתפרנס בדרכים אחרות. תחפור באינטרנט, תבדוק לגבי קורסים מקצועיים, תבדוק איך אתה יכול להשקיע את ההון העצמי שיש לך, דבר עם אנשים.

[Night Driver]

לפני 7 דקות, Potato כתב:

אני באמצע סמסטר 2 הפסקתי להגיע להרצאות והחל מתחילת סמסטר 5 גם לא הייתי בתרגולים

כדאי לך כן ללכת. זה יעזור לכולנו להבין איך אתה בסימסטר 2 ומסימסטר 5 אתה לא הולך לתרגולים 😉

אישית מגיל מאוד צעיר נמשכתי לתחום הטכני והמכאני כשלקראת תחילת התיכון נכנס לתחומי העניין גם רפואה וטרינרית. אחרי שהשתחררתי המשכתי להתלבט ובגלל זה הלכתי שנה לעבוד ולחשוב כדי לקבל החלטה סופית.

בסוף בחרתי במכונות כי טעות במכונות זה כסף וטעות ברפואה וטרינרית זה סבל ופגיעה בבעל חיים והעדפתי להתמודד עם ההשלכות הכספיות שהן הרבה יותר קלות להתמודדות מבחינתי.

[חולה רכב#1]

לפות"ש - עצה שלי, לך ליום פתוח באיזה מוסד אקדמי, רק כדי לשמוע על המקצועות הקיימים בשוק. 

 

יש הרבה מקצועות כיום ואני לא יכול למנותם כי ייתכן שאפספס חלק. 

אולי תמצא את עצמך מתחבר לאיזה מקצוע ואולי לא. 

 

בכל מקרה, דאג בזמן הפנוי שיש לך עכשיו לעשות תעודות כאלה ואחרות בכדי לייצר לעצמך רשת ביטחון לעתיד. 

כך שחס וחלילה יקרה משהו, תוכל לשים אוכל על השולחן במהירות. 

 

דוגמה: בזמן הצבא עשיתי רישיון על משאית (מכספי הפרטי, לא דרך הצבא) ובתחילת הקורונה התחלתי לעבוד בה, כך שבזמן שאנשים פוטרו אני עבדתי. 

 

[ramik33]

אני בן 37 עוד לא גיליתי

[blackice]

אני מעלה את הגיל פה...
אני בן 46 ועדיין לא יודע.
החיים הובילו אותי למה שאני עושה כרגע (ואני עושה אותו טוב.), אבל זה ממש לא מה שאני רוצה לעשות.
במשך החיים חשבתי על כמה דברים (צלם טבע, מסעדן, נהג...), אבל אף אחד מהם לא יגיע למשכורת שלי היום...

[motior]

בגיל 14 החלטתי שאני רוצה לעבוד "במחשבים".  משמעות העבודה הזאת לא הייתה לגמרי ברורה לי, אבל זה היה נשמע מעניין ומתאים לי.
הלכתי  לתיכון במגמת מחשבים, אחר כך לעתודה במדעי המחשב, שירתתי בצבא ביחידת מחשב, השתחררתי והתחלתי לעבוד בחברת תוכנה ועד היום - 40 שנה אחר כך - אני עובד "במחשבים".
 

[שליקו99]

לפני שעה, vadim6385 כתב:

 

גם אני סבלתי בבית ספר, ונחש מה - אני סובל גם באקדמיה.

 

אבל:

א) החיים מלאי סבל.

ב) כדי להתקדם צריך לסבול, אין מה לעשות.

ג) כדי שהסבל יהיה יותר נסבל, צריך למצוא מטרה שיהיה שווה לסבול בשבילה, אחרת אין טעם לסבול.

 

 

אל "תקווה", תחפש, תתנסה בדברים, זה לא ייפול עליך מהשמיים בזמן שאתה מבלה 10 שעות ביום בשינוע רכבים, חוזר הביתה לשחק בסוני ולישון, וביום שישי יוצא לשתות וודקה רדבול במועדון שקר כלשהו.

 

אני לא אומר שחייב ללכת לאקדמיה, אפשר גם להתפרנס בדרכים אחרות. תחפור באינטרנט, תבדוק לגבי קורסים מקצועיים, תבדוק איך אתה יכול להשקיע את ההון העצמי שיש לך, דבר עם אנשים.

חחח אני שונא אלכוהול ומודה על כך.

 

[ramik33]

@שליקו99 אין מה להתבאס.

 

אני עובד בעבודה נהדרת עם שכר גבוה. פשוט כמו שנאמר לפני, החיים הביאו אותי לזה. 

 

למדתי את המקצוע כי סוג של נשאבתי לזה מאחי ואבא שלי. 

 

הדברים שאני אוהב לעשות לא היו מכניסים לי יותר מדי כסף, לכן הם נשארים בתור תחביב.

 

NO REGRETS!

[Night Driver]

לפני שעה, vadim6385 כתב:

א) החיים מלאי סבל.

ב) כדי להתקדם צריך לסבול, אין מה לעשות.

ג) כדי שהסבל יהיה יותר נסבל, צריך למצוא מטרה שיהיה שווה לסבול בשבילה, אחרת אין טעם לסבול.

 

תוסיף אמונה בגלגול נשמות וקיבלת את בסיס הבודהיזם.

[חולה רכב#1]

עזוב את העבודה בצד רגע, כי בסוף אתה עוד בורג במערכת אדירה. 

אף התלהבות לא תחזיק מעמד אלא אם אתה באמת אוהב את המקצוע. 

 

נסה לחשוב מה אתה אוהב, ואל תתפתה ללכת למקצועות רק בשביל הכסף שבהם, כי קריסה כלכלית אחת ואז הכל שווה לתחת. 

בגיל הזה, תחווה עולם, לך תטייל, אל תהיה תקוע על משהו אחד, תמצא מה שעושה לך טוב ואז תמצא את המקצוע הקשור אליו. 

 

במקום לעשות רשימה של מה כן, תעשה רשימה של מה לא.

 

כפי שציינתי לגביי, העולם מרתק אותי, אבל אין לי סבלנות וסיבולת לשבת עם מטופלים כל היום ולשמוע על העולם במקום להיות חלק אקטיבי בו. 

מצאתי לנכון את הכלכלה, בכך שביכולתה לקבוע סדר יומי חדש, לשלוט במה שקורה מסביבך, לדעת למה דברים קורים ומה השפעתם על נושאים מסויימים. 

ביכולתה גם להעניק לאנשים חיים חדשים, במקום להאכיל מישהו ניתן ללמד אותו לדוג. 

 

בהצלחה!