רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[Buki]

זה בהחלט יכול להיות קטר שנת ייצור 1956, בשנות ה 50 עוד בנו קטרי קיטור למרות שכבר התחילו להחליף אותם בקטרי דיזל.

[David32]

https://en.wikipedia.org/wiki/DB_Class_23

 

כנראה כזה, לא פוסט ברמה של בוקי, אבל גם לא תיכננתי מראש. אקח בחשבון לפעם הבאה.

 

יש גם את זה: משאבת האוויר של הקטר (+ אחד המתנדבים משחק בגחלים או משהו)

 

 

[Buki]

לפני 23 דקות, David32 כתב:

לא פוסט ברמה של בוקי

 

 

 

😁😁😁

[קורן בן אשר]

לפני 3 שעות, vadim6385 כתב:

יש לי שאלה.

 

יש את פארק הקטר ברחוב הגליל כפר סבא, לזכר קו רכבת שהיה פעם, שהביא תבואה מהפרדסים.

 

יש גם שרידים של פסי רכבת וקרונות באיזור התעשיה של כפ"ס לאורך כביש 55, בין מפעל תרופות למרכז G.

 

מה הסיפור של קו הרכבת שהיה בכפר סבא? מאיפה לאיפה זה הגיע? מתי ועד כמה זה היה פעיל? מתי הוא פורק?

הייתה שלוחה ששירתה את אזור התעשיה בכפר סבא, יותר נכון כמה בתי אריזה ומפעלים שהיו שם בזמנו (זה אזור התעשיה "החדש", אזור התעשיה "הישן" היה בכניסה לעיר בצומת ויצמן-טשרניחובסקי). נבנתה בסוף שנות החמישים-תחילת שנות השישים. התפצלה מהמסילה המזרחית ליד אזור תעשיה עתיר ידע של ימינו, המשיכה מערבה ואחר כך צפונה. בוודאות הגיעה עד למפעל פקר פלדה (היכן שמתחם G היום), וכנראה המשיכה קצת עד לבית האריזה לבוטנים שהיה ליד מפעל טבע של היום. פקר פלדה נעלם מתישהו בסוף שנות התשעים-תחילת האלפיים, השלוחה הפסיקה לתפקד ופורקה בערך באותה תקופה, אולי כמה שנים אח"כ. אני זוכר בוודאות קטר G12 עומד שם על השלוחה, זה היה מתישהו בין השנים 95-98.

 

http://www.dtalkville.com/ks_mem_project/ks_gan_hakatar/ks_gan_hakatar.html

 

 

 

באורתופוטו משנת 2005 עוד אפשר להבחין בבירור בתוואי המסילה, כמו כן רואים שמפעל פקר פלדה עדיין קיים בשלב זה (אם כי לא בטוח שפעיל).

 

 

עריכה אחרונה ב-27 ליולי, 2022 על ידי קורן בן אשר

[Buki]

לפני 3 דקות, קורן בן אשר כתב:

הייתה שלוחה ששירתה את אזור התעשיה בכפר סבא,

אחד הגשרים עדיין קיים, הוסב לגשר מכוניות לכיוון הישוב שדי חמד.

[Buki]

בתאריך 27.7.2022 בשעה 10:11, Buki כתב:

אני שם פה כמה תמונות, אולי אכתוב בהמשך בהרחבה.

 

אז אחרי נסיעה של כמעט 200 ק"מ באוטו מריגה (עיר הבירה של לטביה), הגעתי ליישוב קטן Gulbene, בשביל לנסוע בקו הזה. קו שמחבר בין Gulbene לבין ישוב Aluksne, באורך 33 ק"מ. הקטע הזה הוא חלק מקו הסטורי (נפתח ב 1903)  ארוך הרבה יותר, שבעצמו היה חלק ממערכת גדולה של מסילות צרות ברוחב 750 מ"מ (הכול בקנה מידה 1:2 ביחס לרגיל) שפעלה במדינות בלטיות.

 

כבר לפני די הרבה שנים, בעידוד חובבי הרכבת, קטע הקו הזה שנשאר פעיל הוכרז כמוצג הסטורי לשימור. 

 

אבל הוא עדיין קו מסחרי לגמרי עם מערכת שעות קשיחה וקבועה - שתי זוגות רכבות כל יום, יציאה מ Gulbene בשעה 13:00, הגעה ל Aluksne 14:25, והרכבת השניה יציאה 18:00, הגעה 19:25. 

 

השעות האלו רלוונטיות לקטרי דיזל שמובילים את הרכבות בקו רוב הזמן אבל כפעמיים בחודש בסופי שבוע או במועדים מיוחדים מוציאים לקו קטר קיטור "פרדיננד" שנוסע יתר לאט, עוד כ 15 דקות לכיוון. 

ביתר הזמן הוא עומד בדיפו, לכן לא הצלחתי לצלם אותו כמו שצריך.

 

 

 

עליתי על הרכבת של 13:00, היא יצאה בול בזמן.

 

הדבר הזה שנבנה באיזור שנות ה 20 או ה 30 של המאה הקודמת - מפלסת שלג מסילתית.

 

 

 

הקרונות תוצרת פולין, מפעל Pafawag, הקרון הראשון היה סטנדרטי לגמרי (בסטנדרטים של שנות ה 60 אז הוא יוצר...)

 

הבחור עם הווסט הכתום הוא גם דייל, גם כרטיסן, גם עוזר נהג. בן אדם מבוגר ונחמד שעונה בכייף לכל השאלות. מחיר כרטיס הלוך וחזור 9 יורו. 

 

הקרון השני באותו יום היה קרון "מפואר" לאירועים מיוחדים, על כך בהמשך.

 

 

אחת מתחנות הביניים.

 

הגענו ל Aluksne, במבנה התחנה יש בית קפה קטן ובביתן הסחורות שבסמוך- מוזיאין קטן שמתאר את תולדות הקו 100 שנה אחורה. מחיר כניסה למוזיאון 6 יורו.

 

 

יש לי חצי שעה להסתובב, הלכתי עד לקצה התחנה, הפסים מסתיימים באוטם מסילה. 

 

 

אבל איכשה זה לא נראה שהם מסתיימים. חציתי את הכביש, וואלה נכון. הם ממשיכים, זאת אומרת לא פורקו אחרי הפסקת השימוש בקטע זה. נעלמים ביער. 

 

בנתיים הקטר מבצע תמרון עקיפה, בחזור הוא נוסע עם תא נהג קדימה. 

הקטר הוא TU7A  דיזל הידוולי, זאת אומרת תמסורת הידרוולית. תוצרת סובייטית, יצור בשנות ה 80. 400 כ"ס, הדגם הזה יועד גם לרכבות קו וגם לתעשיה (מפעלים, מכרות וכו'). מהירות מקסימית (שהיא מקסימלית בקווי 750 מ"מ באופן כללי) - 50 קמ"ש. 

 

 

15:25 יציאה לכיוון חזרה. 

באמצע הדרך צעקות, פיצוץ, הרכבת נעצרת. 

 

זוכרים את הקרון המפואר? - זה היה אירוע מאורגן - תקיפת שודדים... באותו מקום החבורה שנסעה בקרון המפואר ירדה בלווי ה"שודדים" להמשך פעילות.

 

 

 

16:55 הגעה ל Gulbene חזרה. 

הלכתי להסתובב בדיפו, הוא פתוח למבקרים בכל השעות. אפשר להכנס למוסך רכבות, לראות ולצלם חופשי. 

 

 

 

עמדה של מפעיל חוגת רכבת.

 

מסילה משולבת, 750 מ"מ בתוך מסילה סטנדרטית שיוצאת מהחוגה. 

 

מנוע וחלקי חילוף במוסך.

 

 

 

 

עגלה Draisine ממנועת עם מנוע של מכסחת דשא, וידנית.

 

 

מפעילת הסוויצ'ים.

 

פה הקטר מבצע תמרון עקיפה לקראת הנסיעה של שעה 18:00. 

 

יש סוג של טכוגרף שרושם את הזמנים והמהירויות, ישן אבל מתפקד תקין, מתייחסים לזה ברצינות.

 

 

 

 

עבורי, זו הייתה חוויה ובהחלט היה שווה לבזבז על זה יום שלם ונסיעה ארוכה. 

אבל אף פעם לא טענתי שאני נורמלי...

 

 

 

 

 

[ALÞћÃ]

לאחר שהרבה זמן לא יצא לי לנסוע ברכבת בארץ, השבוע יצא לי לנסוע לראשונה בדו-קומתית (בומברדיה) גרורת TRAXX במסלול של ת"א - ראש העין. ביציאה מהמקום הסחיבה/משיכה בהחלט מורגשת, דבר שאי אפשר לומר על גרורי הדיזל למיניהם, גם החזקים שבהם (EURO-4000 לדוגמא) ; הדבר שזכור לי שהכי התקרב לזה היו רכבות נוסעים גרורות קטרי משא בעלי תצורות חוגוני CoCo (קטרי JT42CW), דבר שכבר לא רואים כיום.

נראה שלרכבות נוסעים משדכים כעת אך ורק את קטרי הטראקס/יורו או מערכי הקרונועים של סימנס.

[Buki]

הקטר הלא שייך באל-רואי נצבע ונראה כעת יותר יפה מפעם.

   

 

 

  

 

 

 

 

אבל החלונות שלו נאטמו בלוחות אנטי ונדליזם, פעם היה אפשר לראות את תא הנהג השמור מאוד שלו, והיום...

 

 

 

[Buki]

שאלה. לדעתי די קשה. 

 

נתון הרציף הזה של רכבת פרוורית. 

 

בערך בנקודה בה אני עומד, יוצא מהרציף לצד שמאל שלי הגשרון הזה. 

 

 

הגשרון לא קשור לרמפה לעליית אופניים שגם נראית בתמונה.

הגשרון מסתיים במעקה סגור ללא שום חלק נפתח. זאת אומרת לא משהו שפותחים לצורך העמסת סחורה וכדומה. 

 

מבט אל הגשרון מהדד השני.

 

 

מה תפקיד הגשרון?  מי ומתי משתמש בו? 

[Buki]

טוב, כנראה באמת הייתה שלאה קשה.

 

שימו לב שהרציף לא ישר אלא מתעקל.

הנהג לא יכול דרך המראות לראות את כל הרציף ז"א לא יכול לראות שכל הנוסעים עלו ואף אחד לא עומד בפתח, לפני שהוא סוגר את הדלתות.

 

לכן בתחנה זו נהג משנה יוצא לגשרון, משם הוא רואה את כל הרציף. מוודא שכל הנוסעים עלו, מסמן לנהג לסגור את הדלתות. אחרי זה עולה לתא הנהג ונוסעים.

[Buki]

תחנת הכוח רוטנברג מדרום לאשקלון היא תחנת כוח פחמית הכי חדשה בישראל, התחילה לפעול ב 1990.

 

בשלב הראשון לא נבנה מזח ומסוף פריקת מטענים ליד התחנה. הפחם לתחנה היה מגיע ברכבות מנמל אשדוד, דרך שלוחה שהתפצלה מקו אשקלון - שדרות ליד צומת מבקיעים, השלוחה נסללה במיוחד עבור תחנת הכוח.

 

בשנת 2000 נפתח השלב השני של תחנת הכוח - רוטנברג ב', ויחד איתו נבנה מסוף פריקת מטענים, מאותו זמן הפחם לתחנה היה מגיע באוניות, נפרק במקום ומובל לתחנה באמצעות מסוע. 

 

השימוש בשלוחת רוטנברג הופסק, זאת אומרת השלוחה פעלה כ 10 שנים.

השלוחה נחשבת מפורקת, בפועל היא לא ממש...

 

בנקודה זו, מצד ימין בערך באמצע הרכבת היה את הפיצול לשלוחה, הפיצול עצמו פורק. 

 

 

מהפיצול השלוחה המשיכה מתחת לכביש 4, במעבר הפסים פורקו אבל אדני המסילה נשארו.

 

 

אחרי המעבר מתחת לכביש זה נראה כאליו התחילו לפרק גם את האדנים.

 

אבל לא המשיכו, כמה מטרים משם הפסים עדיין קיימים.

 

והם ממשיכים לכיוון תחנת הכוח, במצב "שמיש" רק כוסו בצמחיה. 

 

 

 

 

[vadim6385]

אף פעם לא הבנתי למה לפרק פסי רכבת קיימים, אם הם לא מפריעים לאף אחד.

 

עושה רושם שפעם כל הארץ הייתה מרושתת בפסי רכבת, שפורקו והוחלפו בפקקים בכבישים שיש היום.

[sperial]

שימוש חוזר בברזל?

[Buki]

לפני 16 דקות, vadim6385 כתב:

אף פעם לא הבנתי למה לפרק פסי רכבת קיימים, אם הם לא מפריעים לאף אחד.

 

זה פגיעה בנוף ובטבע, הרי הפסים האלו לא הולכים להתכלות, גם בעוד 100 ו 200 שנה הם ישארו שם. 

 

 

ושנית אפשר להשתמש  ובפסים ובאדנים במקום אחר. במקרה המדובר ספציפית יש אדני בטון חדשים בדיוק כמו אלו שבשימוש היום. כנראה מחיר הפירוק מבטל הרווח משימוש  חוזר.

 

אני לא יודע אם עושים את זה ברכבת ישראל אבל אפשר להרים את כל ה"סולם" (פסים+אדנים) עם מערך יעודי וכמו שהוא להעביר למקום אחר. אבל בשביל זה חייבת להיות מסולה שלמה עד מקום הפירוק, כי המערך עצמו נוסע על מסילה שהוא מקים או מפרק.

 

פה כבר אין מסילה שלמה אז זה לא יקרה.

 

 

[shake]

לפני כמה שנים ניסו לגנוב את המסילה באזור מבקיעים, אבל נתפסו בזמן אמת. זו כנראה הסיבה לפירוק חלקי, הרכבת לא טורחת בדכ.

עריכה אחרונה ב-17 לאוגוסט, 2022 על ידי shake