פיצוץ אוכלסין בישראל בקרוב - זו עובדה מוגמרת

[malcishua]

נכון, הוא לא קובע ואף אחד לא צריך לקבוע מהם חיים טובים יותר, שני ילדים ורווחה כלכלית אישית או שישה ילדים ופחות רווחה. אם כבר, רב המצליחנים הגדולים של כל דור לא באים מהשמנת הכלכלית/חברתית, אלא דווקא מהשכבות החלשות יותר. הטענה שעדיף לגדל ילדים בתנאים מיטביים, בהחלט דרושה הוכחה.

שוב, הוא לא קובע שום דבר, אלא אומר שלדעתו - זה עדיף. הוא לא ניסה לקבוע לאף אחד.

 

והצלחת להתעלם ב(חוסר )אלגנטיות מכך שהאשמת אותו במשהו שהוא בכלל לא אמר.

 

זו אמת אבולוציונית, שזה הדבר הכי קרוב שיש לנו "לאמת קדושה". אמת אבולוציונית זה כל דבר שהוא מספיק על מנת שאעמיד צאצאים שיצליחו להעמיד צאצאצים וכו'. כל דבר שמשרת את המטרה הזו, ברמת הכלל, הוא "אמת".

מכיוון שאנחנו תוצר של האמת הזו, להתכחש לזה זה להתכחש לטבענו.

קשה לי קצת לענות על זה מכיוון שהדברים שלך הופכים ממש ללא-קוהרנטיים (קרא שוב את המשפט השני שכתבת). אין דבר כזה ״אמת אבולוציונית״, זה מושג מומצא (לא יודע אם על ידיך, אבל אם כן, שאפו). אין לו שום משמעות. תורת האבולוציה טוענת, בגדול, שמי ששורד הם הצאצאים של מי שמותאם ביותר לשרוד בסביבתו (זה ניסוח מאוד עילג, אני יודע, אבל זה מה יש כרגע). לא מתיימרת לומר מה התכלית שלנו, לא טוענת לאמת קדושה, לא כלום. רק מקשרת בין תורשה לאדפטציה, זה הכל.

 

עכשיו, במובן הרחב תמיד היה מקום בחברה לאלו שלא העמידו צאצאים, ואלו הרבה פעמים היו הגיבורים שהגנו על הכלל, הכהנים ששמרו על מסורות והבסיס הרעיוני של החברה וכו', אבל הם תמיד היוצאים מין הכלל. ככה שלכאלו שלא מעמידים צאצאים יש, בו נאמר, את התפקיד האבולוציוני שלהם, אבל בהכללה... הביולוגיה שלך נועדה להעמיד צאצאים, ורב בני האדם מוצאים בזה את התכלית הכי משמעותית של חייהם.

הביולוגיה שלי לא נועדה לשום דבר, היא תוצר של התפתחות שהתיאוריה האבולוציונית מנסה להסביר את עקרונותיה.

 

תמיד טענתי שהתומכים הבאמת קנאים של תורת האבולוציה מתייחסים אליה כמו לדת. אתה הדוגמא החיה.

 

זה מסוג השאלות שהן כל כך תיאורטיות, שאין עליהן תשובה, מלבד להסתכל על מדינות עולם שלישי ולראות איך שם הילודה מותאמת ליכולת של הסביבה לספק את צרכיה, וזה לא נעשה ברמת הממשל.

הבנתי, שאלות שלא נוח לך לענות עליהן או שהתשובה עליהן אולי תגרום לך, רחמנא ליצלן, להודות בוולידיות (אפילו חלקית) של טענות הצד השני הן ״תיאורטיות״.

 

גם ניסיון אישי מהווה טיעון לגיטימי. בנאלי, אולי. זה לא הופך אותו ללא נכון.

כל הפסיכואנליזה לא באה ממחקרים סטטיסטיים, יו קנואו...

גם חקר המלפפונים לא בא מסטטיסטיקה, אז מה?

 

בהקשר הדיון שלנו, ניסיון אישי הוא לא טיעון וולידי סטטיסטית. ולכן לא ניתן ממנו להשליך על הכלל. זה הכל.

 

עדיין מעניין לשמוע עליו, אבל אי אפשר להשתמש בו כטיעון שתומך בתופעה זו או אחרת.

 

אף אחד לא יודע בכלל לקבוע אם זה אכן קורה ברמה הסטטיסטית, ואם כן, האם זו אפליה עניינית או לא. היציאה של נשים לעבודה בקנה מידה רחב, היא עניין מאוד צעיר, אבולוציונית. מאוד מאוד מאוד צעיר, הערבוב בין תחומי החיים של גברים ונשים, לכן, זה עניין חדש. הוא עדיין מתברר ומתאזן, ומתקן... ואנחנו חיים בתוך זה.

השאיפה העקרונית, מבחינת ערכי העולם המערבי (שזה העולם הכי טוב שאי פעם היה לאיזה פרט אנושי היכולת להתקיים בו, מבחינת רווחתו, לפחות ההשרדותית) היא לשיוויון הזדמנויות וזכויות. זה נראה לי ערך מצויין שיישומו רק הולך ומשתפר.

נו באמת. ״צעיר אבולוציונית״... עכשיו זה הפך לשם תואר בדיון על תעסוקת נשים?

 

סטטיסטיקות מראות שבכל הענפים, והיטק ביניהם, משכורות הנשים נמוכות משמעותית משל הגברים. (קראתי גם איפשהו סטטיסטיקה שמראה שנשים צריכות יותר נסיונות כדי להתקבל לעבודה, אני אחפש ואתן לינק.)

 

זו תופעה מבוססת סטטיסטית, ונקודה כאובה עבור הרבה נשים שאני מכיר. אפרופו נסיון אישי, אני הייתי עד למקרים כאלה (שלא הצלחתי, לצערי, למנוע) מהצד המגייס.

 

 

זו טענה מעניינת, אבל אני לא חושב שיש לה סימוכין.

 

מעניינת, ולא בכרח נכונה, כי אני לא יודע שאם לא מקבלים נשים לעבודה, זה דווקא לרעתן. אולי בטווח הארוך זה לטובתן. אם תבדוק נשים שהצליחו להתקדם, וכאלו שלא, ותשווה את איכות החיים שלהן אחרי 30 שנה, נראה אם אלו שפיתחו קריירה מדווחות על סיפוק רב יותר בחייהן, לדוגמא.

הבנתי. אז לנסות להגביל ילודה של אשה זה חילול הקודש, אבל להחליט בשבילה איזה מסלול יהיה יותר מספק עבורה בחיים - זה לגיטימי ואף רצוי. הוא נדלג על כל הקטע המיותר הזה של השכלה, עבודה, מימוש עצמי. הרי ברור שהיא תהיה מאושרת יותר בבית עם הילדים, ועל הדרך שגם תעשה תריסים.

 

האם ההטייה להעדיף דומים לך קיימת - בוודאי.

זה חלק מההתמודדות הקיימת כל הזמן עם האנושיות והנטיות האנושיות בכל חברה, בכל מקום.

אולי זה דווקא נכון לקבל לעבודה את הדומים יותר לך?

אולי עדיף שתהיינה חברות שהן נשיות יותר, וכאלו שהן גבריות יותר, אם אתה יוצא מנקודת הנחה שגברים ונשים שונים בהכללה?

זה שגברים ונשים שונים, לא אומר שהם שונים בכל האספקטים. ואם באספקטים מסוימים הם די דומים, והאספקטים האלה הם הקריטריונים לקבלה למשרה, הרי שאין שום סיבה אובייקטיבית לקבל לעבודה אנשים פחות מוכשרים רק בגלל שהם דומים לך. לזה קוראים - אפליה. וזה מנוגד לחוק, לפחות בארץ. אבל כן, אני זוכר מדיונים קודמים שאתה בעד.

 

הסיבה להטייה בשכר היא לרב די ברורה - נשים נוטות להיות יותר חברתיות ופחות תחרותיות ועוד פחות נוטות לייצג את האינטרסים החומריים שלהם במו"מ באופן שיביא להן את התוצאה שהן רוצות (שוב, הכל בהכללה). כלומר, גברים שהם, בוא נאמר, "נשיים" בהתנהלות שלהם, יקבלו גם משכורות נמוכות יותר.

השאלה היא, האם חוסר שיוויון בשכר היא בכלל בעיה?

מי אמר שצריך להיות שיויון?

אנחנו בשוק חופשי, אם נשים דורשות פחות (שוב, בהכללה) לאותו תפקיד, הפירמה מאוד מרוצה לשלם להן פחות, והן חיות עם זה בשלום. אז איפה הבעיה פה?

יפה, פיתחת לך תיאוריה שלמה על הנשים המסכנות וחסרות האסרטיביות, שכ״כ קשה להן לבקש כסף ועדיף שישארו בבית. המציאות, לעומת זאת, שונה בתכלית. דווקא נשים כמו זו שאני תארתי הן בד״כ אסרטיביות יותר מהאישה הממוצעת ואף מהגבר הממוצע, בגלל שהן צריכות להיות כאלה כדי להצליח בעולם שמורכב רובו מגברים. וזה עדיין לא עוזר להן. אני יכול לתת לך המון דוגמאות קונקרטיות שאני מכיר (כן, גם הניסיון האישי שלי שווה משהו ) אבל זה סתם ישעמם.

 

כי ככה זה עם תהליכים חברתיים, הם לוקחים זמן וצריך לתת להם להתרחש, כי אם תתערב, אתה אף פעם לא יכול לנחש מה תהיה ההשלכה, בכל טווח זמן. השינוי צריך לבוא מהחברה, לא להיות מנוהל באופן כפייתי/אידיאולוגי מהשלטון.

אני לא מבין למה אתה מפריד בין ״תהליכים חברתיים טבעיים״ לבין שינוי מלמעלה. גם השינוי מלמעלה וא סוג של תהליך חברתי, שכן הוא מגיע מתוך צוך שנובע מהחברה ולא ממוחם הקודח של הפוליטיקאים.

 

לשיטתך, חבל שהצפון ניצח במלחמת האזרחים בארה״ב וביטל את העבדות. היה עדיף אם היו מחכים האמריקאים כמה זמן שצריך עד שהאדונים היו משחררים את העבדים ״באופן טבעי״...

 

 

https://www.themarker.com/technation/1.4232586

 

https://www.themarker.com/techblogs/piniyakuel/1.3000184

 

https://www.themarker.com/technation/1.4321431

 

https://www.themarker.com/technation/1.4442835

 

שים לב לכתבה האחרונה.

אחוז הנשים בהיי טק הישראלי, לפי הכתבה, שווה לאחוז הנשים במשרות גבריות בשוודיה.

כלומר, למה לא להסתכל על המספר 24.5% כמצויין?!

זה כי הגישה הרגרסיבית אומרת, אם נשים הן חצי מהאוכלוסיה, הן צריכות להיות חצי מהמעוסקות בהיי טק, כי אין הבדלים בין גברים ונשים, שרלוונטים להעסקה.

 

ועל זה נאמר... yeah right.

מה הקשר בין אחוז הנשים במשרות גבריות בשבדיה לאחוז הנשים בהיטק בארץ - רק לך (כנראה) הפתרונים. אתה יודע, זה שלפני שני מספרים מופיע הסימן % לא אומר שהם ברי השוואה... כפי שנאמר, הדרך לגיהינום רצופה באנשים שמשתמשים בסטטיסטיקה בצורות לא נכונות.

 

אז אני מגדיר מהי "אמת אבולוציונית".

יש אמת אמפירית, והפילוסופיה של המדע עוסקת בה.

אז יש אמת אבולוציונית, שהיא כל דבר שמאפשר לך להתקיים, להעמיד צאצאים, שיכולו להעמיד צאצאים וכו'.

 

כלומר, אם בתור ילד אתה מחזיק באמונה שאם תכניס ידיים לשטקר יאכל אותך נחש, אז אמפירית זה לא נכון, אבל אבולוציונית זו אמת נכונה לזמנה.

זו דמגוגיה מהסוג הגרוע ביותר, שכן בין מה שאתה הגדרת לבין המושג ״אמת״ אין שום קשר.

 

גם אני יכול להגדיר כ״עוגת שוקולד״ את מה שיוצא לי מהת*ת, זה עדיין לא יהפוך אותו למתוק.

 

בני האדם התקיימו רב הדורות על בסיס אמת אבולוציונית, ולא על בסיס אמת אמפירית. אמת אמפירית, ההסתכלות על העולם במושגים של אובייקטים, סיבה ומסובב וכו', נתנה לנו יכולת מופלאה של שינוי הסביבה שלנו. היא גם שינתה את התודעה שלנו את עצמנו, מבחינות רבות. אבל היא גם יכולה להביא להשמדתינו (פצצות אטום, למשל), מה שאומר שיכול להיות שאבולוציונית היא שקר מוחלט...

״אמת אמפירית״, כפי שאתה מגדיר אותה, היא סה״כ תיאוריה שגיבשנו ע״ס המציאות הנראית כדי להסביר אותה. זה הכל. היא דווקא בכלל לא אבסולוטית ומאוד גמישה, אתה יכול לשאול כל פיזיקאי שאתה מכיר.

 

דרך אגב, ניטשה טען שהתייחסות למושג "אמת", שיש איזו נכונות אבסולוטית שצריך להתאים את כל תפיסתנו את העולם אליה, היא במקור לא שייכת לפילוסופיה של המדע האמפירי אלא דווקא לנצרות, שאנסה במשך דורות את כל החשיבה המערבית להתאמה לדוגמה (dogma) של הכנסייה.

בתרבויות אחרות הדרישה לראות את המציאות דרך פריזמה מאוד ספיציפית, מדוייקת, לא משתנה ונכונה תמיד, פחות קיימת. המציאות שלהם, כפי שהם תופסים אותה, הרבה יותר... סובייקטיבית, נוזלית, וטבעה משתנה.

העיסוק בעובדתיות פחות מטריד אותם.

 

אבל זה עניין אחר.

אכן עניין אחר.

עריכה אחרונה ב-17 לספטמבר, 2017 על ידי malcishua

[malcishua]

וזה מכניס את אותן מדינות אירופאיות לבעיות בלתי מבוטלות, של תלות בהגירת עבודה ושל יציאת אותם מהגרי עבודה משליטה ופגיעה באותו אורח חיים שאותו חפצו לסגל לעצמן בהקטנת הילודה.

מה שאפילו מחזק את הטענה שלי לגבי היעלמות (או החלשות) הדחף.

[vadim6385]

הורדת ילודה כבר עזרה להם פעם אחת.

 

ירידה בכמות אוכלוסיה במגפת אבעבועות שחורות, שקיצצה את אוכלוסיית אירופה בחצי, הביאה לתקופת הרנסנס.

 

https://dailyhistory.org/How_did_the_Bubonic_Plague_make_the_Italian_Renaissance_possible%3F

[ישה]

במשפחה של אבי נולדו 8 ילדים שרדו 4 לכן פרו ורבו היה צורך

 

היום 2.2 ילדים אם אני זוכר את המספר שומר על אוכלוסיה פחות או יותר זהה

 

מתחת לזה היא קטנה מעל זה היא גדלה.

 

מה ההבדל בין מי שרוצה לדפוק עבודה שהתוצרת שלה ילדים לבין מי שדופק עבודה שהתוצרת שלה מוצרים ועליה הוא מקבל שכר.

 

בשכר נמוך לא משלמים מס מעבר לזה מתחילים לשלם וככל שהשכר גבוה יותר שיעור המס גדל.

 

כתב בגירה נכון שסכומי קצבאות הילדים נעו למעלה למטה לפי הרכב הגועליציה.

 

ובמבנה הגועליציה הנוכחי ובעתיד הקרוב כנראה שלא נראה שינוי, בטח לא מיסוי.

 

ונמצא מתאם בין גובה הקצבאות לכמות הילדים. לא חד ערכי ולא בכל סוגי החברות בארץ.

 

לינק

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)

[falou]

תכלית החיים (או אולי לא תכלית, אלא תנאי הכרחי לקיום), עוד לפני ההתרבות, היא לאכול לשתות ולא למות (ואם תעשה את זה מספיק זמן - להתרבות).

לכל האספקטים האלו המיסוי הגיוני כי כלכלה וחברה ושאר הפרמטרים המוכרים לכל המתדיינים, אבל ילודה? לא לא לא, מה פתאום, אסור לגעת בזה "כי אבולוציה". או משהו.

 

בו נתחיל מזה שמים המדינה מספקת מבחינת תשתית ומזון בסיסי מחירו מפוקח. בעולם המערבי, אתה צריך לעבוד כדי לקיים את עצמך, אבל המדינה לא קונסת אותך אם תאכל יותר ממה שמישהו בממשל סבור שראוי לאכול.

 

אסור לגעת בילודה כי זו זכותו האלמנטרית של כל אחד להביא ילדים, ולאף אחד אין זכות להתערב בזה, כמו שאין לאף אחד זכות להכריח אותך לעבור הליך רפואי כזה או אחר או להחליט עם מי תתחתן או איזה מקצוע תבחר, איפה תגור, והכל בשם האינטרס הציבורי. מיסוי ילדים זה מדרון חלקלק בו המדינה לוקחת לעצמה חירות בסיסית של הפרט (ואם אתה לא מבין למה הבאת ילדים לעולם זו חירות בסיסית, אני אנסה להסביר שוב) ומחליטה להפעיל עליה רגולציה, בשם עיקרון תיעדוף מוסרי כזה או אחר. היום ימסו ילד שלישי, מחר ילד שני, מחרתיים ילדים של אנשים לא משכילים שהילדים שלהם לא ייתרמו לחברה, בשבוע הבא ימסו רק בנים, כי חסר בנות... ואיפה תעצור?!

והכי גרוע, מי ייקבע?

[חן ג.]

אתם יכולים לריב על סמנטיקה אבל אני לא מבין מה המחלוקת פה: מישהו פה אשכרה רוצה רגולציה על ילודה?!

 

ירידה בכמות אוכלוסיה במגפת אבעבועות שחורות, שקיצצה את אוכלוסיית אירופה בחצי, הביאה לתקופת הרנסנס.

 

זו יותר תוצאה של משיסת קונסטנטינופוליס שהביאה ל״בריחת מוחות״ מערבה, ועימם הכתבים היווניים והידע כיצד לקרוא בהם.

 

אם יש דבר יותר גרוע מלכתוב טענות שלא מתבססות על כלום, זה לכתוב טענות שמתבססות על מדע פופולרי שעבר הפשטה.

 

אם זה לא מסוג המאמרים שמופיעים בחיפוש ב-Scholar או ב-ULI; אם אין לזה צורה של מאמר מדעי (מקראות גדולות, ציון מקורות וכדומה) - אז זה לא מאמר ראוי לשמו.

עריכה אחרונה ב-17 לספטמבר, 2017 על ידי חן ג.

[vadim6385]

אם יש דבר יותר גרוע מלכתוב טענות שלא מתבססות על כלום, זה לכתוב טענות שמתבססות על מדע פופולרי שעבר הפשטה.

 

אם זה לא מסוג המאמרים שמופיעים בחיפוש ב-Scholar או ב-ULI; אם אין לזה צורה של מאמר מדעי (מקראות גדולות, ציון מקורות וכדומה) - אז זה לא מאמר ראוי לשמו.

אני לא הולך לחפור במאמרים רק כדי לנסות להוכיח שמישהו באינטרנט טועה.

[SlowRide]

ומה קורה אם הייתם חרמנים, עשיתם ילד אחד יותר מדי ואין מאיפה לשלם את המס?

יסנדלו לכם את עגלת התינוק?

יגררו אותו לגנון של העיריה?

יכריחו אתכם לגרוט אותו?

יבואו מעקלים בלילה ויחרימו אותו?

נו באמת.

מעבר לזה שמדובר ברעיון חשוך זה גם יגרום לתוצאה הפוכה ממה שאתם רוצים. אנשים משולי החברה ימשיכו להתרבות כי החוק לא בדיוק מעניין אותם. לעומת זאת אנשים משכילים שכבר כיום לא ששים להשריץ ולהשתעבד לוולדות כל החיים ירתעו עוד יותר מהרעיון.

[חן ג.]

ומה קורה אם הייתם חרמנים, עשיתם ילד אחד יותר מדי ואין מאיפה לשלם את המס?[...]יכריחו אתכם לגרוט אותו?

 

ראוי לציטוט הזה שיופיע באות שמנה בראש השרשור. זה מסכם את פשיטת הרגל המוסרית של הרעיון הזה הכי טוב.

 

אפשר ללכת הביתה, רבותיי.

[oryo]

בו נתחיל מזה שמים המדינה מספקת מבחינת תשתית ומזון בסיסי מחירו מפוקח. בעולם המערבי, אתה צריך לעבוד כדי לקיים את עצמך, אבל המדינה לא קונסת אותך אם תאכל יותר ממה שמישהו בממשל סבור שראוי לאכול.

 

אסור לגעת בילודה כי זו זכותו האלמנטרית של כל אחד להביא ילדים, ולאף אחד אין זכות להתערב בזה, כמו שאין לאף אחד זכות להכריח אותך לעבור הליך רפואי כזה או אחר או להחליט עם מי תתחתן או איזה מקצוע תבחר, איפה תגור, והכל בשם האינטרס הציבורי. מיסוי ילדים זה מדרון חלקלק בו המדינה לוקחת לעצמה חירות בסיסית של הפרט (ואם אתה לא מבין למה הבאת ילדים לעולם זו חירות בסיסית, אני אנסה להסביר שוב) ומחליטה להפעיל עליה רגולציה, בשם עיקרון תיעדוף מוסרי כזה או אחר. היום ימסו ילד שלישי, מחר ילד שני, מחרתיים ילדים של אנשים לא משכילים שהילדים שלהם לא ייתרמו לחברה, בשבוע הבא ימסו רק בנים, כי חסר בנות... ואיפה תעצור?!

והכי גרוע, מי ייקבע?

אתה ממשיך להטריל? מה הקטע הזה?

מילא להינעל על ארגומנט, אבל להכניס לי מילים לפה פעם אחר פעם?

 

תקרא שוב את ההודעה האחרונה שלי, בדגש על הפסקה בה רשמתי "שלא יוציאו דבריי מהקשרם". קראת? יופי, נכון שלא רשום שם שצריך לאסור על ילודה? נכון שלא רשום שם שצריך למסות ילדים לפי איך שהגדרת מיסוי? נכון...? אז די עם ההטרלות האלו.

אתה יותר ממוזמן להפריך את הטיעונים שלי, אתה לא מוזמן להכניס לי טיעונים למקלדת ואז להפריך אותם כי זו צורה לא חברית ולא מכובדת לנהל שיח.

 

אתה יודע מה, פאק איט, הנה קח אחסוך לך:

 

 

(בנק' זו, לפני שמוציאים את ההודעה מההקשר, אני אזכיר שהטענה שלי היתה שזה לגיטימי לתת הטבות מס לפי מס' ילדים, ולא כפי שחלק מהמשתתפים ניכס לי "לאסור" על ילדים וכו')

 

לאף אחד אין זכות להחליט עבורך על הליך רפואי, אבל יש זכות להחליט האם כן או לא לסבסד אותו.

לאף אחד אין זכות להחליט מה אתה תלמד באוניברסיטה, אבל יש זכות האם כן או לא לסבסד את זה.

לאף אחד אין זכות מה תאכל הערב, אבל יש זכות להחליט האם כן או לא לסבסד את זה (נניח פיקוח מחירים).

לאף אחד אין זכות לומר לך איפה לגור, אבל יש זכות כן או לא לסבסד את זה (ע"ע הטבות מס בקריית שמונה)

 

אז.......... לומר את זה? נו טוב

לאף אחד אין זכות לומר לך כמה ילדים להביא לעולם, אבל *בהחלט* יש זכות האם כן או לא לסבסד את זה.

[חן ג.]

ואיך זה מוכיח שפיקוח על ילודה זה טוב?

[SlowRide]

סתם מחשבה שעברה לי בראש, על אותו משקל של הטענה שאתה לא רוצה לממן ילדים של אחרים בכספי המיסים שלך, מישהו אחר יכול להגיד שלא בא לו לממן לך תואר אקדמי במוסד ציבורי בכספי המיסים שלו. הוא לא רואה סיבה שלימודים באוניברסיטה צריכים להיות כ"כ נגישים, צריך גם אינסטלטורים ופועלי בניין בעולם.

[hans]

שזה מה שניסו טובי הקומוניסטים. אבל לענייננו ובמסגרת הדיון, זה טיעון שהוא קצת ad absurdum

[oryo]

סתם מחשבה שעברה לי בראש, על אותו משקל של הטענה שאתה לא רוצה לממן ילדים של אחרים בכספי המיסים שלך, מישהו אחר יכול להגיד שלא בא לו לממן לך תואר אקדמי במוסד ציבורי בכספי המיסים שלו. הוא לא רואה סיבה שלימודים באוניברסיטה צריכים להיות כ"כ נגישים, צריך גם אינסטלטורים ופועלי בניין בעולם.

נכון... ו?

אין לי שום בעיה עם הטיעון הזה, אני לא הולך לומר למי שחושב שכדאי לא לסבסד לימודים באונ' שהוא "לא מוסרי כי הטבע האנושי גורס כי עלינו להתפתח מדור לדור והמחקרים באונ' עומדים בחוד החנית" (או משהו בסגנון).

קיצר - דעה לגיטימית לחלוטין, גם אם אני אישית לא מסכים איתה באופן מלא.

 

אבל חלק מהמתדיינים כאן חושבים שאי-סבסוד ילודה (ו/או: מיסוי ילודה) זה משהו לא מוסרי וכו'. ואכן על אותו סוג טיעון אפשר לומר שאי-סבסוד אוניברסיטה (ו/או מיסוי אוניברסיטה) זה משהו לא מוסרי וכו'.

 

אולי צריך להזכיר כי תפקיד הממשלה הוא, בין היתר, לתעל את כספי סך הציבור כך שיקדם את האינטרסים של כלל הציבור.

עריכה אחרונה ב-18 לספטמבר, 2017 על ידי oryo

[פינדר]

אתם יכולים לריב על סמנטיקה אבל אני לא מבין מה המחלוקת פה: מישהו פה אשכרה רוצה רגולציה על ילודה?!

אם נרצה או לא נרצה, קיימת רגולציה עקיפה על הילודה.

המדינה שלנו כרגע מעודדת ילודה ע"י:

- רפואה חינם לילדים (כולל טיפולי שיניים שנכנסו לאחרונה)

- חינוך חינם

- צהרונים מסובסדים

- נקודות זיכוי במס, על ילדים

ועוד ועוד...

כל אלו בפועל, הם רגולציה שמעודדת ילודה.

 

אם הממשלה תחליט לשהיא רוצה לצמצם ילודה, היא לא צריכה להטיל מסים על ילדים, אלא להוריד את המימון של ילדים.