איך אני משיג פטור שינה בבסיס?

[amisha]

 

אם יש לך בעייה בריאותית אמיתית, הרופא היה נותן לך פטור, אבל אם אתה יכול לישון בבסיס בלי להתפגר, אז תתאפס על עצמך.

 

ואם אתה באמת רוצה לשחק את המשחק, בתור אסמטי אתה מסוגל להיכנס להיפר ונטילציה באמצע הלילה, ולהתפנות למרפאה עם סטורציה נמוכה, תוך פינוי בהול לבית חולים עם מסכת חמצן (ותאמין לי שאחרי הצגה כזו, אף אחד לא יתעסק איתך).

 

אבל קח את זה בתור שיעור לחיים - יש אתגרים, לפעמים קשה, ולא בא לך, אבל רבאק - אתה לא ילד קטן.

 

 

אז זהו , שלא .

הרופאים בצה"ל שמין זין על החיילים ,כן מה שרואות עיניכם המתפלאות - זין .

בתור בחור שאסור היה לגייס , גוייסתי בכול זאת בפרופיל 64 , עשיתי שמירות ,תיקונים בשטח ,הכול.

עד שיום אחד לאחר מאבקים לא קטנים ,קיבלתי את מבוקשי - בדיקה למעקב אחרי הבעיה שאיתה התגייסתי .

ואז יום אחד אני מקבל טלפון מהמרפאה ," ע. תגיע בבקשה בדחיפות למרפאה " סחבק מגיע והא.מרפאה מושיבה אותי לשיחה .

" ראיתי שהפרמטר בבדיקה יצא נמוך מהנורמה " עניתי לה " אני חיי ככה 20 ומשהו שנה ואלו גם התוצאות שאיתן החלטתם לגייס אותי" .

א.מרפאה :" אני שולחת אותך לבדיקה חוזרת וקובעת לך תור לרופא חריגים"

עשיתי את הבדיקה החוזרת (שכמובן יצאה זהה לקודמת) וניגשתי לרופא החריגים , הרופא היקר פתח את ספר הפרופילים(שכידוע הוא שמור וסודי) והראה לי שבכלל היה אסור לצהל לגייס אותי ( ואני בפזמ של מעל לשנתיים כבר )

תוך שבוע הייתי בחוץ עם פרופיל בלאק ג'ק ביד .

 

מוסר השכל : תעשה את כול מה שצריך .

 

וכול אלו שאמרו לך לגדל ביצים - כנראה ה"גבריות"\אגו\פטריוטיזם עלו לכם לראש.

אני רק מזמין אותם לספור את המקרים שבהם חיילים מתו באימונים\בבסיסים כתוצאה ממאמץ יתר או חוסר ייחס של הקר"פ שעמדו לפניו .

האם כולכם בטוחים שהחובש התורן בבסיס בערב השמירה אכן ידע להתמודד אם הבחור כאן יגיע עם התקף מטורף ? אני סקפטי .

 

בריאות ואושר .

פותח השרשור : אם תרצה עזרה , פנה בה"פ .

[NirLevi]

עשיתי את הבדיקה החוזרת (שכמובן יצאה זהה לקודמת) וניגשתי לרופא החריגים , הרופא היקר פתח את ספר הפרופילים(שכידוע הוא שמור וסודי) והראה לי שבכלל היה אסור לצהל לגייס אותי ( ואני בפזמ של מעל לשנתיים כבר )

 

אם היית מעל שנתיים בצה"ל, כנראה שהכל בסדר ויכולת לסגור גם שלוש שנים בלי בעיה.

 

אני עובד כעצמאי ונמצא לא מעט עם מנהלי חברות מהמובילות במשק.

הדעה שלהם הינה כמעט חד משמעית.

הח"ירניקים הינם העובדים הכי טובים שלהם.

כבר כתבתי זאת בזמנו, אני מכיר באופן אישי המון יוצאי יחידות עילית (שייטת, שלדג, מטכ"ל, ימ"ס) שסיימו לימודים במכללות בציונים ממוצעים והועדפו על פני חבר'ה מהטכניון עם ניסיון בתעשייה.

האיכות שהביאו יוצאי יחידות העילית לא מסתכמת בכתיבת שורות קוד.

הם הביאו את הרעות, האחווה, עמידה בזמנים, ומעל לכל כשהחברה קיצצה והיתה בקשיים הם היו הראשונים שהתנדבו לתת את הנשמה ושכבו על הגדר ע"מ שהחברה תחזיק מעמד ולא תפטר אף אחד.

מיותר לציין שלאחר מכן הם הוזנקו באופן מיידי לתפקידי מפתח.

 

השרשור לעיל מוכיח את הטענה של מנהלי החברות היטב.

[discoTD5]

השם ייקום דמך!

:roflmao:

 

שרשור כוסיות. תיזהר שלא יידלקו עליך וירצו לצאת איתך.

[m.l]

מסכים עם כול מילה שלך, ואפילו אוסיף שלא חייב להיות חי"רניק, פשוט תעשו צבא כמו שצריך ותפסיקו להתבכיין על כול שטות קטנה. ובקשר לבעיה הרפואית שלך, לא מזלזל בכלל! אבל אם הצלחת לעבור שנתיים ככה "בתור בחור שאסור היה לגייס , גוייסתי בכול זאת בפרופיל 64 , עשיתי שמירות ,תיקונים בשטח ,הכול"

אני בטוח לא במאה אחוז אלא באלף אחוז שהיית יכול לסגור 3 שנים כמו גדול.

 

לא שופט אף אחד, יכול להיות שככה גדלתם, לתת לאחרים לשאת בעול ולחיות על חשבונם, וכשיש מלחמה או מבצע גדול כגון עופרת יצוקה פשוט להתחבא מהצו 8.

אז באמת יכול להיות שזו לא אשמתכם ושזה מה שחינכו אותכם.

[sperial]

אמישה - כמובן שאיני מכיר את המקרה האישי שלך, אבל כמה הערות בעניין הרפואה בצה"ל:

1. ספר הפרופילים אמנם אינו מסתובב באופן חופשי, אבל נמצא בכל מרפאה, אין קושי גדול לבדוק את סעיפי הליקוי שלך. נדה לי שיש גם איזו דרך פורמלית לבקש את פירושם.

2. ספר הפרופילים אינו מסמך רפואי - אלא שלישותי בעיקרו: קובע התאמת החייל ללשירות בכלל ולתפקיד מסויים בפרט. ההגדרות בסעיפים השונים מאפשרות לרופאים הקובעים את הפרופיל לא מעט גמישות בקביעתו, בתאם לשיקול דעת.

3. הרופאים בצה"ל אינם מזלזלים בתפקידם - למעשה מדובר בתפקיד שכמעט בלתי אפשרי לבצעו: הרופאים נמצאים בין הפטיש ("המערכת" - אשר רוצה חיילים כשירים) והסדן (החיילים הרוצים "פטורים"). כמוכן התחלופה הגדולה הן של רופאים והן של חיילים בין היחידות מקשות על מעקב אישי, והפיזור הגיאוגרפי הגדול מקשה מאוד על שירותי הייעוץ הרפואי ("מומחים"). הרופא האמור לעבוד בתנאים אלה מתקשה מאוד לספק את השירות הנדרש. הוסף לכך שחלק גדול מהרופאים בצבא הם או סדירים צעירים וחסרי נסיון, או מילואימניקים שתפקידם בצבא שונה לחלוטין מתפקידם האזרחי - והנה מתכונת לטיפול בעייתי, כולל טיפול מנהלי (כל נושאה הפרופילים, השיבוץ הרפואי והפטורים).

4. חוזר לאמישה - תביא בחשבון שצה"ל מגייס חיילים ששום צבא אחר בעולם לא היה מגייס ,וזה לא רק לתפקידים עורפיים אלא אפילו ליחידות שדה ויחידות יוקרתיות - חייל עם ליקויים רפואיים מסויימים שהיו מונעים ממנו גיוס לצבאות מכובדים יכול להיות בצה"ל טייס או לוחם חי"ר, ואני מוסיף - בהצלחה. הקריטריונים בצה"ל שונים מאשר בכל צבא אחר - לטוב ולרע. לכן הקביעה שלך ש"לא היו צריכים לגייס אותך" נראית קצת בעיתית, יתכן שאתה צודק, יתכן שלא, יתכן שבמצבך חל שינוי כלשהו שגרר את שחרורך ויתכן שהנתונים והשיקולים שעמדו בפני רופא לשכת הגיוס או הבקו"ם לפני גיוסך היו שונים ואלה שעמדו בפני אותו רופא יחידה שהפנה אותך לקבלת פרופיל משחרר משירות.

[falou]

אני רק מזמין אותם לספור את המקרים שבהם חיילים מתו באימונים\בבסיסים כתוצאה ממאמץ יתר או חוסר ייחס של הקר"פ שעמדו לפניו .

 

תראה לי מקרה של מישהו שמת מאסטמה כי השאירו אותו בבסיס. חצי מהשרות שלי הייתי קרבי וחצי ג'ובניק. בתור ג'ובניק הייתי (בין היתר) אחראי אבטחה בסיסי, כולל שומרים ושמירות. אני מכיר את כל הבכיינויות, אבל לא מבין את הרס"ר שלו. אצלי פשוט היה מקבל כפול מטבחים, עד שהיה מוכן כבר ללכת ולשמור עם סיר על הראש ומזלג ביד, רק לא לראות את המטבח שוב מבפנים.

גם אלו עם פטור מנשק היו שומרים. היה להם תפקיד "פקיד תורן". שמישהו יכין קפה לשומרים, למה מה קרה?!

 

תראה כמה בכיינות על יום בשבוע של לא לישון בבית.

גם כשהוא יוצא עם מישהי הוא אומר לה שיש מצב להתקדמות רק אם זה אצל אמא שלו בבית, כי אחרת חייו בסכנה?

[Ron Poh]

for those i love i will?

 

לא הבנתי את ההמשך.

for those i love i will sacrificeff

[renaultfreek]

שמע רק טוב יכול להיות לך מלהיות בבסיס, תחשוב שאם נשארות איתך בנות :-D

בזמנו היו נותנים לחיילים הטובים אצלנו ביחידה קרוס צניחה וגם צלילה, היה חייל שהגדיל ראש ושם רקע שחור סביב כנפי הצניחה, בזמנו הרבה בנות התלהבו מזה, מי יודע אולי ישחק מזלך בבסיס

[Uno Turbo]

תראה לי מקרה של מישהו שמת מאסטמה כי השאירו אותו בבסיס. חצי מהשרות שלי הייתי קרבי וחצי ג'ובניק. בתור ג'ובניק הייתי (בין היתר) אחראי אבטחה בסיסי, כולל שומרים ושמירות. אני מכיר את כל הבכיינויות, אבל לא מבין את הרס"ר שלו. אצלי פשוט היה מקבל כפול מטבחים, עד שהיה מוכן כבר ללכת ולשמור עם סיר על הראש ומזלג ביד, רק לא לראות את המטבח שוב מבפנים.

גם אלו עם פטור מנשק היו שומרים. היה להם תפקיד "פקיד תורן". שמישהו יכין קפה לשומרים, למה מה קרה?!

גם אצלנו מי שהיה מעז להוציא פטור משמירות היה שוטף סירים עד שנשמתו הייתה יוצאת והיה מתחנן לשמור.

הזכרת לי נשכחות עם הפקיד תורן המחמירים שהיא מוציאים פטור ממטבחים גם (נכשלים ב-במ"מ),

היו מקבלים תפקיד של פקליסט קפה מ-22:00 עד 6:00 בבוקר.

עדיף לשמור בעמדה מאשר להסתובב עם תרמוקן 10 בין העמדות, 20 דקות הליכה במדבר בין מגדל למגדל.

[sperial]

אמישה, כל מקרה מוות בצה"ל נחקר. אין לי מושג כיצד ניתן לבדוק את הסטטיסטיקה, אבן אני משוכנע שמרבית מקרי המוות הלא צפוי והלא תאונתי או מבצעי נבעו ממחלות קשות לגילוי. יש מחלות שביטויין הראשון הוא מוות, וחלקן פוגע באנשים בגיל צבא.

קורולה - לגבי סגירת תקופות בבסיס - לא רוצ לדבר על תקופות של חוד-חודש וחצי שסגרתי בלבנון בתנאים של העדר טלפון ואפילו העדר מים למקלחת. לעומת זאת אני רוצה לספר לך שיש לי בן אסתמטי שאמנם משרת בבסיס פתוח קרוב לבית, אבל סוגר שמירות בבסיס כמו גדול, מספר פעמים בשבוע. מה שכן - הבחור חרוץ ועובד קשה, וביחידה מעריכים את עבודתו.

אני מניח שאם יהיו לך התקפי אתסמה קשים הם כבר יתבטאו בביקורים במרפאת היחידה, בהמשך אצל המומחים ובסופו של דבר בועדה הרפואית לקבלת פטור מתפקידים מסויימים או אף בהורדת פרופיל. עד אז - שרת כמיטב יכולתך, רק הצטייד בתרופות הדרושות לטיפול בהתקפי אסתמה אם יהיו לך כאלה.

ואם אני רס"ר הבסיס - הייתי דואג לכמה מסדרים טובים על חדרי המשמר, כדי שיעמדו בצרכים.

[Clutch]

לפותח השרשור, בתור "ג'ובניק מת" שחוזר הביתה כל יום ומביא טאפרוור לבסיס אבל עושה עבודה אינטנסיבית וממצה ושעות ארוכות, תאמין לי שאין משהו יותר מעצבן מלצאת לשבוע שמירות באוגוסט בדיוק כשאתה באמצע עבודה סופר חשובה כשאתה החוליה הקריטית. בהתחלה התעצבנתי והתמרמרתי, ועם הזמן הבנתי שאין טעם. צה"ל ימשיך בדרכו בין אם תתמרמר ובין אם לא תתמרמר, ולך עדיף פשוט להשלים עם המציאות ולנסות להנות ממנה. ברגע שעושים את זה, מגלים שהשד לא נורא כל כך, ואפילו נהנים לפעמים מהתורניות ששוברות קצת את השגרה ומאפשרות לך להכיר אנשים חדשים ולהתגעגע קצת הביתה.

 

ואני אפילו לא מדבר על הנקודה שאמרו כאן, שבסופו של דבר, אם אתה לא תשמור - מישהו אחר ידפק. לא נראה שזה מה שמטריד אותך בחיים, אז לפחות תסתכל על עצמך ועל הרווח האישי שלך. בסופו של דבר יהיה לך יותר קל וטוב להשלים עם ה"גזרה" מאשר להאבק בה.

[שביט]

תאמין לי שאין משהו יותר מעצבן מלצאת לשבוע שמירות באוגוסט בדיוק כשאתה באמצע עבודה סופר חשובה כשאתה החוליה הקריטית

כשתסיימו את הסדיר, ותעשו מילואים (מי מכם שלא יוציא פטור/ יקנה כרטיס ללונדון כל פעם שיקבל צו/סתם לא יבוא כי לא בזין שלו) תגלו שאין משהו יותר מעצבן מלצאת לשבוע שמירות באוגוסט בדיוק כשאתה באמצע עבודה/ לימודים/ אישה/ ילדים/ חיים נורמליים... אז בבקשה קצת פרופורציות.

 

לגבי החוליה הקריטית- בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף.

 

ושוב אציין את כל אלה שהיו להם פטורים משמירה וממטבחים בצבא, ואחרי השחרור עובדים כמאבטחים או בקייטרינג

[liorwohl]

כשתסיימו את הסדיר, ותעשו מילואים (מי מכם שלא יוציא פטור/ יקנה כרטיס ללונדון כל פעם שיקבל צו/סתם לא יבוא כי לא בזין שלו) תגלו שאין משהו יותר מעצבן מלצאת לשבוע שמירות באוגוסט בדיוק כשאתה באמצע עבודה/ לימודים/ אישה/ ילדים/ חיים נורמליים... אז בבקשה קצת פרופורציות.

 

יופי אולי גם נהיה מאושרים שיש לנו אוכל כי יש ילדים באפריקה שהיו מתים לאכול את הסנדביצ'ים של לורד סנדביץ' שמביאים לנו בשמירות?

כשמשהו חסר הגיון אז מתלוננים. אין מה לעשות.

[Clutch]

לא אמרתי שזה הדבר הכי נורא בעולם (למעשה, זאת בדיוק היתה הנקודה שלי. שאם לוקחים דברים בפרופורציות, זה לא נורא בכלל). וגם לא אמרתי שאין לי תחליף, אבל בארגון עם תחלופת כוח אדם גבוהה, מורכבות גבוהה ומסגרות הכשרה לא אחודות, ברוב המקרים ברגע האמת יש מספר מאוד מצומצם של אנשים שיכול לבצע את המשימה כהוגן ובלי הכשרה ארוכה לפני זה.

[NirLevi]

תאמין לי שאין משהו יותר מעצבן מלצאת לשבוע שמירות באוגוסט

שבוע שמירות?

בשנה שעברה עשיתי למעלה מ-70 ימי מילואים ביחידה (מ"פ), כשאני מפרנס יחיד - אשתי היתה בשמירת הריון, אני עצמאי ובמהלך קריטי של עבודת הדוקטורט.

תאמין לי, אף אחד עוד לא מת מלשבת שש שעות עם נשק במשך שבוע.