רגש כלפי רכב

[שביט]

גם לרכב של שנתיים שלוש אפשר שיווצר רגש.

לאחרונה החלפתי רכב, אחרי 3 וחצי שנים עם הפורד פוקוס.

זה היה הרכב הראשון שקניתי, הראשון שהיה רשום על שמי, הראשון שתחזוקתו הייתה באחריותי באופן בלעדי. זה היה הרכב שהוביל אותי לחתונה, את גיסתי וגיסי (ואני הנהג) בחתונתם, רכב של טיולים, יום יום, העברת דירה ומה לא...

צבט לי בלב לראות מישהו אחר נוהג בה, ככה פתאום

 

מסתבר שזה עובר בגנים- להורי הייתה פיאט 850 כשהייתי תינוק, וביום מכירתה אימי בכתה, ולא יצאה מהדיכאון עד שהגיעה המחליפה בדמות פולקסווגן פולו...

[liav12]

אני כ"כ אוהב את הרכב שלי שכשאני מגיע אליו אני מציץ חזק לכיוון האגזוז...

 

בד"כ יש לי רגש לכל מוצר שאני מטפח או מחזיק או שקניתי בעצמי - רק בעצם כשאתה מוציא עליו אתה מעריך יותר, רוב האנשים שמקבלים רכב מהעבודה / אבא אמא או משהו כזה לא חושבים ככה (ואני אומר רוב..)

 

אני עד היום משתדל לטפל בסופר לנסר העגלונית שלי - העיקר שהיא עושה את העבודה ונותנת אמינות טובה, ולמען האמת עצר אותי לא מזמן בן דוד נחמד בכפ"ס שצפר לי שעות (לא שמעתי בגלל המערכת) עד שניגש אלי לחלון באמצע הכביש ואמר לי "כמה אתה מוכר את הרכב?" עניתי לו - מה למכור רק קניתי אותו לפני שנה - "עכשיו 15000 על הרכב" (שנת 97 לא שווה יותר מ 8 וזה במקרה הטוב). עדיין לא הסכמתי...

 

מצד שני לקחת רכב אחר במחיר הזה ולעשות יישור קו יגיע גם ל 20+.

 

ובכל מקרה - רגש כלפי רכב מתבטא גם ברגש לדברים אחרים, ומי שמעריך את מה שיש לו מעריך גם רכב

[omri617]

אהבה אמיתית היא גם כשהיא לא משרתת כלכך נאמנה!

צרפתיות ידועות בבעיות פעם ב.... חשמל במיוחד , הגדולה היא לא לשנוא!

אם לא הייתי אוהב כלכך את הצרפתיה שלי , הייתי זורק אותך ל 1000 לעזאזל.

[dorsht]

לגטס לא היו לי ממש רגשות, לקליאו יש לי, לא יודע למה.

ההורים שלי מתחרפנים ממני, ואומרים לי "אוטו זה שטויות, זה כולה חתיכת פח" וכדומה.

אבל אני והשריטות שלי בשלי

[haimy]

לא סתם חתיכת פח. רגש ? לפחית חמוצים (של יבנה) יש לי יותר רגש.

[LiK]

כל רכב שביליתי בו מעל לשבוע זה כמו חבר ואף יותר...

 

וכשאני יודע שאני לא אראה רכב כזה או אחר זמן ממושך אני נפרד ממנו.

 

 

שרוט אני... בהחלט

 

אבל יש את ההרגשה הזאת שזה דבר שקרוב אליך.

[papikian]

אותי מדהימה העובדה שאני , אחרי יותר מ 3 שנים עם הרכב עדיין כשקם להשתין באמצע הלילה פותח חלון השירותים כדי להסתכל על הרכב.

 

חשבתי שזה רק אני !

 

אני נקשר מאוד לרכבים- כנראה בגלל זה את הרכב הקודם שלי החזקתי 12 שנים.

בורה 1.6 ליטר אוטומטית 4 הילוכים.

עגלה אתם חושבים ? צודקים !

אבל זה היה הרכב הראשון שלי שקניתי חדש מהניילונים, והוא שירת אותי נאמנה עשור שלם .

 

כרגע יש לי פולו TSI.

פולו הוא בחור מפונק מאוד, אוהב יחס עדין, נהיגה רגועה וטיפוח מתמיד. הוא מסכים לישון בלילה רק עם כיסוי ולתל אביב הוא לא אוהב להיכנס כלל.

שותה שמן סינטטי מלא בלבד ואוכל רק חלקים מקוריים של אמא VAG , כל חלק אחר הוא פשוט לא אוהב.

בזמן האחרון התחלתי לחנך אותו, כי הוא פשוט לא מפסיק לצחקק על מכוניות סופרמיני חלשות ממנו ברמזורים אדומים. קצת חצוף הבחור !

התקשרתי לגרמניה לברר איזה השכלה הוא קיבל בבית מאמא VAG , אז נאמר לי שהוא היה נשלח ללמוד בפנימיה בספרד, שם כנראה רכש קצת חוצפה ספרדית שמאוד לא טיפוסית לחינוך הגרמני הנוקשה.

טוב נו, נמשיך לחנך את הבחור לערכים נכונים ודרך ארץ

[Notepad]

מזכיר לי את הפרק שמרשל מכר את הפיירו.

 

ועוד משהו משונה.

 

האם לפתח רגש לרכב זה 'טוב'? השאלה הזאת פסולה מיסודה. טכנית שום רגש הוא לא 'טוב', אם לא היו לנו רגשות החיים היו הרבה יותר פרקטיים. האם זה אומר שהיינו באמת רוצים חיים כאלה? לא נראה לי.

[AlonBar]

השרשור התחיל עם תגובות שנראות כמו סדנת תמיכה. בנושא הזה הפרופורציות דיי הזויות אצל חלק מהאנשים

בכל מקרה, את ההרגשה של חלקכם הרגשתי דווקא עם רכב שכיום אני חושב שהוא פשוט זבל על גלגלים.

אימפרזה 07, 1500. משהו בה גרם לי להיקשר אליה חזק, לטפח אותה. פשוט אהבתי את הרכב הזה. היום אני לא מבין מה היה לי להתלהב מהדרעק הזה בכלל.

[liav12]

^^ אתה נקשר בגלל הסיבה העיקרית ביותר - השקעת בה כסף או קנית מכספך, ככה זה פועל לרוב אצל רוב האנשים.

 

הרי אם זה רכב שקיבלת סתם או של מישהו אחר, לא ממש איכפת לך מי מבצע תיקון או מי מתחזק..

[renault5]

גם לפונטיאק 92 שלי אני מאוד קשור.

אצלי זה לא כול כך דוגמא, כי הרכב היה שייך לאבי ז"ל שנפטר לפני מספר שנים. אז יש המון זיכרונות מהרכב.

פח או לא פח הרכב אצלנו מעל 10 שנים ודי נקשרתי אליו.

[YossiGo]

^^ אתה נקשר בגלל הסיבה העיקרית ביותר - השקעת בה כסף או קנית מכספך, ככה זה פועל לרוב אצל רוב האנשים.

 

הרי אם זה רכב שקיבלת סתם או של מישהו אחר, לא ממש איכפת לך מי מבצע תיקון או מי מתחזק..

 

דווקא לא מסכים איתך,

 

אני אישית קשור לרכב שלי מאוד,

וגם לרכב של אחי (חבר פורום-AmitGo) מאוד אכפת לי איפה הוא מתוחזק והאם יש משהו לתקן.

 

כל עוד זה רכב שאתה משקיע עליו ונותן מעצמך(לא רק כספית) אז אתה מפתח אליו "רגש" מסויים.

[haimy]

הסיבה היחידה שמתקבלת לי על הדעת ל"קשר רגשי" עם אוטו (או מגבת,כפית ישנה) היא נוסטלגיה. מזכיר תקופות אחרות,שאדם נוטה לזכור לטובה כמה שלא היו יותר רעות מהיום.

[Notepad]

רגש לרכב נוצר בגלל חוויות שעברת איתו ב 90% מהמקרים. נדירים המקרים בהם באמת אתה נקשר לרכב מרוב שאתה אוהב אותו.

[shayy]

מבחינתי, יש כל מני סוגי רגשות כלפי רכב:

- יש התייחסות לאיכויות פאסיביות מסויימות. עניין של טעם, עניין של הערכה. וזה לא שונה מחפצים אחרים, בד"כ מורכבים. אין ספק שהתעשייה מודעת ליחס של הלקוחות לנושאי עיצוב, חומרים, צלילים, אשר לא קשורים לאיכויות הדינמיות אבל בהחלט גורמים לאנשים להמשך יותר למכוניות מסויימות מלאחרות. בכדי להמחיש את המשיכה, ברמה של התאהבות שקיימת בכם, תחשבו על הפעם הראשונה שראיתם מכונית מסויימת ופשוט רציתם כזאת. זה רגש על גבול ההתאהבות...

 

- יש רגש שנוצר מיכולות דינמיות. מי שנהנה לנהוג מכיר את התחושה של מכונית שמלפרטטת איתו. הגה מצויין (מתקשר!), תגובת דוושה חדה, יכולת שליטה במצבי קיצון. זה גורם לריגוש ממכר. רוצים עוד מהמנה הזו... ותגידו שזה לא סוג של רגש.

 

- יש רגש של אינטימיות עם המכונית. החיים של רובנו עמוסים בדברים מרגיזים יותר או פחות, צפופים, לחוצים ועם רעש בלתי נשלט...זה לא משנה אם זה הלחץ של הבוקר ילדים/אישה, יציאה מפגישה מרגיזה או סתם יום עבודה מעייף... נכנסת לאוטו שלך, וזה לא משנה אם זה טראנטה...סגרת את הדלת ונכנסת לעולם הפרטי שלך, שקט, אטום ונשלט על ידך. תוכל לנהוג בשקט או לשמוע חדשות, לשמוע מוסיקה בפול ווליום או לדבר בסלולרי או אולי סתם לחטט באוזן או באף. ואז מערכת היחסים הזו עם הרכב שכל פעם נותן לך את הספייס הפרטי שלך הופכת כבר למשהו הרבה יותר מסתם מכונה שמשרתת אותך, כמו מכונת קפה או מקרר. מדובר ממש במכונה שכוללת מצב מנטאלי שונה. קל מאוד לאהוב מכונה כזו...