איך בחרתם את הרכב הבא שלכם ?

[איציק נ.]

אחת הבעיות הגדולות של חובבי רכב (כל מי שהתחום קרוב אליו, החל מזה ש"רק אוהב לנהג" וכלה בזה שאוהב מכוניות מיוחדות או מרוצי דראג ושיפורים זה החיים שלו) היא שחלק גדול מההחלטות נעשות עם הלב, דיי במהירות (מסתכן אם לכתוב "פזיזות" - אבל זו מילה דיי נכונה במקרה הזה, בקטע טוב) ולעיתים רק צריך את אותו ניצוץ שידליק אותך ומייד סגרת על הרכב ושמת שלט על הרכב הקודם שלך.

בכל השנים בהם החזקתי רכב (30 שנה סה"כ) תמיד היה לי קל להחליף רכב כי: החדש יותר היה תמיד יותר טוב מקודמו, חדיש יותר ולרוב גם חזק יותר או שפשוט הציע לי משהו אחר (למשל: גיר אוטומטי מול ידני - ולהפך !, מרווח יותר או קטן יותר - בהתאם לדרישות שהיו חשובות לו באותו הזמן). בשנים בהם לא היה מבחר עצום בישראל הברירה הטבעית היתה להתקדם בשנתון ולעלות עוד דור ביחס לדור של הרכב שלך ("צורה חדשה").

השנים עברו והמבחר היום הוא עצום ביחס למה שהיה פעם.

אז מה עושים כשכבר הגעת לרכב שאתה מבלה איתו  כמה וכמה שנים, רואה את הדגמים החדשים מסביב שפשוט מציפים את השוק, טכנולוגיות חדשות שמתפתחות תוך כדי הזמן שעובר לו... ואז בלוטות החשק מתחילות לעבוד, אתה מסתקרן על מה שיש חדש בשוק, מתעניין וזה דיי קוסם לך - ואז אתה חוזר לרכב שלך (שאתה נוהג בו כבר שנה, שנתיים, שלוש\ארבע\חמש ואפילו 10 שנים) ואז המחשבות מציפות אותך: אתה חוזר להגה ולמושב המוכרים והטובים, אומר לעצמך "הרכב הזה פשוט מושלם עבורי", נהנה להסתכל עליו וגם לנהוג בו -  "איך אני בכלל חושב לעבור לדבר הבא ?"

מה שכתבתי בשני המשפטים האחרונים זה בערך מה שעובר לי בראש בשנה\שנתיים האחרונות: הקלף שיש לי ביד הוא הקלף שאני אוהב, נהנה להסתכל עליו, נהנה לנהוג בו, אפשר לסמוך עליו, לא באמת נמאס לי ממנו. מצד שני בלוטות החשק (אחרי 5 שנים) קצת מציפות אותי על "מה הלאה" ?
עוד קלף כמו שיש לי עכשיו כבר לא יהיה. להחליף אותו באחד יותר חדש (דיזל כמובן) - אין טעם, זה דיי אותו הרכב ואין שום הגיון בלהתקדם במודל רק בשביל שיהיה חדש יותר. הדגמים החדשים ההיברידיים - לא רלוונטיים בכלל.

תוך כדי אתה מגלה שהחיים עוברים ממש מהר, בא לך להתנסות בדברים חדשים, בטכנולוגיה חדשה, בדברים שעוד לא היו לך.
לפעמים אתה נזכר בתקופה שעוד היית מושך צ'וק לפני שמניעים - ואז אתה מסתכל קדימה ורואה רכבים על בטריות. מה עברנו !
לפעמים זה הצורך בצעצוע חדש. אתה מנסה לשכנע את עצמך שמה שיש היום זה בסדר שיוחלף בדבר אחר - ויישאר לך זיכרון עבר טוב - ותתקדם הלאה.
מצד שני: אתה מבין שהקלפים החדשים מציעים דברים חדשים אבל על חלקם אתה פחות נהנה להסתכל, וחלקם מציעים חווית נהיגה אחרת (עם יתרונות וחסרונות) ואז אתה מבין ש: אוקיי, בא לי להתחדש, אבל להתחדש במקרה הזה הוא לא בדיוק שיפור מדוייק של אותו הדבר שהיה לי קודם לכן, אלא משהו שונה לגמרי (מכל הבחינות) - ואז אתה חוזר לנקודת ההתחלה ושואל: איך עושים את המעבר, אם בכלל ? לחזור אחורה תמיד אפשר, אבל זה לא יהיה קל באותה מידה (כשאתה מוכר את הרכב שלך, לקנות אותו בחזרה כבר לא אפשרי - ולמצוא אחד בדיוק כמוהו זה דיי בלתי אפשרי). 

שימו לב - אין כאן עניין של שיקול כלכלי אלא עניין של החלטה נטו.

 

אז... אם התלבטתם פעם וחששתם לעשות את הצעד - ועשיתם אותו והופתעתם עוד יותר לטובה (או שלא ?), זה הזמן לספר... אולי תעזרו לי לעשות סדר בראש.

Shoot.

[yulianx]

עשיתי משהו דומה, ממעבר מקליאו שרכשתי רק לפני חצי שנה והייתי מאוד מרוצה ממנה, נהנה להסתכל עליה  איך שאתה מתאר, ובום אחרי חצי שנה קניתי c3 חדשה.

אצלי הטריגר היה עיצוב, פשוט נדלקתי והמשכתי הלאה עם זה. קשה לעשות את המעבר הזה ואני מבין אותך, בעיקר כשאתה מרוצה ממה שיש לך עכשיו.

אבל פשוט צריך לדחוף את עצמך לעשות את זה גם אם ההגיון אומר שלא.  צריך להיתפס על משהו שאתה כן תקבל, עיצוב או נוחות או איבזור.

[איציק נ.]

@yulianx חבוב, אתה הכוכב של הפוסט הזה. אם יש דוגמא מצויינת לכל מה שכתבתי זה פשוט לתייג אותך וזהו

יש יתרונות ברכב אחר (אם נתמקד בחשמלי כי לשם זה הולך): ביצועים, ביצועים, ביצועים, איבזור בטיחותי (למרות שהוא מציק לפעמים), אחריות 6 שנים (8 שנים או 200K לסוללה), איבזור בפנים הרכב (כל מיני מחממים לתחת, גג פנורמי וכו') ובכלל הנראות בפנים (כולם היום יודעים לייצר תאי נוסעים מאוד מפוארים יחסית למה שהיה מקובל עד לפני כמה שנים).
 

עניין הטווח (בחשמליות) כן מטריד אותי כשמדובר בנסיעות ארוכות - אבל העובדות מראות ש: 1. האוטו עושה כ-6000 קמ בשנה. 2. נסיעות ארוכות של מעל 300 ק"מ לצד יש ממש ממש מעט  (ובכלל, אני עדיין נשאר עם דיזל נוסף בבית - כך שהוא בר נסיעה לכל פינה בארץ על מיכל סולר אחד בלבד).
 

שקלתי להתחיל עם מסחרית חשמלית בתור "ריענון"\כיף\שינוי - אך לצערי חשמליות מסחריות כמו ברלינגו הן עדיין לא בטווח שמאפשר לי שקט נפשי (סוללה של 50KWH לא מצליחה לשכנע אותי - אלא אם יוכח אחרת). 

איציק

[yulianx]

מצאת כמה דברים שיש בהם את הטריגר, ביצועים, שקט איבזור. הטווח לא אמור להיות בעייתי כול כך כאשר אתה נוסע מעט.
 לך על זה איציק, זה מרגיש מוזר לעשות כאלה דברים לא הגיונים, כאילו מרגישים לא בסדר. למרות שלא ברור למה? אבל אחרי זה, אתה נשאר עם דבר אחד- חיוך.

[_DownLoaD_]

בהעדר שיקול כלכלי כפי שכתבת, בתאוריה צריך להחליף רכב כל פעם שהוא מפסיק להלהיב אותך. וזה קורה מאוד מהר.

[davemustaine87]

נגעת בנקודה מעניינת שהיה לי דיון על זה עם חברים. 

 

כיום אני נוהג במשפחתומתית 1.6 משעממת להחריד. אבל מה ? אמינה, ולא מפשלת בשום דבר ובעיקר לא עולה לי כלום. שווה כיום בערך 10 אלף שקל. 

היו הרבה זמנים שהיה מגרד לי להחליף רכב. אבל העניין, למה להחליף? מה יעזור לאלחש את הגירוד? 

ואני מגלה שלא הרבה... 

נהגתי הרכבים חשמליים, מנועי טורבו כול העסק- מהירים פי 200 משלי. אוקי. ו? מה זה עוזר לי בניסעה על 100 בימין. 

חלקם מאובזרים מאוד- חימום מושבים, טאבלט 12 אינץ. תאורת אווירה, כיוון מושבים חשמליים. אוקיי, למי אכפת?  למה הפעולות האלה שאני משתמש פעם בשנה יהוו איזה פרמטר? 

הם כניראה יהיו אמינים יותר? כן. אבל זה לא ששלי לא אמין. 

 

הגעתי למסקנה שהגרד הזה, הוא לא באמת גרד שקשור לרכבים, אלא יותר קשור לעניינים אחרים, אישיים יותר, שרכב או כול מוצר צריכה אחר לא יכול לפתור אותם. אבל זה רק אני 

[amosbmw]

מזדהה עם מה שכתבת, למעט:

לפני 30 שנה אולי חשבתי כמוך, חשבתי שכל כמה שנים אחליף לרכב חדש יותר והוא יהיה משופר.

באיזשהו שלב ראיתי שהעולם השתנה, כמעט כל הרכבים החדשים לא מושכים אותי בכלל. רכבים עם לוח שעונים דיגיטלי, שמתערבים לך בהגה ומצפצפים. וחשמליות בכלל לא מעניין.

אחריות זה רק חיסרון מבחינתי, מונע ממך לטפל ולשנות את הרכב כמו שאתה אוהב.

ואז באיזשהו שלב התחלתי לקנות מכוניות ישנות יותר מפעם לפעם. אלה שהיו חלום כשהיו חדשות. 

לא מתלהב בכלל מהחלפת רכב, לוקח זמן עד שאני נקשר אליו.

[avargel]

איציק ה3008 שלך מושלם

שום רכב אחר שלא עולה יותר מכפול לא יתן לך את מה שהוא נותן

 

תנשום שנתיים שלוש, אולי החשמלית של אמא תתאים לך אז*

 

 

 

* אלא אם כן כבר יש לך איזה ג'וק בראש, כמו שנכנס לי עם ה159 דיזל סטיישן

 

אם אמצא במצב טוב, ההחלטה תבוא מהלב ולא מהראש

[איציק נ.]

לפני 23 דקות, _DownLoaD_ כתב:

בהעדר שיקול כלכלי כפי שכתבת, בתאוריה צריך להחליף רכב כל פעם שהוא מפסיק להלהיב אותך. וזה קורה מאוד מהר.

מעניין, כי מצד אחד הרכב לא הפסיק להלהיב אותי - מצד שני הדברים החדשים כן מושכים אותי. בעיה  
 

לפני 15 דקות, davemustaine87 כתב:

אבל זה רק אני 

מיציתי את התקופה של היפאניות האמינות, ראיתי שיש דברים יותר מעניינים, נוחים, טובים  ובכלל הגעתי למסקנה שאמינות זה לא רק יפאני. היו לי לא מעט צרפתיות עם אמינות מצויינת.
 

לפני 9 דקות, amosbmw כתב:

לא מתלהב בכלל מהחלפת רכב, לוקח זמן עד שאני נקשר אליו.

גם אני. מבחינתי לחפש רכב יד-2 זה פאקינג פרוייקט שאני מעדיף להימנע ממנו.
גם אחריות זה לא משהו שמדגדג לי אבל כשמדברים על טכנולוגיה חדשה אז מבחינתי זה:
1. חדש מהניילון.
2. אחריות.
 

חוץ מזה שרוב חיי נסעתי על טרנטות בנות לא מעט שנים ואם יש לי את ההזדמנות פעם בחיים להוריד את הניילון מהמושב - בא לי לעשות את זה.
 

לכל אלו מתווסף קושי נוסף והוא החיים עם רכב חדיש\חדש. אם עם הטרנטות היה לי קצת קשה עם כל דנט קטן בדלת - עם החדשות הרבה יותר קשה. עם הפיקאסו (שהייתה בת שנתיים וחצי כשקניתי אותה) וה-3008 (גם כן היתה בת שנתיים וחצי שקניתי אותה) אכלתי הרבה חרא.

מה שכן, נראה לי שהגיל עושה את שלו. למדתי קצת לשחרר בשביל להרגיע את הנפש - כן, האוטו זה משהו שעומד בחוץ, אנשים הם בד"כ חארות, אבל זו לא סיבה חד משמעית לנהוג על טרנטות כל החיים. אז פה ושם יכול להיות איזה דנט קטן. מעצבן לאללה, למדתי (מעט) להרפות.

 

לפני 4 דקות, avargel כתב:

איציק ה3008 שלך מושלם

שום רכב אחר שלא עולה יותר מכפול לא יתן לך את מה שהוא נותן

תנשום שנתיים שלוש, אולי החשמלית של אמא תתאים לך אז*

* אלא אם כן כבר יש לך איזה ג'וק בראש, כמו שנכנס לי עם ה159 דיזל סטיישן

אם אמצא במצב טוב, ההחלטה תבוא מהלב ולא מהראש

 

אתה אומר דבר והיפוכו 😄 (אומר לי לחכות, אבל אם יש לי ג'וק בראש אז....).

ה 3008 MK2 היא באמת מכונית של אחת ל-דור. 

מצד שני, האוטו של אמא זה בדיוק מה שהדליק לי את הטריגר. מחיר נגיש, עובד מצויין ל-4 נפשות, מתאים כמו כפפה ליד. 
מצד שלישי הוא לא נראה כמו 3008 (אבל החלק האחורי דווקא מעוצב טוב, ובפנים הוא לגמרי לטעמי) ולנשום שנתיים שלוש... בוא, אני נושם את השנתיים שלוש האלו כבר  אז להוסיף עוד ?!?!

 

[Gauss]

לפני 3 דקות, איציק נ. כתב:

לכל אלו מתווסף קושי נוסף והוא החיים עם רכב חדיש\חדש. אם עם הטרנטות היה לי קצת קשה עם כל דנט קטן בדלת - עם החדשות הרבה יותר קשה. עם הפיקאסו (שהייתה בת שנתיים וחצי כשקניתי אותה) וה-3008 (גם כן היתה בת שנתיים וחצי שקניתי אותה) אכלתי הרבה חרא.

מה שכן, נראה לי שהגיל עושה את שלו. למדתי קצת לשחרר בשביל להרגיע את הנפש - כן, האוטו זה משהו שעומד בחוץ, אנשים הם בד"כ חארות, אבל זו לא סיבה חד משמעית לנהוג על טרנטות כל החיים. אז פה ושם יכול להיות איזה דנט קטן. מעצבן לאללה, למדתי (מעט) להרפות.

 

אכן,מה שלא נתון לשליטתך- ייטב אם תייחס לו את החשיבות המינימלית האפשרית.

[amosbmw]

חלילה לא ממליץ על טרנטות. רכב ישן יכול להיות במצב מעולה אם מטפלים בו.

אני מבין שאני שונה ממך. אם יש משהו שבא לי לקרוע את הניילון ממנו, זה הBMW של שנות ה80-90 אם היה ניתן לרכוש חדשות.

אין לי שום עניין בלקרוע את הניילון מרכב עממי חדש, כשבאותו כסף או בפחות אפשר לקנות רכב שעלה פעם חצי מיליון ועכשיו הוא משומש. מעבר לזה שאתה לא סובל מטכנולוגיה מפריעה.

[נולד לליסינג]

לפני 15 דקות, amosbmw כתב:

חלילה לא ממליץ על טרנטות. רכב ישן יכול להיות במצב מעולה אם מטפלים בו.

אני מבין שאני שונה ממך. אם יש משהו שבא לי לקרוע את הניילון ממנו, זה הBMW של שנות ה80-90 אם היה ניתן לרכוש חדשות.

אין לי שום עניין בלקרוע את הניילון מרכב עממי חדש, כשבאותו כסף או בפחות אפשר לקנות רכב שעלה פעם חצי מיליון ועכשיו הוא משומש. מעבר לזה שאתה לא סובל מטכנולוגיה מפריעה.

בהנחה והבעלים הקודמים לא קרעו לו את הצורה או הזניחו אותו.

[falou]

בשבילי, ברגע שנעלמו רכבי הספורט הנגישים, האחיזה עלתה לרמות שהיא היום, משקל הרכב גם, ההגאים הפכו חשמליים, הגיר לאוטומט - איבדתי עניין בנהיגה ואיתה העניין המשמעותי ברכבים.

אני עדיין אוהב לנהוג, אבל אין לי כבר תשוקה.

נגמר.

[davemustaine87]

לפני 21 דקות, איציק נ. כתב:

מיציתי את התקופה של היפאניות האמינות, ראיתי שיש דברים יותר מעניינים, נוחים, טובים  ובכלל הגעתי למסקנה שאמינות זה לא רק יפאני. היו לי לא מעט צרפתיות עם אמינות מצויינת.

 

לא טענתי שיפנית אוטומטית זה הרכב המושלם. גם לא טענתי שאמינות זה הפרמטר הכי חשוב. 

פשוט בשבילי אישית היתרונות לא מרגישים ששווים את הטרייד אוף. הם יכולים להיות שווים, אבל המציאות היא שאחרי יומ-יומיים-שבוע, אתה מתרגל אליהם והם כבר לא כאלה מעניינים. ואת הטרייד אוף אתה מרגיש ומרגיש יפה מאוד

 

באמת, כמה יקח לך להתרגל לתאוצה של חשמלית לעומת ה-3008 שלך? שבוע? שבועיים?

ועל אבזור,  ההערת "מחממי תחת" כבר די אומרת מה דעתך על זה.. 

חרדת טווח וכול שריטה שתעשה לך כאב לב, ילוו אותך הרבה יותר... 

 

 

 

[Ron Poh]

החלפתי רכבים בהתאם לצורך, שהיה רכב שנתן מענה לצורך הזה.

 

את הרומסטר קניתי בגלל האפשרות להכניס אופניי שטח בקלות לרכב, מפרקים גלגל קדמי והאופניים נכנסים בעמידה לרכב, באותה תקופה טיילתי ורכבתי הרבה בשטח.

 

את הדאסטר 4×4 קניתי בגלל קשיי הליכה של אמא, ורצון להכנס יותר פנימה לתוך השטח, אנחנו משפחה חובבת טיולי טבע.

 

את הטיפו קניתי בגלל האפשרות להכניס כיסא גלגלים (קשיי ההליכה של אמא החמירו) לתא המטען שלו בנוחות יחסית, תא מטען ענק ועם סף העמסה יחסית נמוך,

 

את הפרוסטר קניתי בגלל האפשרות להתקין כיסא גלגלים נשלף (קשיי העברה מכיסא גלגלים לכיסא הרכב).

 

את הרכב הנוכחי יונדאי i10 ידני, בגלל שהוא ידני (תרפיה בשבילי), קטן (קל למצוא מקום חנייה), קטן - רק אני נוסע ברכב (אמא ז”ל נפטרה ואין לי יותר דרישות מיוחדות מהרכב), חסכוני בדלק בכל קנה מידה ובמיוחד לעומת השתיין הקודם שהיה לי... אז כן (קצת) אנמי, אבל גם ככה כל הזמן פקקים.

 

ולסיכום כפי שפתחתי, כל פעם היה צורך/סיטוציה שהובילה לשינוי.