החיפוש אחר האתיקה מאת UMI

[sronis]

הכתבה פורסמה כשהיא על שני עמודים בלבד, כלומר ככל הנראה מקוצרת. גם נראה שהיא רוככה במידה כלשהי, אבל זה עוד כלום. בתיבה לצד הכתוב פורסמה תגובת היבואן (!), ובתיבה נוספת מעין הודעת התנצלות של דה-דרייבר עם הכותרת "כמעט הצלחנו".

 

הנה ציטוט מתוך תגובת היבואן. ציטוט שאני פשוט לא מצליח להבין כיצד התאפשר שיתפרסם מעל עיתון בתפוצה ארצית (ושכל אחד יבין את זה כרצונו. אני מבין את זה כיריה לעצמם ברגל): "לצערנו, הכתבה מתאפיינת בשורה של כשלים - מקצועיים ואתיים. ראשית, הביואיק לה-קרוס ניתנה לעיתונכם לצורך ביצוע מבחן דרכים, אך במקום זה גויסה לכתבת צבע העוסקת בצריכת דלק. אפשר ש-UMI הייתה משתפת פעולה גם עם כתבה אשר באה לבחון צריכת דלק, עם דגם זה או דגם אחר, אך העדר הדיאלוג בין הצדדים מוביל לטעויות של הכותבים, וכיוצא בזה להטעיית הקוראים... ...לאחר קריאת הכתבה המדוברת, הפער בין עיתונות הרכב לבין שוק הרכב בישראל מעולם לא היה גדול יותר."

 

רוני

[Igor_STI]

לדעתי הם לא ירו לעצמם ברגל, אלא כבר התחילו לחפור את הקבר של עצמם.

 

לוותר על האתיקה העיתונאית בכזאת בוטות והפגנתיות לדעתי מראה על זלזול חמור בציבור הקוראים.

[יבין]

אני היום משלם מספיק כסף בכדי לממן שחיתות וחוסר אמינות בממשלה, וזה כי אני לא אוהב בתי-סוהר.

כשאני בוחר להוציא כסף על הנאה, אני (וציבור הקוראים) מצפה לקבל את מה ששילמתי עליו, ולא פירסומת שאני יכול לקבל בחינם בכל אחת מסוכנויות הרכב (ואפילו לכתוב כתבה משלי ולנהוג ברכב על הדרך).

עצוב שעיתון כלשהו, אשר במובן מסויים יכול להיות אחראי להוצאה כספית ניכרת של אנשים, מסלף עובדות בכדי להתחנף לאיזשהו יבואן.

 

כואב לי לראות שבמדינה כל כך מנוונת מבחינה מוטורית, אחד מהגורמים העיקריים להתפתחות התרבות בעצם הורס התקדמות (ובגלל זה אני מת על קלרקסון, הוא פשוט לא סופר אף אחד).

 

לגבי עניין הפרסומות בעיתונים - צריך להבין שבלי הפרסומות המחיר של המגזינים היה יותר יקר (והוא כבר לא זול היום).

[אלעד]

קראתי גם את גליון 9 הגנוז וגם את גליון 10 המצונזר.

 

ההבדלים באים לידי ביטוי בהיעלמות המשפטים שעוסקים ביער העבות שצומח על החזה של מי שנוהג בביואיק כמו גם במכרה הזהב שנמצא באותו יער. עוד הבדל הוא תגובת היבואן שמופיעה בגליון 10.

האמת היא שאני לא מבין מה היתה הסנסציה ועל מה UMI התרעמו. זה לא שפתאום גילינו משהו חדש על הרכב, אם כי עלי לציין שהכתבה משעשעת למדי.

[רוני אהרנוביץ]

האם הכתבה שם - כפי שאני חושד - הופיעה עם כל הביקורת על הרכב, ללא כל צנזור? נדמה לי שחשוב לדעת, בגלל כל מיני אמירות לא נעימות שנאמרו כאן לגביו ולגבי האתיקה של "הארץ" וכניעה למפרסמים.

טעות בשאלה. טעות גדולה. השאלה אינה מה צונזר אלא מדוע.

אם הכתבה צונזרה על ידי עורך המוסף (שהיה אמור לקרוא אותה לפני ההדפסה) או על ידי עורך העיתון מבלי שנעשתה אליהם כל פניה מהיבואן או נציגיו - זה בסדר גמור. בשביל זה יש עורך.

 

ואולם, לפי הסיפור המאוד ברור ומפורט במעריב, הצינזור נעשה רק בעקבות פניית היבואן (ומדובר ביבואן מועד בתחום) - ולכן הוא פסול מכל וכל, שכן מטרתו ברורה.

 

באירוע כזה צריך לחפש את המניע: האם טובת הקוראים או טובת המפרסמים.

 

לא ייאמן, אבל למרות התפוצצות הפרשה לא טרח הארץ אפילו לנסות להסביר את העניין לקוראיו. מה שמוליך למסקנה אחת מאוד עגומה: כבר אין היום עיתון מודפס בארץ שיכולה להתפרסם בו כתבה כגון זאת . איך אני יודע? עובדה שלא התפרסמה...

[aa123]

אשמח אם מישהו יוכל להלוות לי את הגיליון האחרון, כדי שאבין על מה המהומה. בה"פ. אבוא לקחת באיזור המרכז.

[aa123]

אתה מודע לך שלמרות שאתה נתלה באילנות גבוהים כמו השופט ברק, מה שאתה עושה פה רחוק מאוד מצדק ומשפט?

...

אבל מה שאנחנו מאמינים לא רלוונטי, הקרדיביליות של עיתון הארץ נפגעה ואני מאמין שזה לא יעבור בשתיקה והעניין עוד יתברר...

מה זה קרדיביליות?

 

אמנם אנחנו בדיון על עיתון הארץ, אבל עדיין בקארזפורום. אישפוז, רד אל העם אח-שלי.

 

אפשר להתנסח יפה גם בעברית.

 

 

אביעד

[roee]

הכתבה פורסמה כשהיא על שני עמודים בלבד, כלומר ככל הנראה מקוצרת. גם נראה שהיא רוככה במידה כלשהי, אבל זה עוד כלום. בתיבה לצד הכתוב פורסמה תגובת היבואן (!), ובתיבה נוספת מעין הודעת התנצלות של דה-דרייבר עם הכותרת "כמעט הצלחנו".

 

הנה ציטוט מתוך תגובת היבואן. ציטוט שאני פשוט לא מצליח להבין כיצד התאפשר שיתפרסם מעל עיתון בתפוצה ארצית (ושכל אחד יבין את זה כרצונו. אני מבין את זה כיריה לעצמם ברגל): "לצערנו, הכתבה מתאפיינת בשורה של כשלים - מקצועיים ואתיים. ראשית, הביואיק לה-קרוס ניתנה לעיתונכם לצורך ביצוע מבחן דרכים, אך במקום זה גויסה לכתבת צבע העוסקת בצריכת דלק. אפשר ש-UMI הייתה משתפת פעולה גם עם כתבה אשר באה לבחון צריכת דלק, עם דגם זה או דגם אחר, אך העדר הדיאלוג בין הצדדים מוביל לטעויות של הכותבים, וכיוצא בזה להטעיית הקוראים... ...לאחר קריאת הכתבה המדוברת, הפער בין עיתונות הרכב לבין שוק הרכב בישראל מעולם לא היה גדול יותר."

 

רוני

קראתי, ואני לא רואה בעיה. כל אבירי העיתונות החופשית זעקו על סתימת הפיות, אבל עם יד על הלב - אין שום ערך עיתונאי בכתבה הזו, בדיוק כפי שאין שום ערך עיתונאי במדור "כך תענגי את חברו הטוב ביותר של בעלך המניאק" ב"לאשה". זה בסך הכל סיפור, צבעוני, מוגזם, אבל בלי ערך כלשהו. טיוח? הסתרה? לא נראה שיש את מה.

 

פרסום תגובות בעיתונות הוא לא דבר חדש, במיוחד לא במקרים שעשויה להיות פגיעה ממוקדת באינטרסים של מישהו. גם בכתבות תחקיר בעלות ערך ציבורי - מה שלא היה כאן, כאמור - מבקש העיתון את תגובת נושא הכתבה.

 

אולי כדאי לאזן את חרדת הקודש אותה מייחסים כאן מספר גורמים לעיתונות, על ידי אתיקה מקצועית שתגרום לעיתונאים לטפל בחרדת קודש דומה בכתבותיהם. אתה לא יכול לעשות סיפור מסע מוגזם ותיאטרלי שנועד לצחוק על הילד המפגר של העולם המוטורי (לא תומר, הביואיק) ולצפות שהוא יזכה לאותה הגנה שזוכה תחקיר על שחיתות במשרד הבטחון, נגיד.

 

מבחינתי האישית, זו הייתה כתבה מבורכת ומאוד במקום בדה-מרקר, שמחפש להוסיף צבע לשורותיו (ולכן גם בחר בשירותיו של מר הדר, המוערך מאוד גם על ידי). אני נהניתי לקרוא ומייחל לעוד כאלו, אבל קשה לי לתייג את הכתבה הזו כ"עיתונות", והתגובה של UMI מובנת לי.

[aa123]

ניתן לתייג כתבה כזו כ'עיתונות', בתנאי שהמכונית הנבחנת הייתה מכונית חסכונית (יחסית).

 

מה המטרה לעשות מבחן כזה עם ביואיק? (או עם רכב מנהלים אחר עם מנוע גדול).

[roee]

המממ... שאלה מעניינת, על גבול הפילוסופית. בעצם אפשר להציב את השאלה הזו בפני כל עיתונאי בעולם.

אבל צריך להגדיר כאן את המשמעות של "יכולה". מבחינתי, כתבה שלי לא יכולה להיות מצונזרת. עובדתית, זה מעולם לא עמד על הפרק. אני מניח שתיאורטית זה יכול לקרות, אבל שם זה נשאר - בעולם התיאוריה.

 

לטעמי, כתב שמרשה לעצמו להיות מושפע משיקולים של "מה יגידו אם" ו"אולי כדאי להרגיע את הטון כדי לא לעשות גלים" עושה נזק לעצמו בסופו של דבר. כך גם לגבי העיתון כולו.

 

טל

איכשהו, כמישהו שקרא באדיקות את הכתבות שלך עוד מילדות, לצד ספרי "דוקטור סוס", נראה לי שאתה לא היית מוציא "כתבה" כזו מתחת לאצבעותייך. כמו שאומר בשאר אסד, צריך שניים לטנגו, זה לא עובד כשאחד רוקד וואלס.

 

בעצם, מה שאני אומר הוא שההגנה העיתונאית צריכה להגן על עיתונות, לא על כל מה שכתוב בעיתון, ויש הבדל גדול בין השניים.

 

זו לא ממש כתבה, ובטח לא מבחן, ואהרונוביץ', אולי כדאי שתקרא במה מדובר לפני שאתה משחק את קלף "העיתונאי המיוסר" על הטקסט הזה. אין לי ספק שתבין שאין לך עניין לשים את המאבקים שלך - לא שאני מבין מה יש לך נגד תעשיית הקמח - בסל אחד עם הכתבה הזו. תומר הדר עשה כתבה משעשעת בשביל להראות לקוראי דה מרקר - אתה יודע, מסוג המנכ"ל האימפוטנט שקונה לנד קרוזר בשביל שלא יראו את הקרחת - את הWILD SIDE שהם איבדו כבר ממזמן. בדרך הוא גם הכעיס את UMI, נו מילא.

[ishpuz]

קראתי את הכתבה כפי שהיא פורסמה בסופו של דבר.

הביואיק יוצאת ממנה חרא של רכב. חד משמעית.

אם כך נראית התערבות של UMI, אז UMI כנראה לא רוצים למכור יותר ביואיק.

[yoelbe]

או שביואיק זה חרא של אוטו, או שהכותב הוא חרא של בוחן רכב...

 

האם הוא הביע דעה אובייקטיבית על הרכב?

האם הוא טרח לציין את תכונותיה החיוביות, ולא רק את השליליות בעיניו?

האם הוא לא הפריז בתיאורי שווא שקריים?

האם הוא התחיל את המבחן ללא משוא פנים?

 

[roee]

...או, מה שהכי סביר, שהכתבה הזו כלל לא עסקה ברכב, ולמעשה כלל לא הייתה כתבה אלא סיפור חווייתי לצורך שעשוע הקוראים.

הביואיק לא הייתה מטרה כאן, בסך הכל אמצעי. זו הייתה יכולה להיות כל מכונית אחרת - נגיד איבו 9 - והכתבה הייתה נראית בדיוק אותו הדבר.

פשוט, חברי מסדר מכבש הדפוס העגול יצאו למסע צלב בעד העיתונות החופשית אחרי שהעורך של דה-מרקר עשה את שיקול עלות ההשתלחות חסרת הערך הציבורי בלה-קרוס לעומת הרווח, והחליט שזה לא כזה להיט לפרסם דברים כאלו.

מבלבל, אני יודע, למי שלא קרא את זה בעצמו נראה שיש כאן עניין בעל חשיבות כלשהי על כף המאזניים. בטח תומר הדר יושב איפשהו עכשיו ומגחך.

 

בלי שום קשר, הלה-קרוס עושה רושם של אשפה, אבל לא ציפיתי להרבה מלכתחילה. יש אנשים שמחפשים את זה, כנראה שייכים לזן ה"בולטים-ביחס-לסביבתם-אך-חלשים-גלובלית", נניח באסטיונרים. מי שהצליח בחיים קונה מרצדס.

[yoelbe]

ככה יותר נעים לקרוא את מה שכתבת, תקרא בעצמך.

...או, מה שהכי סביר, שהכתבה הזו כלל לא עסקה ברכב, ולמעשה כלל לא הייתה כתבה אלא סיפור חווייתי לצורך שעשוע הקוראים.

הביואיק לא הייתה מטרה כאן, בסך הכל אמצעי. זו הייתה יכולה להיות כל מכונית אחרת - נגיד איבו 9 - והכתבה הייתה נראית בדיוק אותו הדבר.

פשוט, חברי מסדר מכבש הדפוס העגול יצאו למסע צלב בעד העיתונות החופשית אחרי שהעורך של דה-מרקר עשה את שיקול עלות ההשתלחות חסרת הערך הציבורי בלה-קרוס לעומת הרווח, והחליט שזה לא כזה להיט לפרסם דברים כאלו.

מבלבל, אני יודע, למי שלא קרא את זה בעצמו נראה שיש כאן עניין בעל חשיבות כלשהי על כף המאזניים. בטח תומר הדר יושב איפשהו עכשיו ומגחך.

[kompy]

ככה יותר נעים לקרוא את מה שכתבת, תקרא בעצמך.

בכך עשית מעשה "דה-מרקר".

אולי יותר "נעים" לקריאה אך כל השנינות והעוקצנות הוצאו מהתגובה.