גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[rupni]

מה אני יגיד ? ארבעה ימים כבר לא בבית.

[Danix60]

דניקס, אם המחיר יהיה אטרקטיבי אתה עשוי לקבל מחר ביקור לוקומוטיבי.

 

דיברתי עם אמא שלי, הבנתי ממה שהיא רוצה למכור ב700 ש"ח, נקנה בעסק פה בעיר ב1100 ש"ח.

הבית בין חודשיים-3.

ריאלי ?

[שומאכר]

לא.

 

ואיתי בסדר רופני, שלומך? שלום הגיבוב?

 

דיי משעמם, אני בקורס דרך העבודה ומסיים כל יום ב-4. שקלתי לחזור להתאמן ולרוץ, התגעגעתי לשחק כדורגל (מקצועני, לא בשכונה). מה אתם אומרים?

[sperial]

שאלה קצת לא קשורה,לא רציתי לפתוח על זה שירשור במיוחד,

מישהו יודע היכן יש אתר עם הסברים לשירטוטי אלקטרוניקה?

משהו כמו בדוגמא שצירפתי,אבל עם כל הסימנים שיש בשירטוטים. תודה!

 

נסה את זה.

[Danix60]

שאלה קצת לא קשורה,לא רציתי לפתוח על זה שירשור במיוחד,

מישהו יודע היכן יש אתר עם הסברים לשירטוטי אלקטרוניקה?

משהו כמו בדוגמא שצירפתי,אבל עם כל הסימנים שיש בשירטוטים. תודה!

 

בדיוק מה שאני לומד, מה צריך לדעת ?

[Keyser]

בקשה מוזרה: אני צריך תמונה של שלט אלקטרוני בנתיבי איילון שכתוב עליו "התנועה זורמת עד הרצליה"

על המצלמים תבוא ברכה שהאוקטן בדלקם לעולם לא יפחת והלחץ בצמיגיהם תמיד יהיה תקין

 

מוסיף גם חמשה-שה תווים למזל ונגד עין הרע

[E.L]

נסה את זה.

 

וואו תודה,בדיוק מה שחיפשתי !

[ניקו פ.]

ניסיתי להקפיץ את השרשור "האם כל נהגי ה-X5/X6 נוהגים כמו ****", אבל גיליתי שהוא נעול. אז מי שפתח את השרשור ההוא, כן. היום, 3 פעמים שראיתי שמ*ק בX6 לבנה מתנהג כמו שמ*ק. מה שמדהים זה שכל פעם זה אחד אחר. השיא היה בשעה 4 בכביש החוף. הכביש ריק. אני בימני, מכוניות מעט מהירות ממני בימני, ושמאלי פנוי. אפילו לא היו מתנחלים. אולם, לאדון ערס בX6 זה לא מספיק, והוא נוסע לו 120 בשוליים. הוא אפילו לא נסע ממש מהר, אלא סתם בשוליים.

[Keyser]

נו, ואיכשהו כל השמ**** שמאיצים כשאתה מנסה להשתלב, או דווקא לא נותנים לך לעקוף או דווקא מסנוורים אותך נוהגים ב

 

הערה: האמור לעיל אינו מבוסס על תצפיות מדעיות

[ניקו פ.]

כן. לפעמים סטראוטיפים נורא נכונים.

האמור לעיל מבוסס על תצפיות.

ט.ל.ח

[Apple]

הנה עכשו חזרתי הביתה

 

הפקקים בהרצליה-תל אביב זה משהו בזבזתי שם איזה שעתיים מהחיים היום.

 

מה כדאי לי לאכול?

מקסימום זמן הכנה-20 דקות.

להזמין מבחוץ-לא מתחשק.

 

גובבו לי משהו לאכול

[אנלוגי]

לאחרונה אני מחפש. עוד לא הבנתי מה בדיוק, אבל בטוח שצריך למצוא. אתמול - מצאתי סיכוי למצוא. גייסתי את היאריס של אחי שמצידה מאוד שמחה על ההזדמנות לצאת מגבולות העיר. היא לא ממש מכירה כבישים בן עירוניים. הצעת עבודה שעל פניו נראית מאוד מבטיחה, אם היא תקיים אני עושה וואחד רמונט לחיים. עוזב את המקצוע שלי בשמונה השנים האחרונות (וואו זה ים זמן כשזה כתוב ככה מול העיניים, רק עכשיו זה מחלחל) ומתחיל בתחום שונה לגמרי. עוזב את המרכז לטובת הצפון. נהיה שכיר. שאלו אותי מתי אתה יכול להתחיל, אמרתי מתי שתגידו. Bring it on, כ״כ בא לי כבר 180 מעלות. מחכה לתשובה, אופטימי.

במסגרת תהליך הראיון ביקשו שאעשה מבדק גרפולוגי. לא מחזיק מהקשקושים האלה, אבל יאללה. השלמתי ציורים, אני מקווה מאוד שלא יצאתי חתיכת יצור דפוק לגמרי. שמונה משבצות, באחת ציירתי ציפור עם גבה, בשניה בניין משרדים עם חלון אחד חשוך (כותרת התמונה - דרוש עובד, משרד פינתי). באחת ציירתי חוף ים עם קייט סרפינג. בעוד אחת ציירתי כלי עבודה חקלאיים, ובאחת אבזם חגורה של קאובוי. בעוד אחת - גשר מיתרים. אולי היו שש, אני לא זוכר יותר. חייב לציין שכישורי הציור שלי מוגבלים במקרה הטוב, אבל הפתעתי את עצמי.

השלב הבא - כתיבת טקסט בן 20 שורות. אה, אז תגידו גיבוב! זה כבר קל. שני עמודי פוליו מילאתי בסיפור מעניין, אמיתי, משעשע, מרגש ומעורר מחשבה בכתב יחסית מוקפד. בוגר גיבוב אני, לא צריך סיבה כדי לכתוב.

מאוד מעניין אותי על מה לעזאזל הם מסתכלים שם, אני חושב שעל פי המבדק אני נע על הקו הדק בין גאונות לטירוף, בין הקפדה פדנטית לילדותיות מובנית. מצד שני - מי לא?

 

היום חזרתי מאיזו עבודה בב״ש, עדיין עם היאריס. אני מכיר לה את הארץ, שתדע שיש יותר ממרכז תל אביב. יום ארוך, מתיש, שאין לי חשק לפרט עליו בינתיים למרות שיש על מה. בואו רק נגיד שקמתי כשהיה עוד חושך, ולארוחת צהריים מצאתי זמן רק ב-16:00, בחומוסיה השכונתית. וזה לא כי לא הייתי רעב.

 

בקיצור, החלטתי לשטוף כלים. זה דווקא התחיל טוב, מצאתי כוס שבורה בכיור. פחות כוס לשטוף. פאסט פורוורד שלוש שניות קדימה - אני מנסה להתגבר על הדם. נו דביל, תגידו, תפס את הכוס ונחתך. זהו שלא. את השבורה העפתי לפח. הכוס הבאה שהרמתי הייתה שלמה, עד שסיבנתי אותה מבפנים. נשברה וחתכה אותי עמוק, הבת זונה.

מיד ניצלתי את כל כישורי הרפואה שרכשתי ברבות השנים, ובעזרת מיטב הציוד ביצעתי חבישה מקצועית. או במילים אחרות, ליפפתי נייר סופג והידקתי עם איזולירבנד. אחרי כמה סשנים של ספיגה נרגע קצת הזרם, מספיק כדי שאפציץ את החתך ביוד. עכשיו הכל בסדר, איכשהו הצלחתי לא לקרוע גיד. איך מחר אני רוכב ועובד - עוד נראה. לפחות ירדה עוד כוס ממצבת שטיפת הכלים.

 

תוך כדי אני מהרהר על המצב, ויודע שכל הטקסט הזה שאולי קראתם הולך להיכתב בגיבוב:

האם אין זה מקרה קלאסי של החבישה הכי גברית לפציעה הכי נשית?

 

 

ושיר, לבנצי, לי ולכל מי ש

:

 

http://www.youtube.com/watch?v=ibuwWxb25PQ דרך יוטיוב

[ניקו פ.]

אני בימים האחרונים מרגיש ככה:

https://www.youtube.com/watch?v=RO8a51gYhLk דרך יוטיוב

 

יושב ומסתכל על התמונה, מסתכלת עליי.

[v.michael]

וואו אחרי קריאה שלך של היום המסקנה היא- אנלוגי, אתה מאוד לוגי

אני פעם עברתי בדיקה אצל גרפולוג בנוגע לאמינות וביקשו שאני אגובב סיפור על חיי. אז לא הייתי מודע לעניין וכתבתי סיפור על ילד מסכן ומצד אחד מאושר ובלא, בלא, בלא. הייתי בטוח או שמעלים אותי ליגה או שעוצרים אותי למחרת.

לפי דעתי לרוב מחפשים אנשים שיודעים לגובב וכן מציירים גם עם הם לא יודעים לעשות זאת.

ככה התקבלתי לאינטל מקבוצה של 10 אנשים שהתחילה את היום וסיימנו שניים. מה שהציל אותי זה הישיבה עם הפסיכולוג שניסה לפרוץ לי למוח דרך שאלות מטומטמות אך מצד שני מתוחכמות. אמרתי לו שאני רציתי מגיל צעיר לעבוד באינטל ואני אעבוד באינטל. מרוב הייאוש את האמירה הזו אמרתי בכזה ביטחון שהוא אפילו לא שאל אותי "מאיפה בא הביטחון הזה".

נראה לי חפרתי יותר מידי, ככה זה קורה כאשר אתה מנותק מאתמול ממה שקורה בגיבוב.

לילה טוב אנשים וערב גיבוב מהנה.

[Apple]

עובד באינטל?

משתתף בצערך: (