גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[ezuf]

לנה סחטיין עליך,להיות מוזכרת בכותרת הגיבוב זה כבוד ששמור לטייקונים בלבד כמו שכתב מקס (תפוחיז ושות')

[ezuf]

Ezuf

הבקעה קרוב מידי, יש מצב שאני אוסף אותך מרבת עמון.

 

 

וואלה רעיון,נחכה לך בצומת בית הערבה (תרד מירושלים על כביש 1,צ'יקצ'ק),נמשיך יחדיו לערד לאסוף את לוקו,ונחזור דרך 6 ישר למפגש!

[Danix60]

פיוז אתה בא ?

[rupni]

מי זה מקס ?

[GhostBuster]

לנה סחטיין עליך,להיות מוזכרת בכותרת הגיבוב זה כבוד ששמור לטייקונים בלבד כמו שכתב מקס (תפוחיז ושות')

זה כבר פעם שנייה.

[Applez]

זה כבר פעם שנייה.

 

איזה בן זוג למופת.

[Murzilka]

בנצי,

יש טעם לתלוש,את הקרמיקה הישנה או שאפשר לשים את החדשה על הישנה?

 

כמה בן מיעוטים אתה יכול להיות? זה הבית שלך! לא דירה שאתה משכיר לסטודנט תפרן בתור "משופצת".

 

אני מגיע. הבטחתי ליבגני ואליה חייב לי בירה.

 

אתה חייב לי ולמכסח

 

זה כבר פעם שנייה.

 

איזה בן זוג למופת.

 

אולי כדאי שתלמד דבר או שניים

 

בקשר למפגש, אם דויד בא עם האימפרזה וזה בשעות הערב, אז נשמח להצטרף.

[Danix60]

זה בערב כמובן !! אני מסיים לעבוד רק ב7, ב8 אני יהיה שם.

 

אמממ הבירה אח הבירה שכחתי.

[saay222]

האסמאס של האקסית הכניס אותי לסוג של וורטיגו, הוציא רגשות ישנים וניער אותם מאבק.

 

מן הסתם לא התגברתי עליה, אני לא צריך שפסיכולוגית תגיד לי את זה.

 

איתה תמיד זה היה חזק, הכל, כל רגש שהיה אפשר להרגיש, איתה זה נצבע בצבעים חזקים, לפעמים כ"כ חזקים שצרבו בעיניים.

 

איתה התוודעתי לתהומות הנשייה כמו לתחושת הריחוף המשכרת, הכל ביחד, הכל טוטאלי עד כאב, שום דבר לא נעצר באמצע הדרך, שנינו היינו מוטחים אל הקירות שוב ושוב.

 

היא לא נשברה, אני כן, במינון הזה החיים נהיו קטלניים עבורי.

 

אין לי אשליות, שום דבר לא מחכה לי בחוף הזה, הרצון הזה לחיות את הכל בו-זמנית זה לא דבר שעובר, אין אף כדור שאפשר לקחת שיאפשר לה להסתפק בצבעים הדהויים של החיים, אבל אני כבר לא יכלתי להסתחרר ככה, לא אז ולא היום.

 

יום יבוא ואגיד שהתקרבתי לשמש יותר מידי, שאפתי את החיים בגרסה הכי נקייה שלהם, בינתיים אני כנראה עדיין מלקק את הפצעים.

 

[בנצי]

תפוחי, אפשר להדביק על הקיים, אני לא אוהב את התוצאה, צריך דבק מתאים וזה יוצא ממש עבה.

לקלף אותם בעדינות, אזמל או מכונה רוטטת, מאוד קל לקלף קרמיקה ישנה.

[locomotive]

תן לי לנחש, ״זכאים״?

 

מדובר בחבר ילדות שלי, אחד מהקרובים.

---------------------------

 

טוב לראות הודעות שלך שוב על המרקע.

 

בוקר טוב לכולם,

השעה 81 דקות אחרי 06:00 והנה אני יושב כאן עם כוס הקפה שלי,

אולי היום זה יקרה והנבלה תחזור הביתה, אחרת החג הזה ילך לעזאזל.

אנחנו עוד נשוב אל מושון.

[ZX2.0]

שי,

לא יכול להגיד שאני יודע מה אתה מרגיש, אני לא. אבל אני רוצה להגיד לך- שזה שהחלטת לחתוך למרות שאתה עדיין מאוהב, למרות שאתה עדיין שם, בקשר זה מראה כמה אתה חזק. כל הכבוד לך על כך! מקווה שתצא מהבלבלות שלך מהר!

 

יום וחצי אני לא פה וכבר מתארגן לו מפגש גיבוב?

אני ובוריס באים (אם אנחנו רצויים).

מי שרוצה הסעה מירושלים שידבר איתי

 

אתה תמיד מוזמן. גם בוריס מוזמן אבל לא נראה לי שהבניין העתיק הזה יחזיק את משקלו הרב. אבל הוא מוזמן להישאר בחנייה מתחת לבית

 

מי מגיע מבני ברק?

 

יא עצלן, אתה מגיע לז'בוטינסקי ולוקח קו 82 שמגיע למרחק של 5 דקות הליכה מהבית שלי. והנסיעה זה בערך 15-20 דקות נסיעה בגלל כמות הרמזורים המוגזמת בעיר הזאת (פ"ת).

 

תבואו בצהריים, תבואו בערב, מתי שמתחשק לכם לבוא. תגידו לי אם להביא ולארגן משהו!

 

איוואן מזל טוב לכבוד יום הולדתך! הרבה בריאות אושר ועושר ושבן זוגך לא ינחור לך בלילות וייתן לך מנוחה ושינה כמה שאת רק צריכה!

[Talgaz]

לקלף אותה בעדינות, אזמל או מכונה רוטטת, מאוד קל לקלף אותה כשהיא ישנה.

 

 

רק אומר.

[Applez]

תפוחי, אפשר להדביק על הקיים, אני לא אוהב את התוצאה, צריך דבק מתאים וזה יוצא ממש עבה.

לקלף אותם בעדינות, אזמל או מכונה רוטטת, מאוד קל לקלף קרמיקה ישנה.

 

תודה רבה!

[Applez]

האסמאס של האקסית הכניס אותי לסוג של וורטיגו, הוציא רגשות ישנים וניער אותם מאבק.

 

מן הסתם לא התגברתי עליה, אני לא צריך שפסיכולוגית תגיד לי את זה.

 

איתה תמיד זה היה חזק, הכל, כל רגש שהיה אפשר להרגיש, איתה זה נצבע בצבעים חזקים, לפעמים כ"כ חזקים שצרבו בעיניים.

 

איתה התוודעתי לתהומות הנשייה כמו לתחושת הריחוף המשכרת, הכל ביחד, הכל טוטאלי עד כאב, שום דבר לא נעצר באמצע הדרך, שנינו היינו מוטחים אל הקירות שוב ושוב.

 

היא לא נשברה, אני כן, במינון הזה החיים נהיו קטלניים עבורי.

 

אין לי אשליות, שום דבר לא מחכה לי בחוף הזה, הרצון הזה לחיות את הכל בו-זמנית זה לא דבר שעובר, אין אף כדור שאפשר לקחת שיאפשר לה להסתפק בצבעים הדהויים של החיים, אבל אני כבר לא יכלתי להסתחרר ככה, לא אז ולא היום.

 

יום יבוא ואגיד שהתקרבתי לשמש יותר מידי, שאפתי את החיים בגרסה הכי נקייה שלהם, בינתיים אני כנראה עדיין מלקק את הפצעים.

 

אל תיקח קשה זה הכי חשוב.

פרידות זה דבר שקיים.

 

תמצא מישהי אחרת,גם אם זה יהיה סתם זיון זה עדיף על לרחם על עצמך.

ועם הזמן תבוא אחת חדשה