האם להורים חובה מוסרית לתמוך כלכלית בילדהם ?

[vadim6385]

"תצרוך X ותהיה מאושר/מגניב/שגל על/זכר אלפא" היה גם לפני, אני חושב מאז שגילו שאפשר להמיר חלקי ממותה במשהו אחר, ונהיה יותר מאיש מערות אחד שעושה את זה.

 

פרסומות מותאמות אישית - זה חדש, אבל גם קודם ניסו להתאים. אתה לא תפרסם דגם חדש של קדילאק בשלט חוצות בשכונת עוני, ולא תפרסם בירה זולה במגזין לעשירים. ואני חושב שכולם נחשפו לפרסומות שמותאמות להרגלי גלישה באותה מידה. פשוט דור ה-Y וה-Z קיבלו את זה בגיל מוקדם ופגיע יותר, לפני שהספיקו לפתח גישה צינית ועור של פיל.

[davemustaine87]

אתה ממש ,אבל ממש לא יכול להשוות.

 

בעבר הלא רחוק - הייתי רואה פרסומת בטלוויזיה, שומע ברדיו, רואה בשלט חוצות, היית צריך לזכור על מה הפרסומות, לקפוץ לחנות הקרובה אלייך ולקנות

 

היום- אתה נמצא ברשתות החברתיות ויו טיוב כול הזמן.ושם יש פרסומות כול הזמן(בין אם גלויות ובין אם סמויות) אם חבר דיבר איתך על טיול ליפן, ותעשה עליה חיפוש, אחרי 10 דקות תקבל פרסומות של טיסה ליפן. ההתאמת פרסומות היום זה פרארי לעומת פיאט אונו שהיה לפני עידן האינטרנט. וכול זה עוד לפני ריבוי החנויות האינטרנטיות והקניה המיידית בכול מקום בעולם.

 

וכמובן חלק גדול מהבעיה, זה הגיל שבו נחשפים לדברים האלה

[sperial]

פרסומות היו בעיתונות מאז ומתמיד, וברדיו הישראלי מאז פריצת "הגל הקל" לחיינו.

 

תרבות הצריכה הולכת ומתפתחת עם השנים - לא לשכוח שלא רק ישראל נזקקה לתכנית צנע בשנות ה-50, גם לאירופה המערבית לקח 20-30 שנה עד שהחלה להתאושש מנזקי מלחמת העולם השניה. עם ההתאוששות גדלו במקביל הביקוש והמבחר. סה"כ ישראל הולכת די במקביל לעולם המערבי, וגם בו יש תלונות דומות על דורות ה-X וה-Y, ובקרוב גם ה-Z כאשר יגיע לפרקו.

[ישה]

לאלה שלא יודעים לעמוד מול הפרסומות, ורוצים לא ליפול בפח

 

תגזרו את כרטיסי האשראי ואת פנקסי השיקים

[sperial]

לא צריך לגזור כלום. הפזרנים יפזרו גם לאה שקל ואלתרמאני.

צריך לכתוב איזה סקריפט שפעמיים ביום מקפיץ את מצב החשבון לעיניים בליווי צלילים צורמים.

ואולי איזה מנגנון שיקשה על צריכת אשראי מוגזמת.

עריכה אחרונה ב-9 לדצמבר, 2017 על ידי sperial

[ליין מן]

,,,,

צריך לכתוב איזה סקריפט שפעמיים ביום מקפיץ את מצב החשבון לעיניים בליווי צלילים צורמים.

ואולי איזה מנגנון שיקשה על צריכת אשראי מוגזמת.

 

כן נכתוב אפליקציה.. ואז נהיה חשופים לתביעה .. יצוגית, מהיצרנים והצרכנים.

הרסתם לנו את החיים, מה אתם מראים לנו את המציאות, בגללכם הפסיכאטריים מוצפים.

והבורסה תדנדנד.

 

 

אייל.

[sperial]

האוברדראפט הוא די המצאה ישראלית, ובודאי שבישראל הוא הגיע לשיאים בינלאומיים. אם צרכני היתר היו צריכים לסור לבנק כל אימת שהם רוצים להרחיב את קו האשראי שלהם, לחדש אותו תקופתית ונדרשים לחתום על הסכם שבו מודגשות הריביות היו מתנהגים אחרת.

 

מה שכתב ישה על כרטיסי האשראי נכון למדינות שבהן הוא משמש לאותה מטרה שאצלנו מלא האוברדראפט: מתן אשראי יקר באופן לא מבוקר. מחזיר אותי לסרט שראיתי פעם באחד מערוצי התעודה, על בחורות אנגליות שבגיל 20 נכנסו למצב של פשיטת רגל בגלל שימוש לא מבוקר בכרטיסי האשראי שניתנו להן ללא כל בקרה על יכולת ההחזר שלהן.

[vadim6385]

אם צרכני היתר היו צריכים לסור לבנק כל אימת שהם רוצים להרחיב את קו האשראי שלהם, לחדש אותו תקופתית ונדרשים לחתום על הסכם שבו מודגשות הריביות היו מתנהגים אחרת.

מזל שהבנקים עושים את זה בשבילך מבלי שתבקש

[sperial]

וזה מה שצריך לשנות. האשראי זמין מדי. אני האחרון שטוען שלא צריך להיות אשראי צרכני, אבל לאור התנהגותו של הישראלי המצוי צריך להפעיל בלמים. כאן זו לא הולנד שהעם שלה מקפיד על קמצנות ולא גרמניה עם עם שמדורי דורות חונך לחסוך יותר מאשר להקפיד על הנתיב הימני. כאן על כל שקל שנכנס מוציאים שניים.

 

היו שנים בהן גם אני חטאתי בשימוש באוברדראפט. אבל תמיד בצורה מבוקרת, חוץ מחודש-חודשיים אחרי ארועים מיוחדים (לידת ילד, מעבר דירה) תמיד עם כניסת המשכורת עברתי לכמה ימים לפלוס. לא נתתי לדבר הזה לברןח בין האצבעות. אבל יש הבדל עצום בין אוברדראפט (+ חיובי אשראי) בגובה המשכורת (מינוס) לבין חוב שהולך ותופח ללא שליטה.

עריכה אחרונה ב-9 לדצמבר, 2017 על ידי sperial

[dorsht]

מה יש להתרגש? בגלל שאתה לא מרוויח 600 בשנה אתה מדבר ככה. וזו לא דעתי ואני באמת לא חייה להסכים אבל זו מציאות. עם משכורת כזו את כן תקנה את הכי יקר. למה? כי זה לא מזיז לך. ולמה שלא תיסע ב e400? אתה כן תיסע כי אתה יכול. אין פה עניין של רצון זה רק עניין של יכול. ולא משנה כמה אתה צנוע

 

Sent from my SM-G930F using Tapatalk

לא אני לא.

אתה לא מכיר אותי. אבל יהיה מעניין לנהל את הדיון הזה אם ארוויח מתישהו בחיים שלי סכום באיזור הזה.

אני לא מחפש לעשות פוזות על אף אחד, אני לא מחפש להוציא עיניים לאף אחד עם הכסף שלי. למה לי לקנות הכי יקר? כי יש לי כסף? אז לזרוק אותו? למה לא לשמור חלק לימים קשים או להשקיע את הכסף בדברים שיניבו רווח? ואם כבר להוציא כסף - אז למה לא להנות ממנו במשהו שמעניין אותי? רכב אספנות, ציוד צילום, רישיון טייס, טיסה ליעד מעניין, נהיגה בנורבורגרינג וכו'.

מעדיף לנסוע בסיטרואן C5/סקודה סופרב/מכונית מנהלים רנדומלית כלשהי ולהנות מהתחביבים שלי מאשר לנסוע במכונית שעולה מאות אלפי שקלים וכנראה שלא תעשה את העבודה בכבישי הארץ יותר טוב מאשר מכוניות מנהלים אחרות. כלומר, ייתכן שהן יהיו חזקות או מהנות יותר לנהיגה, אבל נכון לעכשיו בארץ אני לא רואה צורך ברכבים כאלו. אין מה לעשות איתם.

[bagira]

לא צריך לגזור לא אשראי ולא צ'קים, צריך בסך הכל לפתח מנטליות של אדם בוגר ואחראי.

 

כל התירוצים האלה של "אנחנו הדור הראשון שחשוף מגיל צעיר לפרסומות" הם לא פחות ממגוחכים.

 

אינדבידואל שיודע שמצבו הכספי רעוע וקונה מוצר שהוא יודע שיתקשה לשלם עליו (ונעזוב בצד שסביר להניח שהוא גם לא צריך אותו אלא רוצה אותו) זה אינפנטיל (כתאור רמת התפתחות נפשית, לא כקללה), זה לא אדם בוגר, שקול ואחראי.

[hans]

ורק כדי להשלים את ההגדרה של בגירה - כולם עושים טעויות, מי יותר ומי פחות, בוודאי בתחום הכספי.

ההבדל הוא בזיהוי של הטעות ובשינוי ההתנהגות, לעומת אי-ההכרה בטעות והמשך ההתנהגות הקלוקלת תוך כדי האשמת כל העולם ואשתו.

 

לגבי חשיפה לפרסומות - אני ממליץ לסקרנים לבדוק מה קרה במאה ה-19, במיוחד בארצות הברית.

באופן לא מפתיע, זה נראה זהה לחלוטין למה שקורה היום, הן בעיתונות הכתובה והן בתמונות נעות (מוכרים מדלת לדלת, לא הייתה טלוויזיה).

[darkmanxxx]

ובחזרה לנושא, כי נראה שקצת התפזרתם. הגדרה: "התמיכה מפחיתה את מחיר המוצר בעבור הצרכן וכך מגבירה את זמינותו ומעודדת את רכישתו."

דעתי האישית היא גם האוריינטציה של ההורים לעזור איפה,מתי כמה. (שעון יוקרה, רכב אולי לא. אבל סיוע תשלום לימודים,טסט לרכב אולי כן.) פרמטרים שאם יש עוד אחים, בעיות כלכליות וכו.

בנוסף למבוגר צריכה להיות צניעות בכל הנוגע לבקשת כסף מההורים.

 

נ.ב

מה אתם אומרים על מצב שיש: שההורים מצפים מהילדים לעזור להם. לקנות להם דברים, לשלם חשבונות וכו. גם שהם לא גרים איתם בבית.

[SlowRide]

זה מורכב.

ילד שגידלו אותו טוב כלומר תמיד נתנו לו כלים להצלחה ותמיכה נפשית וחומרית כשהיה צריך - במידה והוא יודע שההורים צריכים עזרה כלכלית, יעשה את זה גם בלי שיבקשו.

אבל ילד שקיבל כל חייו את המינימום הנדרש, בגיל 18 עף מהבית ולא שמע מההורים כמה שנים טובות, אם הם באים בדרישות הוא יכול לשלוח אותם לקיבינימט.

לדעתי אלה שני קצוות הסקלה התשובה נמצאת בניהם.

[ChemGuy85]

לא צריך לגזור לא אשראי ולא צ'קים, צריך בסך הכל לפתח מנטליות של אדם בוגר ואחראי.

 

כל התירוצים האלה של "אנחנו הדור הראשון שחשוף מגיל צעיר לפרסומות" הם לא פחות ממגוחכים.

 

אינדבידואל שיודע שמצבו הכספי רעוע וקונה מוצר שהוא יודע שיתקשה לשלם עליו (ונעזוב בצד שסביר להניח שהוא גם לא צריך אותו אלא רוצה אותו) זה אינפנטיל (כתאור רמת התפתחות נפשית, לא כקללה), זה לא אדם בוגר, שקול ואחראי.

 

אנשים שמנים אשמים במצבם? לפני 50 שנה כנראה שכן. רשתות מזון מהיר קיימות עוד משנות ה-30, אבל מגפת ההשמנה התחילה בערך באמצע שנות ה-80. בשנים האחרונות יש יותר ויותר עדויות שהמזון שאנו אוכלים מהונדס בצורה כזאת שאנחנו תמיד נרצה לאכול יותר ואף פעם לא נהיה שבעים. מיטב המוחות בתחום הנדסת מזון מהנדסים ריחות וטעמים שלוחצים על האזורים הכי פרימיטיביים במוח שלנו ורק האנשים החזקים ביותר מסוגלים להתנגד... לפחות באופן זמני.

 

אני מדבר בתור אחד שירד מ-85 ק"ג (על 1.72) ו-35% שומן ל-74 ק"ג ו-15% שומן. 11 ק"ג שומן נטו (ברוטו אני חושב שזה יותר כמו 20+ מאחר וגם עליתי מס שריר מכובדת). אתה חושב שזה היה קל בסביבה משרדית שכל יום מישהו חוגג חתונה/יום הולדת/ברית מילה/בת מילה/חגים/קידום/לידה/עזיבה/אלוהים יודע מה עוד ופשוט חייב להביא את מיטב המאפים של "לחמים" או "רולדין" או של סבתא שלו? נדרש לי המון כוח רצון, אימונים מפרחים 6 שעות בשבוע, שינוי הרגלי תזונה מקצה לקצה, מעבר לאכילה של 5-6 ארוחות קטנות ביום כדי תמיד להיות שבע ולא להתפתות לכל מיני נישנושים ועוד.

 

עכשיו נחזור לתרבות צריכה. אנחנו חיים בחברה שסוגדת למותגים וסמלי סטטוס. בנקים וחברות אשראי מחלקות הלוואות כמו זבל. אנחנו מופגזים בתוכן שיווקי מהונדס על ידי מיטב המוחות בתחום השיווק וטכנולוגית מידע. אנחנו חיים בעידן של שפע צרכני שלא נראה כמותו בהיסטוריה האנושית. ההוצאות הגדולות והחשובות כגון דירה וחסכון לטווח ארוך נראות כמעט בלתי אפשריות למי שמרוויח שכר חציוני. אנחנו אפילו חוגגים חגים של קניות יום רווקים הסיני, Cyber Monday, Black Friday ועוד.

 

להגיד על אנשים שיודעים שמצבם הכספי רעוע ובכל זאת קונים אינפנטילים, לא בוגרים שקולים ואחראים זה פשוט לטמון את הראש בחול.