נהגי רכבים ידניים, האם אתה משתמשים בדאבל קלצ' וגז בניים?

[nadavd4]

בשיחה עם חבר בעל רשיון מוגבל לאוטו' עלתה האופצייה שיעשה השלמה לרשיון על ידני. כשסיפרתי לו על התפעול של התיבה הידנית (כולל גז בניים ודאבל קלאצ') חברים אחרים אמרו שהם לעולם לא השתמשו בדאבל קלאץ ובגז בניים והדברים האלו נועדו רק לנהיגה ספורטיבית או משאיות ישנות. אני מרגיש פעולה חלקה וזורמת יותר בתיבה שאני משתמש בשיטות הללו וכשלא, אני מרגיש חיכוך בתיבת ההילוכים.

 

אז, מה אתם עושים?

 

 

 

גם אני משתמש בגז ביניים בספארק שלי (כרגע על קלאץ חדש). לדעתי השילוב של המנוע, הגיר וה"קופצניות" של האוטו הזה הופך כל קפיצה קטנה בשילוב הילוך למורגשת מאוד (גם לנוסעים).

בדאבל קלאץ לא ראיתי הבדל בקלות הכנסת ההילוך למעט בדילוג על הילוכים (5 ל3 או 4 ל2) ובהכנסה לראשון תו"כ נסיעה.

בפאביה (מנוע mpi) ובסאנדרו (דיזל) שנהגתי עליהן בחו"ל לא ממש הרגשתי צורך לעשות את כל זה למעט בנהיגה הררית.

 

 

אגב קופצניות - גם אצלך יש תופעה מעצבנת שבעזיבת הגז בנהיגה בהילוך נמוך עם מעט מאוד גז מלכתחילה, כל האוטו קופץ קדימה ואחורה כמו רכב לימוד נהיגה, רק שהמנוע עושה את זה על דעת עצמו.

[Taipan]

אני חושב שהקופצניות קשורה למתלים של הרכב ולמשקלו הנמוך של הרכב. שאני נוסע ב-i25 של העבודה (גם לא שיא השיכוח) אני עובר כמעט ללא הפרעה, שיבושים בכביש שגרמו לספארק לקפוץ באויר כמעט.

 

לגבי דאבל-קלאץ - לא מרגיש הבדל, סתם חשבתי שזה יותר בריא לגיר.

 

לגבי גז בניים - מרגיש כניסה חלקה יותר במיוחד אם מבוצע לפני סיבוב שדורש האצה מיד אחרי.

[falou]

אני חושב שהקופצניות קשורה למתלים של הרכב ולמשקלו הנמוך של הרכב. שאני נוסע ב-i25 של העבודה (גם לא שיא השיכוח) אני עובר כמעט ללא הפרעה, שיבושים בכביש שגרמו לספארק לקפוץ באויר כמעט.

 

אין קשר.

 

הקפיצה שמתייחסים אליה קשורה לבלימת מנוע. כשאתה מוריד הילוך לטורים גבוהים אתה צריך לשחרר את הקלאץ' לאט, כדי שהשילוב ייקרה בהדרגה. אם אתה משחרר מהר מידי, בלימת המנוע המיידית יוצרת האטה פתאומית, ותנועה על ציר האורך (כאילו בלמת ועזבת בפתאומיות).

כשאתה משתמש בדאבל קלאץ', אפשר לשחרר את הקלאץ' מהר, וזה לא קורה. השילוב הוא חלק.

[lanosforce]

בנהיגה מנהלתית אני פשוט מבצע את העברת הילוך לאט יותר - כשאני מוריד הילוך אני פותח קלאץ' לאט ותוך כדי נותן קצת גז וזה בעצם בא במקום גז ביניים - ההילוך משתלב חלק מאוד.

 

בהעלאת הילוך אני פשוט מפריד את הקלאץ' ומשתהה שניה לפני שאני מחבר אותו חזרה.

 

הטכניקות של דאבל קלאץ', היל אנד טו, גז ביניים לפחות ממה שאני מבין נועדו לא רק בשביל שהעברת ההילוכים תהיה חלקה אלא בכדי לשמור על תנועת ומשקל המכונית מאוזנים תוך כדי העברת הילוכים מהירה ככל האפשר.

 

אני לא מוצא הגיון להשקיע על זה אנרגיה בנהיגה מנהלתית רגועה - אלו הן טכניקות שברגע שמתרגלים אליהן, הופכות להרגל - אני פשוט לא רואה את הצורך בזה כנהג נורמטיבי אבל יותר מבטוח שאתאמן על זה אם יום אחד אכנס לקבוצת נהיגה טכנית (אולי בעוד כמעט עשור כשאגיע למשבר גיל 50? )

[Taipan]

לחלוטין מסכים. הייתי צריך להיות ברור יותר שהכוונה שלי היא שכאשר מבוצעת החלפת הילוכים לא עדינה, בספארק זה מורגש יותר. לאומת נניח ברלינגו, שהיא הרבה יותר סלחנית לזריקת קלאצ'.

 

הספארק דורשת מעט הסתגלות כדי לקבל ממנה נסיעה חלקה, בעיקר בתחילת נסיעה. אבל אחרי שמתרגלים זה בסדר.

 

(מענה לתגובתו של - falou

)

[falou]

הטכניקות של דאבל קלאץ', היל אנד טו, גז ביניים לפחות ממה שאני מבין נועדו לא רק בשביל שהעברת ההילוכים תהיה חלקה אלא בכדי לשמור על תנועת ומשקל המכונית מאוזנים תוך כדי העברת הילוכים מהירה ככל האפשר.

 

אם ההעברה החלקה אז המכונית נשארת מאוזנת (כי לא מורגשת בלימת מנוע או מכה של שילוב הקלאץ').

[Panizzi]

עקב-אגודל גם בדרך למכולת

[Taipan]

מעניין איך אתה מצליח לעשות את זה בתוך העיר כאשר אתה נדרש לבלימה עדינה, הריי הרגל לא לחוצת מספיק על הברקס כדי שהעקב יגיע לגז בצורה הרצוייה. אולי אתה גמיש בטירוף ברגלים.

[RK]

זה לא מסובך, ואפשר לעגן את הרגל על רצפת הרכב עם העקב - ממילא את הגז לוחצים עם צד הרגל.

 

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

[חן ג.]

זה תלוי בסידור הדוושות ברכב, וגם האופן שבו ממקמים את הרגל כדי לבצע את זה משתנה מרכב לרכב.

 

אישית, ברוב הזמן אני נמנע מהצורך בכך על ידי השלמת ההאטה לפני ההגעה לפניה/עומס/הצרה.

[falou]

מעניין איך אתה מצליח לעשות את זה בתוך העיר כאשר אתה נדרש לבלימה עדינה, הריי הרגל לא לחוצת מספיק על הברקס כדי שהעקב יגיע לגז בצורה הרצוייה. אולי אתה גמיש בטירוף ברגלים.

 

הרי סידור דוושות וגודל רגליים הם לא דברים קבועים, יו קנואו.

 

בקקטוס שלי עקב/בוהן מסתדר טוב תמיד.

הבעיה בעקב/בוהן היא שבנהיגה ממש ספורטיבית, במכונית שאתה לא רתום לכסא, קשה לדייק, כי רגל שמאל לא מייצבת אותך. הפתרון הוא להשאיר את ההורדה מאוחר ככל הניתן בבלימה (שזה גם כך עדיף).

כמובן שאחד השדרוגים הטובים לרכב ספורטיבי הוא הוספת רתמה. העיגון של הנהג לכסא משפר את תפעול הרכב ברמות.

[חן ג.]

בעית הריסון הזו גם הופכת את האפשרות לבצע בלימה משולבת (ברגל שמאל) למשהו שהוא מן הנמנע בנהיגה ממש חזקה.

 

פתרון חלקי לבעיית הריסון הוא לחגור כאשר המושב נמצא מספר שלבים אחורה מתנוחת הנהיגה הנכונה, למשוך אותה בחוזקה כך שהיא תינעל, להישען עליה עם פלג הגוף העליון ותוך כדי כך לקרב את המושב לתנוחת הנהיגה הנכונה. כך החגורה נשארת נעולה והמושב לוחץ אותך לתוכה, מה שמשפר את ריסון הגוף.

 

הפתרון הוא להשאיר את ההורדה מאוחר ככל הניתן בבלימה (שזה גם כך עדיף).

 

אכן. מהעבודה של רוב וילסון עם נהגי פורמולה 1 וקבוצותיהם התברר כי כל העברת הילוך שבמהלכה מורגשת ״מכה״ פוגעת בביצועי הרכב - בהאצה והאטה. הפתרון שנמצא, במצב שבו כיול תיבת ההילוכים מחדש לא היה אפשרי, היה לדחות את הורדות ההילוכים לשלהי הבלימה. זו אגב הסיבה שוילסון מאמן נהגי פורמולה 1 לבצע עקב-בוהן: כדי שירגישו כיצד העברה חלקה לגמרי מרגישה.

עריכה אחרונה ב-18 לספטמבר, 2018 על ידי חן ג.

[falou]

בעית הריסון הזו גם הופכת את האפשרות לבצע בלימה משולבת (ברגל שמאל) למשהו שהוא מן הנמנע בנהיגה ממש חזקה.

 

אם מדובר בתיקון קל, מילא.

בלימה ממש חזקה... לא רואה איך אפשרי (אבל אני לא יודע לבצע זאת כך או כך)

 

פתרון חלקי לבעיית הריסון הוא לחגור כאשר המושב נמצא מספר שלבים אחורה מתנוחת הנהיגה הנכונה, למשוך אותה בחוזקה כך שהיא תינעל, להישען עליה עם פלג הגוף העליון ותוך כדי כך לקרב את המושב לתנוחת הנהיגה הנכונה. כך החגורה נשארת נעולה והמושב לוחץ אותך לתוכה, מה שמשפר את ריסון הגוף.

 

המממ... זה רעיון!

[Panizzi]

מעניין איך אתה מצליח לעשות את זה בתוך העיר כאשר אתה נדרש לבלימה עדינה, הריי הרגל לא לחוצת מספיק על הברקס כדי שהעקב יגיע לגז בצורה הרצוייה. אולי אתה גמיש בטירוף ברגלים.

קודם כל, זה תלוי רכב כמובן.

יש רכבים בהם הדוושות רחוקות ו/או בהבדלי גבהים משונים ביניהן.

 

שנית, זה עניין של טכניקה וניסיון.

 

נסיים בשני טיפים:

1. עקב-אגודל עושים לא עם עקב ולא עם אגודל.

2. יותר מכף הרגל, הכי חשובה בפעולה היא דווקא הברך.

[חן ג.]

עקב-אגודל עושים לא עם עקב ולא עם אגודל.

 

הכל תלוי בסידור הדוושות ובמימדי הנעליים.

 

לפעמים העקב על הגז, וכרית הכף על הבלם (כאשר יורה שמה של הטכניקה) ולפעמים ההיפך. לפעמים הרגל ממוקמת בין שתי הדוושות ושני צדיה לוחצים את שתי הדוושות.

 

בדרך כלל, מנסיוני, הרגל מוטה לכיוון דוושת הגז בחלקה התחתון, כרית הכף לוחצת על הבלם ואילו צד כף הרגל (אותה מסובבים הצדה במהלך הפעולה) לוחץ על הגז.

 

בכל אופן, זו בהחלט טכניקה שנועדה לבלימה מעט יותר חזקה מן המקובל בנהיגה יומיומית גם כדי שהבדלי הגובה בין הדוושות יתאימו לביצוע וגם כדי להביא את דוושת הבלם לנקודה לאורך מהלכה בה היא נוקשה מספיק כדי לבצע את הפעולה כנגדה מבלי לאבד רגש בפעולת ההאטה, שהיא תמיד בעדיפות ראשונה, ועשויה להשתבש במהלך ביצוע הטכניקה.

 

הכי טוב - להשלים את כל פעולת ההאטה לפני הפניה/עומס/הצרה ולהימנע מהצורך בלהטוטי רגליים מלכתחילה. כפי שאומר המוטו: להאט לפני, להאיץ דרך.

עריכה אחרונה ב-19 לספטמבר, 2018 על ידי חן ג.