ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה. סיפור על קצין יהודי בצבא האדום שלא תמיד ציית לפקודות

[koka]

פרלוב מנדל (מישה) נולד בשנת 1916 בכפר יהודי חקלאי בשם בוברובי קוט(бобровый кут) בדרום אוקראינה ,סיים תיכון ומכללה חקלאית ובשנת 1935 והתגייס לצבא האדום . סיים קורס קצינים ולפני פרוץ מלחמת העולם השניה הספיק להשתתף כבר בשתי מערכות שניהלה ברית המועצות בגבולותיה. מלחמה עם יפן בגבול מונגוליה/ברית המועצות ומלחמה עם פינלנד בשנת 1939 .

 

ערב פרוץ מבצע ברברוסה (הפלישה של גרמניה הנאצית לברה"מ ) מנדל היה כבר קצין מנוסה בדרגת סרן בכוחות התובלה והאספקה של הצבא האדום.

 

בספטמבר 1941 הוא פיקד על שיירות אספקה שהובילו מזון ותחמושת עבור הכוחות הלוחמים בדרום מערב אוקראינה . מכיוון שהכיר את מערך הכוחות הבין שהכוחות הגרמניים מתקדמים במהירות אל עבר כפר מולדתו .השלטונות הסובייטים לא פרסמו ולא רצו להכיר בזה שהגרמנים רוצחים את היהודים בכפרים הכבושים באופן שיטתי הם גם לא נקטו בשום פעולות מיוחדות לפינוי האוכלוסיה מכפרים אלו. אבל מכיוון שמנדל ראה את המציאות בשטח הוא הבין שאם הגרמנים כובשים את כפר הולדתו ,שהאוכלוסיה שלו היא 95% יהודים רובם ככולם יירצחו. כאשר היה באחת ממשימות האספקה באיזור לאחר שפרק את האספקה הוא הסיט את השיירה ממסלול החזרה המתוכנן ועשה עיקוף של כ-150 קמ כדי להגיע לבוברובי קוט . שם הגיע לבית משפחתו והעלה את כולם על המשאיות לאחר מכן עבר בין הבתים וניסה לשכנע כמה שיותר אנשים להעלות על המשאיות . משפחות אחדות השתכנעו אבל רובם סירבו לעזוב והאמינו ששום דבר לא יקרה .

 

כשבוע לאחר מכן הגרמנים כבשו את הכפר רצחו את את כל תושביו היהודים – כ1000 איש .יותר על הכפר ומה שהתרחש בו ניתן לקרוא כאן בעדות של תושב הכפר שניצל(רק ברוסית)

 

http://evkol.ucoz.com/e_chausovsky.htm

 

 

בגיחה הזאת הצליח להוציא כ 20 גברים נשים וילדים ולהציל אותם מן התופת.

 

דבר הסטת השיירה נודע למפקדיו ובזמן מלחמה משמעות ותוצאה של אי מילוי פקודת מבצע ע"י קצין היה יכול להיות רק אחת :משפט שדה וגזר דין מוות.

 

בנסיבות שלא ידועות עד הסוף-יש גרסא על שוחד לקצין שאמור היה לשפוט אותו וגרסא אחרת על זה שהוא זייף פציעה ,חבש את ראשו וטען שעיקב את השיירה על מנת לטפל בפציעתו. מנדל לא נשפט והמשיך לשרת בצבא עד לסיום המלחמה ואף המשיך לשרת בצבא עד לפנסיה והשתחרר בדרגת אלוף משנה.

 

הסיפור הושתק ואף פעם לא התפרסם כדי לא לפגוע בקריירה הצבאית שלו והוא עבר מפה לאוזן בין קרוביו ומשפחתו .

 

מנדל פרלוב הוא סבי. בשנת 1990 עלה עם משפחתו לישראל ובשנת 2000 נפטר כשהוא בן 84.

 

סבא שלי היה חולה מכוניות אמיתי והמוטוריקה ליוותה אותו אותו במשך כל חייו . מהמלחמה הוא חזר עם וויליס של הסיוע האמריקאי ובהמשך החליף את הוויליס במכונית פובידה ((gaz-m20 .במסגרת תפקידיו בצבא התעסק בחימוש וברכש של מכוניות לצבא. הוא המשיך לנהוג על גיל מתקדם מאוד ואף התעקש להביא מכונית בזמן שעלינו ארצה , מכיוון שהבנו שלא כדי לייבא מכונית סובייטית זמן קצר לפני העליה נרכשה מכונית לנציה דלתא שעלתה יחד איתנו לארץ (ועשתה לנו הרבה צרות J) .

 

מנדל עם משפחתו במדים חגיגיים לפני המלחמה

 

מנדל (באמצע) עם חבריו ליד המשאית בזמן המלחמה

 

עם עיטורים ודרגות סרן. אחרי המלחמה.

 

סא"ל בצבא האדום

עריכה אחרונה ב-4 למאי, 2016 על ידי koka

[Be roo]

מרגש.

תודה על השיתוף.

[haranza]

מדהים! היו סיפורי גבורה מטורפים בשואה, זכית להיות חלק משושלת של אדם בכל שיעור קומה!

[Oshri]

אכן מדהים. תודה על השיתוף.

[discoTD5]

כבוד!

[ליין מן]

סיפור יפה של לקיחת יוזמה.

 

אייל.

[Kreios]

יופי של סיפור, לא יאומן כמה סיפורי גבורה של גיבורים אנונימיים יצרה המלחמה הזאת.

תודה רבה על השיתוף.

[RK]

גיבור! החלק של החיילים היהודים במלחמה לא תמיד מפורסם, והיו המון שלחמו בעוז ובכבוד!

[yossy]

מרגש מאד תודה על השיתוף כבוד גדול

עשית לסבך,שמחתי שהגיע לארץ ונפטר בשיבה טובה.

אני מאד אוהב לשמוע סיפורי גבורה כאלה,היום בערב יש המון

תוכניות מעניינות.

[koka]

בהמשך גם אחפש בארכיון התמונות המשפחתי ואפרסם כאן את התמונות שלו עם המכוניות שלו לאורך השנים

 

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

[Cassano]

מרתק ומרגש, תודה על הטקסט הנפלא ושמח שסבך הגיע ארצה לבסוף.

[bencl100]

יפה מאוד, התרגשתי.

[Ahbarony]

אחד לאחד סיפור של סבא שלי. גם הוא היה קצין אספקה והביא משאיות כדי לפנות את משפחתו וקרובים. מדהים. הוא נשאר חלק מכוחות הרוסים בגרמניה, איפה שאבי נולד ב9.5.47. רק שאני לא זכיתי להכיר אותו. הוא מת התקף לב בגיל 54 והיה בדרגת סגן אלוף.

 

Sent from my LG-H960 using Tapatalk

[khc]

כבוד גדול.

[shugiflex]

סיפור מרגש על גיבור שלא התפרסם. יישר כח!