שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[Renaultrap]

 

לפני 52 דקות, RK כתב:

 

שום דבר מפה לא נוגע להחלטות שבמחלוקת, חוץ מהכתבה של ליבסקינד, שלא בכדי לא מפנה למקורות. בקיצור, אין פה כלום.

לא נוגע להחלטות שבמחלוקת? המחלוקת היחידה שהיתה פה היא זו שטענתי ששופטי ישראל מגלים גמישות משפטית מאד מרשימה, ובתגובה התנשאת עלי ועל "המחנה". בתור מי שמדקדק בקריאת פסקי דין שמעניינים אותו, אני מניח שאני מפריע לך עכשיו בנבירה בארכיון הדיגיטלי של בית המשפט כדי להפריך את מה שליבסקינד "לא בכדי" מסתיר מקוראיו.

 

בקיצור, אין פה כלום

עריכה אחרונה ב-16 ליולי, 2024 על ידי Renaultrap

[David32]

אין כלום כי לא היה כלום!!!

 

 

[Renaultrap]

לפני 24 דקות, stx כתב:

סחתיין על אורך הרוח.

 

 

קראתי את דוגמה 4, ורציתי לשאול מה דעתך על הכתבה הזו מבית אותו יוצר.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001335266

 

ניסיתי. נשבע. לא שאני חושב שאם אני מסכים עם משהו אחד אני אוטומטית חייב לקבל כל מה שהוא כותב ("אותו יוצר").

 

ראשית זה: "ניסיון לשנות את מערכת האיזונים המקודשת שבין בית המשפט לכנסת והממשלה - לא."

אני לא יודע אם המערכת "מקודשת", אבל היא מאד חשובה. גם שינויים במערכת האיזונים לא פוגעים בקדושתה, והם כר לגיטימי להשפעות פוליטיות בדמוקרטיה. לתפיסתם של רבים (מאד) קדושתה של מערכת האיזונים הופרה לכיוון אחד והם מעוניינים לבלום את ההפרה הזו ואף להשיב את המערכת לקדמותה.

 

עד כאן הדיון ענייני. מהר מאד הוא מתדרדר לשיח על חמגשיות, שיפוצים בבלפור ושאר ירקות והדיון הופך אישי, אמוציונלי ומשעמם. אני מבין שיש פה ובכלל אנשים שנשבעים שנתניהו גרוע מהגרועים שבאויבינו, אז מה אתה רוצה שאומר לך על קלקר של גלידת פיסטוק? על ביבי/מחליף ראוי לא נצליח להסכים. למה שלא נוכל לדבר על סוגיות עקרוניות בלי קשר לדעתו של המנהיג/השטן הגדול?

[DareDevil]

לפני 8 שעות, RK כתב:

 

פעם הבאה שאתם מעמידים פנים שאתם ימין, תיזכרו בתגובה הזאת, שמקדשת העדפת רגשות (קיפוח, במקרה הזה) על פני הבנה אמיתית בתחום, שזה פחות או יותר הבסיס של כל אידיאולוגיית שמאל באשר היא.

הם רוצים רק לשבת ולהינות מהפירות, אחרת הם לא היו מקנאים בשמאל שבנה את המדינה והקים ותפעל ודאג לעמוד על המשמר.

זה יהיה כואב כשצריך אשכרה לעבוד את האדמה או לקום בבוקר לעשות שמירה, כפי שהיו עושים פעם המערב הפרוע..

 

לפני 8 שעות, garicho כתב:

לא הגבלתי את עצמי אף פעם לשטח ישראל שבתוך הקו הירוק. הכוונה למלחמה בעיקר בשטחים שתזלוג בצורה נרחבת גם לתוך הקו הירוק. 

סטייל שומר חומות, לא יכולת מהתחלה לרשום שהמשטרה לא הייתה בכלל שומרת על האזרחים? 

לפני 7 שעות, פינדר כתב:

איזה לחצים יש מבפנים? אין לו שום אופוזציה למלחמה הזו. אולי רק המפלגות הערביות אבל בחייאת..

לפני 7 שעות, פינדר כתב:

 

המספר חצי מליון כבר עלה פה, אבל הוא כנראה לא נכון. יש בעיה להעריך כמה עזבו ויקח זמן לדעת את המספר האמיתי (ניתוק תושבות).

בכל אופן, אין סיכוי שחצי מליון, שהם 5% מהאוכלוסיה, היו נעלמים תוך שנה בלי שכל אחד מאיתנו היה מרגיש את זה בחיי היומיום. בטח כשרוב העוזבים שייכים לעשירונים ולמגזרים ספציפיים.

 

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001483681

אחלה מקבל את הטענה שלך.

 

לפני 4 שעות, Renaultrap כתב:

בתור חובב משפט תוכל להעריך את מגש הטעימות הזה

חחח... הבנאדם עורך דין.

לפני 3 שעות, Renaultrap כתב:

כמה ישראלים עזבו את הארץ בתקופת ממשלת השינוי של בנט/לפיד?

באזור 50 אלף.

[Renaultrap]

לפני 17 דקות, DareDevil כתב:

חחח... הבנאדם עורך דין.

אז מה? בשביל להבין מתחקירים רציניים שמשהו רקוב בבית המשפט לא צריך להיות משפטן, ואם משפטן לא מכיר בנכונות הדברים זה צריך להיבחן בהתמודדות שלו איתם ולא עם מי שהביא אותם. דווקא משפטנים יוכלו למצוא את פסקי הדין מהר יותר בארכיון, אבל גם להם אני יודע שזה לפעמים פחות קל מלכתוב "שופר".

[DareDevil]

לפני 5 דקות, Renaultrap כתב:

אז מה? 

ההבנה שלו במשפט ובחוקים וכו' קצת יותר טובה מאשר קריאת כתבות של עיתונאים כאלו ואחרים.

 

[garicho]

לפני 32 דקות, DareDevil כתב:

סטייל שומר חומות, לא יכולת מהתחלה לרשום שהמשטרה לא הייתה בכלל שומרת על האזרחים? 

הו לא. שומר חומות יראה כמו מצעד הגאווה בתל אביב יחסית למה שיהיה. 

[Renaultrap]

לפני 6 דקות, DareDevil כתב:

ההבנה שלו במשפט ובחוקים וכו' קצת יותר טובה מאשר קריאת כתבות של עיתונאים כאלו ואחרים.

 

אני לא מתווכח על ההבנה שלו במשפט, כפי שלא שיווקתי את שלי. הטענות בכתבה הן שראויות להתייחסות, ובמקום זה הן נפסלו על ידי המומחה כלא רלוונטיות או ב"לא בכדי".

אם אני מבין אותך נכון, היות והוא סיים תואר במשפטים והוא האוטוריטה של הפורום בענייני חוק ומשפט, אז אולי במקום שרשור על הרפורמה הוא ייתן לנו פוסט סיכום והמנהל פה יסגור את השרשור.

[David32]

זה לא שירשור על הרפורמה ואין מה לסגור אותו בגלל עובדה כזאת או אחרת...

[oryo]

לפני שעתיים, Renaultrap כתב:

לתפיסתם של רבים (מאד) קדושתה של מערכת האיזונים הופרה לכיוון אחד והם מעוניינים לבלום את ההפרה הזו ואף להשיב את המערכת לקדמותה.

[1]עד כאן הדיון ענייני.

 

[2]מהר מאד הוא מתדרדר לשיח על חמגשיות, שיפוצים בבלפור ושאר ירקות והדיון הופך אישי, אמוציונלי ומשעמם.

1. אין כאן״דיון״ ענייני, או דיון - יש כאן טענה (לגיטימית). דיון דורש קצת יותר עומק.

 

2. כפי שרשמת בעצמך - זה כבר לא דיון ענייני (רק שבלי לשים לב- בעיקר מהצד שלך). לא ענייני כי אני קורא את רומן כבר שנים, עוד לפני שהוא נהפך לסמולן עם קוקיות, לא חושב שקראתי פעם אחת שהוא אמר משהו על חמגשיות גלידה וכו׳. גם כאן בפורום זה לא הסטייל ע״י רוב המתדיינים, אבל זו לא הפעם הראשונה שאתה מעיד על אנשים/דיונים דברים שלא נכתבו, וקצת אח״כ טוען שאתה לא מספיק זמן בשביל לקרוא דברים שהם כתבו.

 

רוצה דיון ענייני? הנה משהו מלפני שהיית כאן שאולי תמצא בו קצת פחות חמגשיות ויותר טענות ענייניות לשקול/להפריך -

בתאריך 14.1.2023 בשעה 16:16, oryo כתב:

״כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט״
(פוסט פוליטי שכתבתי בפייסוש, משתף גם כאן)
**

 

מעטים המקרים בהם אנחנו צופים בפיצוץ גרעיני בשידור חי - מעטים עוד יותר המקרים בהם זה קורה בזמן שרוב האנשים בטוחים שזה בסה״כ סתם ילדים משחקים בזיקוקים. בפוליטיקה הישראלית רוויית קריאות הגוועלד קשה לדעת מתי מדובר באזעקת שווא ומתי בדבר האמיתי.

 

But this shit is as real as it gets.

כל הדיבורים על הרפורמה המשפטית בישראל טבולים בניחוח פוליטי עז, וכמו בפוליטיקה ישראלית המחנות מתחלקים לשתי קבוצות כדורגל במקום לעצור לרגע ולדון בתכל׳ס - מה בעצם קורה, והאם זה רצוי?
אני חופר בנושא הזה כבר כמה ימים, ומגלה שמאורת הארנב היא עמוקה (מאוד). הדיון בנושא מאוד שטוח, ולא בכדי - מדובר בפלפולים משפטיים ופוליטיקה.  אנסה להנגיש כמה שיותר מידע בצורה כמה שיותר קלה לקריאה ואשמח לשמוע את דעתכם!
**

הנושאים:
1. איזון רשויות
2. חוקה וחוקי יסוד
3. מהפכה שיפוטית
4. בחירת שופטים והיועמ״ש
5. שורה תחתונה

 

כמובן שהפוסט יוצא ארוך טילים גם ככה, אז לא אוכל להכנס בעובי הקורה של כל נושא ונושא, אעשה כמיטב יכולתי לתמצת את הסעיפים בצורה אובייקטיבית ככל הניתן ואם שגיתי - אשמח ללמוד על כך ולעדכן, הדעה הסובייקטיבית שלי תהיה בעיקר בחלק האחרון.
(ואם הפוסט ארוך לכם מדי - תשקלו לקפוץ לחלק האחרון 3> )
**

 

1. איזון רשויות
לפני שצוללים לעומק הרפורמה, חשוב להבין מדוע הנושא הזה כ״כ קריטי למדינת ישראל.
במרבית (כל?) הדמוקרטיות המערביות, ישנה הפרדה בין הרשות המחוקקת, המבצעת, והשופטת. ההפרדה נועדה לאזן את הרשויות, כך שכל אחת תהווה משקל-נגד לאחרת, ואף אחת לא תצבור יותר מדי כוח. 
בישראל ישנה שיטת שלטון פרלמנטרית במסגרתה הרשות המבצעת (ממשלה) מורכבת מתוך הרשות המחוקקת (כנסת), ולכן *בהגדרה* ההפרדה היא חלשה יותר, או במילים פחות מכובסות: 
אין הפרדה אמיתית בין הרשות המחוקקת והמבצעת, להלן: מחוקצעת.
מתוך ההבנה הזו, ו**ללא קשר לדעות פוליטיות**, זה טריוויאלי לטעון כי איזון כוחות בין הרשות המחוקצעת ובין הרשות השופטת הוא קריטי ע״מ להגן על המדינה מעריצות, היות ומלכתחילה בהפרדה בין 3 רשויות, 2 כבר די מרותכות זו לזו.
**

 

2. חוקה וחוקי יסוד
הפואנטה של חוקה היא להסכים על תנאי בסיס כלשהם, בין היתר ע״מ להגן על הדמוקרטיה מעריצות. חוקה אמורה להיות מעוגנת חזק מאוד ושינויים בה אמורים לדרוש תנאים מחמירים, על סף הבלתי אפשריים. לצורך ההמחשה חוקת ארה״ב שונתה 27 פעמים במהלך 235 שנים, 6 פעמים בלבד מאז סוף מחל״ע השניה.
בישראל אין חוקה.  היתה אמורה להיות כזו אבל היסטוריה + פוסט ארוך מדי = לא נכנס לזה, וכיום הדבר הכי קרוב אל חוקה הוא מה שנקרא ״חוקי יסוד״.  ישראל למדה מהעולם, אבל עדיין לא מצליחה לייצר יציבות - שכן במהלך 75 שנות קיומה השתנו החוקים 51 פעמים... (פי 6 מארה״ב).
רגע אמרתי חוקים? התכוונתי חוק 🙂 זה היה רק חוק יסוד אחד (הכנסת), לא ביצעתי את האריתמטיקה על פני כל החוקים כי אני עצלן, אבל זה כנראה יותר לכיוון הפי 10 יותר שינויים מארה״ב, למדינה בגודל של ניו ג׳רזי.
חוקי היסוד יכולים לעבור שינוי ברוב חלש בכנסת (61), מה שאומר ששינויים בחוקי יסוד - הדבר הכי קרוב לחוקה - הם סופר פשוטים לביצוע.

 

—> רפורמה —>
א. ביהמ״ש העליון יוכל לנסות לפסול חוק בו יש סתירה מפורשת לחוק-יסוד, אך בד בבד ייאסר על ביהמ״ש לדון בפסילת חוק-יסוד או חלקים ממנו.
ב. ביהמ״ש יוכל לעשות זאת רק בהרכב מלא (כיום נשיא העליון יכול לקבוע את גודל ההרכב)
ג. פסילת חוק תידרש לשמונים אחוזים של תמיכה מתוך ההרכב המלא (בניגוד לרוב רגיל, והרכב חלקי)
ד. פסק דין צריך להתקבל תוך 30 ימים (כיום אין הגבלת זמן)
ה. במידה וחוק בוטל ע״י ביהמ״ש העליון שלא ב100% הסכמה, הכנסת תוכל להעביר אותו ע״י רוב רגיל (61 ח״כים) דרך פסקת התגברות.
**

3. מהפכה שיפוטית
יום אחד נשיא ביהמ״ש העליון בא ביציאה - וואלאק לא מתאים לי שמחוקקים כאן חוקי יסוד, כאשר בפועל אין להם משהו מיוחד חוץ משם מגניב. מעתה, ביהמ״ש יתייחס לחוקי היסוד כמעין חוקה, ויפסול חוקים אשר נוגדים את אותם חוקי יסוד. חוקי היסוד יקבלו קדימות על פני חוקים עתידיים, כאשר תהיה התנגשות - תמיד היסוד ינצח.
המהפכה של ברק גרמה לכך שביהמ״ש ניכס יכולות אופרטיביות, אקטיביות, והתחיל להגן על חוקי יסוד (לשיטתו) - ובפרט חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. 
כמו כן ביהמ״ש התחיל להשתמש במשהו שנקרא ״עילת (חוסר) הסבירות״, שזה בתכלס נותן לשופט להפעיל שיקול דעת לגבי מהי פרשנות סבירה להתנהלות המנהל (בהקשר הרלוונטי: בעיקר החלטות מנהלתיות של הממשלה).
המבקרים של המהפכה של ברק טוענים שביהמ״ש ניכס סמכויות שאינן שלו - במקום להתעסק בשיפוט, הוא פתאום מתעסק בביקורת על חוקי הממשלה והגבלת פעולות נבחרי הציבור שלה. לדעת המבקרים, ביהמ״ש אינו אמור להעביר ביקורת על הממשלה, היא הרי צריכה למשול. ביהמ״ש צריך להתערב בעיקר בעבירות על החוק, ופחות בחקיקות עצמן.

 

—> רפורמה —>
א. תיקון ל״חוק-יסוד: השפיטה״, שיבטל את עילת חוסר הסבירות ובעצם תנטרל אותה לחלוטין מסט הכלים של המערכת השיפוטית. לא תהיה יותר התערבות של ערכאה שיפוטית בהתנהלות ממשלתית עקב ״חוסר סבירות קיצונית״ (הערה סובייקטיבית: נניח אם מעוניינים לתת לעבריין מורשע פעמיים, שהתחייב לא לחזור לחיים הציבוריים, להיות שר האוצר הבא של מדינת ישראל).
ב. פסקת ההתגברות: הוזכרה בסעיף הקודם - במידה וחוק נפסל ע״י בג״צ בהצבעה שאינה פה אחד הכנסת רשאית לחוקק אותו בכל מקרה ברוב רגיל.

 

סיכום ביניים:
ביהמ״ש העליון לא יוכל להגן על חוקי יסוד, פסילת חוקים דורשת אופרציה כבדה, וגם לאחר מכן כמעט תמיד הכנסת יכולה לחוקק ע״י רוב רגיל. הלכה למעשה, ברמה האופרטיבית נטו וללא פרשנות או העדפה אישית, ביהמ״ש העליון חסר כמעט כל כח מול הרשות המחוקקת שתמיד יכולה לבצע לו override, מלבד מקרה ספציפי בו כל השופטים כולם פסלו חוק. 
בהינתן שאין חוקה, אין שום בסיס יציב אשר ניתן לסמוך (או להסתמך) עליו.
הרשות המחוקקת תוכל לחוקק ולשנות כל חוק העולה על רוחה, כולל חוקי יסוד, כאשר ההגבלה היחידה היא החלטה של כל שופטי העליון יחד לפסול את החוק.
כמעט כח מוחלט.
**

4. בחירת שופטים
מינוי שופטים זה עניין קצת מסובך - מחד, ניתן לטעון כי הציבור רשאי (ואף צריך) לבחור מי יהיו האנשים שאחראים על הערכאה השיפוטית החשובה במדינה, תפקיד סופר-מורכב (וחשוב!) המיישם את האיזון היחידי לרשות המחוקצעת. מאידך, התפקיד הזה אינו פוליטי-נטו ויש לו פן ביצועי מאוד חשוב וברור ולכן הגיוני לדרוש שמקצוענים יהיו מעורבים בהחלטה, ע״מ למנוע פוליטיזציה של כל המערכת.
בישראל, שופטים נבחרים ע״י ועדה המורכבת הן מדרג מקצועי (=שופטים ומשפטנים) והן מדרג פוליטי.
נכון להיום הועדה מורכבת מ9 חברים: 2 שרים, 2 ח״כים, 2 חברים בלשכת עורכי הדין ו-3 שופטים. במילים אחרות: 4 פוליטיקאים, 5 אנשי משפט.
עבור מינוי שופטים נדרש רוב רגיל, עבור מינוי שופטים לעליון נדרש רוב חזק (7 מתוך 9) ע״מ להבטיח הסכמה רחבה טרם המינוי. חשוב לשים לב: אין לאנשי המשפט מספיק כח בשביל לבחור שופטים לעליון ללא תמיכה מהממשלה.
נשיא ביהמ״ש העליון נבחר לפי ותק, לכאורה ע״מ למנוע פוליטיזציה של התפקיד.

 

—> רפורמה —>
א. ועדת הבחירה תורכב מ11 אנשים: 3 שרים, 3 ח״כים (2 קואליציה 1 אופוזיציה), 3 שופטים ו-2 נציגי ציבור שייבחרו ע״י שר המשפטים. במילים אחרות: 7 אנשי קואליציה מתוך 11, 6 פוליטיקאים ו5 אנשי מקצוע.
ב. נשיא ביהמ״ש העליון ייבחר ע״י הועדה לבחירת שופטים.

 

לסיכום: אין כאן צורך בפרשנות מיוחדת, מדובר בכח מוחלט לממשלה.
**

5. שורה תחתונה
לישראל אין חוקה (חוקים בסיסיים אשר כמעט בלתי אפשרי לשנות), ישנם חוקי יסוד אבל לאחר הרפורמה, הממשלה תוכל לעשות בהם (כמעט) כל העולה לרוחה.
בישראל יש לכאורה 3 רשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת) אך אפקטיבית 2 רשויות: מחוקצעת (ממשלה), שופטת. מבחינת הפרדת רשויות, מדינת ישראל מתחילה מנק׳ חולשה עוד לפני שמדברים על רפורמות.
ואיך נראה איזון הרשויות לאחר הרפורמה?
1. הממשלה תשלוט במינוי השופטים
2. הממשלה תוכל לחוקק ולשנות חוקי יסוד, לביהמש אסור להתערב
3. כאשר הממשלה תחוקק חוק הנוגד חוק יסוד, הדרך היחידה למנוע זאת תהיה ע״י הצבעה פה-אחד לפסילת החוק, כל דבר אחר יאפשר לממשלה לעשות כל העולה על רוחה דרך פסקת ההתגברות - וגם זה רק אם השופטים שהממשלה עצמה מינתה, הצליחו להרכיב הרכב מלא ולהגיע לרוב של 80% המתנגד לחקיקה תוך 30 ימים מרגע ההתכנסות. כמו למצוא חניה בדיזינגוף בשישי בערב: אפשרי, אבל קשוח.

לסיכום: כח מוחלט לממשלה במינוי שופטים, כמעט כח מוחלט לממשלה בחקיקה.

 

חבר טוב, חכם ומוערך - אמר לי:
״עזוב, הם חיים בסרט, גם אם הממשלה תנסה להשתמש בכח המוחלט שלה בשביל לעשות כל העולה ברוחה, המציאות תכה אותה שוק על ירך. אי אפשר להעביר חוק אנטי דמוקרטי מובהק כי הכלכלה הישראלית תספוג מכה אנושה מהעולם אם(/כש?) תעשה זאת. המציאות תגן על המדינה.״
במילים אחרות: יהיה בסדר.

 

ייתכן שהוא צודק, ייתכן שלא. אני לא חושב שלתת לפוליטיקאים כח מוחלט ולקוות שהמציאות תאזן אותם זו תכנית עבודה טובה או סבירה, אני חושב שזו תכנית מפחידה טורבו. 

 

שימו לב שאין כאן שאלה של ימין או שמאל(!!!) - אני סבור כי אין אדם אחד בישראל (או בעולם) שמכיר היסטוריה ומסוגל לחשוב שכח מוחלט לממשלה זה משהו חיובי. 
מה שיש זה נושא מורכב, חברה שסועה ומנטליות פוליטית של קבוצת כדורגל. אנשים תומכים במהלכים שיכולים לחרב את הדמוקרטיה הישראלית, לא בקטע מוגזם, בתכלס.

 

לטוענים שהרפורמה בסה״כ באה לאזן את המערכת: לא.
כל כך, כל כך לא.
לאזן את המערכת זה לדרוש *איזון*, לא כח מוחלט. גם אם סבורים כי המערכת הנוכחית דורשת תיקון (גילוי נאות: אני מסכים) - לא שופכים את התינוק עם המים ואז דורכים לו על הפרצוף מצלמים סלפי ומעלים לטיקטוק. 
אני לא סבור שהדמוקרטיה הישראלית תקרוס מחר, אני כן מאמין שהרפורמה הזו היא כמו כדור לרגל: לא הורג מיד, אבל גורם לצליעה, יכול לגרום לזיהום, ועם פוטנציאל לנזק רציני ללא טיפול נאות. 

 

היום הפוליטיקאי הוא בצד שלך? סבבה, אבל מה לגבי הפוליטיקאי של מחר? 
מה לגבי מצב בו אותו פוליטיקאי מושחת מהכח המוחלט אותו קיבל? 
מה, באמת כ״כ קשה להאמין שיש פוליטיקאים מושחתים…?

(תודה שקראתם)

 

מוזמן לספר לי/נו עם מה אתה לא מסכים.

עריכה אחרונה ב-16 ליולי, 2024 על ידי oryo

[asix]

לפני 27 דקות, oryo כתב:

1. אין כאן״דיון״ ענייני, או דיון - יש כאן טענה (לגיטימית). דיון דורש קצת יותר עומק.

 

2. כפי שרשמת בעצמך - זה כבר לא דיון ענייני (רק שבלי לשים לב- בעיקר מהצד שלך). לא ענייני כי אני קורא את רומן כבר שנים, עוד לפני שהוא נהפך לסמולן עם קוקיות, לא חושב שקראתי פעם אחת שהוא אמר משהו על חמגשיות גלידה וכו׳. גם כאן בפורום זה לא הסטייל ע״י רוב המתדיינים, אבל זו לא הפעם הראשונה שאתה מעיד על אנשים/דיונים דברים שלא נכתבו, וקצת אח״כ טוען שאתה לא מספיק זמן בשביל לקרוא דברים שהם כתבו.

 

רוצה דיון ענייני? הנה משהו מלפני שהיית כאן שאולי תמצא בו קצת פחות חמגשיות ויותר טענות ענייניות לשקול/להפריך -

 

מוזמן לספר לי/נו עם מה אתה לא מסכים.

זה כמו שאני מחכה ל 10 דברים טובים שביבי עשה במהלך ה 15 שנה בשלטון.

אפילו נתתי הנחה של 30 אחוז ולא ביקשתי משהו אחד לכל שנה. 

אולי עכשיו תבוא הישועה ואחד התומכים שלו ירים את הכפפה.

[DareDevil]

לפני 47 דקות, Renaultrap כתב:

אז אולי במקום שרשור על הרפורמה הוא ייתן לנו פוסט סיכום והמנהל פה יסגור את השרשור.

איזה הפורום הזה לא יסגור את החפירה הזו. הגענו כבר ל4 אלף הודעות.

[oryo]

Just now, asix כתב:

זה כמו שאני מחכה ל 10 דברים טובים שביבי עשה במהלך ה 15 שנה בשלטון.

1. לא מכר את ישראל לערבים

2. לא שכב עם ערבים

3. לא שונא את חיילי צה״ל

4. לא מנסה לדרדר את ישראל בזירה הבינ״ל

5. לא הביא עוד ילדים לעולם

6. תעסוקה ליצרני חמגשיות (הייתי חייב)

7. פיצויים נאים לעובדים-לשעבר במשק רה״מ

 

תשמע יש לא מעט לא יודע למה אתה כזה שלילי

[Renaultrap]

לפני 50 דקות, oryo כתב:

1. אין כאן״דיון״ ענייני, או דיון - יש כאן טענה (לגיטימית). דיון דורש קצת יותר עומק.

 

2. כפי שרשמת בעצמך - זה כבר לא דיון ענייני (רק שבלי לשים לב- בעיקר מהצד שלך). לא ענייני כי אני קורא את רומן כבר שנים, עוד לפני שהוא נהפך לסמולן עם קוקיות, לא חושב שקראתי פעם אחת שהוא אמר משהו על חמגשיות גלידה וכו׳. גם כאן בפורום זה לא הסטייל ע״י רוב המתדיינים, אבל זו לא הפעם הראשונה שאתה מעיד על אנשים/דיונים דברים שלא נכתבו, וקצת אח״כ טוען שאתה לא מספיק זמן בשביל לקרוא דברים שהם כתבו.

 

רוצה דיון ענייני? הנה משהו מלפני שהיית כאן שאולי תמצא בו קצת פחות חמגשיות ויותר טענות ענייניות לשקול/להפריך -

 

מוזמן לספר לי/נו עם מה אתה לא מסכים.

אם לא היית נכנס לפה עם רוח קרב מופרזת, היית יכול להבין שמה שאתה מצטט היא תגובה שלי ללינק שהועלה כאן בתגובה לפוסט שלי. זה היה חוסך לך נאום ארוך. הטור בלינק כולל נקודות ענייניות יותר וכאלה שהרבה פחות (חמגשיות).

 

לגבי הפוסט הענתיקה, הלוואי שהיו יותר כאלה כאן. שתי נקודות שאני מסכים איתן לגמרי:

"כל הדיבורים על הרפורמה המשפטית בישראל טבולים בניחוח פוליטי עז, וכמו בפוליטיקה ישראלית המחנות מתחלקים לשתי קבוצות כדורגל במקום לעצור לרגע ולדון בתכל׳ס - מה בעצם קורה, והאם זה רצוי?"

 

"לאזן את המערכת זה לדרוש *איזון*, לא כח מוחלט. גם אם סבורים כי המערכת הנוכחית דורשת תיקון (גילוי נאות: אני מסכים)..." לא המשכתי את המשפט הזה, כי הוא מייגע. סתם טיפ סגנוני. 😉

 

לצערי, מהצד שלי הנקודה השניה (ושמעתי אותה ה מ ו ן מחברים...) נשמעת מתחסדת. הטענות משני הצדדים מתומצתות יפה בפוסט, אבל איפה היתה ההסכמה ל"איזון בית המשפט" טרם המהלכים של שקד ולאחריה הנסיון של יריב לוין לרסן את שכרון הכוח של בית המשפט? אם מתנגדי הרפורמה מסכימים על הסחף באישון בין הרשויות הרי שהיה צריך להיות קונצנזוס רחב מאד מזמן, ולא היה צורך להגיע לסיפה של מלחמת אחים כאן (גם אם הרפורמה היתה רק תירוץ לפרוץ המהומות).

[DareDevil]

בין לבין, צהל מתחיל לשלוח צווים ראשונים לחרדים. בחיי שאף פעם לא חשבתי שנגיע לזה.