אני אוהב מטוסים, הפעם לא נפתח בטעות - אוסף תמונות

[נהג מתחיל]

רואים שלא היה אז פוטושופ, תראו איזה פרווה יש לה על הידיים...

[b-or]

וג'ישוק ממבצע לוחמים בריקושט

[DrorZi]

משהו מוזר לי בתמונות של ה 117, לשני אלה מאחורה יש זנב אבל למרכזי אין ?! מי לקח לו אותו ?

 

הא, סליחה, בואו נחזור לסמנתה, שכחתי שזה כבר לא טרד מטוסים...

lZSbkYjQer8 דרך יוטיוב

[נהג מתחיל]

המרכזי זה מפציץ אסטרטגי מדגם B2, חמקן אף הוא.

[asaftri]

מטוס כיבוי בשעת כיבוי שריפה באזורינו.

[לוקי2]

אפשר לשפוך קצת אור על המקום ההוא עם המסלול נחיתה שצמוד לחוף?

איפה זה? זה לא מסוכן?

 

זה אחד משדות התעופה המסוכנים , והמדהימים שיש בעולם.

הוא נמצא בסיינט מרטין, והמטוסים עוברים 5-20 מטר מעל ראשי האנשים.

http://www.oddee.com/item_93109.aspx

 

התפתח שם ספורט מסוכן של עמידה מאחורי גדר המסלול, כאשר מטוס מפעיל את מנועיו בשיא העוצמה, והאנשים מנסים להחזיק בגדר מבלי לעוף .

[Derish]

מקפיץ את השרשור בעקבות סרטון שנתקלתי בו לאחרונה:

 

http://www.youtube.com/watch?v=hpbB42IJN2g דרך יוטיוב

המטוסים הפופולריים של איירבס ובואינג לא החליפו את העיצוב כבר 30 שנה, למעט נגיעות אווירודינמיות קלות או מנועים חדשים. מה הקטע?

מטוס נוסעים מעוצב באותם אילוצים ובלי התקדמות טכנולוגית משמעותית כבר כארבעים שנה.

 

נראה שהיינו אופטימיים מדי. הבואינג 707 שמופיע בסרטון החל לטוס ב-1959, מה שאומר למעשה שהעיצוב לא השתנה הרבה ב-52 שנה האחרונות. פאקינג חצי מאה!

 

מצטער, עם כל ההסברים שניתנו פה זה עדיין לא נראה לי הגיוני. כל כך הרבה קדמה וחידושים טכנולוגיים, ועדיין מטוסי הנוסעים של היום שומרים על קווי עיצוב שנקבעו לפני חמישה עשורים. האם כבר אז הגיעו כל כך קרוב לשיא היעילות האווירודינמית? קשה לי להאמין.

[Alon_A]

האווירודינמיקה שנגזרת מיכולות מנועי הסילון.

הקפיצה הבאה תיהיה בתחום ההנעה, כמו שקורה בעולם הרכב, החיפוש אחר מקור אנרגיה חלופי והחלפת מנוע הבעירה הפנימית, כך גם כנראה יגיע יומה של התעופה (וגם החלל, בדיוק לאחרונה נחתה בפעם האחרונה מעבורת החלל) ובעתיד הרחוק נראה עיצובים חדשים, משהו בסגנון:

 

 

 

 

 

[Alon_A]

תראו את התמונה הנדירה הזו, Douglas DC-4E מ 1939 !!

 

 

 

 

 

The DC-4E was designed to have twice the capacity of the DC-3 with a range of 2200 miles. Provision was made for pressurisation, but was not fitted. The prototype first flew on 7 June 1938. After testing, it was handed over to United in 1939 for airline trials, but was deemed to be too large and complex for airline demand of the day. The small upper windows were to illuminate sleeping accomodation. Sold to Japan in late 1939. Obtained from UAL 60 years ago.

 

http://www.airliners.net/photo/United-Airlines-(Douglas/Douglas-DC-4E/1966885/L/&sid=311534f939f3ac1e370f31b516729d9a

[אודי עציון]

השמרנות של חברות התעופה הורגת כל ניסיון של יצרניות המטוסים - בעצמן לא ממש גופים בעלי חזון כמו סמנתה פוקס - ללכת קדימה.

 

לפני עשר שנים שאלה בואינג את חברות התעופה: איך אתן רוצות את המטוס הבא שלנו?

 

ההצעה הראשונה הייתה הסוניק קרוזר (בתמונות למטה), מטוס מתקדם, על סף העל קולי, עם כנפוני קנארד, מנועים מעל לכנף, והעיצוב שנראה כמו הכלאה בין 767 לציפור השחורה. בתפריט הייתה גם מהירות שיוט של 0.98 מאך, כמעט מהירות הקול אבל בלי זיהום הרעש שיוצר הבום העל קולי, ובלי עלויות של הקונקורד - צריכת הדלק הייתה אמורה להיותה דומה לזו של מטוסי נוסעים קונבנציונליים באותו גודל, אבל מהירות השיוט המובטחת הייתה גבוהה בכ-15% מהמקובל כיום. תחשבו שעה פחות לארה"ב, חצי שעה פחות למערב אירופה. חוץ מזה הוא היה יכול לשאת 200-250 נוסעים, ולטוס לטווח של 11 עד 19 אלף ק"מ.

 

אבל הייתה לבואינג עוד הצעה, 7E7. מין מטוס טורבו-דיזל. אותו תכנון כמו של היום, אותה מהירות של היום, אבל שיפור של כ-15% בצריכת הדלק, הודות לאוורודינמיקה מתקדמת ולשימוש בחומרים קלים.

 

תסתכלו על ה-787 ותראו איזה מטוס חברות התעופה אמרו לבואינג שהן רוצות לקנות. בקרוב בשדה התעופה הקרוב לביתכם.

[Derish]

אני זוכר כמה כתבות בנושא ממגזין "מדע פופולרי" בשנות ה-90 המאוחרות. באמת היו שם לא מעט רעיונות ששאפו לקחת את התעופה האזרחית לשלב הבא, ועם זאת אף אחד מהם לא הגיע לידי מימוש. את השמרנות של חברות התעופה אפשר להבין, במיוחד בימינו כשכל התחום כל כך פרוץ וכל אחד יכול לפתוח חברה מתחרה. הימור אחד לא נכון וכל העסק קורס... חבל רק שהלקוחות משלמים את המחיר.

 

אני מסתכל על התפתחות האוטובוסים והרכבות ונדהם מהקונטרסט. כל עשר שנים בערך יוצא דגם שפשוט לוקח את חוויית הנסיעה (והנהיגה) לרמה אחרת, ובתוך עוד 3-4 שנים הרעיון כבר מיושם בכל העולם. המטוסים לעומת זאת נשארים בדיוק כמו לפני שלושים שנה ויותר, רק עם ריפודים בצבע בהיר יותר. (מן הסתם יש גם שינויים בקוקפיט, אבל זה לא משהו שהנוסעים מרגישים.)

[Monopusto]

לינק שמצאתי בפורום אחר- שדה תעופה מיניאטורי.

 

יפהפה.

[sperial]

נסו לחשוב על עלויות הפיתוח של דגם חדש של רכב - מדובר במיליארדי דולארים. עכשיו תעברו למטוסים - תבינו את סדרי הגודל של עלויות הפיתוח. עכשיו תחשוב על הנזק הנגרם מכשלון פיתוח, או אפילו דחיה באספקת המטוסים - תביעות מסוג זה יכולות לגרום לקריסת חברות ענק כמו בואינג ואירבוס, למרות הגב הכלכלי שלהן. כמוכן למטוס צריך להיות מחיר רכישה ותפעול אטרקטיבי, אחרת הוא לא ימכר והיצרן ינזק מאוד.

מטוסים דוקא כן משתנים, הדבר היחיד שלא משתנה זה הקו הכללי של העיצוב החיצוני. מערכות הבקרה משתכללות, המנועים הופכים יותר יעילים ושקטים, החומרים מהם נבנה גוף המטוס משתנים. כנוסע כל מה שאתה רואה הוא צינור עם זוג כנפיים וזנב, אבל מי שמתכנן, בונה, מטיס ומתחזק את הכלי רואה דברים אחרים לגמרי.

קחו דוגמא קטנה: כיצד נראה קצה הכנף של בואינג 737-400? כיצד של 737-800 (עם כנפונים)? כיצד של משפחת אירבוס 320? מרבית הנוסעים לא שמים לב להבדל, מבחינת המהנדסים מדובר בשינוי משמעותי. למי שמדבר על ה-787 - בודאי לא שמת לב לשינוי העיצובי של קצה הכנף. ואודי, להזכירך - ה-7E7 חי וקיים. פשוט שינה את שמו ל-787.

צריך להיבא בחשבון עוד דבר - הבטיחות. דרישות הבטיחות ממטוסי נוסעים גובהות מאוד ואינן מאפשרות לקחת כל מיני סיכונים שמתאימים לסוגים אחרים של כלי טיס.

במטוסי קרב הסיפור שונה. שם הדרישות שונות ויש גם אפשרויות לוותר על כל מיני אלמנטים בטיחותיים לטובת תכונות אחרות כגון כושר תמרון, מהירות, חמקנות ושאר צרכים מבצעיים.

[shais01]

מטוס הנוסעים הפופולארי בעולם - בואינג 737 תוכנן באמצע שנות ה 60 וטס לקראת סופן לראשונה.

והוא עדיין מטוס הנוסעים הנמכר ביותר בעולם...

אז המנועים הוחלפו ליעילים וחסכוניים יותר, הקוקפיט שונה בחלקו - הרבה יותר ממוחשב, הכנף שונה.

אבל בגדול זה אותו המטוס שטס כשפורד מוסטנג (דור 1) היתה הדבר הלוהט ביותר על הכביש...

 

 

שי

[אודי עציון]

. ואודי, להזכירך - ה-7E7 חי וקיים. פשוט שינה את שמו ל-787.

.

 

הוא שאמרתי: חברות התעופה בחרו בתכנון הקונבנציונלי והמוכר. גם אם הוא עשוי מחומרים פלסטיים מתקדמים, גם אם קצת הגדילו לו את החלונות וצבע תאורת הפנים שלו משתנה בהתאם לשעה/לעונה/למצב הרוח של הכלכל הראשי.

 

מצד שני, לא בטוח שיש במה להאשים את חברות התעופה. ה-787 באמת אמור להציע להן עלויות תפעול נמוכות יותר, עניין קריטי בשוק תחרותי מאוד ולא מאוד רווחי. אני מניח שכרטיס בסוניק קרוזר היה עולה קצת יותר מאשר ב-787/7E7, בעיקר בגלל הפרשי צריכת הדלק, ולמרות שאת הסוניק קרוזר אפשר כנראה לנצל יותר לאורך היממה (טס מהר יותר = מספיק יותר מקטעי טיסה).

 

האם היינו מוכנים לשלם יותר בשבילל הקפיצה הזאת? לא בטוח.