כשפסיכולוגיה פקקי תנועה ונהגים נפגשים...

[Giladben.zaken]

שמתם לב פעם שכשאדם יושב אחרי ההגה הוא פשוט לא אותו אדם שהוא יהיה מחוץ לרכב?

 

אחרי ההגה תמיד האופי הופך עקשני וכעוס על הסביבה.

 

מכירים את המצב הזה בחניונים שהגעת לסיטואציה שיש טור מכוניות מאחוריך ואי אפשר לבצע רוורס?

אבל זה קרה כך שגם יש מכונית לפניך, ואחריה אין כלום, אבל כיוון שאתה מולו בנתיב שלו הוא עכשיו לא מוותר, לא יזוז רוורס גם אם ימות העולם, ובמבט קר מלא שינאה כלפיך הוא לא יבין לעולם כשתסביר לו שפונטיאק GTP מפרססת יותר גרוע ממשאית וזו הסיבה שבחניון צפוף אתה תקוע מולו בנתיב שלו כאשר עשרה רכבים צופרים מאחורייך.

 

מכירים את זה שיש גודש תנועה מתקדם באיטיות והגיע הזמן להחליף נתיב?

ברגע שהדלקת את המאותתים המכונית מימנך נדחקת עד כדי כמעט נגיעה בזו שלפניה בטמבון, והמבט של הנהג המזיק יהיה מושט קדימה כאילו הצוואר כלל לא מסוגל לתמרן ראשו של המשתמש בו, ולמעשה כל מה שרצית זה לפנות ימינה עוד עשרים מטרים ועכשיו אתה תוקע טור תנועה אחרייך כי הפניה לא מתאפשרת בצורה חלקה.

 

*נשאלת השאלה:

מה בכלל קורה לנהגים כשהם מאחורי הגה?

ולמה הם הופכים לקשי עורף ולא מסוגלים לתקשר עם הסובבים אותם?

 

אני בטוח שלא המצאתי את הגלגל בשאלתי ולכן אני שואל, ידוע לכם אולי על מחקר פסיכולוגי שנערך בנושא ואיפה עלי לחפשו?

שתפו בדעותיכם בתקווה שיהיה דיון פורה מהנה ומספק.

ואחרי כל זה, בכביש, קצת יותר סובלנות לא תזיק, לא לך, ולא לזה שברכב לידך!

[מצמץ]

המממ...

 

מן הסתם ישנן המון סיבות לתופעה. חלקן תקפות לגבי רוב הנהגים כגון לא לצאת פראייר או העובדה שהסיכוי שתפגוש בנהגים האחרים שוב פעם על הכביש הוא קטן ולכן לא כלכך איכפת "לך" שלא לנהוג בנימוס (ספק אם תצטרך לתת אח"כ דין וחשבון ), בנוסף ישנו התיסכול על כך שהתנועה לא זורמת ושכל נהג נוהג כאילו שהכביש שייך לו (אני זוכר במעורפל סיפור של תומR לעניין הנסיעה באיילון עם חבר שלאביו יש קשר לנתיבי איילון כאשר נהג אחד צעק להם לעניין זה שהם נוהגים כאילו שהכביש שייך לאבא שלהם ). כמו כן, חלק מהסיבות טמונות באדם הספציפי אשר מאחורי ההגה (כגון חוסר יכולת לאמוד מרחקים, חוסר ריכוז, פחד מהסובבים, חוסר ביטחון עצמי, ביטחון עצמי מופרז אשר גורם לנהג לנהוג באופן שמסכן את הסובבים, חוסר אכפתיות, אישיות חסרת סבלנות וכיו"ב). תשלב בין הסיבות ויש לך מתכון מצויין לחוסר סובלנות וחוסר קוארדינציה עם הסובבים על הכביש . בחיי היום יום אתה רואה אנשים שונים שפועלים כפי שהם רוצים וזאת מבלי לפגוע או להשפיע יתרה על הסובבים אותם, אך כשכולם צריכים לשחק את אותו המשחק על הכביש וכל אחד כופה את דרכו/רצונו/סגנונו על השני , אז ההרמוניה נעלמת ואז אתה נוכח לראות את הפן ה"עקשני והכעוס על הסביבה".

 

זהו בקצרה על רגל אחת

[R.L]

אני בטוח שלא המצאתי את הגלגל בשאלתי ולכן אני שואל, ידוע לכם אולי על מחקר פסיכולוגי שנערך בנושא ואיפה עלי לחפשו?

 

כן , תריץ חיפוש בגוגל על הערך "road rage".

בתור התחלה קרא כאן קצת.

[Giladben.zaken]

תרגמתי את זה לזעם כבישים כדי לראות מה יוצא בעיברית.

 

מסתמן שאין ממש פתרון והבעיה היא פסיכיאטרית, "הפרעה התפרצותית".

מה דעתכם?

[yoelbe]

גלעד, לדעתי- אותם אנשים מאחורי ההגה, הם בדיוק מה שהם בכלל.

 

מאחורי ההגה הנהג יושב לו לבדו, ומרשה לעצמו להיות עצמו, הרי הוא לא מכירים את שאר הנהגים סביבו ולא יבוא איתם בדין וחשבו אי פעם. הוכחה לכך היא, שלו? חבר שלו היה מבקש להיכנס לנתיב, הרי היה נותן לו בתוספת חיוך והרגשת סיפוק...

 

הלא כן?

[מקלארן F1]

מכירים את זה שיש גודש תנועה מתקדם באיטיות והגיע הזמן להחליף נתיב?

ברגע שהדלקת את המאותתים המכונית מימנך נדחקת עד כדי כמעט נגיעה בזו שלפניה בטמבון, והמבט של הנהג המזיק יהיה מושט קדימה כאילו הצוואר כלל לא מסוגל לתמרן ראשו של המשתמש בו, ולמעשה כל מה שרצית זה לפנות ימינה עוד עשרים מטרים ועכשיו אתה תוקע טור תנועה אחרייך כי הפניה לא מתאפשרת בצורה חלקה.

 

אני מסכים עם יואל.

 

אבל ברצוני להתייחס לסעיף הנל שציינת, על מה שאתה מדבר זה לגיטימי ואין סיבה שלא יתנו לך להשתלב, זה רק מחראיות, אבל ישנם את אלה שנוסעים בנתיב של הנוסעים ישר כאשר יש פקק לנתיבים של אלה שפונים לדוגמא, ואז רוצים להידחף, לדפוק את כל המתורבתים שעומדים כמו בני אדם.

לאלה אישית ,אני לא נותן להשתלב ועושה את הפעולה שציינת (נדבק לטמבון של זה שלפני), אני לא הולך להיות שותף לפשע , לדעתי זו חוצפה לעשות זאת ולא מוכן לאפשר לאותו הנהג לעשות זאת.

[nitch]

אני דווקא מנהל חשבונות.

כשאני ממהר, אני נדחף בלי רחמים.

כשאני לא ממהר, אני נותן לכל מי שרוצה להיכנס.

בסה"כ זה מתאזן.

[Discover]

nitch, ההודעה שלך מזכירה לי שלט של עישון..

פה מעשנים יום כן יום לא, היום לא..

"כשאני ממהר אני נדחף. כשאני לא ממהר כל מי שרוצה נכנס. אני תמיד ממהר" ?

[Opel Astra GSI]

חיים הכט(או מישהו אחר, לא זוכר) אמרו שכשאתה ניתקל לדוגמא במישהו ברחוב אתה מביט בו ואומר סליחה, כשאתה ברכב אתה לא רואה את הנהג השני ב4 עיניים ואין "הבעת רגשות"

[pipinoadar]

אני הייתי בטוח שרכבים ציבוריים מגיעים בלי ידית האיתות ואז שמתי לב לטרנד חדש של נהגי אוטובוסים,להכנס למפרץ(לפעמים)ולאותת על יציאה ממנו תוך כדי הכניסה אליו..

[YAIROS]

ניראלי שקוראים לתופעה הזאת "ישראלי"... ככה זה אצלנו, אולי בגלל הסיבה שלא אכפת לך כי בחיים לא תראה את הנהג שחתכת שוב. חוסר האיכפתיות של הישראלי הממוצע כלפי הסביבה בה הוא חי.

[fizban]

גלעד, לדעתי- אותם אנשים מאחורי ההגה, הם בדיוק מה שהם בכלל.

 

מאחורי ההגה הנהג יושב לו לבדו, ומרשה לעצמו להיות עצמו, הרי הוא לא מכירים את שאר הנהגים סביבו ולא יבוא איתם בדין וחשבו אי פעם. הוכחה לכך היא, שלו? חבר שלו היה מבקש להיכנס לנתיב, הרי היה נותן לו בתוספת חיוך והרגשת סיפוק...

 

הלא כן?

זה פשוט עניין של חינוך. אם מישהו מרשה לעצמו דברים מסויימים כי הוא לא מכיר אף אחד אז הוא לא מחונך.

אדם מחונך נותן דין וחשבון לעצמו, לא לאחרים.

[ברווז]

אני אוהב אנשים מנומסים בכביש. וכן יש כאלה.

בדרך כלל(אלא אם אני ממש לא שם לב בטעות) כשאני רואה מישהוא שמאותת להיכנס מלפניי אני נעתר לבקשה ברוחב לב( או במילים אחרות-בכיף.החצי דקה הזו לא תהרוג אותי.אלא אם כן יהיה מטח קטיושות באמצע אבל זה לפורום תמיכה נפשית כבר...).אני משתדל מאד גם לעצור במעברי חצייה ובכלל להיות אדיב.

א ב ל !!!

אני גם חולה במחלת ה"ח.נ.י"-חינוך נהגי ישראל...

אם יש מנ**אק שמנסה לחתוך אותי או סתם להידחף או לא יודע מה- הוא הולך לחכות...והרבה.

המכונית מימנך נדחקת עד כדי כמעט נגיעה בזו שלפניה בטמבון

מודה. אני עושה את זה. אבל אני גם מסתכל לכיוון הנהג. ברוב המיקרים הבחור מבקש בסימוני ידיים להשתלב כי הוא פיספס את הפנייה.

 

הלוואי שהייתי ניתקל בנהג כמוני כשאני הייתי צריך לעבור נתיב ככה.

אפשר למות מהניסיון לתקשר.יותר קל להצליח לדבר עם ביגפוט על חללית האם.

שורה תחתונה: אל תעשה בכביש מה ששנוא עליך, או לפחות תנסה, ויפה שעה אחת קודם.

[Giladben.zaken]

אני מסכים עם יואל.

 

אבל ברצוני להתייחס לסעיף הנל שציינת, על מה שאתה מדבר זה לגיטימי ואין סיבה שלא יתנו לך להשתלב, זה רק מחראיות, אבל ישנם את אלה שנוסעים בנתיב של הנוסעים ישר כאשר יש פקק לנתיבים של אלה שפונים לדוגמא, ואז רוצים להידחף, לדפוק את כל המתורבתים שעומדים כמו בני אדם.

לאלה אישית ,אני לא נותן להשתלב ועושה את הפעולה שציינת (נדבק לטמבון של זה שלפני), אני לא הולך להיות שותף לפשע , לדעתי זו חוצפה לעשות זאת ולא מוכן לאפשר לאותו הנהג לעשות זאת.

אני מבין ומקבל את מה שאתה אומר אבל העיניין הוא שלא דיברתי על הפניה שמאלה כמו לדוגמא מז'בוטינסקי לביאליק בר"ג, ששם תמיד יש גנבי טורים שנדחפים בסוף אחרי המעבר חצייה.

אני מדבר על תנועה שוטפת בגודש וכשמגיע הרגע להחליף נתיב, אם אותו אחד שהיה נצמד היה חוזר לרגע לשכל הבריא שלו הוא היה מבין שהוא לא הרוויח כלום ולמעשה רק הזיק לכל היתר ולעצבים שלו.

כשאני ממהר, אני נדחף בלי רחמים.

למה? קח קטנוע.

ניראלי שקוראים לתופעה הזאת "ישראלי"... ככה זה אצלנו, אולי בגלל הסיבה שלא אכפת לך כי בחיים לא תראה את הנהג שחתכת שוב. חוסר האיכפתיות של הישראלי הממוצע כלפי הסביבה בה הוא חי.

נראה לי בנלאומי.

[SFI]

לדעתי זה העובדה שלאנשים יש הרבה דאגות על הראש בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.

וכשבן אדם יושב בתוך קופסאת פח,לא משנה אם יש לו עור וחשמול מלא או שיש לו מאוורר קטן,אלא העובדה שהוא יושב בתוך קופסאת פח קטנה והדאגות רצות על הראש.

וזה מתבטא בכביש לדעתי בצורה חמורה.