למה אנשים נהיים מרצים ?

[חולה רכב#1]

שלום, 

 

שאלה שתמיד עניינה אותי, למה איש מקצוע שכבר הרבה שנים בתחום מסכים להיות מרצה ? 

 

איך קורה שאדם מחליט לפנות זמן מסדר היום שלו, להתחייב למערכת אקדמית ולהתחיל ללמד סטודנטים כאשר בשגרת עבודתו, אין הוא צריך להסביר ללקוח שלו את כל התואר ? 

ורוב הסיכויים יעשה יותר כסף בעבודתו המקורית מאשר בלימוד סטודנטים.

 

אשמח לשמוע את דעותיכם/ן. 

[MarcNL]

לא כל המרצים באקדמיה בילו זמן מחוץ לאקדמיה, חלקם למדו וגדלו באקדמיה וזה הדבר היחיד שהם מכירים.
מעבר לכך, יש אנשים שעשו את המעבר מהעולם העסקי לעולם האקדמיה מסיבות שליחות, אוהבת הוראה, תחושת מיצוי וכו'..

[ac cobra]

הרבה פעמים על מנת להתקדם בתחום שלך אתה גם צריך להיות בעל וותק במוסד אקדמאי, קרי לקבל פרופרסור אתה צריך לכתוב מס' מאמרים בעלי מחקר מסויים וגם להיות מרצה במוסד אקדמאי

וחלק אחר בתמורה לכסף, בין מרצה השייך לסגל אקדמאי ובין למרצה "פרילנסר" אשר נותן הרצאה/קורס קצר והדבר נחשב לנק' לתואר ועוד

[sperial]

ניסוח השאלה שלך קצת בעייתי. אני מפרש את שאלתך "למה אנשים הולכים לעסוק באקדמיה?"

 

אז, ממה שאני יודע: העבודה באקדמיה מגוונת מאד, וההוראה היא רק מרכיב אחד מהדרישות. אנשי אקדמיה עוסקים במחקר, בדרגים יותר גבוהים גם באדמיניסטרציה, חלקם עובדים במקביל גם בתעשיה או במקביל שלה בתחומים אחרים.

 

מדוע מישהו רוצה לעסוק במחקר? אנשים סקרנים, והעיסוק במחקר יכול להביא סיפוק עצום - לגלות או לפתח דברים חדשים, גם אם מדובר בצעדים קטנים. לא כל אחד יכול להיות חוקר, צריך בשביל זה סט יכולות לא קטן.

 

לגבי הוראה - יש אנשים שעבורם ההוראה היא ממש טבע שני, אנשים שנולדו להיות מורים, ויש להם הנאה עצומה לעמוד בפני התלמידים - מכתה א' ועד תארים מתקדמים - ולהעביר להם ידע. יש אנשים שעושים זאת מחוסר ברירה, כי זה חלק מתפקידם באקדמיה, ובלי להרצות לא תהיה להם אפשרות לעסוק במחקר האהוב עליהם. ויש הרבה מאד כאלה שבאמצע - לא משתגעים ללמד, אבל ממש לא סובלים מהתפקיד.

[falou]

אני לא מבין איך אנשים הופכים להיות אונקולוגים. להתעסק כל היום אם אנשים גוססים.  אונקלוג ילדים, בכלל... הייתי יושב כל ערב בבית בוכה.

אבל כנראה מזל שלא כולנו רוצים אותם דברים...

[Mr.Hybrid]

היו לי מרצים שהיה בבעלותם עסק פעיל בתחום (משרד תכנון / חברת ניהול ופיקוח),

בזמן שהם לימדו אותנו 4-5 שעות בשבוע.

לכן לדעתי השכר מהאוניברסיטה היה הכנסה מהצד.

 

בנוסף היה לי מרצה שהיה מגיע באוטובוס מפ"ת לאריאל כל יום כדי ללמד,

הוא ראה במקצוע הזה שליחות.

עריכה אחרונה ב-10 ליולי, 2021 על ידי Mr.Hybrid

[יבגניפ]

אני מניח שזה משתנה מתחום לתחום.

אקדמיה אמורה לעסוק גם במחקר, שחלקו קיים רק שם כי גם לא תמיד יש לו ערך כלכלי.

יש גם מרצים שעובדים בתעשייה. זו עוד עבודה. כמו שרופא יכול לעסוק בפרקטיקה פרטית בימים שבהם לא עובד בקופה או בית חולים.

 

[אורי מ.]

כפי ש Sperial כתב, השאלה שלך לא לגמרי ברורה. כי לא כל המרצים זה אותו הדבר.

אם הכוונה היא למרצה באוניברסיטה אז המקצוע שלו היא לא מרצה אלא חוקר. הוראה תופסת רק חלק קטן מזמן העבודה ורוב החוקרים לא ממש מתלהבים ללמד.

רוב החוקרים באוניברסיטאות לא עובדים במקום נוסף, בטח בשלבים המוקדמים של הקריירה, לפני קבלת קביעות וכשיש להם עוד דרגות לעלות.

[mrmiki1234]

הרבה מחקרים בתחום השחיקה מראים שכדאי לעשות עוד מעט מעבודה אחרת בשביל להוריד את השחיקה בעבודה ולהעלות את הסיפוק ממצב החיים הנוכחי.

רוב משרות ההוראה לא 'משתלמות' על הנייר, ובדרך כלל נותנות יותר סיפוק אישי..

 

[Potato]

לפני 10 שעות, חולה רכב#1 כתב:

שאלה שתמיד עניינה אותי, למה איש מקצוע שכבר הרבה שנים בתחום מסכים להיות מרצה ? 

רצון להעביר מהידע,תחושת שליחות כלשהי(אותי לא לימדו כמו שצריך ואני רוצה לתקן),לברוח מהאישה בערב.

לפני 10 שעות, חולה רכב#1 כתב:

איך קורה שאדם מחליט לפנות זמן מסדר היום שלו, להתחייב למערכת אקדמית ולהתחיל ללמד סטודנטים כאשר בשגרת עבודתו, אין הוא צריך להסביר ללקוח שלו את כל התואר ? 

אנשים נהנים מזה,זו שבירת שגרה.

רואים סטודנטים צעירים,מצליחים להעביר ידע-זה סיפוק שהוא שונה מסיפוק מקצועי.

לפני 10 שעות, חולה רכב#1 כתב:

ורוב הסיכויים יעשה יותר כסף בעבודתו המקורית מאשר בלימוד סטודנטים.

קודם כל שכר מרצים מן החוץ הוא לא רע.

יש כאלה שמרוויחים 400-500 ושמעתי גם על כפול מזה לשעת הרצאה.

מכללות משלמות מעולה למרצים שנחשבים טובים.

לפני 10 שעות, חולה רכב#1 כתב:

אשמח לשמוע את דעותיכם/ן. 

זה סיפוק שהוא שונה מסיפוק מקצועי בעבודה, ובן אדם עם 15-30 שנות קריירה חווה מספיק סיפוק מקצועי ומחפש לחוות סיפוק מסוג אחר.

 

יש גם את עניין האינטרסים,מרצה בתחום כלשהו יכול "לשכנע" את חוקר מהאקדמיה לבצע מחקר כלשהו שיועיל גם לו ובכך להוריד עלויות או לזרז פיתוח.

יש המון שת"פים בין חברות בטחוניות בפקולטות להנדסת מכונות/חומרים ושת"פים של חברות הייטק עם פקולטות להנדסת חשמל ומדמ"ח.

[Night Driver]

להרצות אין לי זמן אבל יצא לי להנחות כמה פרוייקטים של סטודנטים. 

 

קודם כל זה מעניין ואחר כך כיף לראות אותם לומדים ומתקדמים.

[sperial]

יש באקדמיה פה ושם גם אנשים שעוסקים בעיקר בהוראה, לא במחקר. אבל הם מעטים, והמסלול המקצועי שלהם אינו מסלול אקדמי. 

 

פות"ש - יש אנשים שפשוט נהנים ללמד, וזה נותן להם סיפוק עצום. זה לא סותר את יכולתם כחוקרים או כמהנדסים או כעוסקים בכל תחום אחר. 

[GTאי]

@חולה רכב#1 מותר לי לנחש שעוד לא עברת את גיל ה 35?

 

זה מתחלק ל-2:

1. אנשים שגדלו באקדמיה או כאלו שרוצים לצבור "רזומה" לטובת המשך הקריירה.

2. מגיע שלב בחיים שבו אנשים רוצים לחלוק מהידע שלהם לעולם, לעיתים זה ידע מבוסס ואתה מקבל מרצה מעולה, ולעיתים זה סתם מישהו שרק חושב שהוא יודע וטוב היה אם לא היה בחור בתחום.

[EliC25]

ממה שאני מכיר - בעיקר גיוון.

רוב המרצים שהכרתי (אחותי וגיסי גם כן מרצים), עבדו חצי חצי, נניח המרצים שלי בתואר השני, הם פסיכולוגים בהכשרתם, וגם עובדים בתחום. רובם עבדו שנים במגזר הציבורי במקביל לעבודה באקדמיה, וכיום עובדים במגזר הפרטי במקביל להוראה.

גיסי חוקר ובמקביל לעבודתו כחוקר ויזם, הוא גם היה מרצה לתואר ראשון.

לעשות את אותה עבודה 42 שעות בשבוע ואף יותר, לפעמים זה שוחק, לכן גיוון זה דבר חשוב ובריא. מעבר לכך, יש יתרונות ברורים נוספים.

[Potato]

לפני 13 שעות, sperial כתב:

יש באקדמיה פה ושם גם אנשים שעוסקים בעיקר בהוראה, לא במחקר. אבל הם מעטים, והמסלול המקצועי שלהם אינו מסלול אקדמי. 

זה מאוד נדיר באקדמיה האמתית,ולא במכללות נניח.

חוץ מהפקולטה למתמטיקה שנותנת קורסי שירות לכלל הטכניון לא נתקלתי בסגל הוראה נפרד.

לפני 13 שעות, sperial כתב:

 

פות"ש - יש אנשים שפשוט נהנים ללמד, וזה נותן להם סיפוק עצום. זה לא סותר את יכולתם כחוקרים או כמהנדסים או כעוסקים בכל תחום אחר.