רוה"מ לשעבר אולמרט זוכה מרוב האישומים נגדו - מה הלאה?

[yehuda-k]

לאולמרט יש חוש הומור.

http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1776137

אולמרט ניסה גם לטעון שהשיחות ביניהם היו במטרה לתפוס את טלנסקי כדי להתנצל על ביטול הפגישה. אלא שהשופטים מצביעים על חוסר ההיגיון שבלהתקשר לאדם אחרי 10 כדי לבטל פגישה שנקבעה לשעה 9.

 

 

 

והקטע במלואו:

השופטים אמנם מותחים ביקורת על עדותו של טלנסקי וקובעים כי "אין חולק כי מוריס טלנסקי הינו עד שנוי במחלוקת. חלק מהדברים שאמר הוכחו כנכונים, אך דברים אחרים אינם נכונים ואף כוזבים. חלק מהדברים מוטעים, מבולבלים ולעתים מונעים מחששות, אינטרסים, שכחה והתחכמות". למרות זאת ביותר ממקרה אחד הם מעדיפים את דבריו של טלנסקי על פני גרסתו של אולמרט. כך, למשל, השופטים דוחים את גרסתו של אולמרט לגבי מה שאירע בבוקר ה-23.11.2005 בבית מלון בניו יורק. באותו בוקר קובעים השופטים נפגשו טלנסקי ואולמרט ובפגישה מסר טלנסקי 15,000 דולרים במזומן לאולמרט. טלנסקי קובעים השופטים, זכר פרטים על נסיבות בואו של אולמרט לניו יורק (ברית מילה לנכדו), פרטים על המלון ומיקומו, שמו של טלנסקי גם היה רשום ביומנו של אולמרט ומפירוט השיחות עולה כי באותו בוקר התקיימו כמה שיחות בין השניים. זאת ועוד, מסמכי הבנק של טלנסקי העידו על משיכת 15,000 דולר באותו בוקר.

מנגד כותבים השופטים, "הכחשתו של הנאשם היא כללית וגורפת והסבריו לרישום הפגישה בלוח הזמנים אינם על סמך זיכרון אקטיבי". אולמרט ניסה גם לטעון שהשיחות ביניהם היו במטרה לתפוס את טלנסקי כדי להתנצל על ביטול הפגישה. אלא שהשופטים מצביעים על חוסר ההיגיון שבלהתקשר לאדם אחרי 10 כדי לבטל פגישה שנקבעה לשעה 9.

 

 

יהודה

[dny]

יש פצוע בשדה הקרב וצריך לחלץ אותו, לא הרמטכ"ל ולא שר הבטחון בכלל צריכים להיות מעורבים בעניין. הטרגדיה של מדחט הייתה שהם היו במקום כמשקיפים בחפ"ק וקיבלו החלטות פוליטיות. רמטכל עם בייצים, דופק ראסיה לברק ושולח כוחות לחלץ חייל גוסס שנשאר מאחור.

זה לא הגיוני בכלל.

אם "לא הרמטכ"ל ולא שר הבטחון" היו צריכים להיות מעורבים, הרי שהאשמה או אי האשמה מוטלת עליהם במידה שווה. לא מובן לי מדוע אתה רואה אחד מהם כאחראי ולא את השני.

 

לדעתי שניהם הפקירו חייל למות, והוכיחו כי אמרתו של בן גוריון על "מפקדים הראויים לכך" לא התקיימה, לפחות באותו יום.

 

לעניין טלנסקי, קבלת תרומות היא פרוצדורה מקובלת אצל פוליטיקאים

החוק מגביל כל תרומה כזו לסכום של 40,000 ש"ח.

 

אהוד ברק, ראש הממשלה ושר הביטחון, הנחה את הרמטכ"ל שאול מופז לארגן את פינויו על ידי ג'יבריל רג'וב איש הרשות הפלסטינית, ולהימנע מלהכניס כוח תגבור של צה"ל שיפרוץ למתחם הקבר הנצור תוך כדי קרב, בשל כמות הנפגעים הישראלים והפלסטיניים הצפויה בפריצה כזו.

אין ספק שזה תירוץ טוב, במיוחד בגלל שאי אפשר להפריך השערה.

 

אבל אני שמעתי שרס"ר דרוזי שהיה שם, רצה להכנס עם כמה סופות ממוגנות ולהוציא אותו. הוא חשב שאפשר בלי נפגעים. ואם יוסוף נשאר חי עוד כמה שעות, נראה לי סביר שהרס"ר צדק. אבל ברק ומופז אסרו בכל תוקף. מקור המידע - ידיד דרוזי, קרוב משפחה של אותו רס"ר.

 

ועוד: כמו במקרה של החטיפה של שליט, לדעתי החישוב של מספר הנפגעים המיידי הוא מוטעה, כי לא מדובר בהשקעה כלכלית. אם, נניח, במקרה של יוסוף היינו נכנסים עם טנקים ומסוקים אם צריך, ומשמידים את כל האיזור - אז יכול מאד להיות ששליט לא היה נחטף. אבל אנחנו הרגלנו את האוייב לכך שהוא יכול לפעול כנגדנו כרצונו, ואנו תמיד נגיב במידה המעטה האפשרית - כולל לא להגיב כלל במקרים מסויימים. לאיזו מסקנה יגיע אוייב בר דעת? שכדאי לו לתקוף אותנו או להמנע מלתקוף?

 

דני

[yehuda-k]

" "קצת" מבין את העסק"

יהודה, לדעתי (מזכיר שוב שאני "קצת" מבין את העסק), שולה זקן אירגנה את הנסיעות, איך שהוא כתוצאה מטעות חישוב אחת הנסיעות (או יותר) הסתיימה בגרעון, כדי לתקן את זה היא העמיסה הוצאות עודפות על הנסיעות הבאות ובכך כיסתה את החוב.

סביר מאוד בעיני שפקיד שמטפל בענייני הבוס ינסה לטשטש את החוסר הכספי ולתקן אותו מבלי שאיש יראה, על כך שולה זקן נשפטה וגם הורשעה - לטעון שאולמרט בוודאות ידע על מעשיה זו טענה שלדעתי לא מחזיקה מים.

אתה כבר מסקרן אותי. האם תוכל לשלוח לי בהודעה פרטית את ה" "קצת" מבין את העסק".

 

אם היה מדובר באלפי דולרים "בלבד", אולי היה ניתן לקבל ששולה זקן טעתה ואח"כ תיקנה ע"י חיוב כפול.

אבל מדובר על 90 אלף דולר ! זה חיב להיות פלילי.

גם הכספים העודפים שהצטברו נשמרו לו לנסיעות הבאות לצרכי ציבור, איש לא טען שנמשכו מסוכנות הנסיעות ושהופקדו בח-ן הבנק של אולמרט.

הכספים שימשו בחלקם למימון נסיעות של בני המשפחה, וזאת עבירה.

לעניין טלנסקי, קבלת תרומות היא פרוצדורה מקובלת אצל פוליטיקאים, מעניין מה היה מתגלה אם היו מחליטים לפשפש במעשיהם של פרס, ברק ושאר האתרוגים (רק תיזכר בבוז'י הרצוג ששמר על זכות השתיקה בפרשת העמותות).

לא יודע מה זה אתרוגים. כל מי שקיבל מעטפות מזומנים צריך לעמוד לדין. להבדיל אם מקבל התרומה שמר על נירת מסודרת ויכול להוכיח שכל הסכום הוצא למטרות סבירות (למשל מסע הבחירות), נראה לי שאין בעיה עם זה.

אגב - לצורך הפרופורציה - כמה עלו הנסיעות של בכירי הפרקליטות לניו יורק, נסיעות שמטרתן לתחקר עדה הזויה בשם ריצ'ל מור?

האם השופטים קבעו שעדותה הזויה? אם לא יתכן שהיתה הצדקה לנסיעה לניו יורק. זאת בניגוד לפרשת חיים רמון, כשתת ניצב מירי גולן שלחה חוקרים לקוסטה ריקה על "עבירה" של נשיקה. זו באמת שערוריה.

יהודה, אם צמד המסק"רים שנשלחו להפגיז שדה ריק ברמללה אחרי רצח חיילי המילואים היו נשלחים גם לקבר יוסף - אז יש סיכוי שמדחת יוסוף היה היום איתנו.

גם אם לא - לפחות החרפה הזו הייתה נמנעת.

כבר למדנו, שטבח המוני גורר פעולות נקמה ובהם נרצחים הרבה יהודים.

אל תזלזל בסמלים, לעיתים עצמתם כשל כלי נשק.

מסכים, אבל צריך לשקול בזהירות.

במלחמת לבנון ב 2006, ניתנה הוראה לתלות דגל ישראל על בית מסוים בבינת ג'בל, לצלם ולסגת. אני מקווה שתסכים שתלית הדגל הסמלית לא תתיה שווה את הפעולה.

אין ספק שזה תירוץ טוב, במיוחד בגלל שאי אפשר להפריך השערה.

 

אבל אני שמעתי שרס"ר דרוזי שהיה שם, רצה להכנס עם כמה סופות ממוגנות ולהוציא אותו. הוא חשב שאפשר בלי נפגעים. ואם יוסוף נשאר חי עוד כמה שעות, נראה לי סביר שהרס"ר צדק. אבל ברק ומופז אסרו בכל תוקף. מקור המידע - ידיד דרוזי, קרוב משפחה של אותו רס"ר.

טוב היה אם לרשות הצבא עמדו אמצעים מספיקים לחילוץ מדחת יוסף ללא הרוגים נוספים לנו וללא טבח בערבים שהתקהלו שם. אם ידוע על כך, אז כו, זו היתה פשלה. אנו לא יודעים מה באמת קרה, ואם הגירסה של הרס"ר הדרוזי היתה סבירה.

ועוד: כמו במקרה של החטיפה של שליט, לדעתי החישוב של מספר הנפגעים המיידי הוא מוטעה, כי לא מדובר בהשקעה כלכלית. אם, נניח, במקרה של יוסוף היינו נכנסים עם טנקים ומסוקים אם צריך, ומשמידים את כל האיזור - אז יכול מאד להיות ששליט לא היה נחטף. אבל אנחנו הרגלנו את האוייב לכך שהוא יכול לפעול כנגדנו כרצונו, ואנו תמיד נגיב במידה המעטה האפשרית - כולל לא להגיב כלל במקרים מסויימים. לאיזו מסקנה יגיע אוייב בר דעת? שכדאי לו לתקוף אותנו או להמנע מלתקוף?

דני

צריך נחישות וסבלנות. להגיב מידית במחיר הרוגים נוספים זה לא כדאי. כתבתי קודם על זניחת החילים במעוזים בתעלה במלחמת יום כיפור.

אנו צריכים לבחור זמן ומקום בהם היתרון שלנו ולתקוף, בכל זמן. יחד עם זה, צריך לדעת שגם הערבים לפעמים מצליחים. זה לא משחק כדורגל של 10:0 אלא של 10:2 לטובתינו (כך לפחות אני מקווה). לפעמים תגובה מידית משחקת לידי האויב. אנו נמצאים במצב מלחמה לזמן מאוד ארוך וצריך לתקוף אותם ולהרוג את מי שצריך במינ' אבידות מצידנו.

לדעתי לא היה קורה כלום אם היינו מתרחקים מקבר יוסף. נכון , יש לנו זכות אבות, אבל זכות זו לא שווה הרוגים מצידנו.

 

יהודה

[dny]

לדעתי לא היה קורה כלום אם היינו מתרחקים מקבר יוסף. נכון , יש לנו זכות אבות, אבל זכות זו לא שווה הרוגים מצידנו.

 

הבעיה עם הגישה הזו היא שהמצב משתנה כל הזמן. צעדת צעד לאחור? מיד ילחצו עליך שתצעד עוד צעד לאחור, וכן הלאה.

 

דוגמה:

זרקו אבנים - אמרנו לא נורא, אפשר למגן חלונות. אז התחילו לירות ברובים.

ירו ברובים - אמרנו לא נורא, אפשר למגן נגד ירי. אז התחילו לירות טילים.

יורים טילים - אמרנו לא נורא, אפשר לבנות מערכות נגד טילים. אז...

 

אותו הגיון פועל גם בנושאי מו"ם - ויתרת היום, מחר תתחיל מעמדת הוויתור של היום ותוותר עוד קצת; וכן הלאה.

 

עובד מצויין, אבל מנקודת המבט של הערבים.

 

דני

[ofir]

דוגמה:

זרקו אבנים - אמרנו לא נורא, אפשר למגן חלונות. אז התחילו לירות ברובים.

ירו ברובים - אמרנו לא נורא, אפשר למגן נגד ירי. אז התחילו לירות טילים.

יורים טילים - אמרנו לא נורא, אפשר לבנות מערכות נגד טילים. אז...

 

אם היו יכולים היו יורים טילים מתי שהתחילו עם האבנים

[dny]

אם היו יכולים היו יורים טילים מתי שהתחילו עם האבנים

 

אני לא חושב שזה נכון. כרגע יש להם יכולת לירות מעזה טילים שיגיעו עד תל אביב, ובכל זאת הם יורים רק לטווח קצר - לטווח שאליו אנחנו נסוגנו (לא במובן של הזזת הגבול אלא במובן של התרגלות).

 

גם במלחמת לבנון השניה היה כך: בימים הראשונים של המלחמה ירו לטווח קצר, ובהמשך לטווחים ארוכים יותר - ללא הצטיידות מחודשת. כלומר, הם בוררים מטרות.

 

והם בוררים בשיטה שבה מבשלים סרטן - מגבירים את החום לאט לאט והוא לא מרגיש.

 

לכן אני אומר שבמצב כזה אסור לוותר על כלום, ואפילו להיפך - צריך להתקדם ולהסיג את האוייב לאחור, גם אם המחיר הנקודתי נראה גבוה. כי בראיה כללית זה עדיף בהרבה.

 

יכול להיות שבמצב אחר, מול אויב אחר, אפשר/כדאי היה לנהוג אחרת; אבל זו לא המציאות.

 

דני

[nitch]

והם בוררים בשיטה שבה מבשלים סרטן - מגבירים את החום לאט לאט והוא לא מרגיש.

 

המשל הוא על צפרדע בסיר שמתחמם לאט לאט.

את הסרטנים שלי אני מבשל ברתיחה, שיסבלו פחות.

[dny]

המשל הוא על צפרדע בסיר שמתחמם לאט לאט. את הסרטנים שלי אני מבשל ברתיחה, שיסבלו פחות.

 

אתה צודק. ככה זה כשמנסים למשול משלים בלי נסיון מעשי...

 

דני

[Monopusto]

עדיין לא קראתי את השרשור במלואו אבל, בינתיים, קבלו בדיחה שקיבלתי ב-SMS מחבר-

 

אולמרט הגיב לפסק הדין שלו:

 

"זיכוי זה סבבה, אבל אני מעדיף מזומן."

 

[ישה]

גם עני

[yehuda-k]

עדיין לא קראתי את השרשור במלואו אבל, בינתיים, קבלו בדיחה שקיבלתי ב-SMS מחבר-

 

אולמרט הגיב לפסק הדין שלו:

"זיכוי זה סבבה, אבל אני מעדיף מזומן."

 

גדול. ענק.

 

יהודה

[dorki]

"

 

אם היה מדובר באלפי דולרים "בלבד", אולי היה ניתן לקבל ששולה זקן טעתה ואח"כ תיקנה ע"י חיוב כפול.

אבל מדובר על 90 אלף דולר ! זה חיב להיות פלילי.

 

הכספים שימשו בחלקם למימון נסיעות של בני המשפחה, וזאת עבירה.

 

 

קרא במוסף ממון מהיום (20.7) את חוו"ד של סבר פלוצקר על פס"ד, נכון שהאיש לא משפטן אבל הוא אחד הכותבים הנבונים שבעיתון.

 

הכתבה תבהיר לך היכן טמונה הטעות בהנחות שלך.

[yehuda-k]

סבר פלוצקר כותב מצוין, והוא מהבודדים שמסוגל לקחת נושא יבש ולהפוך אותו למענין. מצד שני, לפי התוכן שלו אפשר לנחש מי הטייקון\אינטרסנט התורן מאחוריו. הצירוף הזה כמובן הופך אותו למאוד מסוכן.

 

הפעם אקרא אותו וגם אגיב.

 

יהודה

[dorki]

ראיון עם איש מעניין

[yehuda-k]

קרא במוסף ממון מהיום (20.7) את חוו"ד של סבר פלוצקר על פס"ד, נכון שהאיש לא משפטן אבל הוא אחד הכותבים הנבונים שבעיתון.

 

הכתבה תבהיר לך היכן טמונה הטעות בהנחות שלך.

ציטוט סבר פלוצקר בענין מעטפות המזומן שנתן טלנסקי:

"הכסף נתרם לאולמרט מחו"ל ולפיכך היה פטור ממס ולא נדרש דיווח עליו לשום גוף ממשלתי"

האמנם? לידיעתי (ואני לא משפטן) כל הכנסה חיבת במס, לא משנה אם מחו"ל או מהארץ. אם ההטעיה של סבר פלוצקר היתה נכונה, כל הטייקונים היו מסדרים לעצמם תרומות מזומן מחו"ל ללא חבות במס הכנסה.

תקן אותי אם אני טועה.

 

בענין התמורה שאולמרט נתן לטלנסקי:

לפי סבר פלוצקר- מכתב ההמלצה האומלל הזה, שלאולמרט כשר התמ"ת אסור היה לכתוב- אבל הוא בכל זאת כתב, כפי שכתב באותה התקופה עוד המלצות למשקיעים רבים- הוא הפשע העיקרי המיוחס לו בפרשת טלנסקי.

פלוצקר, מנסה לשטןף את המוח כאילו זו עבירה על הניר, מכיון שזו היתה נורמה מקובלת.

לאמיתו של דבר, אם אולמרט כתב עוד המלצות כאלה , היתה לכך סיבה, ולא העיניים היפות של משקיע מסוים. כל ההמלצות האלה באות בעקבות "טובות" שעשו לאולמרט אלא שכנראה קשה מאוד להוכיח אותם.

כמה תורמים לאולמרט מוכנים להעיד על כך , עם סיכון של הפללה עצמית ? ברור שאפס. גם טלנסקי, שהסכים להעיד, התפתל בתשובותיו מכיון שחשש להפללה שלו בארה"ב ( זאת לפי פסק הדין)

 

בהמשך פלוצקר כותב שאם התרומה היתה לצורך פוליטי , לא היתה טעונה דיווח. נדמה לי שגם השופטים פסקו כך.

לי זה נראה מוזר. כפי שכתבתי קודם להבנתי (ואני לא מקצוען בנושא) כל סכום שמתקבל מהווה הכנסה, ואולמרט לא דיווח למס הכנסה.

אצטט שוב את השופט לשעבר שלי טימן:

גם לא נסתרה הטענה שהושמעה מפיו של משה טלנסקי

(אף שעדותו הוגדרה כהזויה על ידי בית המשפט) כי העד העביר מאות אלפי שקלים ודולרים במועדים שונים ולמטרות שונות, וכי קיבל ממר אולמרט מכתבי המלצה לצורך עסקיו. אולם בית המשפט סבר כי אלה "כספי תרומות פוליטיים" וכי קבלתם והחזקת חלק מהם בקופתו של עו"ד מסר איננה מבססת עבירה פלילית.

 

פלוצקר מזכיר את משפט השר הגנב הירשזון,שבפסק דינו כתוב: מעל מעטפות מזומנים מתנוסס דגל שחור, שמטיל על מקבלן להוכיח את כשרות המזומנים, וכותב בסגנון שכאילו היתה זו טעות, ובפסק דין אולמרט חוזרים לנכון (שכביכול אין בעיה עם מעטפות מזומנים).

 

אם כבר, ההיפך הוא הנכון. להבנתי פסק הדין של הירשזון ניתן בבית המשפט העליון, ולכן הוא "נחשב" יותר מפסק הדין של אולמרט שנפסק במחוזי.

 

לגבי כתיבתו של פלוצקר, ניתן תמיד להבין מכתיבתו לטובת איזה טייקון \ אינטרסנט הוא כותב, מתובל בסיפורים שמטרתם להוכיח כמה הוא (פלוצקר) צודק, מוסרי,חכם וניבא נכון את העתיד לקרות, בניגוד לאחרים שהם תמיד שוגים (כמובן מלבד הטייקון \ אינטרסנט התורן.)

 

הכתבה שלו בשבת הזאת מחולקת ל3 פרקים.

1. פלוצקר מגן על הטייקונים נגד המלצות ועדת הריכוזיות, בטענה שנתניהו מבזבז את זמנו בכך, במקום לטפל ולהתכונן לאסון הכלכלי שיקרה בקרוב (כלשונו- מול פני הקרחון הגדול המתקרב אליהם במהירות).

 

כמובן שטענתו זו היא שטותית. אין לנתניהו בעיה לטפל במקביל ב 2 הנושאים.

לדעתי הריכוזיות היא אסון, ואני מכבד את נתניהו על שהוא מעורר נגדו טייקונים שנדפקים מהמהלך הזה שלו. והנה פלוצקר משיב אש בשם הטייקונים.

 

2. משפט אולמרט.

 

3. הפרק הקצר ביותר , על סילמן והטפת מוסר שאנו חברה לא צודקת.

הפרק הזה מטרתו להבהיר שפלוצקר אדם רגיש ומוסרי. (כנראה השבוע לא היו לו מספיק קלינטים).

 

יהודה