אילו שיטות יש כדי להוריד את המחיר שהמוכר מבקש?

[MiKa_P]

אל תתבלבל. לגיטימי להוריד על ליקויים *משמעותיים*, לא לגיטימי להגזים בליקויים שוליים שאתה גם ככה לא מתכוון לתקן (שזה מה שכתבת).

זה שמוכר לא מוכן להתכופף בפניך על קטנות לא אומר שהוא חושב שיש לו יהלומים ביד, רק אומר שהוא יודע מה יש לו ביד ולא מתרשם מקונה קטנוני שאין לו משהו אמיתי להתמקח עליו אז הוא ממציא תקלות.

אפשר להתווכח על מחירי שוק ועל מוכרים שמטפסים על עצים (מבטיחה לך שאני לא כזו, וכשפסלתי קונים זה לא היה בשביל להרויח, מכרתי בערך באותו מחיר שרציתי, רק לקונה נורמלי ולא כזה שבא להתנפח עליי. מה לעשות, בא לי להישאר עם טעם טוב גם כשאני מוכרת רכב) וכל מה שכתבת למעט המשפט שציטטתי הוא לגיטימי לחלוטין במשא ומתן.

בטוחה שמי שהפסיד אותך כקונה הרויח קונה אחר, ככה מתנהל שוק.

 

נ.ב עריכה: קראתי את כל הספרים של דן אריאלי כוכב בתחומו.

עריכה אחרונה ב-14 לאוגוסט, 2016 על ידי MiKa_P

[tamos]

שמח שלפחות אנו חולקים משהו במשותף

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[Eily]

אמנם לא קראתי את כל הספרים של דן אריאלי, אבל למדתי דבר או שניים על תאוריות שוק ותורת ההחלטות.

 

מחזק את דברי רז: יש רכבים מאוד מבוקשים (גם אם על ידי מעטים) שיש מעט מהם. רכב כזה יקח הרבה זמן למכור, אבל מתאים המשפט "אני יודע מה יש לי ביד" השכיח כל כך במודעות במיוחד בפורום.

 

רכב יחסית סטנדרטי: המוכר מאוד קשור לרכב רגשית, והשקיע בו הרבה זמן כסף וחוויות.

השוק היום הוא כמעט שוק של מוכרים בלבד, ומכל דגם יש המון הצעות "רק תבוא".

הסיטרואן הקודמת שלי הייתה ייחודית בכך שהיא דיזל פרטית מהשנים המוקדמות עם מעט ק"מ יחסית. היו מעט מאוד מתעניינים, במיוחד כאלה ש"חייבים דיזל" מסיבותיהם שלהם.

 

בתוך חודשיים וקצת היו 2-3 קונים מהסוג שמעוניין לשחוט חצי מחיר. לא נעלבתי מהם, רק לא הסכמתי למחיר.

היו שני קונים: אחד מהסוג שאתם מתארים. הראשון התעקש שאסדר משהו קוסמטי ברכב, סיכמנו על מחיר הוגן ולחצנו ידיים.

 

לקח לי יותר משבוע למצוא את החלק (הרכב היה בגימור פאר) והיינו בקשר מדי כמה ימים. מצאתי את החלק והקונה כבר קנה רכב אחר. התאכזבתי אבל לא כעסתי.

 

לאחר קצת יותר מחודש הגיע קונה אחר, שקנה את הרכב במחיר קצת מעל מה שאני שילמתי על הרכב, אבל במצב הרבה יותר טוב ממה שאני קניתי אותו.

 

 

בקיצור, במשך שלושה חודשים: 2-3 מתעניינים רציניים, לרכב שלא משתבח עם הזמן (עוד לא במעמד של אספנות).

 

 

 

מקרה נוסף:

אני כרגע מפרסם את הרכב של זוגתי למכירה. ישנו מחירון מסויים, אבל יש הרבה רכבים דומים, גם פרטיים עם מעט ק"מ ומטופלים למכירה. בקיצור לכל מתעניין יש בערך עשרים מוכרים פוטנציאליים באזור, והוא צריך לבחור את הרכב במצב הטוב ביותר במחיר הטוב ביותר. אין לקונה מה להצטער אם פספס עסקה, יש עוד עשרות הצעות.

 

מצדי שקונה יעשה את כל השטיקים (הלגיטימיים, לא מדבר על נוכלים כמו בשרשור ההוא של מוסך רון). לי בסופו של דבר יש קו אדום של מחיר שממנו אני לא יורד. בנתיים (כמעט שבועיים) ואין אף לא טלפון אחד. לפני כמה ימים פרסמנו גם ביד2 ואז דפדפנו קצת והבנו את מצבינו. פשוט יש היצע רכבים חדשים באחריות בשוק, הרבה קונים מעדיפים אותם ומתקשים למכור כעבור כמה שנים. המחירון מאבד משמעות, והרכב לא מוסיף לערכו עם הזמן.

[MiKa_P]

שוק היד השניה של היום הוא לחלוטין שוק של קונים, אין ספק. האמת שתמיד מכרתי רכבים די ישנים, במחירים שפנו לקהל שלא ממש התלבט בינם לבין רכב חדש, כך שהתחרות עם מוכרים אחרים נראתה אחרת לגמרי (פחות מבחר, לרכב עם נתונים טובים ו/או במצב מיכני טוב יותר קל להתבלט וכו').

 

גם יש רכבים שיותר קל להם בשוק הישראלי (לא תמיד בצדק).

לפני חודשיים מכרתי מזדה לנטיס משנת 99 עם נתונים ממש טובים, והעברתי בעלות יום אחרי הפרסום ביד2. קנה אותה בחור שהתקשר דקה אחרי שפורסמה המודעה, ועד שהעברנו בעלות קיבלתי עוד עשרות שיחות, סמסים ו-ואצאפים.

אני די בטוחה שעם ה206 לא אזכה לעונג כזה

(אבל עדיין כנראה יהיה לי יותר קל למכור אותה מאשר למכור קוריאנית בת שנתיים)

עריכה אחרונה ב-15 לאוגוסט, 2016 על ידי MiKa_P