Jump to content

MarcNL

  • הודעות

    171
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

  • ימים ב"תורמים ביותר"

    1

MarcNL שיחק אותה בתאריך יולי 21 2020

התכנים של MarcNL היו האהובים ביותר!

צפיות אחרונות בפרופיל

צפיות הפרופיל האחרונות חסומות ואינן מוצגות בפני משתמשים אחרים.

הנקודות של MarcNL

נהג צעיר

נהג צעיר (3/14)

107

מוניטין

  1. MarcNL

    איזה תואר ללמוד?

    הייתי מחלק ביטחון תעסוקתי ל2 חלקים החלק הראשון הוא אישי, שיש לך מקצוע או השכלה או כישורים שמאפשרים לך למצוא עבודה אחרת בקלות באותה רמת שכר/תנאים. החלק השני הוא מקום העבודה, מקום עבודה יציב במצב כלכלי טוב שלא מבצע שינויים דינמיים יותר מדי.
  2. לא כל המרצים באקדמיה בילו זמן מחוץ לאקדמיה, חלקם למדו וגדלו באקדמיה וזה הדבר היחיד שהם מכירים. מעבר לכך, יש אנשים שעשו את המעבר מהעולם העסקי לעולם האקדמיה מסיבות שליחות, אוהבת הוראה, תחושת מיצוי וכו'..
  3. ציפויי חרסינה? תקנו אותי אם אני טועה.
  4. אין בעיה, אפילו הרכב יודה לך על נסיעה ארוכה שבה הוא יכול "למתוח קצת שרירים" הסיכון זהה לנסיעה של 2 דקות למכולת.
  5. למה שמישהו יצביע לליכוד למרות נתניהו ולא בזכותו? כי למיטב זכרוני אין לו ברשימה אנשים עם עבר מרשים במיוחד. להוציא בודדים כמו אבי דיכטר מהרשימה, רוב הרשימה שלו די לא מרשימה לעניות דעתי.
  6. גם MG שייכת ללובינקי, לא? היא דווקא מכרה לא רע. לגבי הפיג'ו 208 החשמלית, המכירות מדשדשות כי היא עולה מעל 150 אש"ח וזה עבור רכב סופר מיני.
  7. MarcNL

    חזרה לארץ

    לא מפריע אישית כלכך למען האמת, כן מפריע מבחינה לוגיסטית (נתב"ג נסגר הלילה הבנתי, חופש תנועה, מציאת עבודה וכו'..) בכל אופן כולי תקווה לסבב אפקטיבי, ממוקד אשר יוביל לשקט לתקופה ארוכה לתושבי הדרום עם מינימום של נפגעים והרוגים. --------------- בנושא אחר, אשתף שבימים האחרונים מאז הפוסט, התקרבתי מעט לקהילה היהודית המקומית ואתחיל להשתתף בכמה פרוייקטים כמו לימוד עברית לילדי הקהילה, ארגון מפגשים וכו' וכו', וזה עושה לי טוב על הנשמה, נקווה שימשיך ככה.
  8. בוודאות מיצובישי בתחילת הסרטון https://www.facebook.com/watch/?v=246579740162620
  9. 200 אק"מ לרכב בן 9 הוא לא נורא, מעל הממוצע אבל לא קילומטרז זוועתי. באיזור ה22 אק"מ בשננה, סביר. 100 אק"מ ומטה יהיה גם קשה למצוא יחסית, לא בלתי אפשרי אבל לא הכי קל. יותר חשוב לבדוק את היסטוריית הטיפולים, לראות איך הרכב, אם הכל במקום, בלי דברים מרשרשים, צלילים כאלה ואחרים, אם הרכב מתנהג כמו שצריך. אם הכל הכל תקין, 200 אק"מ לא יהיה סוף העולם כנראה, קח בחשבון שבהתאם לנסועה שלך יהיה אולי קשה למכור. אם יש לך נסועה נמוכה מאוד, הקילומטרז' לא אמור להפריע יותר מידי. אם יש לך נסועה גבוהה, אולי שווה לשקול כיוון אחר.
  10. MarcNL

    חזרה לארץ

    זה מה שגם אני הבנתי לאט לאט, תודה על המילים ועל הנקודת מבט ששיתפת. האמת, גם לי נראה שאתה צודק, אף אחד ממכריי בהולנד לא צורך גראס, לפחות לפחות באופן קבוע בניגוד הפוך למרבית מכריי בארץ. תודה על ההכוונה גם כן, יש לי "פנטזיה" או "חלום" לחיים מכובדים בישראל אבל אולי כרגע, במצבי הנוכחי זה יישאר בגבול חלום רחוק ואני אתרכז בלהתקדם בחיים במצבי הנוכחי. בית בשורה אחת עם בתים אחרים מחוברים, לדוגמא (לא באיזור שאני גר בו, אבל דוגמא לסגנון) https://www.funda.nl/koop/deventer/huis-41304982-nilantstraat-155/ אבל הכוונה הייתה יותר לבית במקום של לחיות בו וברור לי שיהיה לי יותר קל מאשר בארץ, תודה גם על הפסקה השנייה, הזדהיתי. לסיכום, אני חושב שכמו שציטטתי את הציטוט הראשון, אני מבולבל עקב הפרידה ואני אתאפס על עצמי לאט לאט ונתראה בפרידה הבאה (בתקווה שלא)
  11. MarcNL

    חזרה לארץ

    קודם כל תודה לכל המשיבים, לא ברור מאליו מה שהבנתי מרגע כתיבת הפוסט ומכל התגובות ומעצמי זה שאני מבולבל יותר מעצם הפרידה אחרי זוגיות ארוכה וחיים משותפים והיותי פתאום בודד שזו מילה מוזרה להגיד אבל אולי הכי מתאימה מאשר מעצם השהייה בהולנד ולכן אקח את השבועות הקרובים כדי להתאפס על עצמי ולנסות לראות איך למנף את היותי כבר בהולנד כדי לעזור לעצמי להתקדם וכו' וכו'. תודה לכל המזהירים מפני חזרה לארץ כי גם אם זה צעד נכון, אני צריך פשוט להתאפס על עצמי קודם ולא לעלות על המטוס הראשון ארצה. מבחינה כלכלית, אני מרוויח כ3,000 יורו ברוטו בחודש שאני אישית די מרוצה מהשכר, יש מקום להתפתח אבל מבחינה כלכלית כל הרעיונות שיש לי בראש שזה לרוב מקצועות כפיים/מקצועות שטח (שאין לי בעיה עם זה חלילה, ההפך הוא הנכון) יהוו ירידה בשכר, גם בארץ וגם באירופה. אבל כסף זה לא הכל, אני כן אשמח להתמקצע טיפה אבל השכר לא המטרה אלא חיים נוחים ומכובדים זו המטרה ואולי גם הקמת תא משפחתי לקראת סוף שנות ה20 שלי. אבל זה לא ממש האישיו המרכזי כרגע עבורי. הכל הרגיש לי "די מסודר" בראש שלי מבחינת מה אעשה עם עצמי בשנים הקרובות ביחד עם החברה בזמנו, בניית תא משפחתי, רכישת בית וכו' וכו' מה שהכי שם אותי בתחושת "צומת דרכים" היא שגם לפני הפרידה וגם כעת לאחר הפרידה אני בחיפושים רציניים אחר בית לרכישה, הגשתי כבר כמה הצעות ושבוע הבא מגיש עוד כמה הצעות לבתים אחרים וביחד עם התחושות שלי על הולנד/ישראל וכו', זה ממש מרגיש שאני לוקח החלטה לקבע את עצמי להולנד בזמן שאני לא פה עם הראש שלי אבל מבחינה רציונלית, יכולים להיות לי חיים חומריים מדהימים כאן, בארץ עם החסכונות שלי ועם האופציות ללקיחת משכנתא הייתי רחוק שנות אור ממשכנתא באיזור סביר למגורים ופה אוטוטו. אז גם את זה ניקח לאט ונראה לאט זה יוביל. רק בשורות טובות תודה שוב פעם לכל המגיבים!
  12. אני מרגיש שאני נמצא בצומת דרכים מסוימת וקשה לי לראות בבירור, מרגיש לי שאני רוצה לחזור לארץ אבל אין לי באמת סיבה (לא יהיה מקצוע, לא תהיה משפחה, יהיו קשיים כלכליים) לעומת חיים סבירים שמתקדמים בקצב סביר++ בהולנד. אני אוטוטו (שבוע הבא) בן 24, גר בהולנד, עובד בתור מנהל תיקי לקוחות אצל מפיץ חלקי חילוף לאופנועים עבור השוק הצרפתי/בצרפתית ובמקביל לומד מכונאות רכב במסלול ערב/משרה חלקית מזה כמה חודשים (אבל המסלול אורך כ3 שנים). עד לפני כמה שבועות הייתי בזוגיות וחייתי ביחד עם בחורה מקומית שהיינו בזוגיות שידעה הרבה עליות ומורדות אבל היינו ביחד כ4 שנים ביחד מתוכם 3 שנים חלקנו משק בית. גם בזמן הזוגיות ואולי במיוחד כעת בער בי לחזור לארץ, שילוב בין רצון ל"מולדת", חוסר רצון להיות "מהגר" ורגשות ציוניים, כמובן בערבוב עם מעגל חברתי גדול שיש לי בארץ ואין לי בהולנד. אבל אני מנסה להסתכל על זה ריאלית אם יש לי מה לחפש בארץ, אני אתחיל מהרע, אין לי תעודת בגרות, אין לי השכלה פורמלית, לא עשיתי שירות צבאי מלא. מעבר לכך, אין לי תא משפחתי שיתמוך בי במעבר, המשפחה שלי (גם הקרובה) מפוזרת בין ישראל לכמה וכמה מדינות באירופה. גם החזרה לארץ מרגישה כמו "כאב ראש", בין התשלום קנס לביטוח לאומי כדי להיות זכאי לשירותי בריאות מחדש, בין מעבר טסט מחדש לרישיון (יש לי רישיון רק 3 שנים וניתן להמיר ללא טסט רק לאחר 5 שנים) וכו' וכו' ונמשיך לטוב, אני תופס מעצמי בחור מוכשר, דובר 3+ שפות (עברית, אנגלית וצרפתית ברמה גבוהה או ברמת שפת אם והולנדית בינונית B1 כזה), מרוויח כיום שכר סביר+, לומד מהר אבל אני מאוד מאוד אשמח לחזור לארץ, בכל רמ"ח איבריי מרגיש שזה בוער בי, יש לי מעגל חברים רחב בארץ, אשמח להיות במולדת שלי (בלי צחוק) ובתקווה להכיר מישהי ולהקים משפחה בבוא היום. אני לא רואה בהכרח איך אני מוצא עבודה שלא בשכר מינימום וגם אם עובד בשכר מינימום זה לא בעיה כל עוד תהיה תכנית לעלות קצת בסולם וללמוד משהו רלוונטי לישראל אבל בלי בגרות רק האוניברסיטה הפתוחה היא אופציה ודווקא אופציה לא רעה אבל אין לי רעיון מה ללמוד (כי אין לי באמת רצון מיוחד ללמוד משהו אבל אני מבין שאני "חייב" ללמוד כדי להתקדם), אם הייתי יכול לעשות העתק הדבק למצבי לישראל הייתי די מאושר בחלקי אבל מבין שזו לא אפשרות. אולי גם כעת זה לא המצב הנכון כי אני נורא מבולבל, גם מפרידה טרייה וכואבת וגם מיותר מידי אופציות ורצונות וחלומות אבל אני בסופו של יום מאוד מבולבל. אין שאלה ספיציפית אבל אשמח לכיוון מסוים או לעצות והצעות, במידה ויש כמובן, גם אם אין, הכל טוב. תודה לקוראים
  13. הרי ברור לכל בר דעת שמרבית (לא כלל, אלא מרבית) האוכלוסיה בארץ ישראל לא הייתה כאן 200 שנה אחורה, יהודים היגרו מארצות הגולה וחלק גדול מערביי ישראל היגר ממדינות שכנות בתור מהגרי עבודה. יש את השאלה למי יש זכות על ארץ ישראל ופה כל צד יתמוך בצדקת דרכו. אבל יש גם את השאלה, מה עושים עם הסכסוך? ופה השאלה מסתבכת.
×
×
  • תוכן חדש...