מי יודע מה היא "שיטת ההפרשה"?

[lulisa]

נברתי השבוע בכרכים ישנים של הירחון הנשכח "בוסתנאי", מהשנים 1935 – 1939.

“בוסתנאי" היה ירחון התאחדות האיכרים בארץ-ישראל, והיה מיזוג מוזר של עיתון לענייני ספרות ופרדסנות. ערכו אותו משה סמילנסקי וטוביה מילר, שניהם פרדסנים רחובותיים ואנשי ספר. משה סמילנסקי ידוע כסופר וכאבי הפרדסנות בארץ. טוביה מילר ידוע קצת פחות. הספריה הנהדרת שלו מתוארת בספר מיקדמות של ס. יזהר (עמודים 207 עד 211):

“יום אחד, בלי הודעה מראש, נתגלתה הספריה של אדון מילר... והוא מוזמן פנימה, ועולה במדרגות העץ ההן לקומה השנייה בבית המיוחד הזה ברחוב מנוחה ונחלה שקוראים לו גם רחוב המיליונרים...

שם, בפנים, גדולה וסביב סביב היתה הספריה עם אין ספור המדפים שלא זוכרים מהם אלא את שחור קוויהם המאוזנים ההם, שמעליהם ומתחתיהם היו זקופים כרכי הספרים ההם, מאות, אלפים, רבבות, יותר, ספרים ועוד ספרים רובם כהים והאחדים שהיו אדומים או כחולים או ירוקים רק הדגישו את כהות כל הספרים, אלפי אלפים מכורכים, ישרים, זה אצל זה, בחדר העצום הזה, שנראה כאולם... אדון מילר עצמו, איש לא גבוה עם זקנקן קטן, פרדסן גדול, שבניו רוכבים על סוסים, ובפרדסו הגדול שם הבריכה הגדולה ההיא, ושאיננו מרבה דברים, אבל הוא חבר טוב של הדוד משה... ספרים בעברית על ארץ ישראל, ועל חקירות ועל חפירות ועל תגליות, וקבצים של מפות, ומעבר מזה היו פתאום גם ידידים מהוצאת שטיבל ומהוצאת מצפה ומהוצאת מוריה ושמות מוכרים לו, והלאה היו ספרים על חקלאות כנראה, ועל צמחים ועל מחקרים.“

כך התפרסמו בו צד בצד שירים חדשים של שאול טשרניחובסקי עם מחקרים מעמיקים על ספיגת מי השקאה באדמות שונות.

הפרדסנות היתה בשנות השלושים הענף הכלכלי מס' 1 בארץ ישראל, ואין פלא שהרחוב בו גר מילר נקרא "רחוב המיליונרים".

הציבור אליו פנה "בוסתנאי" היה איפה ציבור איכרים אמיד יחסית – והדבר מתבטא במודעות שהתפרסמו בו: מצד אחד מודעות על זבלים, נייר אריזה ואמצעי שינוע לפרי הדר, ומצד שני מוצרי מותרות: מקלטי רדיו, מקררים חשמליים – ומכוניות.

בחרתי להביא כאן שלוש מודעות, לדוגמה, למכוניות מוריס.

לצערי כרכי "בוסתנאי" שבספריית אוניברסיטת תל-אביב מתפוררים ממש וקשה לצלם מהם צילומים טובים בלי להזיק להם – ומזה בקשתי להימנע, זה פוגם מעט בשלמות המודעות.

המודעה הראשונה היא משנת 1935. שנה לפני-כן הפך ויליאם מוריס ללורד נאפילד ומכר את "מנועי מוריס" ל"קבוצת נאפילד". הקבוצה עסקה באותה עת ברכישה אינטנסיבית של מפעלים מענף הרכב: וולסלי, ריילי ועוד, כמו גם מפעלי כבישת פח, יציקה וחישול, את יצרנית הקרבורטורים ומשאבות הדלק SU וכיו"ב. המטרה היתה ליצר הכל בעצמם (בניגוד גמור ל out sourcing של ימינו). מפעלי היצור עצמם עברו הסבה לסרט נע כאשר האידאל הוא מפעל פורד בדירבורן, מישיגן. שנת 1935 היא גם השנה האחרונה בה מייצרת מוריס דגם מכוניות בעלת אשיה ומרכב נפרדים. מאז והלאה היא עוברת ליצור דגמי מכוניות אחודות - "מונוקוק".

המודעה עצמה כתובה ב"תרגומית", כלומר באנגלית במילים ומונחים עבריים, ברובם תרגום מילולי כושל של ביטויים אנגליים.

חלק מהם הצלחתי אולי להבין. “מעצור מפורר טרמוסטטי" הוא כנראה וסת טרמוסטטי לרדיאטור. “מעצור גלגל חופשי" עשוי היה להיות בקרת free wheel (כמו ברובר), אילולי, למיטב ידיעתי, לא היה למוריס 8 free wheel. “מקשר אוטומטי בנדיקס" הוא כנראה אותו חלק במתנע המשחחר אוטומטית את המתנע מגלגל התנופה מרגע שהמנוע התניע. המעצורים הם בוודאי מעצורי לוקהיד ולא לוקהיר (סתם שגיאת הגהה).

אבל מה היא שיטת ההפרשה?

ומדוע היא ולא אחרת הופכת מכונית למושלמת? מישהו יודע?

לא סתם שיטת ההפרשה, אלא "שיטת ההפרשה בכל, לא רק במכונה כי אם בגוף המכונית בבנין הפנימי ובשלד".

האמנם שיטת ההפרשה היא שיטת הסרט הנע? ומדוע זה הופך את המכונית לטובה יותר?

עוד מעט הערות על המודעה ועל מה שהיא משקפת. מכונית, אפילו לאיכר עברי במולדת המתחדשת היא מוצר ראווה: “אלה הן מכוניות שאנשים עומדים להסתכל אחריהן".

בירושלים של שנת 35 יש כמאה טלפונים (מס' הטלפון של סוכנות מוריס הוא 61). בחיפה כבר יש תשתית ללמעלה מאלף (1241), אם כי המודעה השניה מלמדת כי השדרוג נערך באותה שנה (טל 62).

כדי להוסיף בלבול – הטלפון של האחים אבו נסאר במודעה השלישית הוא 758. גם תעלומה זו מחכה לשרלוק הולמס שלה.

 

 

(עוד על הצפרדע כאן: http://wp.me/pXLKy-7c)

[504L]

חידה מעניינת. לפי מילון אוקספורד, אחד הפירושים למילה 'הפרשה' הוא provision, שבין משמעויותיה ניתן למנות הכנה, אספקה, דאגה(במובן החיובי) למשהו.

 

כך שאני מפרש את הביטוי כ"דאגנו כאן להכל, דבר לא חסר".

[lulisa]

נדמה לי שמצאתי פתרון.

בשנת 1935 הונהגה במפעלי נאפילד שיטת ה rationalisation, כלומר ייצור רציונלי, הגיוני. מטרתה היתה להקטין את מספר קווי היצור ולהשתמש באותם החלקים במספר רב של מוצרים ובכך להקטין את מחירם. ה"הפרשה" במקרה זה הוא תרגום כושל של המונח "רציונליזציה": במקום לפרש "רציו" כהגיון (מקור המשמעות הזאת בפיתגוריים שהגדירו מספרים רציונליים כמספרים שניתן לבטא אותם כיחס בין שני מספרים שלמים ופשוטים) תורגם המונח ל"ברור, מפורש" וכך הפכה השיטה ל"שיטת ההפרשה".

[Benni Haspel]

קבל עוד הפרשה...

[zoriel.haviv]

קבל עוד הפרשה...

לדעתי הכוונה ב"הפרשה" היא לתשלומים.