נמאס לי להיות רווק - איפה למצוא את האחת?

[SlowRide]

אל תשווה את עצמך לאנשים רנדומליים שאתה לא מכיר ותנסה להיות כמוהם.

לך יהיה טוב להתחתן עוד חצי שנה? לא נראה לי. תתחיל לבנות את עצמך, תציב לך מטרות בחיים (לימודים, קריירה, נכסים) עם הזמן גם תבוא מישהי.

[Benor]

לא יודע מה איתך, מכיר מספיק אנשים בגילאים 25+ וגם 30+ שהם רווקים, ולא נמצאים בזוגיות. אם אני לא טועה, זו עובדה סטטיסטית שגיל הנישואים עלה.

לדעתי, הבעיה מתחילה בזה שאתה כל הזמן משווה את עצמך לאנשים אחרים...

אושריקו, שאל את עצמך פעם כמה זמן לקח להם שהם מצאו את אותה הזוגיות המיוחלת? את מס' או כמות הנסיונות והכשלונות שהם צברו בדרך לשם?

האם הם בכלל מאושרים מהזוגיות?

מי אמר שזה בהכרח קל למצוא אדם שמתאים לך?

יש איזו מגמה/רעיון שכולם ללא יוצא מן הכלל צריכים להיות במערכת יחסים/זוגיות...

עצה שלי, להתעסק יותר בחיים שלך ופחות בשל הסביבה שלך.

אין סוף להשוואות... תמיד יהיה מישהו "על הנייר" יותר מוצלח, יותר חכם, יותר מושך וכו' וכו'...

 

כמו שאמרו קודמיי להציב את עצמך בעמדת המסכן, הקורבן והאומלל לא תורמת במאומה.

נהפוכו.

אני מעדיף לנקוט בעמדה של חמלה כלפי עצמי וגם כלפי אחרים, לא רחמים אלא חמלה...

עריכה אחרונה ב-5 ליוני, 2017 על ידי Benor

[יוסי פרנקוס]

אולי תעשה מה שאני עשיתי בגיל שלך?

 

ראיתי שהאיכות של הבחורות שמסביבי "לא משהו" אז פשוט החלטתי שאני מפסיק להתאמץ.

לא שולח יותר הודעות באתרים, לא מתחיל עם אף אחת שלא שווה את זה, וזהו. לא מתעסק.

 

התכנית היתה לחכות לגיל 30-35 ואז למצוא מישהי בת 25 או יותר שסיימה את כל הבולשיט ומוכנה להתמסד.

[אושריקו]

יוסי , אני רוצה לחוות משהו משמעותי בגילאים האלה, לא לחכות לגיל מבוגר, זה כל הקטע.

אמנם ראיתי בנות בחיי, אבל בחייאת... להיות בקשר עם מישהי בגילאים שלי זה יותר כיף מאשר בגיל מאוחר יותר, כי עדיין יש את התמימות ופחות דרישות (פחות, לא בכלל).

 

בכל מקרה, מצאתי פרסייה בפייסבוק, התחלתי לדבר איתה , היא אמרה שיש לה משפחה בעיר שלי ואולי היא באה לפה בשישי, אבל היא עצמה גרה ברחובות אז לא לוקח את זה ברצינות יותר מדי כי המרחק גדול. שיהיה, לא בונה על זה, אבל סתם נחמד.

[sperial]

אושריקה - אתה טועה.

אפשר למצוא את הזוגיות בגיל 13 ולהתמיד בה כל החיים.

אפשר בגיל 30

אפשר בגיל 40

וגם יותר מאוחר.

אני מפנה אותך ללמ"ס. גיל הנישואין החציוני לגברים יהודיים בשנת 2014 עד על 27.7 שנים. זה אומר שמחצית הגברים מתחתנים לראשונה מעל גיל זה - ואם תפחית מהסטטיסטיקה את החרדים והדתיים המספר יהיה יותר גבוה.

 

אנחנו לא חיים במרוקו של 1945 שבה בנות התחתנו בגיל 14-15. בישראל של 2017 להשאר רווק\ה עד גיל 30 ויותר אינו דבר חריג.

נכתב על ידי חבר פורום בן דור קודם שהתחתן בגיל 32 עם אשה בת 31, ואשר בודדים מחבריהם של בניו (בני 25-27) נשואים.

 

עריכה: אושריקו, הרבה אנשים אינם בשלים לזוגיות ארוכת טווח בגילך הצעיר, אלא מבשילים יותר מאוחר.

עריכה אחרונה ב-5 ליוני, 2017 על ידי sperial

[שביט]

סתם משהו שתהיתי לגביו;

מנסיונכם, הרגשתם שזה עזר לכם למצוא זוגיות כאשר עבדתם במקצוע שלמדתם אליו/הוכשרתם אליו? או לחלופין כשהמשכורת שלכם עלתה?

הכרתי את אשתי חודשיים אחרי שמלאו לי 25.

ביום הולדתי ה25 הרגשתי ש"אין לי כלום" - אין עבודה, אין אישה, אין כסף (שנה א' בלימודים), קשה.. קשה...

זה אמנם היה בצחוק, אבל זה לא שהייתי בשיא ההצלחה, להיפך, הייתי רק בתחילת הדרך ולא בדיוק היה לי חשק להמשיך ולעבור אותה...

יש מצב שכשאדם נמצא במצב שטוב לו, הוא משדר את זה החוצה, אבל לפעמים יש הפתעות בחיים

עריכה אחרונה ב-5 ליוני, 2017 על ידי שביט

[discoTD5]

לא מסכים איתכם. גיל 24 וחצי זה אוטוטו 25. אנשים בגיל הזה כבר מחותנים או בקשרים ארוכים מאוד.

 

אני אענה על זה בצורה דיפלומטית - פחחחחחחחחח.

בגיל 24-25 סיימתי תואר ראשון, בתום שלוש שנות לימודים בבאר שבע, (נעזוב את הקטע של הבנות), וחזרתי למרכז כשלא היה לי איפה לשים את הראש. מצאתי את עצמי ישן אצל אחי שהיה נשוי, על מזרון בסלון. אח"כ מצאתי חורבה מתפרקת שבתמורה לזה שאני משפץ אותה והופך אותה ליח' דיור אני גר בה בשכ"ד של 100$ לחודש. אחרי שנה בעלת הבית הודיע לי ששכ"ד נמוך מדי והוא עולה ל 400$. אז עזבתי למקום אחר.

התחתנתי אחרי גיל 34, ולא הייתי האחרון שהתחתן מהחבר'ה. בגיל 32 כשחברה שהיתה לי אז, (לא אישתי היום) הודיעה לי שעוד חצי שנה מתחילים לעבוד על ילד, לא נבהלתי, לא היססתי לשניה, ובאותו הרגע שלחתי אותה לחפש מי ינענע אותה ויעשה לה ילד עוד חצי שנה. כפרה עליה. חבל שאמרה את זה. אבל הטעות של אחת זה הרווח של השניה (ואם תשאל את אישתי היא תגיד לך שטעות של אחת היא העונש של השניה), והרווח שלי בשלושה ילדים. את הבת הקטנה שלי קיבלתי במתנה ליומולדת 44.

 

אתה בונה את עצמך לאט לאט, ובציפורניים. גם אם ההורים שלך יקנו לך עכשיו דירה בבבלי + קורולה חדשה - בפנים תישאר אותו אושריקו. אולי יהיו לך "חברים" חדשים, אבל אתה תהיה לעולם אתה, ואין קיצורי דרך להתבגרות.

תפסיק להגדיר את עצמך על בסיס דברים שיש לך, וזה לא משנה אם זו בת זוג או רכוש או כסף.

תתחיל להגדיר את עצמך בזכות מי שאתה, ואם אתה לא אוהב את מה שאתה רואה בעצמך, תתחיל לשנות.

קח את עצמך בידיים, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילך.

(האמור רלוונטי גם לנמרוד ו-ואדים).

[zvit]

לא מסכים איתכם. גיל 24 וחצי זה אוטוטו 25. אנשים בגיל הזה כבר מחותנים או בקשרים ארוכים מאוד.

 

אני יכול אולי להתעודד מהציטוט המצוטט אם כל העולם לא היה מול העיניים שלך בקשר זוגי , חיפשו ומצאו , ואתה מחפש, מוצא, נופל על בעיתיות, או כל סיבה אחרת ושוב פעם חוזר חלילה, מאז ההיא, לא מצאתי אף אחת לא בפייסבוק ולא במציאות, כנראה שזה נשמע לכם טבעי להתחיל ולמצוא בחורה אפילו סתם לכמה ימים בודדים, אז אני לא מוצא כאלה כי כל הטובות - תפוסות.

 

(לדעתי) ממש ממש אבל ממש לא. לכל בן אדם "השעון הזוגי" שלו. אני יכול להעיד על עצמי שעל גיל 28 יכולתי לספור על יד אחת את הפעמים שהצלחתי לעבוד את משוכת הדייט הראשון. ואז - משהו כנראה השתנה בי והקשרים החלו להיות מוצלחים יותר, ורגע לפני גיל 30 הייתי כבר נשוי עם ילדה.

[אושריקו]

אני מודה לכם מאוד על התגובות האלה. זה מחמם את הלב, זה לא סתם פורום, באמת... לא זכור לי איפה הרגשתי כל כך חופשי לדבר על דברים כאלה ככה. אולי רק עם חברים, וזה מרמז על איך שאני רואה את הפורום הזה.

 

בכל מקרה, באמת שאני עייף מלחפש בחורה "ולנסות לצוד את הזוגיות", התאכזבתי כל כך הרבה בשנתיים האחרונות שאני חושב שיהיה לי באמת טוב להיות לבד ואם יבוא יבוא. הרי את הגיל הצעיר פספסתי, נקווה לטוב בהמשך.

 

אבל פתאום אני מבין כמה אני משדר לחץ (לאו דווקא לחץ של להטריד את הבחורה) אלא פשוט הרצון הזה להכריז רשמית "אנחנו זוג" וזה מבאס אותי כל פעם מחדש שאני נופל ללחץ הזה ואולי ככה מפספס גם אחלה בנות.

כמו שאמרו פה, בשביל להצליח בדייטים צריך טאנגו, אבל אני מנסה לשער מה היה קורה אם לא הייתי ממהר לנשק, לא הייתי ממהר לקבוע דברים אולי כן היה עובד.

 

דבר אחד אני יודע שההתעסקויות במכוניות זה התרופה.

[falou]

למצוא מישהי בת 25 או יותר שסיימה את כל הבולשיט ומוכנה להתמסד.

 

 

מזמן לא צחקתי ככה.

"סיימה עם הבולשיט..."

 

בגיל 25...

 

[מקליד מהרצפה, אליה נפלתי מכסא]

[gbguy]

מתי הן מפסיקות את הבולשיט? אולי כשיש ילד בתמונה, ויש להן דאגות אחרות.

[SlowRide]

הבולשיט לא נגמר, אתה פשוט לומד לחיות בצילו.

[שביט]

גם לא.

עד שנולדים ילדים, הן עושות שופינג לעצמן.

כשיש ילדים הן עושות להם שופינג...

 

עריכה- לא בצילו, אלא כמעט תמיד במקביל אליו, ובשאיפה לכמה שפחות נקודות השקה

עריכה אחרונה ב-7 ליוני, 2017 על ידי שביט

[falou]

מתי הן מפסיקות את הבולשיט? אולי כשיש ילד בתמונה, ויש להן דאגות אחרות.

ברגע שאתה מפסיק עם שלך.

[gbguy]

צודק.

אני שולט בה והיא רק רובוט. אם אחליט שהיא תפסיק עם הבולשיט, אז היא תפסיק.

כי אני גבר ולה אין שום דעה.