נמאס לי להיות רווק - איפה למצוא את האחת?

[hans]

יש סיכוי שזה נטו עניין של צבירת (מספיק) בטחון כלכלי?

נקודה מעניינת. אולי פשוט ״ביטחון״, לא משנה מאיזה סוג.

וכן, אנשים משתנים. לא תמיד ולא בהכרח ב-180 מעלות,

אבל היכולת להשתנות היא תכונה אנושית ידועה. פאלו היה משחיל כאן איזו מילה בנוגע לנחיצות האבולוציונית של היכולת הזאת...

[Benor]

יש סיכוי שזה נטו עניין של צבירת (מספיק) בטחון כלכלי? אני יכול לומר שזה משהו שהוא מאוד עקרוני עבורי, ונכון לשלב זה הוא זה שדי holds me back. זה והעובדה שילדים מעוררים אצלי חלחלה. הייתי מעדיף לקבל אותם מאיביי, אחרי צבא והשכלה עם אפשרות החזרה ל 20 שנה.

 

Sent from my OnePlus 3T

אולי אני סתם זורק אבל אצלי מצטיירת תמונה בראש שבמדינת ישראל צריך לפחות 15-20K נטו משני הזוגות ביחד, בשביל לגדל ילד בצורה סבירה ולא להיחנק...

פחות מזה אתה חי על הקשקש...

עריכה אחרונה ב-21 לאוגוסט, 2017 על ידי Benor

[SlowRide]

לדעתי לפחות 30K לזוג זה יותר ריאלי, אבל יש אנשים שמגדלים ילדים ומרוויחים שליש מזה. ככל שאתה רגיל ליותר כשאתה ללא ילדים, תצטרך יותר כסף אם תרצה להביא ילדים.

[falou]

נשמע כמו אישה מאוד חכמה, שמודעת למגבלות שלה ומחשבת את המסלול בהתאם. היה עדיף אם הם היו עושים ילד, ושגם הבעל וגם הילד יהיו אומללים?

 

אני לא יודע איך הגעת למסקנות לגבי האישה, בלי שספקתי דבר וחצי דבר על מצבה.

אבל הנקודה לא היתה אם היתה צריכה, היא ובן זוג, כן או לא להביא ילד. זה להראות שהסיבות שנאמרו, תפיסת העולם בסיס הבחירה לא להביא ילדים, לא היו אלא כיסוי לבעיה האמיתית, כי איתה הם לא רצו להתמודד.

חוסר הרצון/יכולת להביא ילד היו רק סימפטום לבעיה אחרת, ובה לא טיפלו.

[vadim6385]

אז היא מודעת לזה שיש בעיה. צריך רמת אינטליגנציה מסוימת בשביל להכיר בזה.

 

והסיפור כיסוי של "לא רוצים" זה כדי שיעזבו אותם בשקט.

[davemustaine87]

אולי אני סתם זורק אבל אצלי מצטיירת תמונה בראש שבמדינת ישראל צריך לפחות 15-20K נטו משני הזוגות ביחד, בשביל לגדל ילד בצורה סבירה ולא להיחנק...

פחות מזה אתה חי על הקשקש...

 

אני גדלתי במשכורת משותפת של ההורים של בערך 13-15 אלף ברוטו. אני חושב שרוב המוחלט של העולים בעלייה הרוסית של שנות ה-90 לא הרוויחו שונה מזה.

לא יכול להעיד אצל אחרים, אבל אני גדלתי בסדר גמור, ולא הרגשתי שום חוסרים. היה אפילו רחמנא ליצלן רכב בבית. אז או שחייתי בחוסר מטורף ואני פשוט לא מודע לזה, או שאחרים חיים בפינוק מטורף.

[Smiro]

אני משער שאתה מעל גיל 20. אל תשווה. גם אני גדלתי במשפחה עם משכורת נמוכה יחסית כמו שצוין פה, אבל הזמנים היו אחרים. פעם רכב חדש עלה 60 אלף, פעם הדירות היו עולות 130-140 אלף דולר כאשר הדולר היה 2 ומשהו, פעם הדלק היה זול יותר, פעם הכול היה זול יותר. היום לחיות כרווק אפילו, עם משכורת של 15 אלף נטו (שזה כמה? 20-21-22 ברוטו?) זה לחיות בסדר. לא יותר מזה. אם להורים אין בסיס של כסף להביא לך לרכישת דירה חדשה, המקסימום שאתה יכול זה לגור אצלם ולחסוך כל גרוש בשביל לרכוש בית. וגם אז, זו תהיה במקרה הטוב דירת 3 חד' מעפנה. ואם יש בת-זוג? נו אז מה, ההוצאות גדלות בכמה, מגורים אצל ההורים כבר לא אופציה והחיסכון לדירה ירד. הזמנים נהיו קשים הרבה יותר.

 

היום לגדל ילד עם הכנסה ברוטו למשק בית של 20K זה לחיות סביר. לחסוך קצת בצד, לטוס לחו"ל אולי פעם בשנה, לחיות בסדר. מעמד ביניים שכזה. להגיע לדירה? בלתי אפשרי. להגיע לרמת חיים למעלה מכך - בלתי אפשרי. ואם יש יותר מילד אחד, אז פי כמה וכמה.

 

אתה כשגדלת לא היית צריך אייפון ב-3 אלף, ולא היה אייפדים ולחבר שלך לכיתה לא היה איזה hoverboard או אופניים חשמליות. המקסימום זה חוג כדורגל, פוגים וגולות. עם כל הכבוד, לקנות חבילת פוגים או קלפים זה לא שווה ערך לרכישת מכשירי חשמל שעולים בהרבה יותר.

[Benor]

או שהזמנים השתנו?

דירת 3.5 חדרים בנתניה יכולה להגיע ל- 4-4.5

אתה כבר נשאר עם 6-7

סמירו, אמנם הדברים עלו פחות אבל הערך של הכסף (שקל) נשחק.

60 אלף לפני 20 שנה זה לא אותם ה-60 אלף של היום...

אף אחד לא חייב שיהיה לילדים שלו אייפון חדש ונוצץ כבר מהיסודי...

עריכה אחרונה ב-21 לאוגוסט, 2017 על ידי Benor

[davemustaine87]

אני משער שאתה מעל גיל 20. אל תשווה. גם אני גדלתי במשפחה עם משכורת נמוכה יחסית כמו שצוין פה, אבל הזמנים היו אחרים. פעם רכב חדש עלה 60 אלף, פעם הדירות היו עולות 130-140 אלף דולר כאשר הדולר היה 2 ומשהו, פעם הדלק היה זול יותר, פעם הכול היה זול יותר. היום לחיות כרווק אפילו, עם משכורת של 15 אלף נטו (שזה כמה? 20-21-22 ברוטו?) זה לחיות בסדר. לא יותר מזה. אם להורים אין בסיס של כסף להביא לך לרכישת דירה חדשה, המקסימום שאתה יכול זה לגור אצלם ולחסוך כל גרוש בשביל לרכוש בית. וגם אז, זו תהיה במקרה הטוב דירת 3 חד' מעפנה. ואם יש בת-זוג? נו אז מה, ההוצאות גדלות בכמה, מגורים אצל ההורים כבר לא אופציה והחיסכון לדירה ירד. הזמנים נהיו קשים הרבה יותר.

 

היום לגדל ילד עם הכנסה ברוטו למשק בית של 20K זה לחיות סביר. לחסוך קצת בצד, לטוס לחו"ל אולי פעם בשנה, לחיות בסדר. מעמד ביניים שכזה. להגיע לדירה? בלתי אפשרי. להגיע לרמת חיים למעלה מכך - בלתי אפשרי. ואם יש יותר מילד אחד, אז פי כמה וכמה.

 

אתה כשגדלת לא היית צריך אייפון ב-3 אלף, ולא היה אייפדים ולחבר שלך לכיתה לא היה איזה hoverboard או אופניים חשמליות. המקסימום זה חוג כדורגל, פוגים וגולות. עם כל הכבוד, לקנות חבילת פוגים או קלפים זה לא שווה ערך לרכישת מכשירי חשמל שעולים בהרבה יותר.

 

זה לא בהכרח נכון. ההורים שלי בזמנו שילמו משכנתא בגובה השכר דירה שלי כיום(מנפלאות הצמוד למדד)

אמנם הדלק היה זול יותר, אבל רמת הרכבים עלתה והמחיר שלהם ירד(איפה בשנת 2000 היית יכול לקנות רכב בן 4-5 שמור ב-20-25 אלף שקל?)

כנ"ל מכשירי חשמל ואלקטרוניקה. בזמנו טלוויזיה 37 אינץ LG עלתה 4000 שקל, היום אתה קונה טובה יותר ב-1300. כנ"ל מחשבים ובעצם כול מכשיר אלקטרוני.

 

ובקשר לחלק השני, עם האייפונים אייפדים ושאר הצעצועים, פה כבר נכנס החלק של הפינוק, עם כול הכבוד.

[falou]

אני משער שאתה מעל גיל 20. אל תשווה. גם אני גדלתי במשפחה עם משכורת נמוכה יחסית כמו שצוין פה, אבל הזמנים היו אחרים. פעם רכב חדש עלה 60 אלף, פעם הדירות היו עולות 130-140 אלף דולר כאשר הדולר היה 2 ומשהו, פעם הדלק היה זול יותר, פעם הכול היה זול יותר.

 

אני לא בדקתי את "הכל" אבל מכוניות זולות יותר היום יחסית, גם מכשירי חשמל.

רק שפעם (בפעם שלי) לא היה מחשב, סלולרי, אינטרנט, טלוויזיה בתשלום, בקושי טסו לחו"ל, קנו פחות בגדים, פחות מכשירי חשמל, פחות בילו, פחות אכלו בחוץ, פחות שתו אלכוהול...

הוציאו פחות, אבל גם ה-רבה פחות דברים.

[falou]

אז היא מודעת לזה שיש בעיה. צריך רמת אינטליגנציה מסוימת בשביל להכיר בזה.

 

והסיפור כיסוי של "לא רוצים" זה כדי שיעזבו אותם בשקט.

 

אתה כותב כאילו אתה מכיר אותם ואת מערכת היחסים שלי איתם, ואתה לא.

אבל אם אתה חושב שאינטיליגנציה עוזרת לאנשים להכיר את עצמם, אני חושב שאתה טועה. אנשים אינטיליגנטים מסוגלים לשקר לעצמם שקרים הרבה יותר מתוחכמים, זה הכל.

ברור שרצו שיעזבו אותם בשקט, אבל האם זה לטובתם?!

לא יודע.

[falou]

אני תמיד משתדל לשמור על ראש פתוח.. ולחלוטין לא נופל לתחזיות של מה יהיה של מה יהיה ומתי, לכן מרתיח לי את הדם כל פעם שנביא תורן כזה או אחר מספר לי מתי אני אמור להתבגר ובאיזה גיל אני אבין כמה חשוב לי להשריץ.

 

אולי אם זה כ"כ מרגיז אותך שווה לבדוק למה הם בדיוק מתכוונים "בלהתבגר" ואולי לבדוק... אם הם צודקים. או אם לפחות יש משהו ללמוד מהביקורת הזו, אם לא על עצמך, אז על מה אחרים רואים בך שגורם להם להגיד לך את זה.

 

כלומר, לך למישהו שאתה מכיר טוב ואיכפת לו ממך, שמנסה להעביר לך את המסר הזה, ותנסה להבין מה הוא רואה. מה הוא חושב עליך. תנסה בלי להתעצבן להוציא ממנו משהו קוהרנטי (כי אולי הוא לא הגדיר לעצמו מה הוא מתכוון כשהוא אומר לך "תתבגר"). אולי הוא רואה משהו שאתה לא רוצה להסתכל בו בעצמך, ודווקא כדאי לבחון אותו.

אולי תבחן אותו ותגיע למסקנה שלמרות שהוא מעביר על החלק בזה בך ביקורת, לך דווקא טוב איתו.

אבל אולי לא.

לפחות אם תבין את זה, זה יעצבן אותך פחות (ודווקא זה שמעצבן אותך כ"כ אומר שיש בביקורת הזו משהו בעל ערך, שאתה לא רוצה לבחון).

[gbguy]

אני משער שאתה מעל גיל 20. אל תשווה. גם אני גדלתי במשפחה עם משכורת נמוכה יחסית כמו שצוין פה, אבל הזמנים היו אחרים. פעם רכב חדש עלה 60 אלף, פעם הדירות היו עולות 130-140 אלף דולר כאשר הדולר היה 2 ומשהו, פעם הדלק היה זול יותר, פעם הכול היה זול יותר. היום לחיות כרווק אפילו, עם משכורת של 15 אלף נטו (שזה כמה? 20-21-22 ברוטו?) זה לחיות בסדר. לא יותר מזה. אם להורים אין בסיס של כסף להביא לך לרכישת דירה חדשה, המקסימום שאתה יכול זה לגור אצלם ולחסוך כל גרוש בשביל לרכוש בית. וגם אז, זו תהיה במקרה הטוב דירת 3 חד' מעפנה. ואם יש בת-זוג? נו אז מה, ההוצאות גדלות בכמה, מגורים אצל ההורים כבר לא אופציה והחיסכון לדירה ירד. הזמנים נהיו קשים הרבה יותר.

 

היום לגדל ילד עם הכנסה ברוטו למשק בית של 20K זה לחיות סביר. לחסוך קצת בצד, לטוס לחו"ל אולי פעם בשנה, לחיות בסדר. מעמד ביניים שכזה. להגיע לדירה? בלתי אפשרי. להגיע לרמת חיים למעלה מכך - בלתי אפשרי. ואם יש יותר מילד אחד, אז פי כמה וכמה.

אתה כשגדלת לא היית צריך אייפון ב-3 אלף, ולא היה אייפדים ולחבר שלך לכיתה לא היה איזה hoverboard או אופניים חשמליות. המקסימום זה חוג כדורגל, פוגים וגולות. עם כל הכבוד, לקנות חבילת פוגים או קלפים זה לא שווה ערך לרכישת מכשירי חשמל שעולים בהרבה יותר.

הכל מתחיל ומסתיים בחינוך:

אני בן 25, ואמא ההיסטרית שלי הצמידה לי טלפון עוד מכתה ג' (לא הדבר הכי בריא, אבל זה נושא שולי). לבר מצווה שלי ההורים שלי קנו בגדים מקסטרו. הבגדים היום-יומים שלי היו מאביר או מהאנגר. לא היה חסר בגדים ולא הרגשתי שאני הולך עם בגד סוג ז'.

לעומת זאת בני דודים שלי גרים באזור מאוד נחשק בתל אביב, תמיד היו להם בגדים ממותגים (שהבנתי את זה בגיל מאוחר מאוד), ואף פעם לא הרגשתי שהבגדים שלהם יותר יפים או נוחים יותר משלי. כי זה שידעתי.

אני מאוד אוהב טלפונים שהייתי מחליף כל שנתיים מכספי. הטלפון הכי יקר ששלמתי הוא 1500 ש"ח.

היום אני רואה בקבוצות רכישה "טלפון לילד שלי, מה כדאי?" וממליצים על טלפונים של שיאומי בגלל התמורה הטובה.

אמנם אין לי ילדים, אבל אני מאמין שילד יודע גם לקבל דברים שהם לא מותגי פריומיום.

 

לגבי הערה באדום: שוב, חינוך ואם אפשר להסתפק במוצרים זולים וטובים. לא כולם צריכים ואגית מתחת לחניה, אפשר להסתפק ביונדאי.

אמנם רמת החיים עלתה, אבל פעם לפני הרבה מאוד זמן לאנשים לא היה מה לאכול בארץ הזו. אז אנחנו דור של שפע ורצון לקבל הכל מהכל, הגיע הזמן שנעצור ונחשוב אם באמת אנחנו צריכים את כל הדברים שיש לנו. אני באמת חושב שרווק יכול להסתפק גם במשכורת 8000 ש"ח ולשים חלק מהכסף בבנק. מצד שני לרווק יהיה קשה להגיע למשכורת הזו עם סוגי העבודות שיש ללא השכלה כלשהי.

[SlowRide]

זה כבר שייך לשרשור על יוקר המחיה, מה באמת צריך ומה מותרות. זה שאנחנו לא מרגישים שגדלנו במחסור וההורים שלנו הרוויחו משכורות נמוכות רק מראה כמה הם הקריבו בשביל הילדים שלהם.

[Benor]

השתלשלות העניינים הזכירה לי את הפוסט הבא:

http://www.hasolidit.com/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-6-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d