נמאס לי להיות רווק - איפה למצוא את האחת?

[Derish]

דריש המיואש...

להגיד שזה לא ריאלי? זה, סלח לי, עוד בולשיט דיכאוני, פסיאודו ריאליסטי, שאין לו אחיזה במציאות.

1. דריש לא מיואש. דריש למד מנהל עסקים ופסיכולוגיה, חקר והבין איך עובד המודל של אתרים כמו OKC, הצליב את המידע עם המאפיינים הספציפיים של השוק הישראלי, והסיק את המסקנות. גם לי יש חבר שפגש את זוגתו באתר דומה, ועוד שניים שהתחתנו עם אמהות חד-הוריות, ועוד כמה שחיים בזוגיות אך החליטו לא להביא ילדים, ואפילו אחד הומו, אבל אני לא משליך מהמקרים הפרטיים האלו על כלל הציבור.

 

2. בוא נוותר על ה'סלח לי' במשפטים האלה, אתה הרי לא באמת מתכוון לזה.

[ChemGuy85]

לא צריך ללכת לפסיכולוג פעמיים שלוש בשבוע. במידה ומישהו סובל מבעיות פסיכיאטריות, אז פסיכולוג זה בכל מקרה לא הפתרון וזה מאובחן בשיטות אחרות ומטופל אחרת.

 

מי אמר שיש לו בעיות פסיכיאטריות? פסיכולוג מסייע בהבנת תהליכים נפשיים מודעים ולא מודעים. ידידינו יודע מצויין מה צריך לעשות בשביל להשיג בת זוג, אבל הוא לא עושה זאת בגלל כל מיני חסמים התנהגותיים ונפשיים שאולי הוא עצמו לא מודע לקיומם או לא מבין אותם לחלוטין. חסמים לומדים להסיר רק אחרי שאדם לומד להכיר את עצמו ולא באמצעות קואצ'ינג בגרוש באינטרנט.

[יבגניפ]

דריש ועוד איך מיואש. חקרת איך עובדים האתרים? בבקשה, בוא ושתף, באמת מעניין אותי לקרוא איך בחרת מדגם מייצג, מה המטרות שהציבו המשתתפים במחקר שלך, כדי למדוד הצלחה, האם בדקת קורלציה כלשהי (ואיך) בין האופן שבו תיארו את עצמם או מה שכתבו בהודעות הראשונות לבין ההישגים שלהם באתרים (או מה שנתפס ככזה בעיניהם). וכמובן, ספר איך בחרת את "המאפיינים הספציפיים של השוק הישראלי".

 

העובדה שאתה ואני לא מכירים, ועדיין יש לנו כמות די גבוהה של מכרים שמשתמשים באתרים האלו, והצליחו למצוא מה שהם חיפשו מעידה יותר טוב מכל דבר אחר שהם עובדים. כן, בקושי, כן זה יכול לקחת שנים, כן, בדרך תקבל הרבה סירובים ותצא (או שלא) לדייטים עם בחורות שיזרקו את המילה "חתונה" בשיחת הטלפון השניה שלכם. אבל זה עובד. יותר מזה; מכל מי שאני מכיר ומשתמש באתרים האלו - לא רק שזה ריאלי למצוא דייטים, אלא שאין גבר שלא קיבל גם לפחות פנייה אחת או שתיים בעצמו.

 

המודל שאתה מציע מנגד - שהוא בערך שב בבית, סתכל במראה ורחם על עצמך, כי בסוף כולנו מכוערים וכולנו הולכים למות - גרסת אקזיסטנציאליזם דיכאוני א-לה קארספורום - הוא גם עובד. רק שכמו שכתבתי בהודעה הקודמת: גם אם הסיכוי שלך למצוא בת זוג מאתר הוא 0.0000000001, הוא עדיין אבסולוטית גבוהה מהסיכוי שלך למצוא זוגיות מכתיבה "ריאליסטית" או מלאת רחמים עצמים בפורום.

 

עריכה: צ'מגיא היקר, זה שכתבתי "במידה ו", לא אומר שקבעתי שהוא סובל מכאלו.

מה שכן - בעיות באמת לא פותרים בקאוצ'ינג באינטרנט, מסכים ב100%.

[SlowRide]

לדעתי האתרים האלה עובדים, פשוט לא ביעילות של מפגש יומיומי עם נשים בחיים האמיתיים.

מהפרופילים באתרי הכרויות אף פעם לא עולה תמונה אמיתית של האדם. זה יותר כמו CV בשביל לעשות רושם.

מי שמנסה להציג את עצמו בלי פילטרים ופוזה, נראה מוזר אז מתעלמים ממנו בד"כ.

אחרי שקובעים דייט רואים שמדובר בסה"כ בעוד אדם סטנדרטי שמנסה להסתיר את זה ע"י כל מיני תמונות מטיולים בחו"ל וציטוטים חכמים מכל מיני ספרים שהוא לא באמת קרא.

[vadim6385]

אז להחזיר את הפרופיל?

[SlowRide]

מה תפסיד מזה?

[RK]

להחזיר את הפרופיל ולא להתרגש מכלום. תתייחס לזה כמשחק עם פוטנציאל רווח בלבד. אתה לא מפסיד מסירוב (כי הוא לא לוקח אותך אחורה) אבל יכול להרוויח.

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[samg]

זה וגם תן צ'אנס להזדמנויות בחיים האמיתיים.

[Derish]

חקרת איך עובדים האתרים? בבקשה, בוא ושתף.

 

המודל שאתה מציע מנגד - שהוא בערך שב בבית, סתכל במראה ורחם על עצמך, כי בסוף כולנו מכוערים וכולנו הולכים למות.

לגבי המודל - זה לא מה שכתבתי, זה מה שאתה קראת, וזה מעיד יותר על האישיות והגישה שלך לנושא מאשר על שלי.

 

שים לב גם לכך שאתה נוטה באופן עקבי 'לצעוק ולנופף בידיים' בדיונים הווירטואליים האלו, בעוד שאני (לפחות בשנים האחרונות) ואחרים משתדלים לדבר בשקט ולהתנהג בנימוס. זה אומר דרשני על מידת האמונה שלך בדברים שאתה כותב, על בטחונך העצמי בגדול, ואולי גם על מידת האושר שלך.

 

המודל האמיתי שלי, אם תהית, הוא להשקיע בפיתוח עצמי ובאינטרוספקטיבה. כפי שכתב ברנשכימי, המפתח לאושר ולהתקדמות בחיים הוא הכרה יסודית של האדם את עצמו, ואני מוסיף לכך גם מגמה של שיפור מתמיד ולמידה. מאז שהאסימון הזה נפל אצלי לפני מספר שנים, חיי הפכו לנטולי סטרס וקלים בהרבה, בעוד שבנות הזוג הפוטנציאליות כבר באו לבד על סמך מה שראו בשטח ולא רק עשו לייק להבטחות ולתמונות ברשת.

 

בנושא המחקר - קצרה היריעה מלפרט, ובכל אופן אין לי עניין לעזור למתחרים.

[יבגניפ]

לגבי המודל - זה לא מה שכתבתי, זה מה שאתה קראת, וזה מעיד יותר על האישיות והגישה שלך לנושא מאשר על שלי.

כתבת שחקרת את הנושא. גם עכשיו אתה מסיים ב"קצרה היריעה מלפרט". אל תדאג, הפטיש שלי זה לאומיות בימי הביניים, ספרות וויכוחים בפורום. לא מנהל עסקים ויישום גישות בפסיכולוגיה המודרנית באתרי הכרויות. אבל אתה מתחמק מהתשובה, ולכן קל וכיף להסיק שאתה פשוט החלטת שהאתרים לא עובדים, כי ככה. או כי כמו רבים אחרים, אתה חושב שהחוויה האישית שלך מייצגת איזו "אמת".

שים לב גם לכך שאתה נוטה באופן עקבי 'לצעוק ולנופף בידיים' בדיונים הווירטואליים האלו, בעוד שאני (לפחות בשנים האחרונות) ואחרים משתדלים לדבר בשקט ולהתנהג בנימוס. זה אומר דרשני על מידת האמונה שלך בדברים שאתה כותב, על בטחונך העצמי בגדול, ואולי גם על מידת האושר שלך.

גם את זה למדת בשיעורי פסיכולוגיה? עשה לי טובה. אני מנפנף בידיים, כי הפסאודו ריאליזם שלך עוזר לטפטף כאן עוד ועוד ארס שכל מה שהוא עושה, זה לפגוע במעט האמונה והבטחון העצמי שעוד נשארו למגיב אחר כאן, בזה שיש סיכוי למצוא זוגיות וזה שלא כל מי שנמצא בקשר - ממורמר.

נימוס אברופאי זה מאוד חשוב. אבל בסוף המסר חשוב לא פחות. שלך, במקרה, בינתיים עוזר למישהו להרוס את חייו עוד קצת.

המודל האמיתי שלי, אם תהית, הוא להשקיע בפיתוח עצמי ובאינטרוספקטיבה. כפי שכתב ברנשכימי, המפתח לאושר ולהתקדמות בחיים הוא הכרה יסודית של האדם את עצמו, ואני מוסיף לכך גם מגמה של שיפור מתמיד ולמידה. מאז שהאסימון הזה נפל אצלי לפני מספר שנים, חיי הפכו לנטולי סטרס וקלים בהרבה, בעוד שבנות הזוג הפוטנציאליות כבר באו לבד על סמך מה שראו בשטח ולא רק עשו לייק להבטחות ולתמונות ברשת.

נהדר, שיפור עצמי זה דבר שגם אני מאמין בו. רק שזה לחלוטין לא סותר.

המשפט האחרון שלך רק מאשר את מה שאני טוען - אתה מקרין את האני מאמין שלך על העולם סביב.

אתה באמת חושב שיש הרבה זוגות בעולם האמיתי שהחזיקו מעבר לדייט שני, כי הם אהבו את התמונה ואת ההבטחות?

 

עריכה: דריש, נפל אסימון לרגע. בתור רוסי, קראת פעם סיפורים של צ'כוב?

[malcishua]

ממזר שמן,

 

מניסיוני (הסובייקטיבי כמובן, אני לא מתיימר לייצג פה איזו אמת מוחלטת), שתי התכונות החשובות היחידות שלא ניתן לשפר (או שיש לך או שאין) בהקשר של משיכה מצד המין השני הן אינטליגנציה וחוש הומור. מכיוון שאתה הפגנת את שתיהן בלא מעט פוסטים שקראתי, אני חושב שאתה דווקא בר מזל, כי יש בך הרבה פוטנציאל.

 

תנשום עמוק, קח צעד אחד אחורה, ותנסה להבין שממש לא מאוחר מדי לשינוי. אני מכיר אישית אנשים שעשו שינוי גדול מאוד בשלבים מאוחרים הרבה יותר בחייהם, והצער היחיד שלהם היה על כך שלא עשו את השינוי מוקדם יותר.

 

לגבי ספורט. לא מדובר פה רק בהרזיה. מדובר במשהו שיכול לשפר את המצברוח, להוציא אותך מהבית, למלא אותך באנרגיות, לשפר את השינה שלך. אין טעם כמובן לקרוע את עצמך בחדר הכושר, זה רק ייאש אותך. תתחיל במשהו קטן - למשל, צא להליכה של 40 דקות כל יום. למטה, ברחוב. כל יום למקום אחר. עבור אדם שלא עושה ספורט, בתחום תעסוקה שלא כולל הרבה תזוזה, הליכה של 40 דקות ביום (בתור התחלה) זה המון. אתה תראה שמהר מאוד המצברוח שלך ישתפר - אפילו רק בגלל שאתה מחלץ עצמות ומתהלך בחוץ - ואולי תרגיש שאתה מוכן לדברים מאתגרים יותר (אופניים, שחייה, אפילו ריצה מתישהו בעתיד. לאט לאט). אני אישית ממליץ גם לקנות משקולות פשוטות כאלה לבית ולתרגל שרירי זרוע וכתף (לא תאמין כמה בטחון עצמי תקבל כשתרגיש את השרירים גדלים, וזה יקרה מהר מאוד).

 

אני מאמין שאם תתחיל את השינוי בתחום אחד - הכי קל לדעתי להתחיל מהספורט - ותרגיש שזה מצליח, זה ידחוף אותך לשינויים גם בתחומים אחרים, כמו קשר עם אנשים בכלל ועם המין השני, הגשמה עצמית (סליחה על הקלישאה..) וכו׳. בכל מקרה, ממליץ מאוד לחדש קשר עם החברים הטובים, זה כבר יתן לך בוסט קטן שאולי יעודד אותך להתחיל בשינוי.

 

בהצלחה!

[SlowRide]

מחזק כל מה שהוא כתב. כל מה שצריך זה כח רצון להתחיל, אחרי זה קל להמשיך. חוץ מזה, נשים (שאני מכיר לפחות) בניגוד לגברים נמשכות פחות למראה חיצוני ויותר לשפת גוף והתנהגות, שזה כמובן מושפע מביטחון עצמי(כמובן כל עוד אתה לא איזה עיוות של הטבע, אז גם ביטחון עצמי של דונלד טראמפ לא יעזור).

[flytomars]

כתבתי קודם ונראה לי שזה נקבר באחד העמודים הקודמים,

ממליץ בחום על מאמן כושר אישי,

אני פחות או יותר כמוך בכל הנוגע לספורט (שונא זה אנדרסטייטמנט),

עד כדי כך שכבר היו לזה השלכות בריאותיות.

אחותי ואחי קנו לי 10 סשנים עם מאמן כושר אישי וזו אחת מהמתנות הכי טובות שקיבלתי בחיי (לי בחיים לא הייתה היוזמה לעשות את זה).

כמובן שהמשכתי גם אחרי ה10 שיעורים (אחרי שאתה מתחיל זה הרבה יותר קל להמשיך).

אני לא יכול להדגיש מספיק כמה אני מבסוט מהפיתרון הזה- מאמן כושר יוצר אצלך מחוייבות, אין כזה דבר "אין לי כח היום" ותמיד אחרי 10 דקות לתוך האימון כל העייפות והעצלנות מתפוגגת ואני אפילו מוצא את עצמי כמעט נהנה, רחמנא ליצלן, בטח ובטח שלא סובל (שזה מה שאפיין את כל הפעמים הקודמות שניסיתי לעשות כושר).

עוד ייתרון על פני אימון עצמי, המאמן יודע להתאים את האימון למצבך הבריאותי, למנוע נזק לברכיים וכן הלאה, וגם מתקן לך אם התנוחה לא אופטימלית (לפעמים מדובר בסנטימטר לפה או לשם שעושה את ההבדל בין נזק לגב לבין אימון לשריר)

בקיצור, ממליץ לך בחום בעיקר בגלל שאני מזדהה עם כל מה שרשמת לגבי פעילות גופנית.

[malcishua]

אפשר לשאול מה העלות למפגש?

[flytomars]

160 שקל למפגש,

אני נפגש איתו אצלי למטה בגן הציבורי (ברעננה), והוא גר בהוד השרון, אבל שיעור בעיר שלו עולה פחות, לא זוכר כמה.