Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4754 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שלום, בעבודה שלי אני בעיקר עובד בתור איש רכש, וכתוצאה מכך- הרבה שיחות, אי מיילים, והתעסקות בכספים עם ספקים, סוכנים ובכלל עם אנשים.

 

זה התפקיד הראשון שלי במסגרת הזאת, ובמהלך החצי שנה שאני עובד בזה, אני מגלה שהדבר האחרון שמעניין את האנשים שאני עובד מולם, זה אני והדרישות שלי.

 

אם מישהו אומר או מבטיח לי משהו, אני יודע כבר מראש שבערך 95 אחוז מהזמן הוא לא יקיים את זה. הבטחה ומילה של אנשים לא שווה כלום, ומיד לאחר שהם מבטיחים את זה, זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מהאוזן השניה.

 

אני מוצא את עצמי יותר מתנהג כמו בייביסטר לחבורת ילדים קטנים, ומוודא שהם עושים את העבודה שלהם.

 

עד לאחרונה הייתי עובד בתור מכבה השריפות הזה, והייתי מקבל ים של תסכול מזה עד שנמאס לי. הבנתי שהמצב הזה נמשך רק בגלל שיש טמבל כמוני שמכפה על השגיאות של אחרים, ובגלל זה מרשים לעצמם לזרוק ז**. אז עכשיו אני פעלתי באדישות בכוונה(בצורה חכמה מן הסתם, לא שתוציא אותי דפוק) וזה הכניס את המנהלים שלי למצב קרב, וכשהם מתקשרים לאנשים- דברים מתחילים לזוז.

 

הבעיה שלי מתחילה שאני חושש שהגבול פה הוא מאוד דק בין שראשים יתחילו לעוף וככה גם הראש שלי בניהם, אבל מצד שני אני לא מוכן להתנהל בשכונה כזאת. כול דיבור והסבר עם ההנהלה, זוכה לאוזניים ערלות, כי כול עוד דברים מגיעים בזמן, לאף אחד לא אכפת.

 

השאלה היא, האם להמשיך באותה גישה(לא להיות מכבה שריפות)?

האם במקומות עבודה אחרים דברים שונים מבחינת אחריות אישית?

 

מה הייתם עושים במקומי?

פורסם

הסר דאגה מליבך. זה ככה בכל מקום עבודה, ברמה כזו או אחרת...:?

 

אני מוצא את עצמי לפעמים במצב דומה. אתה שולח אימיילים, מנסה לקדם נושאים - ואף אחד לא מגיב. כדי שיקרה משהו צריך שהמנהלים שלי ירימו קול צעקה, ואז הכל מתחיל להתיישר. עדיין לא מצאתי פתרון מספיק טוב לזה, אבל אני חושב שהדרך הנכונה היא להבהיר למנהלים שלך מההתחלה שאתה יודע שדרישה כזו או אחרת עשויה להתעכב בגלל שגורמים מסוימים יעכבו אותה (ולא צריך להגיד שמות בהכרח). כשאתה מפנה את הדרישה לאותם גורמים, דאג לכתב/ליידע גם את המנהלים שלך ולהבהיר להם שאם הדרישה דחופה - הם צריכים להבהיר את זה לאותם גורמים מעכבים. משם, זה כבר לא בעיה שלך.

BMW 325i E46

שלום, רוכב.

נא לא לבקש ממני גישה לאוף טופיק

פורסם

מה ת'ילד ?! :lol:

 

עושים CC לבוס והכל מתבצע כמו שצריך.

 

פתרון מושלם !

כולם בכפר עם AK ורק אתה עם קפצונים ?

 

זה לא קצת דפוק ?

פורסם

מה שskins אמר.

 

בצבא הייתה לי בעיה דומה מול קצינים, שהיו אומרים שעשו על מה שלא עשו, ונעשה על מה שלא יעשו בכלל. ברגע שהתחלתי לכתב את המג"ד, פתאום דברים התחילו להתבצע.

רגל וחצי, 4 כ"ס.

מדוע לא כדאי לקנות פרארי:

אין תא מטען (כן, כן).

 

פאקינג אביר בסיאט לבנה.
פורסם

אצלי בעבודה אני מכונה בשם "שרגא", בעקבות הפרק ההוא ברמזור עם חפר.

 

http://www.youtube.com/watch?v=BaMTbN6Iz3g דרך יוטיוב
ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

 

יום יבוא ושרגא יעזוב...:twisted:

תת היגוי זה כאשר אתה פוגע בקיר עם החלק הקדמי של הרכב, היגוי יתר זה כאשר אתה פוגע בקיר עם החלק האחורי של הרכב. כוחות סוס זה באיזו מהירות פגעת בקיר, מומנט זה לאיזה מרחק לקחת את הקיר איתך.

פורסם

אתה אינך היחידי.

הרעיון של לכתב מישהו בכיר במייל הוא טוב (מייל זה בכלל דבר טוב כי הוא מתועד בלווי זמן השליחה).

הבעייה היא שיש גם כאלה ששמים קצוץ על מייל (למשל- אינם מרוקנים את התיבה שלהם), ואחרים מגדילים

ותמיד לא קוראים מה כתבת (אבל הם כבר יענו לך איכשהו).

אם הינך חבר של עמית כזה - לפעמים הרבה דברים נסגרים בארגון כזה ב"תן לי ואתן לך", במיוחד אם יש יותר מקשר

פורמלי ביניכם.

alfa 156 2.5.

פורסם

בעבודה הקודמת שלי כל מייל לווה בCC למנכ"ל.

רק כך דברים זזו\גררו תגובה.

 

בתכנת ניהול המלאי הייתי מדפיס ומתייק כדי שיהיה תיעוד עם תאריך. לישיבות צוות הייתי בא עם קלסר אחרת היה קרב תרנגולים.

 

אחרי 3 שנים נמאס לי ועזבתי.

"יושב לי כאן ומחכה לך, כמו עורב על עץ. ולא חבל לך על תפוח, שנפל והתפוצץ. הרחוב ריק, הלילה קר הגשם כבר שטף את כולי. אני יבש כמו מדבר, הרסת אותי שברת לי את הכלי." (תמוז)

פורסם

זה מוכר, וכך זה בכל מקום.

 

תמיד CC למנהל, וישר אחרי המייל טלפון של "שלחתי לך מייל...", ככה אתה מוודא שהוא ראה אותו וראה מי מכותב, ומשם הדרך סלולה.

משכנתא זה קל

×
×
  • תוכן חדש...