חוויות מ-יס פלאנט (או: למה אני לא הולך יותר לסרטים ישראלים)

[system_x]

הזכרת לי שבזמנו הלכתי לראות מהיר ועצבני בקולנוע, זה היה חתיכת הלם תרבות ולא מהסרט עצמו!

 

האמת הייתי עומד על שלי שאותו בחור ואמא שלו יקומו ויהי מה, לא מעניין אם הם חוצפנים או לאת הייתי גורם להם לקום ולא באלימות או איום באלימות.

 

את הקולנוע הישראלי מזמן מחקתי מהלקסיקון בטח ובטח שלא אראה את זה בקולנוע כי לרוב מדובר במשחק סוג ב' (מלבד כמה דברים בודדים שיצא לי לראות).

[Cuore Sportivo]

אז או שמנסים לסדר את הבית, או שעוזבים. אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה של אהבה עיוורת למדינה.

תנסה לשאול כמה ניצולי שואה - אולי יהיו להם כמה תובנות בנושא.

[חן ג.]

לייחס רגשות כמו ״אהבה״ לגוף אדמיניסטרטיבי כמו מדינה זו איוולת.

 

ואני דווקא לא חושב שרע פה בכלל: הסיפורים ששמעתי מהמתרחש בבתי קולנוע בארצות הברית גרועים בכמה סדרי גודל מן המתרחש כאן. אבל מעולם לא הבנתי פטריוטיות.

[Mech Morphix]

שמעתי שאלו שהלכו לראות באטמן באיזה קולנוע בארה"ב לא יצאו עם חויה חיובית..

[big1]

לאיזה שעת הקרנה הלכת?

 

Sent from my Redmi 3S using Tapatalk

[Pika007]

תנסה לשאול כמה ניצולי שואה - אולי יהיו להם כמה תובנות בנושא.

חלאס עם הקשקוש הזה.

הפואנטה היא להבין שאם באמת רע לך, יש את האפשרות לזוז למקום אחר. לא, בניגוד למה שמנסים למכור לנו פה דרך קבע, לא כל העולם מחכה להשמיד כל יהודי שמעז להוציא את הבוהן מחוץ לישראל.

[Cuore Sportivo]

חלאס עם הקשקוש הזה.

הפואנטה היא להבין שאם באמת רע לך, יש את האפשרות לזוז למקום אחר. לא, בניגוד למה שמנסים למכור לנו פה דרך קבע, לא כל העולם מחכה להשמיד כל יהודי שמעז להוציא את הבוהן מחוץ לישראל.

מתברר שהשואה וכל השואות שקדמו לה הן קשקוש מוחלט.

 

סלח לי, אבל אתה פשוט בור ועם הארץ אם זה קשקוש מבחינתך.

עריכה אחרונה ב-5 לנובמבר, 2017 על ידי Cuore Sportivo

[Cuore Sportivo]

לייחס רגשות כמו ״אהבה״ לגוף אדמיניסטרטיבי כמו מדינה זו איוולת.

 

ואני דווקא לא חושב שרע פה בכלל: הסיפורים ששמעתי מהמתרחש בבתי קולנוע בארצות הברית גרועים בכמה סדרי גודל מן המתרחש כאן. אבל מעולם לא הבנתי פטריוטיות.

תחליף 'מדינה' ב'ארץ' ואולי זה ייקל עליך להבין את כוונת המשורר.

[חן ג.]

אוי, יופי. הולך להיות כאן עוד דיון פילוסופי סטייל שרשור הדמוגרפיה...

 

מתברר שהשואה וכל השואות שקדמו לה הן קשקוש מוחלט.

 

שואות שקדמו לה? אתה מכיר נסיון לרצח עם שיטתי נגד היהודים שקדם לשואה? פוגרומים - כן. גירושים - כן. המרת דת בכפיה - כן. נסיון לרצוח את כל היהודים על בסיס מוצאם - לא.

 

בכל אופן, כאן דובר על אהבה עיוורת. אתה מדבר על אהבה שתלויה בדבר או, לחלופין, על צורך פרקטי קר ומחושב במדינה.

 

התשובה לשואה אינה צריכה להיות לאומית אלא מוסרית והומניסטית: היא לא צריכה לבצר את האמונה בלאום היהודי, אלא לשמש בסיס לטענה שרעיון הלאום (שהיה המנוע של הפשיזם) הוא מגונה ביסודו.

 

תחליף 'מדינה' ב'ארץ' ואולי זה ייקל עליך להבין את כוונת המשורר.

 

לא. אם כבר, יותר קשה להבין. מדינה לפחות זה משהו מוחשי. ארץ זו פשוט חתיכת אדמה. במקרה שלנו, זו אפילו לא יחידה גאוגרפית מוגדרת.

 

אתה יכול לעבור ל"עם" או "אומה" אבל זה עדיין לא יעזור לי להבין. אלו מסגרות פיקטיביות.

עריכה אחרונה ב-5 לנובמבר, 2017 על ידי חן ג.

[Cuore Sportivo]

יש אנשים שלא משנה כמה פעמים תסביר להם הם לא יבינו.

[חן ג.]

הבעיה אינה בחוסר יכולת להבין.

 

ההיפך הוא הנכון.

[vadim6385]

אני לא מבין את ההפרדה הזאת בין "מדינה" ל"ארץ" ול"עם". מבחינתי זאת עסקת חבילה.

[bobi]

אני לא חושב שריכוז של כל העם היהודי במקום אחד שמוקף בבני לאום אחר שרק מחפשים להשמיד אותו, זה רעיון יותר טוב ויותר בטוח מאשר לחיות בחו"ל

[Gattuso8]

לאיזה שעת הקרנה הלכת?

 

Sent from my Redmi 3S using Tapatalk

19:45

 

 

האמת הייתי עומד על שלי שאותו בחור ואמא שלו יקומו ויהי מה, לא מעניין אם הם חוצפנים או לאת הייתי גורם להם לקום ולא באלימות או איום באלימות.

 

אני לא מבין מה ככ קשה פשוט לקרא לסדרן אפילו אם זה כרוך ביציאה מהאולם.

 

הכל מתחיל בזה שהרצון להנות ולהעביר יום בשקט גדול מהרצון להלחם על כל דבר.לצערי הרבה פעמים אני נקלע לסיטואציה שבה כדי לא לצאת פראייר אתה צריך להיות אגרסיבי קצת, אם זה לשמור על המקום שלך בתור כדי שלא יעקפו אותך, אם זה להתווכח על החניה שהרגע תפסו לך אפילו שאותת שעה לפני ולשמוע תירוצים בסגנון "אחותי פה מאחרת לשיעור אחי וראיתי עוד חניה פנויה שם לא רחוק תנסה שם", אם זה להתווכח עם הוט/יס/חבריהם בטלפון בשביל לקבל התקנה חינם או זיכוי על הטעויות שלהם והרשימה עוד ארוכה..

לפעמים יש לי את הכוחות להילחם, לפעמים אין, באותו יום פשוט רציתי להנות, שכחתי להדליק מצב "לוחמה".

[חן ג.]

אני לא מבין את ההפרדה הזאת בין "מדינה" ל"ארץ" ול"עם". מבחינתי זאת עסקת חבילה.

 

מה שנקרא, It is and it isn't.

 

הלאום הישראלי צמח מתוך קבוצה אתנית (לא אמונית, אתנית!) קטנה ומוגדרת היטב, וה"שייכות" שלו לחבל הארץ הזה (גם אם לא בדיוק בגבולותיו הנוכחיים) מבוססת במקורות היהודיים.

 

אבל יש לך לאומים אחרים שבהם, מחמת גודלם, מקורות הזהות השונים של הלאום לא בהכרח עולים בקנה אחד. בעולם הערבי, למשל, היתה ניגודיות בין לאומית פאן-ערבית, שמבוססת על רעיון של שייכות לאומה הערבית (קַוְּמיה) בניגוד לרעיון (המקובל היום) של לאומיות שמבוססת על פטריוטיות (וַטַניה) במובן של שייכות לארץ מסוימת - מצרים, עיראק וכדומה.

 

כנ"ל מה שקורה במקומות כמו קטלוניה היום.

עריכה אחרונה ב-5 לנובמבר, 2017 על ידי חן ג.