אופניים חשמליים - מלפני ארבעה ימים, רק על הכביש

[Caveman]

בסופו של דבר, בתור רוכב אופניים יומי עם זוג חשמלי וזוג רגיל, זו שאלה של צורת שימוש לדעתי. אני חושב שאם מקפידים על זה, הכל בסדר סה"כ.

 

ככה אני רוכב:

איפה שאפשר, על השביל המסומן - לפי הכיוון שמסומן גם, מה שהרבה לא עושים כי לא בזובי שלהם. אם לא, על הכביש. באבן גבירול בתל-אביב למשל זה סיוט, אבל אין ברירה כי האופציה של לרכוב על הכביש מסוכנת מידי לטעמי.

לעולם לא בכבישים בינעירוניים כי למרות שמותר לי, אני מת מפחד.

כשעל הכביש, משתדל מאוד לא ברחובות עמוסים - לוקח את השקטים המקבילים.

רוכב בחלק הימני של הנתיב, לא צמוד לשול/מדרכה - מיישם את מה שנקרא Claim the lane, כי בצורה כזו אני שומר על החוק וגם מונע מצבים לא נעימים של רכבים שעוקפים אותי בתוך הנתיב (אל דאגה, מעכב את התנועה אני ממש לא), או כאלה שחושבים שכשהם פותחים את הדלת אני לא חשוב מספיק לשים לב אליו.

מסמן עם היד כשמשנה כיוון לעקיפה או פניה.

שמאלה רק בשיטת קופנהגן.

תאורה מלאה גם ביום.

תמיד הרכב מקבל את זכות הקדימה מבחינתי. אני חולף על פני רכב מימין רק כשהוא בעצירה מוחלטת בצומת, וכשאני במהירות אפסית, כדי לא להיכנס לו לשטח המת אם יפנה ימינה פתאום. אם אני מגיע לצומת ואני לא יכול להתקדם במהירות אפסית אל קו העצירה כמו שעושים רוכבים הדו"ג, אני פשוט נעצר אחרי הרכב שלפני, ממש כמו רכב אחר.

 

מן הסתם אני נתקל בנהגים שלא מעניין אותם שאני שם, וצופרים ואפילו מנסים בכוח לדרוס אותי או להוריד אותי מהכביש, אבל הרוב המפתיע מבין את זה. וכל עוד אני נותן לרכבים את ה"כבוד" המגיע להם, אני מסתדר.

 

אין סיבה לשלול אופניים (חשמליים או רגילים). זה כלי תחבורה נהדר. כל מה שצריך זה רק לאכוף ולהתנהג בהתאם.

[raiden]

Night Driver

הסלון שלי הוא שטח פרטי שלי ואני קובע מי ישב בו. מדרכה היא מקום ציבורי.

 

לפי אותו היגיון אם הגעתי לצומת ויש לי אדום אני יכול לחצות עם הרכב במעבר חצייה תוך כיבוד מקסימלי והפרעה מינימלית.

היה פה שירשור בפורום רכב כללי, על רוכבי אופנוע. אני טענתי שזה נורא מעצבן ולא פאייר שרוכבי אופנוע כמאט תמיד חוצים את קו ההפרדה ונעמדים או על מעבר החציה או אחריו. כמה מרוכבי האופנוע טענו, שעמידה לפני קו העצירה מסכנת אותם ושזה מקובל להיכנס לצומת ולחצות את קו העצירה.

אם נלך לפי הספר, אסור להם, גם אם זה מסכן אותם. כמו שאסור לך לנהוג עם יד אחת, לדבר בטלפון, לשמוע מוזיקה באוזניות, לעצור ליותר מ 5 שניות על נתיב נסיע, להדליק אורות מצוקה שלא לצורך מצוקה, לנסוע בנתיב השמאלי שלא לצורך עקיפה, לנסוע מהר יותר מהמותר (וכמה אנשים פה טוענים שהם נוסעים "לפי תנאי הדרך" ולא לפי התמרור) וכו' וכו'.

אחרי שעברתי לאופניים, אני מתחיל קצת יותר להבין את אותם רוכבי אופנוע. אני לא מצדיק עבירה על החוק, וכן אני יודע שמה שאני עושה זה פסול. במדינה מתוקנת (לדוגמא הייתי בברלין ורכבתי שם על אופניים המון וזה תענוג, אפילו שיש מכוניות שפונות וחוצות נתיב אופניים, הם יתנו לי זכות קדימה כאילו אני רכב) כנראה הייתי רוכב על כביש. ישראל היא רחוק מאוד ממדינה מתוקנת, ועד שלא תיהיה פה מודעות לכך שגם אני בן אדם, ולפי החוק אני מחוייב לנסוע בכביש, ושזה שאותו נהג לא מכיר את החוק והוא צופר לי, או עוקף אותי בברוטליות או מחליט דווקא בזמן נהיגה לענות לסמס, אני אמשיך לעבור על החוק, כי החיים שלי יותר חשובים לי.

 

אני מספיק בוגר ואחראי בשביל להבין שאסור להיות על מדרכה ולכן אני לא נוסע כמו משוגע ובטח ובטח לא מפריע לתנועת הולכי רגל. חוץ מזה שעל פי החוק מותר לי להוביל אופניים על מדרכה, שזה מה שאני עושה שאני יודע שאני יכול לסכן אנשים אם אמשיך לרכב.

[יבגניפ]

כל הכבוד. בואו בפעם הבא שרכב פוגע בהולך רגל, נוציא רכבים מחוץ לחוק. פתרון ישראלי טיפוסי. במקום לתקן - אוסרים.

יש חוקים שמטרה שלהם היא לצמצם פגיעה אפשרית. רכב לא אמור לעלות על מדרכה, בשביל ההתחלה. בדיוק מהסיבה הזו גם אופניים לא.

אני רוכב על הכביש רק כשממש ממש אין ברירה אחרת (מדרכה צרה מידי לדוגמא).

 

מצד שני, אנשים גם הולכים על שבילי אופניים, וכשאני מעיר להם, הם עושים לי פרצוף כאילו מי אני בכלל, כי מר ישראל ישראלי יכול לעשות מה שבראש שלו, כי הוא קנה את כל המדינה בשקל 90, יחד עם הכבישים, ושבילי האופניים.

 

כי אף לא רואה רחוק יותר מהאף שלו ומרגיש שכל העולם סובב רק סביבו.

 

מצטער, אבל אתה גם לא רואה אף אחד רחוק יותר מהאף שלך. אתה לא פועל על פי החוק מהסיבות שלך, ומתעצבן על אנשים אחרים שלא פועלים על פי החוק מהסיבות שלהם. בסוף כולכם ביחד יוצרים את אותו הג'ונגל שכל אחד מאיתנו רואה סביבו, כשכל אחד חושב שדווקא הסיבות שלו הן הלגיטימיות וההגיוניות. אתה מפחד לרכב על הכביש? יכול להבין אותך, אבל יש לזה גם פתרון אחר: תשאיר את האופניים בבית. תאמין לי שגם לי זה לא היה נעים שפגעה רוכבת אופניים, כי בדיוק עניין אותה לראות מה יש בחלון הראווה לידינו.

[Oshri]

לאכזבתם של כל בעלי האופניים החשמליים, אני שמח מאוד שהחוק הזה אושר. רק חבל באמת שלא יאכפו

אותו כמו שצריך.

אופניים חשמליים הם לא כמו אופניים רגילים, ותפסיקו לבלבל את השכל. הן מאיצות מהר יותר, הן יכולות

לנסוע במהירות גם שהרוכב אינו שם לב לכלום, לעומת אופניים רגילים בהן בד"כ שהרוכב מדווש מהר יותר

הוא גם מתרכז יותר ברכיבה(זה כנראה אינסטינט טבעי).

לגבי הגיל, חבל שלא עשו את זה מגיל 18, או לחלופין רק לבעלי רשיון נהיגה כלשהו(דו גלגלי או רכב).

אין יום שאני נוסע ברכב ולא קורה לי שאני "כמעט מוריד" איזה רוכב מפגר, שחושב שלחצות את צומת

עלית בר"ג נגד כיוון התנועה, ושיש לרכבים באותו מסלול ירוק, זה משהו שמותר לעשות.

ילדים כמובן מתפרעים עם האופניים יותר, ולא פעם שומעים על תאונות רציניות של אופניים חשמליים

עם הולכי רכב, וגם עם כלי רכב. ברוב המקרים אלה ילדים או נערים, ששמים פס על כל חוק שהוא.

האופניים, גם הרגילים וגם החשמליים, הפקיעו את המדרכות לעצמם. פתאום אתה לא יכול ללכת עם

הילדים שלך על המדרכה, בלי לחשוש שאופניים יפגעו בהם, וגם שאתה הולך לבד, כל רגע עובר לו

רוכב אופניים שחושב שהמדרכה של אבא שלו.

זכור לי אפילו מקרה של מדרכה צרה במיוחד, שנוסע אחריי רוכב אופניים, ולא מפסיק לצלצל לי שאזוז.

אם היה לאן, אולי הייתי זז. אז בלית ברירה, בחרתי בתגובה עצבנית, והודעתי לו שעוד צלצול אחד

והוא ירגיש איך זה להיות עם מצח פתוח מהפעמון שלו, אחרי שהראש שלו יפגוש אותו במהרה.

לא שאני שמח להגיב ככה, אבל לפעמים חוצפה של אנשים עוברת כל גבול.

עריכה אחרונה ב-21 לאוקטובר, 2014 על ידי Oshri

[raiden]

יבגניפ

יש גם חוקים ששבילי אופניים נועדו לאופניים ולא לאימהאות עם עגלות, שנתיב נסיע נועד לנסיע ולא לעצירה בשביל לקנות שוורמא \ סיגריות \ למשוך כסף, שמהירות נקבעת לפני תמרור שמסומן ולא לפי "תנאי דרך", שחייבים לעצור לפני קו העצירה, שאסור לנהוג עם יד אחת, שאסור לדבר בטלפון בזמן נהיגה \ אסור לאכול \ להתגלח \ להתאפר, שנתיב שמאלי נועד אך ורק לעקיפה, שתורים בסופרפארם עובדים לפי מספרים ולא לפי "הלכתי שניה לקחת שמפו, מה קטע?!", שתורים בדואר נקבעים על פי סדר ההגעה של האנשים \ לפי מספרים ולא לפי "אני רק שאלה" וכו' וכו'.

פעם הייתי צדיק וניסיתי לתקן פה דברים, אבל אף אחד לא רוצה לתקן ולשפר. אנחנו לא אירופה ולעולם לא ניהיה אירופה לא תרבותית ולא גאוגרפית. יש מוסדות אכיפה, שהם יטפלו ב"עבריינים" כמוני.

 

רוב הנהגים בכלל לא מודעים לזה שמקום אופניים הוא בכביש, שיש סימנים מקובלים לפניות עבור רוכבי אופניים ועוד יותר גרוע שכל זה נלמד במבחני התיאוריה, אבל התיאוריה שלנו היא 20 שאלות אמריקאיות שמתוכם אפילו לא צריך לענות על כולם, ועל ידי 2-3 ניסיונות ניתן לעבור תיאוריה בלי בכלל לדעת חוקים.

[יבגניפ]

מצטער, אני לא מתחבר לכל התפיסות האלו של "במקום אחר, גם אני הייתי שונה". המדינה הזו מורכבת מכמה מיליוני אנשים שונים. עד היום, נתקלתי ב0 אנשים שתרצו את האגרסיביות או עבריינות שלהם בכביש, לא משנה במה היא באה לידי ביטוי, ב"בא לי". לרוב, התרוץ הממוצע הוא "גם ככה כולם עושים מה שבא להם, אז אין סיכוי שיהיה פה משהו שונה ולמה שאהיה הפראייר היחיד?". כל אחד שנוקט בגישה הזו הוא חלק מהבעיה ולא קורבן של הנסיבות, או נגרר אחרי הסביבה, גם אם בא לו לחשוב אחרת.

זה ויכוח חסר טעם, כי אתה רואה רק את עצמך ומאשים בזה את הסביבה. לצערי, אני מכיר יותר מדי הולכי רגל שנפגעו מאופניים. אותם לא אמור היה לעניין שהרוכבים מפחדים לרכב בכבישים, ומעדיפים לדרוס מאשר להידרס.

 

אגב, לא היה מזיק להוריד כמה רוכבי אופניים מהכבישים שלא מבינים מה זה "רמזור", "מעבר חצייה" או "רחוב חד סטרי". אבל זה כנראה יקרה ביום בו יפסיקו לבנות מצלמות מהירות (כלומר אף פעם).

[Night Driver]

Night Driver

הסלון שלי הוא שטח פרטי שלי ואני קובע מי ישב בו. מדרכה היא מקום ציבורי.

 

 

 

הסלון שלך הוא שלך והמדרכה היא של הולכי הרגל ולא של אופניים או כל כלי תחבורה אחר.

 

אתה גם לא מבין שהמחוקק קבע מפורשות איפה מותר לך לרכב ואם אתה חושב שזה מסוכן מידי עבורך אז יש לך את הברירה לא לרכב אבל לא לסכן מישהו אחר בשביל הבטיחות שלך.

[Keyser]

אפשר להגביל רכישה ושימוש מגיל 16 בלבד; מעבר של מבחן תאוריה + תעודת ביטוח כלשהי. רוכב שיתפס ע"י שוטר תנועה ולא יעמוד בקריטריונים הנ"ל, תוחרם הסוללה שלו והוא יצטרך לשחרר אותה תמורת קנס.

[sperial]

אני חוזר על דבר שכתבתי בשרשור דומה לפני מספר חודשים: פעם היה בחוק מונח של "אופניים עם מנוע עזר". אותו כלי שהיה מוכר כ"טוסטוס" ואכן היה זוג אופניים (עם מסגרת מחוזקת) שהונע על ידי זוג רגליים ובסיוע מנוע קטן. הרכיבה על הכלי היתה מותרת רק מגיל 16 ולאחר מבחני נהיגה עיוניים ומעשיים.

האופניים החשמליים (הם ממין זכר, מלשון אופן) דומים מאד לאותו "טוסטוס", ומן הראוי היה להחיל עליהם חוק דומה - רישוי מתאים וכן חובת ביטוח.

ובינינו - מן הראוי שגם רוכבי אופניים רגילים יהיו מבוטחים נגד פגיעות בצד ג'. נדמה לי שפוליסות ביטוח דירה כוללות סעיף כזה, ובכל מקרה - כדאי לבדוק זאת ולודא כיסוי ביטוחי.

[Spire]

אני מסכים עם ספריאל ושאר המגיבים שטענו שיש לעגן את הנושא בחוק בכל הנוגע לביטוח נזקי גוף, ואולי באמת להגדיל ולקבוע חוקי "רישוי" לאופניים חשמליים. אז למה לא עושים את זה? למה המדינה/ממשלה/מי-שזה-לא-יהיה-שאישר-את-השטות-הזאת המטומטמים שלנו סוגרים את העניין ב"אסור וזהו". למה זה טוב? כדי שהרוכבים יחזרו לאוטו וימשיכו לזהם ולהעמיס על הכבישים שהגודש בהם רק עולה ועולה מדי חודש (לא ממציא, נתוני הלמ"ס), ועומד עכשיו על טיפ טיפה פחות מ-3 מליון מכוניות? או שאולי יחזרו להשתמש בתחבורה הציבורית שאיתה לוקח (דוגמא אמיתית) שעה וחצי לגמוע דרך של 5 ק"מ? דרך, שלוקחת ברכב 9 דקות ועל אופניים 15 דקות.

 

אני אישית לא רוכב על אופניים אלא נוסע במכונית, האופניים הם של חברה שלי, שהודיעה לי בראש חוצות "עבר חוק, אני צריכה לנסוע על הכביש". התשובה שלי כמובן הייתה מידית וחדה - "אם את נוסעת על הכביש אני לוקח לך את המפתח של האופניים". אני לא מוכן לקח את הסיכון שאיזה מתאפרת או איזה מתגלח יורידו אותה ואני אצטרך לבוא לאסוף אותה מחדר המיון. בחיים לא יתנו לי לצאת מהעבודה אז עכשיו היא נוסעת על המדרכה. בזהירות, ולאט בקרבת אנשים, אבל על המדרכה.

אז מה לעזאזל החוק הזה תרם לאותה אמא?

[Oshri]

ואני לא מוכן שאיזה מסמסת או איזה גולש, או סתם דביל,

יוריד לי את אחד הילדים, ולא רק שאין לו ביטוח, הוא בטוח

ידאג להעלם שניה אחרי.

[raiden]

Oshri

ואם הילדים שלך היו מגיעים לבית ספר באופניים, לצורך הדוגמא חשמליים, ואם צאת החוק הם יהיו מחוייבים לרכב על הכביש, האם היית מרשה להם בלי לדואג שאיזה מסמסת או מתגלח יוריד אותם? או שעצם העובדה שלאותה מסמסת או מתגלח יש ביטוח, מרגיע אותך?

קל מאוד לראות רק צד אחד, כל עוד לא היית בצד השני.

 

חבל אבל שבמקום לנסות לקדם ולהביא למודעות את כל העניין הזה, פשוט אוסרים ומטילים חוקים שחונקים והורסים כל תקווה שהייתה פה להיווסדות מדינה מתוקנת שאולי תתקרב לרמת התרבות האירופאית.

[יבגניפ]

raiden, החוק כבר עכשיו מחייב רוכבי אופניים לרכב על הכביש.

אתמול בערב, אגב, כמעט נדרסתי על ידי בחור חביב בתל אביב. שמעתי צליל של אופניים מתקרבים ואינסטינקטיבית עצרתי. הוא עבר במרחק של 30 ס"מ ממני, אפילו לא האט להסתכל. בשביל מה?

שוב, אתה רוצה לקדם רמת תרבות אחרת ביחס לרכיבה? תתחיל עם עצמך, אחר כך תשפוט אחרים.

 

ד"א, אני לא הורה, אבל אם היו לי ילדים, אין סיכוי שהייתי קונה להם אופניים חשמליים ולא רק בגלל הנהגים.

[m3x7r3m3]

חבל אבל שבמקום לנסות לקדם ולהביא למודעות את כל העניין הזה, פשוט אוסרים ומטילים חוקים שחונקים והורסים כל תקווה שהייתה פה להיווסדות מדינה מתוקנת שאולי תתקרב לרמת התרבות האירופאית.

 

ברמת התרבות האירופאית המדוברת אתה יודע איפה רוכבים על אופניים כשאין שביל אופניים ייעודי?

על הכביש.

 

אז אם כבר אז התקנות כאן מתאימות לתקנות האירופאיות, שם אתה לא תמצא רוכבי אופניים על המדרכה, אף פעם

[raiden]

יבגניפ

זה דיון מיותר. שבוע שעבר כמאט נדרסתי על ידי רכב. ולא פעם אחת. על מעבר חציה. בגלל שהנהג היה עסוק בטלפון.

הרגע חזרתי מארוחת צוהוריים, ודהר לו במהירות רוכב אופנוע, על מדרכה. מה הלאה?

להתחיל מעצמי? התחלתי. אני לא הולך על כבישים בתור הולך רגל, וכשהיה לי רכב לא נסעתי על שמאלי שלא לצורך עקיפה, או מעל המהירות המותרת, האטתי לפני כניסה לצמתים ולפני מעברי חציה, לא סימסתי \ אכלתי \ התגלחתי בזמן נהיגה. מה השתנה מזה? הכי קל להגיד "תתחיל מעצמך ואז תפשוט אחרים" אבל זה לא עובד ככה. זה שאני אזרח נורמטיבי שומר חוק, לא אומר שאותו ישראל ישראלי יסתכל עלי ויגיד "ואללה הוא סבבה, הוא, אני אעשה כמוהו".

 

m3x7r3m3

אם הייתי טורח לקרוא את כל השירשור, או לפחות את כל התגובות שלי בו, היית מודע לכך שציינתי שבאירופה יש מודעות הרבה הרבה הרבה יותר גובה לרוכבי אופניים, והסטטוס שלהם כמו סטטוס רכב (שלא נדבר על כך שרוב הערים המרכזיות האירופה מרושתות בשבילי אופניים, כאשר בארץ יש רק שביל וחצי, וגם זה רק בתל אביב).

בארץ, כשאני רוכב על שביל אופניים שסמוך לכביש (תל אביב לדוגמא), ועוצר ברמזור אדום כמו כל רכב אחר, וממשיך ישר בירוק, אלה שפונים ימינה לא שמים עלי בכלל, ועוד מתפלים איך זה קרא שפתאום הופעתי להם מצד ימין. אז כנראה במקרה הזה בטוח לי יותר לעלות על מדרכה ולחצות את כביש בתור הולך רגל, מאשר להיות צודק.