גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[אנלוגי]

חייב להתנצל על הודעתי הקודמת המלאת שגיאות כתיב, אני ממש מתבייש. היא נכתבה מהסמרטפון באיזו הפסקת סיגריה, לא שזה תירוץ. גועל נפש. לא יקרה שוב.

 

ברכות לספגטי על הסרת השיוך הלאומני!

 

אני חושב שמשהו בי מקולקל, היום ״תקעו״ אותי במשרד לאיזה פרוייקט קטלוג וארגון. מצד אחד אני לא רע בזה, יש לי את הריכוז הנדרש ואיזו אהבה לא ברורה למספרים. מצד שני לא מסוגל לשבת על התחת! איך עושים את זה כל האנשים שזו עבודתם, לשבת מול מסך? ואני עוד עשיתי את זה רק חצי יום. מצאתי את עצמי יוצא יותר מדי לעשן, להכין קפה, מתרץ לעצמי שההספק שלי הופך את זה לבסדר. בסוף נשברתי לגמרי, נכנסתי לרכב ונסעתי לעשות טובה למישהו מהעבודה, אפילו שאמרתי לו שאעשה את זה מחר. פשוט הייתי חייב לצאת. על הדרך ירדתי לסיבוב קצר בשבילי עפר, 10 דקות וחזרתי בכוחות מחודשים לניירת. מי שאחראי על הפרוייקט ומאוד מנוסה בכאלה דברים אמר לי שזו כמות עבודה של בערך יומיים מלאים שלו, והוא נותן לי חודש (לא רצוף, שאתעסק בזה בזמני הפנוי, אבל עוד חודש זה חייב להיות גמור). בחצי יום גמרתי חצי פרוייקט, מקווה מאוד לעוד חצי יום פנוי השבוע כדי שזה יירד ממני.

 

חזרתי הביתה מותש כמו ששום יום של עבודה קשה בשדה לא גורם לי להיות. ישר הסתערתי על המשך סידור הבית, ואחרי שהזעתי קצת בקדיחות והזזת דברים נרגעתי. אני מרגיש כמו כלב, במובן הטוב של המילה - חייב לפרוק אנרגיה. גם השתנתי היום על עץ, אבל זה לא יוצא דופן.

[David32]

שעון שוויצרי

 

בזה אני מתעסק כרגע.

עלה למוחי רעיון לתת גיחה לתערוכה ג'נבה במרץ, מקריאה קצרה בפורום זאת תערוכה של יום אחד (האמת שגם את תערוכת פריז עשיתי ביום אחד) ואין לי יותר מדי מה לעשות בג'נבה, מחפש דברים מעניינים מחוץ לעיר. אולי יהיה לי כוח ואני אפתח שירשור בנפרד בקרוב.

 

אני לא כזה אוהב לתכנן דברים מראש , גג לקבוע גבולות ונקודות ציון. אבל בחו"ל צריך לתכנן ברצינות.

 

 

הגיע המצלמת DVR שלי - המוביוס - אבל אני לא מאמין שהלאון באופק ולכן בינתיים היא תשב זרוקה על השולחן או במגירה.

 

 

אנלוגי - בדיוק ככה זה מתחיל. בהתחלה אתה משתגע , יוצא לעשן כול מספר עגול של דקות, קם ומסתובב ולאט לאט מתרגלים ואז אתה ניהיה בטטת כורסא בעבודה (ובמקרה שלי ממשיך את זה גם בבית עד לשיגעון מוחלט)

 

אם כבר ערכתי ומצאתי נושא, התחלתי לעבוד בעבודתי הנוכחית בדצמבר של 2011 , שרדתי את הנ"ל במשך ארבעה חודשים עד שהשתגעתי והתחלתי לצאת להליכות אחרי העבודה, הייתי שומע מוזיקה והולך ברחובות היישוב... קר? לא נורא , מטפטף? גם שטויות, ממש עייף כי ישנתי רק 4 שעות? עדיין יוצא. היו מספר פעמים שעשיתי הליכות וירד גשם רציני , לרוב הייתי מסודר אבל אני זוכר איזו פעם אחת שפתאום התחיל לרדת מבול ולא הייתי מוכן לזה, נרטבתי כולי, את הגלקסי הצמדתי לגוף מתחת לחולצה וניסיתי להגן עליו מפני המים, הספקתי לחזור הביתה לפני שהוא הפך למשקולת נייר.

את תקופת ההליכות הראשונה סיים הגב שלי , נתפס למשך כמה ימים וביומיים הראשונים כמעט ולא קמתי מהמיטה (הגב התחיל לכאוב קצת ביום שישי בבוקר , דפקתי מקלחת חמה כמו שאני אוהב והלכתי לשחק עם חבר ביליארד במשך איזה 3-4 שעות, ואז ישבנו בחוץ והיה קר - לא פלא שנתפס לי הגב).

 

כמה שבועות אחרי זה חזרתי ללכת והתחלתי להוסיף קטעי ריצה , לא היה כול כך כיף אבל גם לא נורא ושוב הפסקתי (לא זוכר את הסיבה). המשכתי לשבת כול היום וגם לא ממש התחשבנתי על מה שאני אוכל + התמכרות לספרייט, תפחתי, ואז באמצע יוני התחלתי לצאת לרוץ בשדות שליד הבית, לרוץ זה אומר שהייתי "רץ" 300 מטר -> נחנק למוות -> הולך עוד 600 כדי להחזיר את הנשימה -> רץ 200. לאחר התייעצות עם חבר אתלט הוא הציע לי לעשות אתגר: לאכול "פליאו" (בטח שמעתם ואם לא אז שמעתם על דיאטת האדם הקדמון) במשך חודש. אני לא יודע מה נכנס בי אבל הצלחתי ובגדול, התחלתי להתאמן יותר רציני, להרים משקולות (סקוואטים , דדליפט וכול החברים הטובים) ונכנסתי לכושר. ההמשך יבוא.

[SlowRide]

אנלוגי, מה שאני עושה במצבים האלה זה לקום מהמחשב כל שעה, לעשות סיבוב בין כולם ולהציק להם. ככה אני עושה לעצמי הפוגות של חצי שעה, עד שהם מאבדים עניין בשטויות שלי וחוזר לעבוד.

בבית אני מסוגל לשבת שעות מול המחשב ברצף אבל בלימודים אי אפשר, חייב לקום ולעשות משהו.

[ברווז]

אנלוגי, פעם גם אני הייתי ככה.

העבודה שלי בעיקרה היא עבודה פיזית, כך הייתה מאז ימי הצבא. עד שהגעתי לעבודה האחרונה שלי כשכיר, ששם הרוב המוחלט היה עבודה מול מחשב.

מתרגלים.

היו לי ימים שלמים של תיקתוק על המקלדת, חלקם ימים של תיקתוק לחוץ. הרבה מספרים היו צריכים לצאת ממני, מספרים שמתורגמים לסחורה שמוזמנת מחו"ל ואנשים שצריכים לקבל אותה. היה לי הספק מטורף לגמרי, ששבר את השיא של העובד הוותיק שהיה שם בצורה מרשימה ביותר. עד היום אני מסוגל להקליד על הנומרי במהירות עצומה. לא שיש לזה משמעות כיום, אבל זה מה יש.

בעבודה שלפניה, היה לי מאד קשה לשבת על הטוסיק מול מחשב. מצאתי עצמי יורד חצי קומה, לחדרון פנוי, ועושה שכיבות שמיכה... כמה פעמים ביום. הייתי צעיר יותר אז. יותר אנרגייה, פחות ראש ל"בולשיט של הניירת". איש שטח. כזה שאם הוא לא מזיז הרים מפה לשם ובחזרה, וחוזר עם ידיים מלוכלכות, מרגיש שלא עשה שום דבר היום.

עד היום אני אוהב ללכלך את הידיים. רק לא עם חומרים כמו גריז. בעעעעעעע.

[locomotive]

בשעות הצהריים הגעתי לעבודה, התחיל די טוב ואפילו הייתי במצב רוח מרומם למדי עבור

יום א'.

בשעות הערב משהו פשוט תקף אותי, התחלתי להשתעל כמו מטורף, נזלת זרמה ממני,

והרגשתי את הגוף הולך וכבה.

נופפתי לשלום לכולם "פאק יו אול, איים גויינג הום! ".

רצתי מהר לבית המרקחת כדי לקנות אספקה של תרופות, ידעתי מראש שאם

לא אטפל בעצמי מייד מצבי יחמיר.

החורף הזה באמת משהו, הפרשי הטמ"פ כאן דפקו לי את המערכות.

[locomotive]

דויד,

למה אנחנו שרים במקלחת?

מה גורם לנו לשיר במקלחת?

היום למשל יכלתי להשבע שאני עומד על הבמה בוומבלי.

[v.michael]

ברווז בוא תעבוד מהבית, תתמלל משהו

זה דבר שקשה למצוא היום אצל אנשים.

 

מזל טוב, החלק הקשה זה בהתחלה שכולם נוהרים לכיוון השתיה ושעה אחרי. לאחר מנה עיקרית הלחץ יורד ואת האמת לא יהיה אכפת לך וגם לאחרים

[בנצי]

דויד,

למה אנחנו שרים במקלחת?

מה גורם לנו לשיר במקלחת?

היום למשל יכלתי להשבע שאני עומד על הבמה בוומבלי.

 

שאלה טובה

במקלחת אני שר בעיקר שירי ארץ ישראל עם מבטא יהורם גאוני

[Talgaz]

 

בחורה שתחייך אלי בגלל הרכב שאני נוסע בו, או שתחזיר חיוך בגלל שהרכב שהיא נוסעת בו.

במקום אני שם לה טבעת, במקום!

ואני לא מחרטט.

 

 

לפני שנתיים, על כביש החוף, הייתה מישהי ב206 שהשתעשעה איתי על הכביש. עוקפים אחד את השני וזורקים חיוכים תוך כדי. וואלה, תפסה אותי.

באיזשהו שלב הצמדתי לחלון שלי פתק "קפה?" ובתמורה קבלתי פרצוף מחוייך ואצבע עם טבעת נישואין.

מישהו השיג אותי.

[Guy_25]

אני דוקא מהרהר על משמעות החיים במקלחת ולא שר.

עושה תכנונים לעתיד וחושב על שגיאות העבר וסדר היום למחר.

הזמן הכי איכותי שלי ביום, אני לבד עם עצמי בלי טלפון טורדני ובלי לחץ

 

תוספת אחרי מקלחת:

הרהרתי על הסיבה שבגללה אתם אוהבים לשיר במקלחת והגעתי למסקנה שזה בגלל ההד שיש בחדר הקטן והסגור.

מעצים את עומק הקול בגלל הרזוננס של גלי הקול (=תהודה? לא סגור על המשמעות המדוייקת בעברית)

[rupni]

לוקו תודה, אני בסדר, מתרגלים לזה (אני צריך GTI )

אנלוגי, לא סתם אתה עובד בעבודה שלך, גם לי קשה לשבת על התחת מלא שעות ואני צריך מרחב (עבדתי בתור שוטף כלים יום אחד והשתגעתי).

V אני אני אני מקליד מהר יחסית ורוצה לעבוד מהבית. (תן לי איזה משהו פשוט לנסיון).

[Romek]

אני יודע את זה!

במקלחת זורמים מים, והם טוענים את האוויר במטען שלילי.

עכשיו מה מצחיק פה: אוויר טעון במטען שלילי עושה אותנו חיוביים. יענו שמחים.

ומה עושה אדם מהישוב (או הכפר, או הכרת...) כשהוא שמח?

משתלם לשרוף את גיל ההתבגרות מול הטמבלויזיה, לא?!

[Guy_25]

אני יודע את זה!

במקלחת זורמים מים, והם טוענים את האוויר במטען שלילי.

עכשיו מה מצחיק פה: אוויר טעון במטען שלילי עושה אותנו חיוביים. יענו שמחים.

ומה עושה אדם מהישוב (או הכפר, או הכרת...) כשהוא שמח?

משתלם לשרוף את גיל ההתבגרות מול הטמבלויזיה, לא?!

 

נשמע מעניין, אני הולך לחקור את זה

[David32]

דויד,

למה אנחנו שרים במקלחת?

מה גורם לנו לשיר במקלחת?

 

אני בדרך כלל לא שר במקלחת ואם קרה הדבר אז אני מזמזם משהו.

מה שקורה שאני נעמד מול המים החמים ומתחיל לזיין לעצמי את השכל בכול מיני דיבורים, תמיד יש על מה לדבר עם עצמך (לא בקול...)

[locomotive]

אני יודע את זה!

במקלחת זורמים מים, והם טוענים את האוויר במטען שלילי.

עכשיו מה מצחיק פה: אוויר טעון במטען שלילי עושה אותנו חיוביים. יענו שמחים.

ומה עושה אדם מהישוב (או הכפר, או הכרת...) כשהוא שמח?

משתלם לשרוף את גיל ההתבגרות מול הטמבלויזיה, לא?!

 

וואט דה פאק...

לא לא לא! תקשיב-

מטח המים על גופך החשוף והפגיע יוצר קונוטציה של איצטדיון.

תחשוב על זה כמו סוג של אפקט ויזואלי שמדמה קהל.

 

במקלחת קרה אתה לא תשמע אותי מזמזם אפילו.