נפילה חופשית מבוקרת (סקי VS סנובורד)

[oryo]

נפילה חופשית מבוקרת - סקי VS סנובורד

 

"הקטע עם אור זה שהוא מטומטם מדי בשביל להבין את ההשלכות של מהירות, לכן הוא גולש ככה"

אין ספק שחברים שלי יודעים לפרגן.

[TABLE=class: tr-caption-container, align: center]

[TR]

[TD][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: tr-caption]מתפלל לשלג וחברים טובים יותר[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

בכ"א, לאחר שבוע גלישה שכלל הן סקי והן סנובורד, החלטתי לפרסם את רשמיי האישיים - הן מהשבוע, והן בנוגע להבדלים בין צמד הקטגוריות.

 

אבל כמו מין עם דורבנים - לאט לאט:

 

כיף יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים

 

מאז שנחשפתי לפרי האסור, הלא הוא "סנובורד" - אי שם במהלך התואר הראשון ואמצע שנות ה20 - נהייתי מכור. השתדלתי לטוס כל שנה אבל לפעמים הקריירה שלחה את גרורותיה ומנעה זאת.

בין לבין התעסקתי באופני הרים, טיפוס קירות, נהיגה ספורטיבית - אבל את מנת האנדרנלין השנתית ידעתי שיש רק מקום אחד לקבל (כאילו, כל עוד לא יוצא במקרה לעשות Downhill - אבל זה סיפור אחר).

 

 

אמנם אין הנחתום וכו', אבל מה לעשות - המציאות היא המציאות. משום מה יצא שכל עניין גלישת השלג היה בשבילי כמו... כמו דג במים, כמו אבי ביטר בשווארמיה, כמו אייל גולן בששטוס... נו הבנתם את הכוונה. משום מה זה הסתדר לי די בטבעיות.

 

 

הרבה סנובורדיסטים עושים את זה בשביל ה'טריקים', אבל אני בא בגישה שונה: אותי מעניין מקסימום תפוקה - קרי לכסות כמה שיותר מסלולים בתוך מסגרת הזמן הנתונה. לצערי נכון להיום יש לי שבוע אחד בלבד (במקרה הטוב) של סקי בשנה, ואני מרגיש מחוייב למצות אותו עד תום. מגיע למעלית הראשונה, יורד אחרי האחרונה, מכסה את כל האתר (או לכל הפחות - מנסה).

למזלי בסיבוב השלישי שלי מצאתי שותף מוצלח. הוא אמנם ברנש לא מתורבת, חסר נימוסים, בספקטרום הפוליטי נמצא קצת שמאלה מרע"מ-תע"ל ומכור לסרטי 'דמדומים' - אבל הוא גולש בסדר. אז כמו שאומרים - כשאלוהים נותן לך לימונים, אתה מסתפק בהם כי וואלה זו בדיוק תקופת הצנע ותגיד תודה שהוא לא נתן לך אשכוליות... זה פרי מר ודוחה.

קיצר אני ואותו ברנש (לצורך הפשטות נכנה אותו 'בר') טסים כבר כמה שנים יחד, והסיסמא לנסיעות (לא חופשות!) הסקי שלנו היא: "באנו לעבוד, לא להנות".

[TABLE=class: tr-caption-container, align: center]

[TR]

[TD][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: tr-caption]יום קשה במשרד[/TD]

[/TR]

[/TABLE]







 

 

בר היה הראשון לזהות זאת, וכבר בטיול הקודם שלנו לאוסטריה התחיל לעשות קולות של 'אולי הפעם סקי?'. אמרתי לו שכל הניסויים האמפיריים מצביעים על כך שסקי זה לגמלאים.

אבל מאז החלפנו קידומת ל-3, ובעל כורחנו זה קרה.

סאמק, הגיע הזמן לסקי.

 

המחלקה הגריאטרית (או: סקי)

 

ראיתי את הפרק האגדי של סאות'פארק Asspen (עונה 6 פרק 2), ועשיתי כמה שנים סנובורד - כך שהרגשתי בטוח ביכולות הסקי שלי. עם זאת, בחצי היום הראשון גיליתי לדאבוני שאני די נכשל.

 

 

 

לשמחתי מהר מאוד תפסתי את העניין, ובימים הבאים סיימתי כל יום כאשר אני 'קופץ' לקבוצה הבאה ברמה. גלשתי מקבוצת ה Beginners, ל Bronze Basic, משם ל Bronze Advanced, וב Silver Basic שילוב של מיצוי ההדרכה (לטיול זה) יחד עם חוסר סבלנות לקצב האיטי-מדי של הקבוצה וחזרתו של חבר חולה למוטב הובילו אותי למסקנה שעדיף שנגלוש יחד, בנפרד מהקבוצה.

[TABLE=class: tr-caption-container, align: center]

[TR]

[TD][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: tr-caption]מתבייש להיראות בחברתם[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

 

 

לשמחתי הגעתי לנקודה בה אני גולש Parallel באופן סביר, הטכניקה שלי בהחלט לוקה בחסר ויש עוד המון מקום לשיפור - אבל כן הגעתי לנק' בה אני מסוגל להכנס כמעט לכל מסלול באתר, ולהגיע למהירויות מהנות; הן ברמת המקסימום, והן ברמת המיצוע.

 

 

בתום חמשת ימי הסקי הספקתי לכסות את רוב האתר האיטלקי (יש חיבור לאתר צרפתי, עליו ויתרתי בהמלצתו של חבר), לעשות מסלולים מכל הגוונים, לשבור יום אחר יום את שיא המהירות האישית שלי על השלג (72 קמ"ש ביום השלישי, 77 ברביעי, 80 בחמישי --> 92 במסלול השחור האחרון לשבוע).





[video=youtube;SrKrr2mK-y8]

 

 

 

החלטתי להעביר את היום האחרון בסנובורד ע"מ שיהיה לי בסיס טוב להשוואת back to back בין הסגנונות.

[TABLE=class: tr-caption-container, align: center]

[TR]

[TD][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: tr-caption]טובים השניים מהאפס[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

נפילה חופשית מבוקרת (או: סנובורד)

 

שילוב בין over-confidence ויכולת ספיגת מכות גבוהה הובילה לגלישה התואמת את הציטוט שפתח את הרשומה. את סגנון הגלישה שלי אני מכנה 'נפילה חופשית מבוקרת'. כשאני אומר 'נפילה חופשית' אני מתכוון יותר במובן של התדרדרות במהירות גבוהה, ה'מבוקרת' זה הקטע בו אני מנסה לא להפוך אותה לנפילה במובן של התרסקות. לפעמים בהצלחה, לעתים - פחות.

 

 

 

 

למרות שיישמתי את הסגנון הפרטני שלי גם בסקי, בסנובורד שכללתי זאת לפסאודו-אמנות. להוציא התרסקויות טוטאליות (חמסה^3) אני לא עוצר על המדרון. אף פעם. אם נפלתי בכיוון מעלה ההר אני מיד מקפיץ עצמי חזרה עם הידיים וממשיך בגלישה, אם נפלתי בכיוון המורד אני עושה גלגול וממשיך. מינימום בזבוז זמן כבר אמרנו?

 

[TABLE=class: tr-caption-container, align: center]

[TR]

[TD][/TD]

[/TR]

[TR]

[TD=class: tr-caption]מהטיול השלישי, סקיוולט, אוסטריה[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

 

make action GIFs like this at MakeaGif

אז כן - הטכניקה שלי מן הסתם יכולה להשתפר, ואני חלש ברמפות טריקים ושלל מרעין בישין - אבל מבחינת מהירות נטו, מעטים האנשים עם נסיון בסד"ג שלי שימתינו לי בגונדולה.

 

נו - אז איך אתה משווה סקי מול סנובורד?

 

בתום השבוע, ולאחר שגלשתי Back to back סקי וסנובורד, אני יכול לפרסם את ממצאי (ה'מדעיים' , נכון לנק' הזמן הנוכחית והניתוח הפרטני שלי:

 

מבחינת FUN, נטו: הסנובורד מנצח, בהפרש קטן אך קיים.





שילוב בין תנועה מגניבה שמחייבת אותך 'להתחייב' למדרון, הריגוש שבהחלפת 'סכינים' בעת גלישה במהירות גבוהה, הסלטות שמונעות הפסקת גלישה לאחר נפילה, היכולת להתמודד עם כל מדרון-שהו גם אם אתה לא ULTRA PRO - כל אלו תורמים לכך שהבורד ישאיר חיוך גדול יותר בסוף המדרון.

 

מבחינת Overhead: הסקי מנצח, בהפרש. אמנם גלישת סנובורד מאפשרת לך הליכה בנעליים כמעט רגילות במקום סד העינויים האינקוויזיציוני שגם נקרא "נעלי סקי" - אבל כאן זה נגמר. בסקי לא צריך לשחרר ביינד (נעילת הנעל לבורד) בכל פעם שמגיעים למעלית, ולחבר חזרה בירידה. בסקי לא צריך לשחרר רגל כשמגיעים למישור, אלא פשוט להשתמש במוטות החביבים - ועם טכניקה נכונה אפשר גם לגלוש במעלה ההר (כל עוד הזווית והכושר מאפשרים).

 

מבחינת נפילות: אחרי שנים של גלישת סנובורד, בכנות - אין בכלל מה להשוות. בסקי הן נופלים פחות (אתה יציב יותר, בהפרש), וכשנופלים זה פחות כואב. העובדה שהגוף שלך לא מחובר לקרש שמאלץ זוויות מסויימות מאפשר ליפול 'נקי' יותר. הספקתי בשבוע המדובר ליפול במהירויות נמוכות וגבוהות, בשיפועים קטנים ותלולים - ואין מה להשוות בכלל. סקי מנצח כאן בהפרש גדול.

 

מבחינת טכניקה: בסקי קל להתחיל אך לוקח זמן לא מבוטל להשתפר ולהתמקצע. בסנובורד קשה יותר בהתחלה אך פשוט יותר להגיע לרמה גבוהה, לכן כאן זה עניין של גישה והעדפה אישית.

בשתי הקטגוריות חשוב מאוד - שלא לומר קריטי - להגיע בגישה הנכונה, ולהשתדל לגלוש באופן 'משוחרר'.

מנסיוני האישי (הן שלי, והן מליווי כמה וכמה מתחילים): האנשים שחוששים מאוד מנפילות ישתפרו בקצב איטי בהפרש ניכר, ובאופן מעט אבסורדי אף עלולים למצוא את עצמם עם פציעות חמורות יותר (עצם החשש והפחד הוא קטליזטור לנפילות 'רעות').

 

מבחינת מהירות: החלק הלא מפתיע - המהירות הסופית בסקי גבוהה יותר, גבוהה יותר בהפרש ניכר...

בעוד שאני בתור סנובורדיסט עם נסיון מסוים שגולש חזק וללא עכבות הגעתי למהירות מקסימלית של 70 ומשהו קמ"ש בכל שנות הגלישה שלי, בסקי על השבוע הראשון שברתי את מחסום ה90 קמ"ש, ואני נוטה להאמין שבפעם הבאה אם תרצה המס"מ אגיע גם למספר תלת ספרתי. להגיע למהירות סופית גבוהה בסקי זה פשוט... קל. סקי זה כמו שוטגאן: POINT AND SHOOT. היציבות של שתי הרגליים היא משהו הרבה יותר קל להתמודדות מאשר התזזיתיות של השענות על סכין הבורד, בטח ובטח כשמשקללים פנימה את הצורך 'להחליף סכין' במהירות של למעלה מ70 קמ"ש.

החלק הכן מפתיע מבחינתי - המהירות הממוצעת בסנובורד לא נופלת (ואף עולה, בעיקר במסלולים אדומים+) על זו של הסקי. כאשר אני מתייחס - מן הסתם - לרמות החובבניות של גולשים כמוני ולא לשועלי שלג אוסטריים.

אחד ההבדלים העיקריים בין הסגנונות הוא בעצמת ומודולציה הבלימה, שכן גולש מתחיל בסנובורד יוכל לבלום טוב בהפרש ניכר - עצום - מהמקביל לו בסקי. עצם יכולת הבלימה (והבטחון הנגזר ממנה) עוזר מאוד לפן המהירות הממוצעת הנ"ל, ואני סבור שככל שגולש הסקי ישתפר (הן בטכניקת הגלישה, והן בטכניקת הבלימה) כך הוא יצמצם את ההפרש במהירויות הנ"ל.

 

 

שורה תחתונה: למרות שאני מוצא את הסנובורד כמהנה יותר ומהיר לא פחות (בשבילי מהירות וכיף קשורות באופן הדוק), אני נוטה להאמין שסקי יהיה נכון יותר לגולש הממוצע. מדובר בספורט נגיש יותר, אגרסיבי פחות, ללא קטעים מציקים בכניסה/ירידה מגונדולות ומישורים. אני מתכוון להמשיך להשתפר בסקי, ובד בבד לא להזניח את הסנובורד שרחוק מאוד ממיצוי עבורי.

 

באנו בשביל המספרים

 

כאמור, יצא לי לעשות כל מיני שיגועי אנדרנלין.

אבל כמו שאמר החבר שחווה סקי לראשונה בטיול הזה (כן, הוא היה בחרמון - לא, זה לא נחשב):

"שנים שאני לא מבין למה אנשים עושים את הספורט המיותר הזה: הן טיול יקר, והן אחוזי פציעות גבוהים. מה הקטע? חסרות פעילויות בעולם?

 

עכשיו אני מבין"

 

 

ספורט שלג זה מסוג הדברים שברגע שעושים פעם אחת - מבינים שזו הפעם האחרונה, או הראשונה מזה רבות עתידיות נוספות. אז כן, לשמחתי חוויתי כל מיני ריגושים ושיגועים - אבל הן סקי והן סנובורד הם חד משמעית 6/6.

הכי כיף שיש.

 

 

חוץ מהקטע שחוזרים מהחופשה

 

 







 

 

עד השנה הבאה ...

 

(פורסם במקור כרשומה בשש מתוך שש)

[ישה]

רואים שנהינת

 

השקעת בכתיבה בצילומים ובהעברת התחושות

 

לך תתלה את עצמך על אחד העצים

[BarryG]

סחטיין על הסקירה, אצלנו רוב החבר'ה גולשים על בורד ולפני שנתיים אחד "עבר צד" לסקי בעקבות אשתו. בחופשה שלפני שנה התחלתי להתחבט בשאלה אם לעבור לסקי, בעיקר על רקע תסכול ממדרונות שטוחים (לחיבור הביינדינגס אחרי כל מעלית התרגלתי וזה כבר לא מציק). בינתיים מה שמונע ממני לעבור לסקי זה הפחד מהתרסקות במהירות גבוהה מאוד (אני כמוך, חולה מהירות, ויודע שעם סקי אגיע למהירויות שאני לא בטוח שאני רוצה להגיע אליהן). אני יודע שבבורד, עם המיגון שאני לובש בגלישה, הסיכוי שלי להיפצע קרוב לאפסי, אבל בסקי מתווסף למשוואה עניין הרגליים שלא מחוברות לכלום ומכך קריעת גידים פוטנציאלית...

מה שכן, למי שמתחיל אחרי גיל 30 אני חושב שבהחלט מומלץ סקי, המאמץ עד פיתוח יכולת גלישה בסיסית הרבה יותר נמוך. למעשה, בחופשת הסקי הראשונה שלי השנה () שהייתה הפעם הראשונה שאשתי הצטרפה, פגשנו זוג פנסיונרים אנגלים שהחליטו שהם מתחילים ללמוד לעשות סקי ביציאה לפנסיה.

אור, החופשה השניה שלי השנה הייתה בסקיוולט- 6 ימים של שמש כשיומיים מתוכם עם 10 מעלות ביום, וכל זה באמצע פברואר!

[Nemesis]

זה בסדר, אני יכול להעיד באופן אישי שאפשר לרסק את פרק כף היד עף שצריך לפתוח נגרייה בתוכה יופי טופי במהירות אפסית בישורת ליד המעלית.

ו - oryo, תיחנק. כל הפוסט הכאילו אינפורמטיבי הזה כדי לזרות מלח על הפצעים של מי שלא הספיק לצאת לסקי השנה.

[BarryG]

נמסיס, מיגון מינימאלי בבורד מבחינתי זה קסדה ומגן שורש כף היד, עדיף של Level... (אני גולש בנוסף עם מגני ברכיים, מגן "תחת" ושוקיים ומגן גוף מלא כמו של אופנוע שטח).

[Nemesis]

אני דווקא הייתי על סקי, לא על בורד. תלולית קטנה שכמה ילדים קפצו עליה קודם. פדיחה רצינית.

[oryo]

בינתיים מה שמונע ממני לעבור לסקי זה הפחד מהתרסקות במהירות גבוהה מאוד

לאחר נסיון 'על רטוב' אני מוכרח לציין שאני לא חושב שהחשש נכון - ואסביר:

ההפרש במהירות המקסימלית אכן קיים, אבל ההסתברות לאיבוד שליטה שונה בסדרי גודל. היציבות על המגלשיים הרבה, הרבה יותר רצינית, וכאמור גם הנפילות עצמן היו לי הרבה פחות 'בעייתיות' בגלל שהגוף חופשי יותר ולכן מגיב בהתאם.

 

שוב, כמובן שזו דעתי האישית והלא מקצועית בלבד, אבל ככה בינינו חובבי-בורד: ממליץ לך לתת לזה צ'אנס.

 

בנוסף אציין משפט שאמר לי מישהו באתר הגלישה, שמצאתי כנכון מאוד: מומלץ להכיר את שני הסגנונות, ולהיות מסוגל לבחור מה בא לך בהתאם לאתר עצמו ולמז"א באותו שבוע.

 

אני דווקא הייתי על סקי, לא על בורד. תלולית קטנה שכמה ילדים קפצו עליה קודם. פדיחה רצינית.

מהירות איטית ונפילה שגוררת שבר? בסקי??

זה משהו שמתאים יותר לבורד...

 

אצלנו - בתור סנובורדיסטים - הנפילות ש"כיכבו" בחופשות מבחינת פציעות/כאב היו דווקא אלו שקרו במהירות נמוכה. אתה גולש בסבבה שלך במהירות כלום ופתאום out of fucking nowhere אתה שתול ברצפה...

בסקי זה לא קרה לי בכלל, בגלל עניין היציבות.

עריכה אחרונה ב-28 לפברואר, 2017 על ידי oryo

[Nemesis]

אכן. התלולית הקטנה בישורת נראתה מעולה בשביל לקפוץ פעם ראשונה. זה היה נמוך ולאט מאוד, עד שהבנתי שאני באוויר בזווית גרועה כבר הייתי על הרצפה ובלמתי עם היד. מפגר לחלוטין. ואז אלה לומד שמשכך הכאבים היחיד שהשוודים נותנים הוא אקמול - בכלל תענוג.

בכל אופן, שנה לאחר מכן ראיתי מישהו מחליק לכיוון המעלית בישורת במהירות סופר איטית, לא יודע מה קרה אבל שניה אחר כך הוא היה עם הרגל פונה לכיוון הלא נכון מהברך ומטה. רוב התרסקויות הכואבות שראיתי היו למטה במהירויות מגוכחות, היכן שהשלג כבר דחוס וקשה, ודווקא עם מחליקי סקי ולא בורד. זו בטח לא סטטיסטיקה משמעותית אבל זה הניסיון שלי לפחות.

ואם כבר בנפילות עסקינן, יש המלצה למגיני שורש כף יד טובים? היד (השנייה) עדיין כואבת מהנפילה בהחלקה על הקרח בשבוע שעבר.

[Step]

התחלתי השנה עם סנובורד.

אחרי מספר ימים עשיתי העברת משקל לא מתוזמנת טוב לעקבים, נשתלתי ברצפה והתהפכתי. בלימה של הנפילה עם היד נגמרה בשבר במפרק כף היד. לצערי המיגון היחיד שהיה לי הוא קסדה. די בטוח שאמשיך עם זה גם בעתיד, אבל אהיה עם מגן תחת וכפפות עם הגנה לפרקים.

[firebirdrc]

אור כל מה שאמרת על סנובורד וסקי נכון.

 

כגולש שהתחיל לפני 14 ישר על סנובורד, לא רואה את עצמי עובר לסקי (למרות שפעם אחת ניסיתי אבל זה היה עוד לפני שניסיתי סנובורד)

 

השנה לקחתי את הבן הגדול שלי (בן 9) לחופשת סנובורד ראשונה (עם קייטנה מסודרת והדרכה צמודה בעברית), זה פשוט מדהים לראות איך הילדים קולטים את הטכניקה ועוד יותר מדהים וכיף זה לגלוש עם הבן שלך.

[ניקו פ.]

תודה על השיתוף. כיף לקרוא.

זה מפחיד? כאילו יש. תחושת וואט דה פאק כשאתה במהירות כזו?

[falou]

תודה על השיתוף. כיף לקרוא.

זה מפחיד? כאילו יש. תחושת וואט דה פאק כשאתה במהירות כזו?

 

כן.

גם במהירות נמוכה יותר.

 

זה יותר מיידי, מבחינת התחושה, אפילו מאופניים. כל ניואנס של תנועת כף הרגל יכול לשלוח אותך קבינימט, והרטט הזה בכף הרגל מזכיר לך כמה אתה קרוב לאדמה, שזזה מתחתיך בעשרות קמ"ש לאחור.

[oryo]

תודה על השיתוף. כיף לקרוא.

זה מפחיד? כאילו יש. תחושת וואט דה פאק כשאתה במהירות כזו?

תחשוב על זה ככה: מכיר את ההבדל בתחושה בין 100 קמ"ש ברכב ל100 קמ"ש באופנוע?

אז תסיר גם את האופנוע, תבין שיש חתיכת קרש בינך לבין הקרקע ותו לא - ואתה עדיין נע במהירות של רכב ממונע...

 

מה שכן, המהירות בסנובורד מרגישה "מהירה יותר" מאשר זו בסקי, בגלל עניין ה"סכינים" שפירטתי בפוסט.

70 קמ"ש בסנובורד מרגיש מאוד, מאוד מהר... בסקי זה פחות מרגש.

מאזור ה80+ בסקי האנדרנלין כבר זורם כמו מים, אבל מדובר בpeaks מועטים שכן אין הרבה תוואי שטח שמאפשרים לך להחזיק במהירות הזו לאורך זמן. צריך להבין שבמהירויות כאלו חשוב מאוד שיהיה טווח ראיה רחוק, מסלול רחב, מס' אפסי ביותר של גולשים (אתה לא רוצה לסכן אותם ואותך) ושטח בלימה מסודר כי לוקח זמן להאט -

וכל זה קורה בזמן שאתה מאבד הרבה מאוד גובה.

 

הראן האחרון שלי בסקי היה במסלול שחור משחור - צריך להבין שניה: בדירוג מסלולים יש כמה פרמטרים - תוואי (חלק או 'באמפי') רוחב, שיפוע ופיתולים.

קיצר, אז המסלול השחור הזה היה רחב, חלק, וישר פלס --> מה שאומר שהשיפוע היה מאוד מאוד אגרסיבי...

ובשביל להוסיף חטא על פשע - מצב השלג היה קרחי ביותר.

 

קיצר למה אני מספר את זה -

בתחילת הגלישה ניסיתי להסתובב קצת, אבל בערך לאחר שליש מהמסלול תפסתי מהירות שלא אפשרה לי (ברמה הנוכחית, אדם מנוסה יותר היה מסתדר) לבלום בלי ליפול, ולכן לקחתי החלטה מנהלתית וירדתי את הכל ב"דוח". בגלל שחששתי לשלומי לא 'התקפלתי' (כמו שרואים בוידאו שצירפתי) ועשיתי את המסלול בעמידה - הצלחתי להחזיק 85~ קמ"ש לכמה שניות שהרגישו כמו דקות - איבדתי 200 מ' גובה בפחות מדקה O.O

אז כן, זה היה בהחלט מפחיד.

במיוחד הקטע בו היה באמפ בשלג שגרם לי לאבד אחיזה בקרקע לכמה שברירי שניה, ולהבין שכל הסיטואציה הזו מטופשת לחלוטין.

WTF RIBBON - ACHIEVED

 

אגב דבר אחרון שהתגלה לי (בהפתעה מסוימת) - באזור המהירויות האלו ובהינתן שיפוע רציני למדי - אתה מגיע ל"רוויה" בתאוצה כל עוד אתה לא "מתקפל":

הרוח אשכרה מצליחה להוות גורם בלימה מאזן, למרות שלא מדובר במהירות משוגעת ו/או שטח פנים רחב... אותי זה די הפתיע.

 

עם זאת אני מוכרח לציין שמבחינת sheer fear factor, אין בכלל מה להשוות סקי לדאון-היל. דאון-היל היה ועודנו הספורט הכי מפחיד שיצא לי לחוות, לא יודע איך הרוכבים העוסקים בתחום מצליחים לשבת בנוח על אוכף עם אשכי הטיטניום שדרושים עבור הספורט הזה.

עריכה אחרונה ב-1 למרץ, 2017 על ידי oryo

[ניקו פ.]

מהמם, תודה. כיף לקרוא.

[בגלל שאנחנו מכירים, אז אני מציין שההודעה נכתבה בלי טיפת ציניות, אמתי].

[misterb]

אין על סקי !

אני עושה סקי כ-10 שנים, שבוע בשנה, ולא מתחבר בכלל לסנובורד, לא אוהב שהרגליים שלי מחוברות ביחד (אף פעם לא הצלחתי להסתדר עם סקייטבורד וגלישת גלים, כנראה מאותה סיבה). בהתחלה ממש הייתי חסר פחד לגמרי, בפעם הראשונה על מגלשים הייתי בחרמון ואחרי שיעור קבוצתי של 30 דקות ירדתי 'דוך' את המסלול של ואדי חתול, בלי שום ידע איך עוצרים בלי 'פיצה'. אז כשהגעתי במהירות מטורפת לאיזור התחתון ניסיתי לעשות פיצה והתרסקתי בצורה שאין לי מושג איך לא שברתי את כל העצמות בגוף.

תכלס נשברו לי המשקפי שמש רק.. היום אין לי אומץ לרדת במהירות הזאת שם.

השיא שלי הוא 82 קמ"ש, ולא נראה לי שאני אגיע הרבה מעבר, לא מרגיש מספיק בטוח.

שבוע הבא אני בואל טורנס לחופשה השנתית, האתר הכי משובח שהייתי בו ולכן היחיד שאני חוזר אליו.

 

אגב לגבי פציעות בסקי - גם במהירויות נמוכות אפשר להפצע, חבר שלי פרק כתף מנפילה מפגרת במהירות אפס על משטח קרחי.

ועוד דבר חשוב - קסדה ! שנים גלשתי בלי, ובשנתיים האחרונות עם, זה גם נעים ונוח וגם חשוב מאד לשמור על הגולגולת..