רוה"מ לשעבר אולמרט זוכה מרוב האישומים נגדו - מה הלאה?

[bagira]

2. הדגנרל המהולל שאול מופז, רמטכ"ל ושר הביטחון בשנים שלפני, אין מה לומר - הכישלון הזה זיכה את האיש בכרטיס להתמודדות על כיסא רוה"מ.

 

 

שאול מופז מעלה אצלי אך ורק אסוציאציה אחת בלבד, מדחת יוסוף.

 

מה שהוא לא יעשה טוב אי פעם ואין לי שום צפיות מחדל האישים העלוב הזה, לעולם הוא לא יכפר על ההחלטה האומללה הזו.

 

כולי תקווה שכל לילה כשהוא הולך לישון ועוצם עיניים, הוא רואה את מדחת יוסוף.

[yehuda-k]

עם כל הכבוד לדעתך המכובדת, היא עדיין לא יכולה לבוא במקום דעתם של שלושה שופטים שדנו בתיק לעומק, שנחשפו לכל חומר הראיות ושהחליטו לזכות אותו בפה אחד.

נכון, קטונתי מול השופטים אבל פסק הדין לא עומד במבחן השכל הישר, ולא רק שלי.

 

לפי אמנון רובינשטין, השופטים צודקים במקרים כאלה מכיון שלא הוכחה כוונה פלילית. למשל דיניץ ומאיר שטרית שהשתמשו בכרטיס אשראי של הסוכנות לקניות פרטיות! וזוכו כי לא הוכחה כוונה פלילית.

האבסורד זועק לשמיים, ולדעתי לפי השכל הישר זו גניבה.

כלומר החוק לא בסדר וצריך לתקנו.

לחילופין, אפשר לפעול כפי שהאמריקאים טיפלו בראש המאפיה אל קאפונה. אי אפשר היה להרשיעו בעבירות הרצח, סחיטה איומים וכו' ולכן הושיבו אותו להרבה שנים בכלא על עבירות מס הכנסה.

 

כמובן שאולמרט לא רצח אבל הוכח שקיבל כספים (כולל מעטפות מזומנים), והוכח (בפרשת מרכז ההשקעות) שהחליט לתת כספי מדינה לעסקים שונים נגד הדרג המקצועי. אם החוק עקום ואולמרט יוצא זכאי למרות שהעובדות הוכחו, שישב בכלא על עבירות מס.

אגב, קרא כאן כתבה שקולה ומאוזנת של משה גורלי, כתבה שאולי תיתן לך קצת פרופורציות.

תודה. אקרא מאוחר יותר.

 

יהודה

[yehuda-k]

שאול מופז מעלה אצלי אך ורק אסוציאציה אחת בלבד, מדחת יוסוף.

 

מה שהוא לא יעשה טוב אי פעם ואין לי שום צפיות מחדל האישים העלוב הזה, לעולם הוא לא יכפר על ההחלטה האומללה הזו.

ניתן לכתוב הרבה על חדל האישים הזה אבל דווקא הטרגדיה של אי פינויו של מדחת יוסף לא בדיוק אשמתו.

לפי ויקיפדיה:

"במהלך האירוע נורה יוסף על ידי צלף פלסטיני בסביבות השעה 15:00, ונפגע בצווארו. אהוד ברק, ראש הממשלה ושר הביטחון, הנחה את הרמטכ"ל שאול מופז לארגן את פינויו על ידי ג'יבריל רג'וב איש הרשות הפלסטינית, ולהימנע מלהכניס כוח תגבור של צה"ל שיפרוץ למתחם הקבר הנצור תוך כדי קרב, בשל כמות הנפגעים הישראלים והפלסטיניים הצפויה בפריצה כזו. למרות הבטחות של אנשי הרשות הפלסטינית הם לא הגיעו לפנותו, ויוסף מת כעבור ארבע שעות עקב איבוד דם"

אם מצב כזה היה חוזר על עצמו היום, לא בטוח שהצבא הפיק לקחים (אמצעי אל הרג כגון צבע, הפצת צחנה, חצצית וכו' ) ויכול לפנות פצוע במצב כזה.

 

אגב, קרא כאן כתבה שקולה ומאוזנת של משה גורלי, כתבה שאולי תיתן לך קצת פרופורציות.

קראתי את הכתבה של גורלי, אבל לדעתי היא לא מאוזנת.

לעומת זאת, השופט לשעבר שלי טימן כותב:

" הרכב בית המשפט איננו נוזף בפרקליטות, אלא משבח אותה על מקצועיותה ועבודתה הנאמנה לגוף העניין.

 

ויותר מכך: בית המשפט קובע, ולא פעם אחת, שקיימות בתיק ראיות המאששות את כתב האישום! אלא שמטעמים של אמון או חוסר אמון בעדים ובנאשם, וכמה טעמים משפטיים - הוא רואה לזכותו, מחמת הספק, בפרשת "ראשונטורס‭,"‬ לזכותו לחלוטין בפרשת מעטפות הכסף וההצהרה בפני מבקר המדינה, ולהרשיעו בעבירה של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

 

יש לשים לב: לא נסתרה הטענה כי גופים יהודיים נכבדים ואוהבי ישראל שילמו פעמיים על אותה נסיעה לשתי הרצאות בתנאי טיסה ואירוח מהדרגה הראשונה, ושהצטברו אגב כך סכומים שלא הוחזרו לתורמים. אולם בית המשפט האמין שמר אולמרט לא התעניין בסידורים המנהליים ולא ידע על הנסיעות ששולמו בכפל, אלא סמך על מנהלת לשכתו ו"מתאמת הנסיעות" שלו. לפיכך, הוא זוכה מעבירה פלילית מחמת הספק.

 

גם לא נסתרה הטענה שהושמעה מפיו של משה טלנסקי

(אף שעדותו הוגדרה כהזויה על ידי בית המשפט) כי העד העביר מאות אלפי שקלים ודולרים במועדים שונים ולמטרות שונות, וכי קיבל ממר אולמרט מכתבי המלצה לצורך עסקיו. אולם בית המשפט סבר כי אלה "כספי תרומות פוליטיים" וכי קבלתם והחזקת חלק מהם בקופתו של עו"ד מסר איננה מבססת עבירה פלילית.

 

כך גם התקבלו הראיות וטיעוני התביעה בפרשת מרכז ההשקעות, עד כדי הרשעתו בעבירה של הפרת אמונים ."

 

כלומר:

1.מכיון שמזכירתו שולה זקן "שמרה על זכות השתיקה" (כמה שאני "אוהב" את חברי מסדר השתקנים האלה) בפרשת ראשון טורס , לא ניתן היה להוכיח שאולמרט ידע על העבירה הפלילית. אתה מאמין שאולמרט לא ידע? אני לא מאמין.

 

2. בפרשת טלנסקי הוכח שאולמרט אכן קיבל סתם ככה מעטפות כסף, אבל זו עדיין לא עבירה פלילית. הלואי על כולנו לקבל מאות אלפי דולרים סתם ככה.

 

3. גם בפרשת מרכז ההשקעות העובדות הוכחו, אלא שהשופטים רואים בזה "רק" הפרת אמונים.

 

כל זאת על פי שופט לשעבר, להבדיל מפרשנים למיניהם.

 

יהודה

[bagira]

יהודה,

 

סליחה, אבל אני לחלוטין לא מקבל את דעתך.

 

רמטכ"ל הוא לא יס-מן של שר הבטחון, אם כבר ההפך המוחלט, בטח כשמדובר בטקטיקה פרטנית בשדה הקרב ולא באסטרטגיה כוללת.

 

מה פתאום שר הבטחון בכלל מתערב בכזה עניין?

 

יש פצוע בשדה הקרב וצריך לחלץ אותו, לא הרמטכ"ל ולא שר הבטחון בכלל צריכים להיות מעורבים בעניין.

 

הטרגדיה של מדחט הייתה שהם היו במקום כמשקיפים בחפ"ק וקיבלו החלטות פוליטיות.

 

רמטכל עם בייצים, דופק ראסיה לברק ושולח כוחות לחלץ חייל גוסס שנשאר מאחור.

[dorki]

לעומת זאת, השופט לשעבר שלי טימן כותב:

" הרכב בית המשפט איננו נוזף בפרקליטות, אלא משבח אותה על מקצועיותה ועבודתה הנאמנה לגוף העניין.

 

ויותר מכך: בית המשפט קובע, ולא פעם אחת, שקיימות בתיק ראיות המאששות את כתב האישום! אלא שמטעמים של אמון או חוסר אמון בעדים ובנאשם, וכמה טעמים משפטיים - הוא רואה לזכותו, מחמת הספק, בפרשת "ראשונטורס‭,"‬ לזכותו לחלוטין בפרשת מעטפות הכסף וההצהרה בפני מבקר המדינה, ולהרשיעו בעבירה של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

 

יש לשים לב: לא נסתרה הטענה כי גופים יהודיים נכבדים ואוהבי ישראל שילמו פעמיים על אותה נסיעה לשתי הרצאות בתנאי טיסה ואירוח מהדרגה הראשונה, ושהצטברו אגב כך סכומים שלא הוחזרו לתורמים. אולם בית המשפט האמין שמר אולמרט לא התעניין בסידורים המנהליים ולא ידע על הנסיעות ששולמו בכפל, אלא סמך על מנהלת לשכתו ו"מתאמת הנסיעות" שלו. לפיכך, הוא זוכה מעבירה פלילית מחמת הספק.

 

גם לא נסתרה הטענה שהושמעה מפיו של משה טלנסקי

(אף שעדותו הוגדרה כהזויה על ידי בית המשפט) כי העד העביר מאות אלפי שקלים ודולרים במועדים שונים ולמטרות שונות, וכי קיבל ממר אולמרט מכתבי המלצה לצורך עסקיו. אולם בית המשפט סבר כי אלה "כספי תרומות פוליטיים" וכי קבלתם והחזקת חלק מהם בקופתו של עו"ד מסר איננה מבססת עבירה פלילית.

 

כך גם התקבלו הראיות וטיעוני התביעה בפרשת מרכז ההשקעות, עד כדי הרשעתו בעבירה של הפרת אמונים ."

 

 

יהודה, לצערי המידע שאתה מביא לכאן הוא נכון, אך חלקי ומגמתי:

 

1. לעניין הנסיעות - אכן 17 נסיעות הסתיימו עם חשבון ביתרת זכות. יחד עם זאת היו גם לא מעט נסיעות שהסתיימו בגרעון - כל זה אצל אותו הצוות - זו הסיבה שבית המשפט לא הצליח למצוא שיטה בהתחשבנות (השיטה קיימת אם מביאים בחשבון רק את הנסיעות הרווחיות, כפי שעשו בפרקליטות).

 

בנוסף לכך, כשנסיעה נעשתה לצורך התרמות של מספר גופים, איך בדיוק אתה מצפה שהם יחלקו בחשבון?

 

תתפלא, אבל נושא הנסיעות של בעלי תפקיד בכירים מוכר לי היטב מהבית (מוכן להסביר בה"פ), האנשים האלה באמת לא נכנסים לפרטי החשבון ולעיתים הם אינם יודעים מה קורה בחשבון הבנק שלהם (לא יודע איך זה אצל אולמרט, אבל אני מכיר מקרוב כאלה שאין להם מושג ירוק איך ובכמה מסתכמת ההתחשבנות), כך שטענת אולמרט ממש לא נשמעת לי בלתי אפשרית.

 

ולבסוף, הגופים שאולמרט נסע בשליחותם תמיד ציינו לטובה את דרישותיו הצנועות יחסית, אז תגיד לי אתה מה עדיף, נסיעה גרעונית אך בזבזנית להפליא או נסיעה צנועה שמסתיימת עם עודף כספי?

ואנא בלי התחסדות.

 

2. טלנסקי אכן העביר מעטפות כסף, אך לא נטען שהוא קיבל כל תמורה בעבורן ואולמרט גם לא טיפל בשום עניין של טלנסקי שדרש אישור או קידום (אלא אם מכתב ליזם שממליץ לו לבדוק הצעה של טלנסקי לקולרים נחשבת לתמורה הוגנת).

 

3. בסיפור מרכז ההשקעות ישנו פגם פרוצדוריאלי, אבל גם כאן אין טענה לתמורה שאולמרט קיבל או להחלטות בלתי סבירות שנתקבלו.

 

 

 

 

בגירה - מה יהיה? אני שוב מסכים איתך.

[bagira]

2 הצדדים הפוליטים של הקול השפוי קרובים מאוד בעמדותיהם.

 

הבעיה שהקול השפוי הפך מונורי ושולי בכל הבמה שהתקשורת נותנת לקיצוניים משני הצדדים.

[yehuda-k]

יהודה, לצערי המידע שאתה מביא לכאן הוא נכון, אך חלקי ומגמתי:

המידע הזה הוא ציטוט מדויק ומלא של שופט לשעבר, כך שלא נראה לי שהוא מגמתי. לי אישית המשפט הבא מהכתבה:

בית המשפט קובע, ולא פעם אחת, שקיימות בתיק ראיות המאששות את כתב האישום! אלא שמטעמים של אמון או חוסר אמון בעדים ובנאשם, וכמה טעמים משפטיים - הוא רואה לזכותו,

הבהיר את התמונה, בניגוד לענן עשן שהרימו כל מיני עיתונאים (וגם אולמרט עצמו שאמר לא נכון אחרי המשפט שהוכח כי לא היו מעטפות מזומן) .

1. לעניין הנסיעות - אכן 17 נסיעות הסתיימו עם חשבון ביתרת זכות. יחד עם זאת היו גם לא מעט נסיעות שהסתיימו בגרעון - כל זה אצל אותו הצוות - זו הסיבה שבית המשפט לא הצליח למצוא שיטה בהתחשבנות (השיטה קיימת אם מביאים בחשבון רק את הנסיעות הרווחיות, כפי שעשו בפרקליטות).

 

בנוסף לכך, כשנסיעה נעשתה לצורך התרמות של מספר גופים, איך בדיוק אתה מצפה שהם יחלקו בחשבון?

 

תתפלא, אבל נושא הנסיעות של בעלי תפקיד בכירים מוכר לי היטב מהבית (מוכן להסביר בה"פ), האנשים האלה באמת לא נכנסים לפרטי החשבון ולעיתים הם אינם יודעים מה קורה בחשבון הבנק שלהם (לא יודע איך זה אצל אולמרט, אבל אני מכיר מקרוב כאלה שאין להם מושג ירוק איך ובכמה מסתכמת ההתחשבנות), כך שטענת אולמרט ממש לא נשמעת לי בלתי אפשרית.

 

ולבסוף, הגופים שאולמרט נסע בשליחותם תמיד ציינו לטובה את דרישותיו הצנועות יחסית, אז תגיד לי אתה מה עדיף, נסיעה גרעונית אך בזבזנית להפליא או נסיעה צנועה שמסתיימת עם עודף כספי?

ואנא בלי התחסדות.

המאזן הכללי של הנסיעות היה 90000 דולר עודפים שהוזזו בסוכנות הנסיעות לחשבון נסיעות מיוחד של אולמרט. כלומר, גם אם היו מקרים של נסיעות שהסתימו בגירעון, הסה"כ הוא כסף רב שהושג במרמה.

 

סביר שבכירים לא יודעים מה קורה בחשבון הנסיעות שלהם, ונכון הוא שההאשמה היא די קטנונית, ויפה שדרישות אולמרט לארוח היו צנועות ( כשמיד נזכרים בנהנתנות של ברק ונתניהו) אבל ראש ממשלה צריך להיות נקי גם כשמדובר בקטנות.

"לעומת זאת קובע בית המשפט, כי שולה זקן ידעה על כך שנגבו במירמה כספים עודפים מהארגונים. בין היתר מתבססת קביעה זו על מסמך בכתב ידה של זקן, בו הורתה לריסבי-רז לגבות כספים עודפים משני ארגונים בגין נסיעה שכבר כוסתה במלואה."האם שולה זקן הורתה על רמאות זאת מיוזמתה וללא ידיעת אולמרט? לדעתי אולמרט ידע, אבל זו רק דעתי.

בשורה התחתונה מה שהציל את אולמרט בסעיף זה הוא "זכות השתיקה" של מזכירתו שולה זקן , ואוי ואבוי להצלה כזו.

2. טלנסקי אכן העביר מעטפות כסף, אך לא נטען שהוא קיבל כל תמורה בעבורן ואולמרט גם לא טיפל בשום עניין של טלנסקי שדרש אישור או קידום (אלא אם מכתב ליזם שממליץ לו לבדוק הצעה של טלנסקי לקולרים נחשבת לתמורה הוגנת).

לגבי טלנסקי, פסק הדין אכן זיכה את אולמרט מהסיבה הזו אבל לפי השופט טימן הזיכוי היא סוג של פרשנות, ויתכן שצוות שופטים אחר היה מגיע למסקנות אחרות.

אישית, לא נראה לי קביל שאולמרט (או כל אדם אחר) מקבל מאות אלפי דולרים במזומן, סתם ככה. האם לדעתך זו תופעה מקובלת?

האם מס הכנסה צריך לחקור את אולמרט על הכנסה לא מדווחת זו?

3. בסיפור מרכז ההשקעות ישנו פגם פרוצדוריאלי, אבל גם כאן אין טענה לתמורה שאולמרט קיבל או להחלטות בלתי סבירות שנתקבלו.

"ההרשעה של אולמרט בעבירה של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות מוצגת כבר עתה על ידי חבריו של אולמרט כזוטא שלא צריך להתרגש ממנה. אולמרט עצמו הכריז מיד כי הורשע בסך הכל ב"אי תקינות פרוצדורלית". מבחינת אולמרט, המחוזי זיכה אותו. לא כך. נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים קובעת כי אולמרט עמד "בניגוד עניינים חמור" כאשר טיפל בעניינים של לקוחותיו של חברו ושל שותפו לשעבר עו"ד אורי מסר. הכרעת הדין קובעת כי הפרת האיסור על ניגוד עניינים מקבלת "נופך מחמיר" בגלל עוצמה גבוהה של ניגוד עניינים, תכיפות העמידה בניגוד עניינים, אי גילוי הקשרים בפני עובדי משרדו ובחקירה לאחר מכן,"

 

לאורך הקרירה של אולמרט, צצות החלטות לטובת טייקונים ונגד הציבור. למשל:

1. שר התקשורת, אהוד אולמרט, מעכב את יישום החלטת משרד התקשורת להוזיל את קישוריות ה-SMS בין רשתות הסלולר.

ל"גלובס" נודע, כי אולמרט לא קיבל את המלצת הצוות המקצועי של המשרד בנושא זה, אך לא עיגן זאת בהחלטה מפורשת, אלא דחה לזמן בלתי ידוע דיון נוסף בנושא.

 

לפני חודשיים נפגשו כל מנהלי חברות הסלולר עם אולמרט, וביקשו ממנו לא ליישם את המלצת המשרד, שמשמעותה הפסד הכנסות לחברות תוך כדי הוזלת השירות ללקוחות

 

2. בפעם האחרונה הוחלט על הפחתת דמי קישוריות ב-2004, אז היה אהוד אולמרט שר התקשורת. משרד התקשורת שכר אז את שירותי הייעוץ של חברת אנלסיס, שקבעה כי יש להוריד את דמי הקישורית מהרמה שהיתה אז, 45 אגורות לדקה, ל-15 אגורות לדקה. חברות הסלולר התנגדו לרפורמה בטענה כי היא תגרום להן נזקים בשווי 80 מיליון שקל, ולבסוף נקבע כי דמי הקישוריות ירדו לרמה של 22 אגורות לדקה. הירידות התבצעו בארבע פעימות לאורך השנים 2008-2004, כאשר בסמוך לכל פעימת הורדת מחיר חברות הסלולר העלו מחיר דקת השיחה כדי לפצות את עצמן.

איזה מין מדינת חוק אנחנו, כששר קובע מחיר גבןה, בניגוד לדרג המקצועי ולא מוכן להסביר את החלטותיו, שתמיד הן לטובת הטייקונים?

 

יהודה

[dorki]

יהודה, לדעתי (מזכיר שוב שאני "קצת" מבין את העסק), שולה זקן אירגנה את הנסיעות, איך שהוא כתוצאה מטעות חישוב אחת הנסיעות (או יותר) הסתיימה בגרעון, כדי לתקן את זה היא העמיסה הוצאות עודפות על הנסיעות הבאות ובכך כיסתה את החוב.

סביר מאוד בעיני שפקיד שמטפל בענייני הבוס ינסה לטשטש את החוסר הכספי ולתקן אותו מבלי שאיש יראה, על כך שולה זקן נשפטה וגם הורשעה - לטעון שאולמרט בוודאות ידע על מעשיה זו טענה שלדעתי לא מחזיקה מים.

 

גם הכספים העודפים שהצטברו נשמרו לו לנסיעות הבאות לצרכי ציבור, איש לא טען שנמשכו מסוכנות הנסיעות ושהופקדו בח-ן הבנק של אולמרט.

 

 

לעניין טלנסקי, קבלת תרומות היא פרוצדורה מקובלת אצל פוליטיקאים, מעניין מה היה מתגלה אם היו מחליטים לפשפש במעשיהם של פרס, ברק ושאר האתרוגים (רק תיזכר בבוז'י הרצוג ששמר על זכות השתיקה בפרשת העמותות).

 

אולמרט הורשע בהפרת אמונים - ותרשה לי להמר שהרבה לא יצא מההרשעה הזו - חכה ותראה - מדובר בהרשעה מינורית והעונש יהיה בהתאם.

 

 

אגב - לצורך הפרופורציה - כמה עלו הנסיעות של בכירי הפרקליטות לניו יורק, נסיעות שמטרתן לתחקר עדה הזויה בשם ריצ'ל מור?

לדעתי בקלות יתברר שהסכומים שהושקעו בפרשה הזו גבוהים בסדרי גודל מהסכומים שאולמרט נחשד בלקיחתם.

[bagira]

לפי ההגיון הזה לא נשפוט לעולם קלפטומנים, הם כולה גונבים ב 20 שקל, אתה יודע כמה תעלה התביעה?

בערך פי אלף!

 

בכלל, התניית התביעה כתלות מול תועלת של עלות התביעה מול ערך הגניבה הוא מדרון חלקלק שאני בטוח שלא תרצה אפילו להזכיר אותו בשנית.

[dorki]

בגירה, למה אתה קופץ?

 

קרא שוב באיזה הקשר נאמרו הדברים, לא טענתי שגניבה "קטנה" היא כשרה, הטענה היא לקבלת פרופורציה בלבד, במה מדובר וכמה עלו כל הנסיעות (+אש"ל וש"נ) לניו יורק של בכירי הפרקליטות.

[bagira]

מה זאת אומרת למה? אתה לא יודע מי קופץ בראש?

 

קפצתי כי מבחינתי אין כל חשיבות ל"כמה עולה החקירה". עבירה היא עבירה ויש לחקור אותה גם אם עלות החקירה מאפילה על עלות העבירה על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחשדות לפלילים של פוליטיקאים מכהנים (שלא לדבר על ראש הממשלה בכבודו ובעצמו).

[dorki]

מסכים, אבל חלקית בלבד.

 

כמו שלא סביר בעיני ששני אנשי משטרה ישלחו לצידו השני של העולם לחקור נשיקה, כך באיזה מקום בזבוז כספי הציבור צריך להפסק.

לחקור - בוודאי, אבל בפרופורציה ובצורה סבירה (שים לב שלא הצבתי גבול אלא הגדרתי בצורה כללית).

 

מכיוון שמשאבי הציבור מוגבלים, אזי בזבוז על חקירה א' שישרוף את כל התקציב השנתי, ימנע חקירת מיקרים ב' וג' - שאולי חשובים לא פחות.

 

מידתיות ביז'ו - מידתיות.

[bagira]

מידתיות ביז'ו - מידתיות.

 

 

אמרה הנזירה לכושי!

[yehuda-k]

יהודה,

 

סליחה, אבל אני לחלוטין לא מקבל את דעתך.

 

רמטכ"ל הוא לא יס-מן של שר הבטחון, אם כבר ההפך המוחלט, בטח כשמדובר בטקטיקה פרטנית בשדה הקרב ולא באסטרטגיה כוללת.

 

מה פתאום שר הבטחון בכלל מתערב בכזה עניין?

 

יש פצוע בשדה הקרב וצריך לחלץ אותו, לא הרמטכ"ל ולא שר הבטחון בכלל צריכים להיות מעורבים בעניין.

 

הטרגדיה של מדחט הייתה שהם היו במקום כמשקיפים בחפ"ק וקיבלו החלטות פוליטיות.

 

רמטכל עם בייצים, דופק ראסיה לברק ושולח כוחות לחלץ חייל גוסס שנשאר מאחור.

בהנחה שנכון כי:

אהוד ברק, ראש הממשלה ושר הביטחון, הנחה את הרמטכ"ל שאול מופז לארגן את פינויו על ידי ג'יבריל רג'וב איש הרשות הפלסטינית, ולהימנע מלהכניס כוח תגבור של צה"ל שיפרוץ למתחם הקבר הנצור תוך כדי קרב, בשל כמות הנפגעים הישראלים והפלסטיניים הצפויה בפריצה כזו. (ציטטתי קודם מהויקיפדיה)

, כבר היינו במצבים שנסיון להשתלט בכוח עלה לנו בנפגעים (אנית ה"מרמרה", בגלל מבצע שתוכנן ובוצע באופן כושל) ויותר גרוע- במלחמת יום כיפור הופקרו חילים במעוזים,( מכיון שהטפשים לא נתנו להם הוראה להתפנות כשהיה עדיין אפשר, ומאוחר יותר אי אפשר היה לחלץ אלא באבידות נוספות שלנו):

אבל הדבר הנורא מכול היה קולו של מקס ממן, הקשר במעוז חיזיון, פקיד בנק מירושלים, שהתחנן על חייו, שיבואו להציל אותו. זעקותיו בקשר שברו את כולם: 'תצילו אותי, בואו, איפה חיל האוויר', עד שקולו נדם. מי שהיה שם ושמע את קולו, זה הקול שילווה אותו עד יום מותו...

 

מקס ממן )הקשר של מוצב חיזיון( צועק לעזרה בקול ניחר ורועד מהתרגשות: "אני רוצה אש מטוסים

על כל הסוללה הזאת של הטנקים, מדרום לצומת שיחריבו אותם. שיחריבו אותם. עבור."

"כאן 24. תתאזר עוד כמה דקות בסבלנות. מטוסים יהיו מעליך מייד לדפוק את כל הטנקים. עבור."

ממן: "עשרים וארבע שים לב. נכנסים עלי דרך השער. אני מבקש ארטילריה דרך השער ולאבטח לי

את השער. עבור.... אני מקבל כדורים מעל הראש. לא יכול להיות שיהיהעוד שעה.

תשלחו מיד מיד תגבורת עבור. אחרת אנו ניפול, מוקפים מכל עבר גם דופקים אותנו מכיוון השער. עבור."

"כאן עשרים וארבע. מייד אתה מקבל ארטילריה ומטוסים צריכים ...."

ממן: "עשרים וארבע אני לא יכול להרים את הראש לראות מה נעשה. תזרז את המטוסים. עבור."

"כאן עשרים וארבע. התאזרו בסבלנות. שבו בבונקרים. עוד מעט חיל האויר יתקוף."

גם היום, שלושים שנה אחרי, מתרתח אבי יפה, הקשר של מעוז פורקן, למשמע קולו השקט, המדוד,

הרדיופוני של קצין המבצעים של הגזרה, זה המכונה בקשר בשם הקוד 24:

"הוא עבד עלינו כל הזמן, הבטיח לנו סיוע אווירי, הבטיח לנו ארטילריה וכלום לא בא.

נותרנו לבד. התייחסו אלינו כמו חולים גוססים, שמנסים להנעים את רגעיהם האחרונים על ערש דווי,

ושיקרו לנו כל הזמן".

בהקלטות נשמע אחד מלוחמי המעוזים קורא לעזרה ומתחנן לסיוע אווירי או אש ארטילרית על המוצב.

"הם הורגים אותנו, הם הורגים אותנו". איש לא בא לעזרתו. הקשר צועק"הם הורגים אותנו אחד אחד",

ומתכוון לחלק מחבריו שנכנעו והוצאו להורג מחוץ לבונקר לאחר שנכנעו .

המצרים חודרים לבונקר בו הוא שוהה עם להביורים והלוחם צועק "אני נשרף".

 

לכן בעיני מה שחמור בפרשת מדחת יוסף הוא שלא התכוננו לחילוץ שלא יעלה לנו בנפגעים (עם אמצעי אל-הרג), ועוד יותר גרוע , שאם פרשה כזו תחזור היום, שוב לא ניתן יהיה לחלץ מכיון שעדיין לא מוכנים.

 

ממש אין לי אהדה למופז, אבל דווקא בפרשה הזו יתכן שבאמת לא היה מוצא אחר (מכיון שלא התכוננו כראוי).

 

יהודה

[dorki]

יהודה, אם צמד המסק"רים שנשלחו להפגיז שדה ריק ברמללה אחרי רצח חיילי המילואים היו נשלחים גם לקבר יוסף - אז יש סיכוי שמדחת יוסוף היה היום איתנו.

גם אם לא - לפחות החרפה הזו הייתה נמנעת.

 

אל תזלזל בסמלים, לעיתים עצמתם כשל כלי נשק.