אישתי חושדת שהגננת של הילדה היא חרא של גננת.מה עושים?

[elibaba]

בינתיים זו תחילת שנה, בכי רב הוא נורמלי אצל ילדים חדשים, גם זה שהגננת "מגרשת" אתכם , אחרת לעולם הילדים לא ילמדו להפרד ולהיות עצמאיים. אם אתם ממש דואגים תבואו לביקורי פתע באמצע היום ותטמינו מכשיר האזנה כלשהו.

[איציק נ.]

בנוסף לכל מה שנאמר - שמתי לב באופן אישי שבימים הראשונים של הגן קיימת גם תופעת ה"הידלקות"; חלק מהילדים נרגעים מהפרידה מאמא\אבא אבל ברגע שאחד או שניים מתחילים שוב לילל, מתחילה המקהלה היוונית לזמר מחדש...

הדבר הזה, למרבה הפליאה (שלי לפחות), יכול להימשך כל היום !

ההגננות\סייעות אצלנו טוענות שלפעמים זה נמשך יותר משבוע שבועיים. אני ואישתי, אגב, עושים ביקורות פתע כל הזמן (בין אם להאזין מבחוץ ובין אם להסתכל דרך החלון הקטן בדלת הכניסה לגן) - כל זאת לאור אי שביעות רצון במסגרת אחרת (משפחתון) שהילד היה בה בשנה שעברה (התחיל טוב מאוד ונגמר באי שביעות רצון מחפירה) ומשם למדנו את הלקח לא להרפות אף פעם ותמיד, אבל תמיד, לבדוק.

 

בעניין הפרידה: בהרבה מאוד גנים\פעוטונים ההורים מקבלים הנחיות (בין אם כתובות או בין אם באסיפת הורים שמתקיימת כמה ימים בודדים לפני תחילת שנת הלימודים) לבצע פרידה קצרה ומהירה, בעיקר מאמא (אימהות ידועות כרגישות יותר והן מקרינות ביתר קלות את תחושת הקושי בפרידה כלפי הילד\ה - מה שהופך את הסיפור לסרט תורכי, תרתי משמע ).

כאשר מדובר בילד ראשון, ומן הסתם בגילאים האלו שהם עדיין לא תמיד מדברים שוטף או מבינים כל דבר שאומרים להם - לדעתי זה לא משנה אם אמא או אבא שמים את הילד בגן, כמעט בכל מקרה נקרע לך הלב שאתה צריך לשים אותו בגן והוא בוכה - ואתה לא יכול להסביר לו שאמא\אבא הולכים לעבודה והם יבואו יותר מאוחר לקחת אותו\אותה.

 

באיזשהו מקום בדקו את נושא הפרידה מאמא וגילו שכאשר האבות מביאים את הילדים לגן, הפרידות הרבה יותר קלות ורמת הבכי בגן הופכת לאפסית. לא יודע עד כמה זה נכון, אבל אולי יש דברים בגו.

 

איציק

[נהג מתחיל]

יש מצלמות WIFI בגודל של כפתור

תחפש PIN CAMERA

THE SMALLEST CAMERA

ומצלמת כפתור באנגלית

תשים אותה בחולצה של הילד (תפירה פשוטה) ושהאמא תהיה בחוץ עם הרסיבר

זה הכול. זה עולה משהו כמו 15-20 דולר. אתה לא צריך איכות, רק לראות משהו ולשמוע

 

ואל תשכח להרטיב את הקרקע מתחת לסתרש"ף...

[Oshri]

איציק, מנסיון, נראה לי שהמחקר הזה נכון.

גם אני שמתי לב, שאני או אבות אחרים מביאים את הילדים לגן, הפרידה הרבה יותר מהירה,

ומלווה בפחות דרמה ובכי.

לעומת זאת שאשתי או אמהות אחרות מביאות ילדים לגן, תדירות מקרי הדרמה עולה בהרבה.

אני תמיד אומר שילדים הם אלופים במשא ומתן, ומזהים מיד את מי ניתן "לסחוט" ואיך.

הנשים, לרוב, יותר רגישות, ולכן הילדים מזהים פוטנציאל "לסחוט" יותר זמן הורים.

[יניב ח.]

הנה כתבה על זה

 

http://news.walla.co.il/?w=//1855822

[michaelbe6]

איציק, מנסיון, נראה לי שהמחקר הזה נכון.

גם אני שמתי לב, שאני או אבות אחרים מביאים את הילדים לגן, הפרידה הרבה יותר מהירה,

ומלווה בפחות דרמה ובכי.

לעומת זאת שאשתי או אמהות אחרות מביאות ילדים לגן, תדירות מקרי הדרמה עולה בהרבה.

אני תמיד אומר שילדים הם אלופים במשא ומתן, ומזהים מיד את מי ניתן "לסחוט" ואיך.

הנשים, לרוב, יותר רגישות, ולכן הילדים מזהים פוטנציאל "לסחוט" יותר זמן הורים.

 

מסכים לחלוטין,מניסיון עם 2.

[fixxxer]

אנחנו שמנו את הילד בגן/ פעוטון בגיל פחות משנה ובימים הראשונים אשתי היתה עם הילד. הגננת עצמה המליצה על התרגלות הדרגתית. בימיים הראשונים אשתי הגיע עם הילד לגן לשעתיים ואחרכך הלכה הביתה עם הילד. אחרי כמה ימים הם נשארו עד שנת הצהריים. אחרי כשבוע-ימים כבר היינו מבאים אותו בבוקר ולוקחים בסביבות ארבע. בפרידות הראשונות היה בכי.

עכשיו הילד בן שנה וחודשיים ומדי פעם בפרידות של הבוקר הוא בוכה, בעיקר אם היה כמה ימים רצוף בבית (סופ"ש או חג). מדי פעם אפשר להתגנב ולעמוד ליד החצר כדי להקשיב כמה זמן נמשך הבכי והאם הגננת מנסה להרגיע. אם דלת הגן לא נעולה עם מנעול, אז אפשר מדי פעם לעשות ביקורי פתע. למשל אם סיימת לעבוד מוקדם, אז קח את הילד הביתה מבלי להודיע מראש לגננת ותראה באיזה מצב הוא. אם הוא נקי, אם יש סימני בכי ועיניים אדומות, אם החיתול לא מפוצץ וכו'.

 

כשהיו לנו חשדות גם אנחנו חשבנו על אביזרי מעקב. הבעיה היא שההאזנות האלה יכולות להיות לא חוקיות. ההאזנה חוקית אם אתה מקליט ונמצא בחדר. אם אתה משאיר מכשיר הקלטה ועוזב את החדר זה כבר לא חוקי.

 

לדעתי אם יש חשד, אז תיפגשו עם הגננת ותדברו איתה. תסבירו לה את החששות שלכם ותראו איך היא מגיבה.

[אלעד]

אומנם אני (עדיין) לא הורה, אבל זוהי תרומתי הצנועה לשרשור: היום יש ביותר ויותר גני ילדים מצלמה שמשדרת אונליין את המתרחש בגן, וההורים המודאגים יכולים לצפות בילד כל אימת שיחפצו בכך באמצעות התחברות למצלמה דרך האינטרנט.

אתה יכול לאגד איתך כמה הורים ולבוא לגננת בהפוך על הפוך: במקום לומר לה שאתם חושדים שמשהו אינו כשורה, בקשו ממנה לבדוק אפשרות להתקין מצלמה כזאת ובדקו כיצד היא מגיבה.

לחילופין, אתה יכול להעביר את הילדה לגן שמספק מלכתחילה את השירות הזה ולהיות רגוע.

 

מה שלא תעשה, אני מקווה מאוד שהחשדות הללו יתגלו כקשיי הסתגלות ראשוניים וכל הסיפור הזה יהיה עורבא פרח.

[Night Driver]

אלעד, כשבן של הקטנה שלי רצו לשים מצלמות אני הייתי בין המתנגדים נחרצות (גם הגננת מן הסתם התנגדה) כי תאר לך 30 זוגות הורים (60 איש) יושבים וצופים בגן ורק 10% מהם מרים טלפון לגן בגלל שראה שהילד שלו בוכה או שיש לו נזלת. זה 6 אנשים שמתקשרים ומשבשים את שגרת הגן.

 

אישית לא שמתי אף פעם ילדה בגן שלא הרגשתי שאני יכול לסמוך על הצוות (שתיהן היו באותו הגן בהפרש של 4 שנים. את הגדולה הכנסתי בגיל שנה ושלוש ולאור ההיכרות עם הצוות הקטנה נכנסה כבר בגיל 3 חודשים). אני מקבל את זה שלפעמים יש בכי, אני מקבל את זה שלפעמים ילד נופל ונפצע בגן ושלפעמים הוא חוזר עם איזה ביס יפה. זה חלק מדינאמיקה של ילדים וזה קורה גם כשהם צמודים אלינו.

 

חייבים לבצע מעקב אבל לא צריך להיות קיצוני מידי ולשבש את שגרת היום בגן.

 

עריכה: לגבי קשיי הסתגלות, יכול בהחלט להיות מצב שילד לא יסתגל. זה לא בהכרח אומר שמישהו כאן לא בסדר.

[michaelbe6]

אלעד, כשבן של הקטנה שלי רצו לשים מצלמות אני הייתי בין המתנגדים נחרצות (גם הגננת מן הסתם התנגדה) כי תאר לך 30 זוגות הורים (60 איש) יושבים וצופים בגן ורק 10% מהם מרים טלפון לגן בגלל שראה שהילד שלו בוכה או שיש לו נזלת. זה 6 אנשים שמתקשרים ומשבשים את שגרת הגן.

 

אישית לא שמתי אף פעם ילדה בגן שלא הרגשתי שאני יכול לסמוך על הצוות (שתיהן היו באותו הגן בהפרש של 4 שנים. את הגדולה הכנסתי בגיל שנה ושלוש ולאור ההיכרות עם הצוות הקטנה נכנסה כבר בגיל 3 חודשים). אני מקבל את זה שלפעמים יש בכי, אני מקבל את זה שלפעמים ילד נופל ונפצע בגן ושלפעמים הוא חוזר עם איזה ביס יפה. זה חלק מדינאמיקה של ילדים וזה קורה גם כשהם צמודים אלינו.

 

חייבים לבצע מעקב אבל לא צריך להיות קיצוני מידי ולשבש את שגרת היום בגן.

 

עריכה: לגבי קשיי הסתגלות, יכול בהחלט להיות מצב שילד לא יסתגל. זה לא בהכרח אומר שמישהו כאן לא בסדר.

 

גם עם כל הכתוב מעלה אני מסכים לחלוטין.

אני חושב שההיבט הכי חשוב שיש בבחירת גן הוא ניסיון אישי של אדם קרוב באותו הגן.

אני שמתי את 2 הבנות שלי כבר מגיל 4 חודשים באותו משפחתון שבו היה לי המלצות חמות מ 2 אחיינים ובן דוד שהיו לפני.

[אלעד]

אלעד, כשבן של הקטנה שלי רצו לשים מצלמות אני הייתי בין המתנגדים נחרצות (גם הגננת מן הסתם התנגדה) כי תאר לך 30 זוגות הורים (60 איש) יושבים וצופים בגן ורק 10% מהם מרים טלפון לגן בגלל שראה שהילד שלו בוכה או שיש לו נזלת. זה 6 אנשים שמתקשרים ומשבשים את שגרת הגן.

 

אישית לא שמתי אף פעם ילדה בגן שלא הרגשתי שאני יכול לסמוך על הצוות (שתיהן היו באותו הגן בהפרש של 4 שנים. את הגדולה הכנסתי בגיל שנה ושלוש ולאור ההיכרות עם הצוות הקטנה נכנסה כבר בגיל 3 חודשים). אני מקבל את זה שלפעמים יש בכי, אני מקבל את זה שלפעמים ילד נופל ונפצע בגן ושלפעמים הוא חוזר עם איזה ביס יפה. זה חלק מדינאמיקה של ילדים וזה קורה גם כשהם צמודים אלינו.

 

חייבים לבצע מעקב אבל לא צריך להיות קיצוני מידי ולשבש את שגרת היום בגן.

 

עריכה: לגבי קשיי הסתגלות, יכול בהחלט להיות מצב שילד לא יסתגל. זה לא בהכרח אומר שמישהו כאן לא בסדר.

אם תשאל אותי, הפתרון המועדף מבחינתי הוא בהתאם לכלל הצבאי המוכר: "יש ספק - אין ספק", או במילים אחרות: למצוא גן אחר. אבל, וזה אבל גדול מאוד: אני מבין שמדובר בטרחה לא קטנה ולא בטוח שאלעד פותח השרשור משוכנע דיו שזוהי האופציה הטובה ביותר, ולכן המצלמה היא סוג של מעין פתרון ביניים.

[bagira]

ואל תשכח להרטיב את הקרקע מתחת לסתרש"ף...

 

 

ואללה, זרקת אותי עכשיו 25 שנה אחורה לימי תג בצצ"ת!

[שניר106]

האחיין הקטן שלי נמצא בגן עם מצלמות "אבטחה" שמשדרות לאינטרנט באופן קבוע.

 

ההורים יושבים במשרד ורואים תמיד מה קורה.

[Night Driver]

אם תשאל אותי, הפתרון המועדף מבחינתי הוא בהתאם לכלל הצבאי המוכר: "יש ספק - אין ספק", או במילים אחרות: למצוא גן אחר. אבל, וזה אבל גדול מאוד: אני מבין שמדובר בטרחה לא קטנה ולא בטוח שאלעד פותח השרשור משוכנע דיו שזוהי האופציה הטובה ביותר, ולכן המצלמה היא סוג של מעין פתרון ביניים.

מסכים לחלוטין שאם יש ספק אז מחליפים אבל טרחה היא בכלל לא שיקול כשמדובר על טובת הילד.

 

פשוט אני לא חושב שמצלמות הן פיתרון כי כל גננת יודעת איפה השטחים המתים של המצלמות כך שהן לא יעילות במיוחד אם אין אמון.

[נהג מתחיל]

ואללה, זרקת אותי עכשיו 25 שנה אחורה לימי תג בצצ"ת!

 

מה, הם הסתיימו? אני יכול להפסיק להרטיב את הבפלות?

 

נצל"ש:

 

מסתבר שאחד הילדים החדשים בגן של הבת שלי הוא ילד אלים. היום ראיתי אותו מכה ילדה אחרת ושמעתי שזה לא המקרה הראשון וגם לא השני (ועוד לא עבר שבוע מתחילת הגן), ושבאחד המקרים הוא גם היכה את הבת שלי.

 

מה עושים במקרה כזה?