רשמים מנהיגה בצד שמאל ובאירלנד בפרט

[borsood]

לא מזמן חזרתי מטיול באירלנד. כיוון שנעזרתי בהמלצות באתר בהכנה לטיול, רציתי להוסיף קצת מידע חשוב נושף.

הכנות לטיול: בדקתי באתרים של כל המותגים בארץ (il), גלובלי (com) ואירי (ie). כצפוי ברוב במותגים המחיר באתר האירי היה הכי משתלם. הוספתי להשוואה גם את מנועי החיפוש הכללי וחברות כגון אופרן. בכל ההשוואות הקפדתי לכלול ביטול מלא של השתתפות עצמית והכללת צמיגים ומראות. בסופו של דבר ההצעה של חברת payless המקומית הייתה הכי משתלמת ובסופו של דבר התברר שזה אותו מפעיל של avis וbudget.

 

נהיגה בצד שמאל: כצפוי זה קשה מאד בהתחלה. חזרה לימים של אחרי קבלת הרישיון שכל פעולה דורשת תשומת לב מרובה וכל צומת דורשת חשיבה. נהיגה בין עירונית או כפרית היא קלה יותר. לא הייתי ממליץ לנהוג בתוך עיר גדולה בהתחלה. למרות שתוך יומיים שלשה מתרגלים, הסכנה עדיין אורבת, וצריך להיזהר שההרגלים הישנים לא ייקחו פיקוד. במיוחד צריך לשים לב ביציאה הראשונה בבוקר או אחרי טיול רגלי ארוך, ובמקרים שהתבלבלתם בניווט ועשיתם פניית פרסה במקום בטוח כדי לחזור לנתיב הנכון. גם פנייה ימינה מרחוב חד סטרי לדו סטרי הייתה מטעה.

הזכרתי ליושבת משמאלי לשים לב גם ולהעיר בכל פעם שאני לא נוסע בנתיב הנכון.

 

הנהיגה באירלנד: למרות שיש מספר אוטוסטרדות מסביב לדבלין (חלקן כבישי אגרה) רוב הנהיגה של התייר לא תתבצע בכבישים האלה. כל הכבישים האחרים צרים וללא שוליים בכלל. משני הצדדים יש חומה גבוהה, במקרה הטוב של שיחים ובמקרה הפחות טוב של אבן. מי שחושב שתשתית הכבישים בארץ גרועה מוזמן לנהוג באירלנד: הכבישים מלאים בורות, שוליים שבורים ואפילו כבישים (סלולים) עם קוליסים. בגלל כל הסיבות האלה רוב הזמן נוהגים קצת משמאל למרכז הכביש וכשבאה מכונית ממול סוטים לכיוון השוליים ולפעמים אם יש צורך גם עולים על השיחים, כך שאם לא שכרת מכונית קטנה תמיד יהיו לך שריטות עדינות. הנהיגה הזו דומה למשחק אין סופי של צ'יקן. באחת הפעמים באה ממול משאית כך שהייתי חייב לרדת מחוץ לשוליים, שם בין השיחים חיכתה אבן נבזית שחוררה את הצד של הצמיג. חברת ההשכרה הייתה הוגנת וכפי שהבטיחו רכשתי צמיג חדש באחת מהצמיגיות (המרובות) והסכום הוחזר לי עם החזרת הרכב.

 

יצא קצת ארוך ממה שתכננתי. מקווה שלא התייגעתם, אם יש לכם שאלות אשתדל לענות.

[sperial]

חזרתי לפני כחודש מטיול בסקוטלנד ואירלנד.

 

את הנהיגה השארתי לג'והן - נהג האוטובוס. הבחירה היתה בטיול מאורגן בגלל עניין הנהיגה בשמאל הדרך. חברה של אשתי נהרגה כאשר בעלה טעה ביציאה מתחנת ההשכרה ונכנס לנתיב הימני, וכמובן שאנו רגישים בהתאם. עם זאת התחושה היתה שהטיול דילג על יותר מדי אתרים, יתכן שהגישה העתידית ביעדים דומים תהיה התבססות על תח"צ, והגעה לאתרים מרוחקים בטיולים מאורגנים יומיים ממוקדים.

 

התרשמותי מהכבישים באירלנד דומה לשלך. מדובר במדינה שנמצאת בהליכי צנע לצורך יציאה ממשבר כלכלי קשה לפני 8 שנים. סה"כ הם כנראה די מצליחים אבל המחיר, למשל של מצב הכבישים, כבד.

 

כמה נקודות מוטוריות מאותו טיול:

 

1. סקוטלנד ואירלנד הצפונית מהוות חלק הממלכה המנוטרת (כפי שהיא מכונה על ידי יוסי גורביץ, "דו"ח כלכליסט"). בהתאם לכך ריבוי מצלמות, ובמיוחד מערכות לחישוב מהירות ממוצעת. באירלנד הדרומית הרבה פחות מצלמות.

 

2. סידורי חציה להולכי רגל - בכפרים הרמזורים מגיבי מיידית לחיצה על כפתור החציה להולך כגל. בערים הכפתור הוא די סמלי, המערכת בנויה כך שיש סבב של כניסה לומת מכל אחד מהרחובות המתכנסים אליה, ואז כל הרחובות מקבלים אדום וכל מעברי החציה - ירוק. לחיצה על כפתור הולכי הרגל לא משפיעה על הסדר.

3. מקובל מאד "לגנוב" רמזורים בצהוב עמוק.

 

4. מספרי הרישוי מתחילים בשתי ספרות המציינות את שנת הדגם. בהתאם לכך אשר לקלוט שיש על הכבישים הרבה מאד מכוניות ישנות, מספרים מתחילת שנות ה-2000 נפוצים מאד, וראיתי אי אילו מספרים בני 20 ויותר.

 

5. מרבית התמרורים אינם תואמים לסטנדרד האירופי (המקובל גם אצני) - אלא סמלים שחורים על גבי מעויין צהוב, בדומה לתמרורים האמריקאיים. הסמלים המצויירים דומים למוכר לנו.

 

6. האירים מקפידים על שילוט דו לשוני - הרישום העיקרי הוא באנגלית, אבל מעל כל כיתוב באנגלית מופיע הכיתוב המקביל בשפה הקלטית, בפונט נטוי וקצת שונה.

[noknok]

אני בסוכות עומד לטוס ללוטון ומשמה לנהוג לסקוטלנד ובסקוטלנד עצמה - פעם שניה שלי לנהוג בצד שמאל(אני עושה את הפעם הראשונה שבוע הבא בקפריסין) סקוטלנד נראית מדינה מדהימה ואני לא יכול לחכות לחרוש את הכבישים שלה.

[borsood]

באדום בפנים.

יתכן שהגישה העתידית ביעדים דומים תהיה התבססות על תח"צ, והגעה לאתרים מרוחקים בטיולים מאורגנים יומיים ממוקדים.

אפשרי, אבל לא בטוח שיהיה יותר טוב מטיול מאורגן. אחרי הטיול המאורגן האחרון רני לא מוכן לחזור לזה אם אפשר להימנע. מצד שני אני מבין את מצבך.

 

התרשמותי מהכבישים באירלנד דומה לשלך. מדובר במדינה שנמצאת בהליכי צנע לצורך יציאה ממשבר כלכלי קשה לפני 8 שנים. סה"כ הם כנראה די מצליחים אבל המחיר, למשל של מצב הכבישים, כבד.

יש כבישים שנראים כאילו לא נגעו בהם מהתקופה הויקטוריאנית למעט זיפות.

 

3. מקובל מאד "לגנוב" רמזורים בצהוב עמוק. ובאדום גם. הולכי הרגל בכלל מתעלמים מהרמזורים.

 

 

5. מרבית התמרורים אינם תואמים לסטנדרד האירופי (המקובל גם אצני) - אלא סמלים שחורים על גבי מעויין צהוב, בדומה לתמרורים האמריקאיים. הסמלים המצויירים דומים למוכר לנו. אפשר להסתדר. יוצא הדופן המיוחד הוא "אין פנייה ישר" התחילו בהחלפה שלו בתמרור אין כניסה המוכר אך הוא עדיין נפוץ ביותר.

 

6. האירים מקפידים על שילוט דו לשוני - הרישום העיקרי הוא באנגלית, אבל מעל כל כיתוב באנגלית מופיע הכיתוב המקביל בשפה הקלטית, בפונט נטוי וקצת שונה. כל דבר רשמי דו לשוני, בפועל השילוט המסחרי הוא באנגלית. דוברי קלטית פגשתי באחד האיים, ובשדה התעופה למרות ששם נראה לי שהשתמשו בשפה כדי שלא יבינו אותם.

תמרור "אין פניה ישר"

[sperial]

אני יצאתי פעמיים לטיולים מאורגנים.

הראשון היה בחנוכה האחרון ללפלנד, שם די ברור לי שהטיול המאורגן היה האופציה העדיפה, כיוון שקרוב לודאי שבטיול עצמאי היה קושי לבצע את כל הפעילויות, אשר מצריכות קבוצה (אופנועי שלג, מזחלות וכו'), וזה בלי להביא בחשבון את הצורך ללמוד נהיגת שלג (שאני שאני מניח שהייתי מסתדר אתה, בזכות התחזוקה הפנטסטית של הכבישים אפילו במקומות שכוחי האל ביותר).

הטיול השני היה זה שלפני חודש (סקוטלנד ואירלנד) - וכאמור, די התאכזבתי.

במדינות בהן התח"צ טובה ועיקר הטיול הוא במקומות יישוב אין בעיה להסתדר עם רכבת ואוטובוס. עשיתי זאת בחצי הטיול שלי בדנמרק (סביבת קונהגן, בהמשך שכרתי רכב), בעבר הרחוק חרשתי כך את הולנד. במקומות בהם צריך להגיע לאתרי תיירות מרוחקים (נניח מסילת הענקים או צוקי מוהר) זו בעיה אמיתית, ולגביהם חשבתי על טיולי יום של חברות מקומיות, אבל לא השתתפתי בטיול כזה מאז 1966.

וכמובן שיש מקומות בהם השיטה המתאימה היא שכירת מדריך\נהג מקומי לקבוצה של משפחה או שתיים.

[kompy]

ספריאל, אין כל קשר בין מדינה בתהליכי צנע לבין סוג הכבישים באירלנד.

ביקרתי באירלנד לפני 12 שנים בשיא תפרחתה ועדיין הכבישים היו בדיוק כפי שתאר פות"ש.

 

לפלנד(הייתי בסוף מרץ/מחזור אחרון) - ספארי חורף רצוי מאורגן, ספארי קיץ בהחלט ניתן באופן פרטי.

[sronis]

אני עשיתי (סוג של) ספארי חורף בלפלנד לגמרי בעצמי, והיה בסדר גמור. מצב הכבישים והמכוניות המושכרות שם כ"כ טוב, שזה לגמרי מרגיש כמו נסיעה בכביש רגיל (מקסימום - כמו בכביש רטוב). גם אין שום בעיה לעשות את כל הפעילויות בלי שמישהו יארגן בשבילך. רוב המקומות שם מאוד נגישים וכל האנשים מדברים אנגלית.

[חן ג.]

ספריאל, אין כל קשר בין מדינה בתהליכי צנע לבין סוג הכבישים באירלנד.

ביקרתי באירלנד לפני 12 שנים בשיא תפרחתה ועדיין הכבישים היו בדיוק כפי שתאר פות"ש.

 

לדעתי זו גם השפעה של מזג האוויר, שמחולל שמות בכבישי אספלט.

 

לגבי טיולים מאורגנים - זה יותר נחוץ במקומות עם מחסום שפה (חוסר ידיעת אנגלית ושפה מקומית מורכבת) ו/או עם תרבות נהיגה שבה אתה ממש לא רוצה להיות האחראי על ההגה. סין לדוגמה. באירלנד עוד אפשר להסתדר.

עריכה אחרונה ב-18 לאוגוסט, 2016 על ידי חן ג.

[kompy]

לדעתי זו גם השפעה של מזג האוויר, שמחולל שמות בכבישי אספלט.

זו פשוט חוסר השקעה.

אין הבדל בכבישים העירוניים בערים המערביות(גולוואי, לימריק, דינגל) הנושקות לאטלנטי(עם הרוחות החזקות והמלח) וגם פנימי מעט(קילרני), האספלט בהם הוא די טוב. אך אם הנך יוצא לכבישים הבין עירוניים, התמונה מייד משתנה.

[sronis]

קומפי צודק, לדעתי.

 

דוגמא: באסטוניה הכבישים במצב נוראי אחרי החורף. בפינלנד או שבדיה - לא.

 

שמעתי פעם, ואני לא יודע אם זה נכון, שספציפית בטאלין, עיר הבירה של אסטוניה, יש חברה שמועסקת על ידי העירייה שייעודה הוא לתקן ולשפץ כבישים. לחברה הזאת יש תקציב שנתי שנגזר מהשנים הקודמות, כלומר אין לה אינסנטיב לתקן דברים כמו שצריך, כי אז בשנה הבאה יהיו פחות תיקונים והתקציב יקטן. אז היא מתקנת ברמה שמספיקה לשנה אחת והתוצאה היא כבישים במצב רעוע ביותר (ועם זאת, כך הבנתי, עדיין פי כמה טוב יותר מאשר במדינות כמו אוקראינה).

[igal.ep]

לא מזמן חזרתי מטיול באירלנד. כיוון שנעזרתי בהמלצות באתר בהכנה לטיול, רציתי להוסיף קצת מידע חשוב נושף.

....../QUOTE]

 

חזרתי לפני כחודש מטיול בסקוטלנד ואירלנד.

.....

 

 

חזרתי מאירלנד לפני חודשיים , טיול נהיגה של שבועיים, ותאמת אני ממש לא מסכים בקשר לכבישים, נכון שזה לא גרמניה ואוסטריה, אבל בממוצע הכבישים ממש לא נופלים מהכבישים הצרים שיש בארץ.

 

לא רואה שום הבדל בין רמת הכבישים בנגב / גולן, לבין הכבישים לאורך החוף באירלנד

[sperial]

אני עשיתי (סוג של) ספארי חורף בלפלנד לגמרי בעצמי, והיה בסדר גמור. מצב הכבישים והמכוניות המושכרות שם כ"כ טוב, שזה לגמרי מרגיש כמו נסיעה בכביש רגיל (מקסימום - כמו בכביש רטוב). גם אין שום בעיה לעשות את כל הפעילויות בלי שמישהו יארגן בשבילך. רוב המקומות שם מאוד נגישים וכל האנשים מדברים אנגלית.

לך יש ניסיון בנהיגת שלג, אני מניח שהייתי לומד זאת די מהר. החשש שלי הוא להגיע לאיזו פעילות ואז לחכות חצי יום עד שיצטברו מספיק מטיילים כדי לפתוח שורת מזחלות\אופנועי שלג וכו'. מבחינת להסתדר פינלנד נהדרת, אנשים מסבירי פנים מאד ודוברי אנגלית מצויינת.

[sronis]

לך יש ניסיון בנהיגת שלג, אני מניח שהייתי לומד זאת די מהר. החשש שלי הוא להגיע לאיזו פעילות ואז לחכות חצי יום עד שיצטברו מספיק מטיילים כדי לפתוח שורת מזחלות\אופנועי שלג וכו'. מבחינת להסתדר פינלנד נהדרת, אנשים מסבירי פנים מאד ודוברי אנגלית מצויינת.

 

אז זה מה שאמרתי - שגם בלי ניסיון זה מאוד קל כאשר הרכב וצמיגיו הם באיכות גבוהה

בנוגע לפעילות - אתה צודק באופן כללי, אבל למיטב זכרוני אופנועי שלג אפשר לקחת גם בלי מדריך, ומזחלות כלבים למשל יש יציאה בשעות מוגדרות לא משנה כמה אנשים מגיעים. אבל שטויות (-:

[kompy]

חזרתי מאירלנד לפני חודשיים , טיול נהיגה של שבועיים, ותאמת אני ממש לא מסכים בקשר לכבישים, נכון שזה לא גרמניה ואוסטריה, אבל בממוצע הכבישים ממש לא נופלים מהכבישים הצרים שיש בארץ.

 

לא רואה שום הבדל בין רמת הכבישים בנגב / גולן, לבין הכבישים לאורך החוף באירלנד

אז בוא נדייק: כבישי החוף הדרום מערבי(מגולוואי דרומה) סבירים המה. כבישי הרוחב הם אלו הצרים חסרי השוליים, הם אלו העוברים דרך כפרים(או בתים בודדים) וגובלים בחומות/גדרות).

[חן ג.]

אז זה מה שאמרתי - שגם בלי ניסיון זה מאוד קל כאשר הרכב וצמיגיו הם באיכות גבוהה.

 

כן, זה באמת לא סיפור עם צמיגי שלג.

 

אם אני זוכר נכון, מקדם החיכוך כמעט מכפיל את עצמו עם צמיגים כאלו. הלכה למעשה אחיזת הכביש במצב כזה לא שונה מאוד מזו שיש לנו בזמן הגשם הראשון.