מה ההבדל בין גרסה אירופאית לאמריקאית?

[VentAcruZ]

יש הרבה חברות שעושות שני סוגי רכבים לאותו דגם רכב.

לדוגמא יונדאי גנסיס ההולכת להיות משווקת בארץ (אירופאית) היא שונה מהגרסה האמריקאית, גם בצורה וגם במנוע.

לפי מה שאני קראתי, זה בגלל התקן האירופאי.

אז מה זה התקן האירופאי ולמה זה גורם לחברות לשווק שתי גרסאות לא דומות אחת לשנייה?

 

תודה.

[ch2856]

יש הרבה חברות שעושות שני סוגי רכבים לאותו דגם רכב.

לדוגמא יונדאי גנסיס ההולכת להיות משווקת בארץ (אירופאית) היא שונה מהגרסה האמריקאית, גם בצורה וגם במנוע.

לפי מה שאני קראתי, זה בגלל התקן האירופאי.

אז מה זה התקן האירופאי ולמה זה גורם לחברות לשווק שתי גרסאות לא דומות אחת לשנייה?

 

תודה.

 

יש להבחין בין תקנות לבין שיווק. לקהל מסוים יש באופן עקרוני טעם/דרישות שונות מהרכבים שלהם ולכן יצרנים מסוימים מתאימים את הדגמים שלהם לפי הטעם המקומי. כך לדוגמה אמריקאי שירכוש את פורד פוקוס המוכרת לנו (בעבר הייתה שונה), לא יסתפק במנוע 1.6 ליטר ובטח לא בדיזל ולכן מנוע הבסיס שם הוא מנוע 2.0 ליטר. בנוסף, יש גם התאמות של כיול מתלים וכו', הכל לפי גודלו של שוק היעד. עבור השוק הישראלי, אף אחד לא יעשה התאמות כמובן.

 

יש לא מעט מקרים חריגים יותר, בהם אותו דגם (שם הדגם) משווק בתצורה שונה לחלוטין. לדוגמה: האמריקאים לא אהבו את הפאסאט האירופאית ולכן הדגם החדש תוכנן במיוחד עבור שוק זה והוא מצליח שם עשרות מונים מהדגם האירופאי הקודם ששווק שם. יש כמובן עוד דוגמאות רבות.

 

בשנים האחרונות, פחות ופחות יצרנים, כולל יצרנים אמריקאים, מייצרים רכבים רק עבור השוק האמריקאי שכן זה לא משתלם כלכלית וגם השוק האמריקאי השתנה בעקבות המשבר הכלכלי ועליית מחירי הדלק.

 

בנוגע לתקנות, יש מספר הבדלים בתקינה בין השוק האמריקאי לאירופאי, לא רבים כל כך, כדוגמת תאורה ראשית סמטרית אצל האמריקאים או פנסי איתות בחיפוי כתום בפנסי החזית. ישנם עוד מספר הבדלים אבל שוב, לא מאוד משמעותי ולכן גם מאפשרים יבוא אישי של רכבים מארה"ב.

 

במקרה של הג'נסיס, מדובר באותה מכונית בדיוק וזו שהגיע לישראל (יש כאן שרשור) היא למעשה בתקן אמריקאי. לגבי מנועים ביונדאי, גם כאן זה רק עניין של שיווק בלבד כמו הולוסטר טורבו עם מנוע שונה בין השוק האמריקאי לאירופאי, לא עניין של תקינה אלא רק עניין של טעם מקומי.

[VentAcruZ]

אז אם זה עניין מקומי, באמריקה בסדר זאת מדינה אחת אבל באירופה יש הרבה מדינות. למשל גרמניה, שם יש הרבה מכוניות טובות ויש שם גם את הכביש המהיר בעולם...

וגם שם הגרסאות פחות טובות מזה של ארצות הברית.

[andrey12341]

אז אם זה עניין מקומי, באמריקה בסדר זאת מדינה אחת אבל באירופה יש הרבה מדינות. למשל גרמניה, שם יש הרבה מכוניות טובות ויש שם גם את הכביש המהיר בעולם...

וגם שם הגרסאות פחות טובות מזה של ארצות הברית.

 

ארה"ב זאת ממש לא מדינה אחת.

באירופה מחירי הדלק גבוהים משמעותית מבארה"ב לכן בדרך כלל ההספיק וגודל המנוע בהתאים.

[חן פרחי]

עד תחילת שנות ה 70' לא היו הבדלים ממשיים בין מכוניות שנמכרו באיורפה לאלו שנמכרו בארה"ב, למעט החלפת הספידומטר בכזה שמכוייל למייל\שעה.

כשנושא זיהום האוויר החל לצבור תאוצה, מדינת קליפורניה היתה הראשונה שחייבה עמידה ביעדי זיהום אוויר קשוחים למדי, מה שחייב התקנת ממיר קטליטי די פרימיטיבי ושימוש בדלק נטול עופרת, מה שגרר ירידה חדה בהספקי המנועים, ירידה מקבילה בביצועים ו... זיהום אוויר מוגבר בשל הצורך להשתמש במנועים גדולים יותר על מנת לפצות על הירידה בביצועים.

מאוחר יותר חוקקה תקנה פדראלית שחייבה שימוש בפגושים סופגי אנרגיה בתאונות קלות, מה שגרם למכוניות אירופאיות להראת כמו מוטציות של עצמן.

מכוניות אירופאיות רבות שונו על מנת להתאים לטעם האמריקאי, מיתליהן רוככו והעיצוב הפנימי כלל שימוש בפורמייקה וריפודים בצבע בורדו.

הפורד פוקוס היתה המכונית האירופאית הראשונה שנמכרה ללר שום שינוי מהותי, למעט התאמה לתקנים, ולכן זכתה להצלחה והערכה.

[kuala_lumpur]

השיטה האמריקאית והשיטה האירופית שונות, אין כאן ויכוח של מה "טוב יותר", הן פשוט שונות, כמו שתי שפות שונות.

התקינה האירופית מחייבת עמידה בכללי בטיחות, תאורה א-סימטרית (ובמקרה של פנסי קסנון נדרש גם כיוון גובה אורות אוטומטי), ספידומטר מטרי או במיילים תלוי במדינה עצמה (יש מדינות שמתירות ספידומטר דואלי), פנסי איתות בצידי גוף הרכב, פנס ערפל אחורי ובעיקר עמידת המנוע בתקני יורו 5 ביחס לצריכת הדלק ופליטת מזהמים. כל יצרן המבקש לשווק תוצרתו באירופה נדרש להציג לרשויות אחת ממדינות אירופה תעודות ממעבדה מוסמכת ומוכרת המאשרת עמידת הרכב בתקינה האירופית, התעודות נקראות WVTA שהם: Whole Vehicle Type Approval. לאחר אישור הרכב יכול היצרן להנפיק תעודת COC שזה: Certificate Of Conformity המונפק לכל רכב לפי מספר השלדה שלו והדבר מקבל ביטוי בטבלת הזיהוי של הרכב (יופיע מספר מסמך ה-COC) כערובה לכך שהרכב עומד בדרישות התקינה האירופית. השיטה הפדראלית של ארה"ב שונה בתפישתה, שם אין צורך להציג לרשויות מסמכים אך הרגולציה קיימת בשם FMVSS שזה: Federal Motor Vehicle Safety Standarts, לרכב יהיו פנסי חזית סימטריים ותאורת HID/LED אינה מחויבת במערכת כיוונון גובה אוטומטית, הספידומטר יהיה במיילים או דואלי (מיילים בגדול, קמ"ש בקטן כדי להקל על התאמה לשוק הקנדי שבחלקו נוהג עפ"י המטרית), אין חובה לפנס ערפל אחורי, פנסי האיתות האחוריים יהיו לרוב בצבע אדום, אין חובה לפנסי איתות בצדי הרכב אך יש צורך בתאורת צד כתומה (כפי שניתן לראות בשברולט קרוז והמאליבו שמשווקות בישראל ובהמון רכבים שהגיעו ביבוא אישי מארה"ב). ניתן לומר שלפי השיטה האירופית לא נותנים אמון ביצרנים אלא נדרשת הוכחת WVTA, בשיטה האמריקאית נותנים אמון ביצרנים וכל יצרן מחויב לשים תווית ברכב עם מספר השלדה, מועד הייצור, מידות ומשקולות וכן הצהרה כי הרכב עומד בדרישות FMVSS, אף יצרן לא מעז להפר את אמון הרשויות בארה"ב כי אם ייתפס בשקר לא יוכל למכור עוד כלי רכב בשוק השני בגודלו בעולם אחרי סין - השוק האמריקאי.