איש איש במכוניתו...

[בימר]

איש איש במכוניתו

 

 

אני לא יודע מה אתכם, אבל כל פעם שאני נכנס לתל – אביב בשעות הבוקר, אני מופתע / מאוכזב / נדהם / משתאה לנוכח טורי המכוניות הארוכים המשתרכים מצומת ירקון (שם אני משתלב עם הכביש) ועד לכניסה לאיילון דרום, ומשם – לאורך כל הדרך עד לאחרונת היציאות לכיוון תל – אביב.

 

יש הרבה אנשים שרוצים להיכנס לעיר בבוקר, ורובם עושים את זה במכוניתם הפרטית.

 

מה ש"יפה" לראות במיוחד הוא שבכל מכונית יושב אדם אחד, הנוהג עצמו העירה. חמישה מקומות ישיבה במכונית ממוצעת, ממנה בשימוש – מקום אחד בלבד, ולמרות שהמכונית מסוגלת לנוע במהירות רבה, כעת היא עומדת על הכביש המהיר ומשחררת אדי פיח ורעלים אחרים לאוויר הבוקר הקריר, בעוד נהגנו, ספון בפנים, חלונותיו סגורים והוא מגדיל את רווחי החברות הסלולריות (חשוב), ומתעצבן מדוע התנועה אינה זורמת.

 

הוא עומד, כמו כולם, אבל לידו, לעיתים חולף כלי רכב אחר. האדם שנוהג בכלי הרכב שחולף חושב אחרת ממנו:

 

• האדם הזה אינו מעוניין לעמוד. הוא מעוניין להגיע במהירות האפשרית למחוז חפצו. שאיפתו היא לשהות זמן מינימאלי על הכביש. מבחינתו, להיות תקוע בפקק – זה בזבוז זמן, אפילו אם ניתן לדבר בסלולארי. הוא סבור שהחיים קצרים מדי מכדי להעביר שעתיים ביום בתוך מכונית, ולא משנה כמה היא מפוארת ונוחה.

• הוא גם חס על כיסו שכן ממוצע צריכת הדלק בעמידה בפקק הוא גבוה. ואף ללא קשר לתנועה במהירות איטית, הדו"ג שלו צורך בממוצע מחצית הדלק מהמכונית הממוצעת, אם לא פחות מכך.

• הוא גם מוטרד מבעיות החניה הצפויות לו תל – אביב, ומעוניין לחסוך כמה מאות שקלים ויותר לחודש, ולחנות סמוך לפתח הכניסה למקום עבודתו, וגם לא לשלם על זה.

• הוא גם חס על כעסו ומצב רוחו, ומעוניין להגיע רגוע ושליו ליעדו, והאצה ל- 20 קמ"ש ובלימה ל- 0, אינה, כידוע, מתכון לרגיעה ולשקט נפשי.

• הוא גם חס על סביבתו, ופליטת גזים רעילים ופיח לאוויר העולם אינה מתאימה לשאיפתו שילדיו עוד יספיקו ליהנות מתנאי חיים סבירים בעולם זה, שהוא כידוע – עולמינו היחיד לעת עתה (ולא – תופעת אל-ניניו אינה כלולה במונח "תנאי חיים סבירים").

 

זה הוא הדו"גיסט. זה שרוכב על דו"ג, שהוא כידוע – דו גלגלי. זה הוא האופנוען / קטנוען, החולף בשולי הכביש הרחבים מעיף מבט לא מבין באנשים היושבים (סגורים) במכוניותיהם ומסתכלים עליו בעיניים עצבניות: למה רק אתה מתקדם אתה רוכב כמו משוגע

 

אבל הוא לא נוסע מהר. הוא נוסע פחות ממהירות המותרת, אבל עדיין, הרבה יותר מהיר מהתנועה שלידו – זו המתקדמת במהירות 20 קמ"ש בממוצע. בגלל פער המהירויות בין הדו"ג שנע לבין המכונית הנייחת, נראה כאילו הדו"גיסט טס, אבל למעשה, הוא נזהר, ונוסע פחות מהמהירות המותרת, שכן כל רגע עלול אחד מנהגי המכוניות העומדות למצות את סבלנותו ולשבור ימינה לשוליים. במצבים אחרים עלול המנוע של אחת המכוניות להגיע לטמפרטורת רתיחה (זה קורה כשעומדים) ולפנות לשוליים. בדיוק ממצבים אלה נזהר הדו"גיסט המנוסה.

 

הדו"גיסט מתפלא שכל כך הרבה מחבריו לדרך לתל – אביב מעדיפים לסגור עצמם בתוך מכונית, אבל לעצמו הוא מסביר את הסיבה בהסברה לקויה ודעות קדומות, ושמח בחלקו. הוא הרי מכיר מכוניות, ומעדיף את הדו"ג על פניהם. לא כך המצב אצל רוב הנהגים, שאינם מכירים את הדו"ג, ונשארים במכונית כברירת מחדל עיוורת ליתרונות הדו"ג.

[PEUGEOT205]

נו אז מה אתה רוצה להגיד בזה? לעבור לדו"ג?

 

לפי דעתי במצב של ת"א היום אכן לא מומלץ לנסוע במכונית, אבל לכל דבר יש יתרונות וחסרונות (ביטוח גבוה, סכנה בטיחותית גבוהה יותר מבמכונית). אז אני מסכים איתך חלקית.

[Yaron Edry]

אם הייתה לנו מדינה מתוקנת, היו מטפלים בדבר בדיוק כפי שעושים בכל המדינות הנאורות בעולם. אבל היות ואנחנו במדינת חלם, המצב ימשיך להיות כך.

[Casper]

הרשה לי להוסיף עוד נקודות חשובות מנקודת מבטו שלא אחד שבשנים האחרונות עובר בין דו"ג למכוניות לסירוגין:

 

* מעבר לאלמנט הפקקים והחניה, דו"ג לא נוח בכל מה שקשור למזג אויר, הרי כמה שכבות שלא תשים, תמיד יש את החריץ הקטן הזה בין הקסדה למעיל או בין המיל לכפפה שדרכו יכנס אויר פסגות מקפיא.

 

* מעבר לאלמנט הפקקים והחניה, דו"ג לא נוח בכל מה שקשור לנשיאת חפצים, לא כל פרוייקט למכללה/אוני' נכנס בתוך הארגז מאחור....ומי בכלל שם ארגז, זה פוגם בעיצוב.

 

* מעבר לאלמנט הפקקים והחניה, דו"ג יכול להיות מאוד מבאס כשרוצים ללכת עם החברה לחתונה/מסיבה, אין איפה לשים את הקסדות+מעיל+כפפות, ולא שמים בארגז (שפוגם בעיצוב) כי משם גונבים.

 

* מעבר לאלמנט הפקקים והחניה, אם אין לך חברה ללכת איתה לחתונה/מסיבה, צריך לצאת לדייטים, הכי מבאס לצאת לדייט על אופנוע, הגברת מבינה מהר מאוד שהריח שיש לך זה לא בדיוק האפטר-שייב החדש של CK אלא מיטב הריחות של פחיות גוש-דאנס. אבל חכה....תיכף גם לה יהיה ריח כזה.

 

* מעבר לאלמנט הפקקים והחניה, אין מוזיקה!

 

* מעבר לאלמנט הפקקים והחניה, החיסכון בכסף מתגמד כאשר צריך לשלם 3500 ש"ח חובה לשנה, ואז האופנוע נופל ונשברים הפיירינג ולך תקנה חדשים....הרי לא עשית מקיף ב-10K לשנה (מחיר משוער לאופנוע חדיש מועד לפורענות).

 

 

 

לסיום, אני מת על דו"ג, יש להם את הקסם שלהם (גם לקטנועים), אבל לא כל מדינת ישראל עומדת בפקק כל היום וכל הזמן, אני אישית גר במקום צפוף ולא סובל יותר מדי מפקקים, הכל תלוי בשעות הנסיעה וכו'.

[שלומי]

זה הרי ידוע לעולם שדו"גיסטים מצויים הם החיות האינטיליגנטיות ביותר בעולם וככאלה הם עושים את ההחלטות הנבונות ביותר שיש.

דו"גיסטים הם עלית האינטילגנציה האנושית.

הבעיה איתם שהם לא שורדים הרבה, הם נוטים לתת קונטרה לתאוריית של דרווין שכן הם נוטים לאבד חלק גדול מרמ"ח האברים שלהם תוך כדי יישום תאוריית הדו"ג שתעשה את העולם עולם טוב יותר.

זה לא תמיד באשמתם, לפעמים זה בהמה סביבתית אחרת שנוסעת על 4 , לפעמים זה כתם שמן על הכביש, לפעמים זה סתם ניסיון לחסוך עוד 10 שניות בדרך הנכספת לחיים טהורים ללא פקקים.

 

אז עם כל המאמר היפה הזה שרשמת, לי אישית לא שווה לאבד שערה לבנה אחת מהראש שלי (שלא לדבר על עצם מהתחת) בשביל לחסוך חצי שעה בדרך לעבודה.

אם לך זה שווה , תהנה, רק אל תציג אותי כטיפש, כל אחד והשיקולים שלו.

אני מקווה שלא יבוא היום בוא תשב עם כמות חומר לבן ,קשה ומעוטר בחתימות של הקרובים שלך העוטה את גופך ותגיד, צדקת !

לצערי זה קורה יותר מדי .

[ELI172]

אני אישית,אם הייתי עובד בת"א במשרד כלשהוא והייתי צריך להגיע עם חליפה מחוייטת לא הייתי מגיע על אופנוע ב-38 מעלות בצל ואחוזי לחות של סאונה רטובה.

 

הבעיה היא עד הרחק בבסיס הבנייה של הגישה לערים הגדולות והעדר פתרונות חלופיים בטיחותיים ונוחים לרכב קרי:רכבות\קרוניות\רכבות תחתיות ואם אופנועים אז מסלול שיהיה מוגדר לאופנועים בלבד בעל מעקה מפריד ביינו למסלולי המכוניות (למנוע התפרצות רכבים כמו ההתפרצות למסלולי תחבורה ציבורית).

 

בואנוס איירס-

למספר ימים בעיר הענקית והעמוסה הזו (מהרועשות בעולם,מספר מכוניות אדיר) שכרתי עגלה שבטח אף אחד לא מכיר פה בפורום (106) ונסעתי לי כמעט 12 שעות ביום,חורש כל עיירה וכל פינה מסביב לעיר הבירה.

בבואנוס איירס יש 5,000,000 תושבים (200,000 יהודים למי שמתעניין) אבל...ישנו הרחוב הראשי הרחב בעולם כאשר בכל צד ישנם רב הזמן 10-11 מסלולים לכל צד.

לא נתקלתי בפקק אחד אפילו לדקה וגם לא בשעות העומס,הכל רץ,הכל זז ואם יש עומס המאיט את הקצב ל-80 קמ"ש (המהירות המותרת היא 100קמ"ש,בפועל 150קמ"ש...)כולם עובדים ביחד כאילו קוראים את המחשבות של הנהגים מסביבם,ההיפך הגמור מההתנהגות על הכביש בארץ.

הרמזורים בעיר ברחוב הראשי (שבנוי פחות או יותר כמו איילון כאשר העיר מקיפה אותו) עובדים בצורת "גל ירוק" ואתה מוצא עצמך חוצה עיר מהעמוסות בעולם באותו זמן שלוקח לך בארץ להגיע לקופאית ב"קוסמוס".

המצב בניו יורק דומה ולמרות מספר מכוניות אדיר בעות העומס מצב של עמידה במקום לא קיים אלא אם הייתה תאונה ואז הפקק מגיע לכותרות בגלל גודלו העצום.

 

הרחוב הראשי,בואנוס איירס:

 

שימו לב למסלולים הנוספים בשוליי הרחוב (בתמונה הזו קל יותר לראות את אלו בצד ימין) הנועדו לפונים ימינה וכדי למנוע את עיקוב התנועה הממשיכה ישר,הפרדה מוחלטת אבל אפשרות השתלבות לכל אחד מהצדדים (פשוט כל הכיוונים) כל 50 מטר!

 

פתאום מסתכלים על ת"א ומבינים שהקידמה היא משהו שמדברים עליו בהקשר לת"א עבל בפועל המצב קרוב יותר למדינות מזרח אירופה ומטה.

סה"כ כמה מאות אלפי תושבים ואיך שהוא מצליחים להגיע לפקקים לא פרופורציונלים

[Benni Haspel]

מעבר לעובדה שמדינה מתוקנת נבחנת בעוד כמה פרמטרים, הרי שכמעט בכל ערי אירופה וגם בוושינגטון (בה היה לי הכבוד להכנס לעיר בשעות העומס), יש פקקים.

הדוגמא של בואנוס איירס וניו יורק היא לא טובה כי דובר כאן על כניסות לערים ולא על תנועה בתוכן.

הפיתרון? רכבת פרוורית טובה ורכבת תחתית טובה. אבל גם ללונדון וכניסותיה זה לא כל כך עוזר...

[Refael Azi]

עוד לא הבנתם שישראל היא מדינה ללא תשתית בכל תחום שרק תרצו?

 

הכבישים היא דוגמא בולטת מאד ורלוונטית לפורום הזה, אך מה עם חינוך, בריאות, כלכלה, תקשורת ועוד ועוד, בכולם אין תשתית שתספק את הצרכים.

 

במדינה נורמלית בונים תשתית ורק אחרי זה האוכלוסיה מתרבת, פה מקימים ע"פ צורך, באיחור רב כמובן.

 

כבר אמרו פה מדינת עולם שלישי, הרשו לי לחזק, אנחנו ממש לא רחוקים מזה.

[Benni Haspel]

אבל המצב בפועל רחוק ממה שאתה מתאר. יש מים בברזים, יש עגבניה בסופר, אתה מחובר לאינטרנט מהיר, יכול להתקשר מהנייד לכל מקום (מממ..פרט לעולם שלישי כמובן), יש לך כבישים, חשמל, דלק בתחנות..אבל כמובן שאת המובן מעליו לא מרגישים...

[Refael Azi]

בני, מתי כל זה קרה?

אם רק נקח את האינטרנט המהיר כדוגמא,

 

בעוד בארה"ב כל אחד יכול להזמין קו T1 הביתה ולשלם עליו מחיר זעום, פה בארץ אתה מקבל ADSL מעפן.

 

פה בארץ הADSL נכנס בשלהי 2001, כששם T1 להמונים הגיעה בסביבות 98-99, וADSL גם באותה התקופה.

 

וזאת סתם היתה דוגמא קטנה.

[falou]

ביום חם כמו היום כשאני יושב במכוניתי הממוזגת ומאזין לדיסק האהוב עליי תוך העברת זמן איכות עם עצמי אני חושב שצריך להיות משוגע כדי ללבוש מעיל עור וקסדה מחניקה, להסתכן בתאונה קשה מכל פגיעה שולית או מפגע תשתיתי, ולרכב על טוסטוס.

 

מילא להסתכן על מנת לחוות קצת אדרנלין על כבד אימתני, אבל להסתכן על מנת לחסוך רבע שעה ואז וגם להגיע מסריח בקיץ ורטוב בחורף?!

 

לא תודה...

[spidrman]

כרוכב דו גלגלי המשמש בתפקיד ציבורי המצריך הופעה יצוגית אני יכול להבטיח לכם שאין כל מניעה לרכב על דו"ג גם כשלבושים "יפה" גם בקיץ וגם בחורף. אני מסכים שקיימת מידה של סכנה שעולה על זו שברכב (המסוכן מאד כשלעצמו-רוב הנפגעים בת.ד נפגעים במכונית..) אך כל אחד והחשבון שלו. אי אפשר לכפות דו"ג על אף אחד אך כולם יכולים להסכים כי ככל שיהיו יותר דו"ג הכבישים יהיו פחות עמוסים,פחות זיהום ויותר חניה.איפה הבעיה? מי שכבר מוכן לנהוג בדו"ג ולהועיל לו אך גם לשאר הציבור נאלץ לשלם מיסים גבוהים ביותר על רכישת הכלי ולשלם ביטוח בשיעור מטורף (כאשר מי שב"כ פוגע ויוצר סיכונים גבוהים הם דווקא נהגי המכוניות). למה לא תתנו לי לסכן את עצמי,לחסוך לי לכם ולמשק המון זמן,המון עצבים,המון זיהום אויר,המון חיפוש חניה? למה לא תעודדו את תרבות הרכיבה בישראל,תפחיתו את המיסים,תפחיתו את עלות הביטוח וגם...תשימו לב לאיש עם הקסדה ותשמרו על חייו כי זה שהוא רוכב מקל ועוזר לכולנו.

[חנן-ג'יפולוג]

רוצה התייחסות רצינית? קדימה.

ברשותי DR600 כבר 10 שנים. זה האופנוע השלישי שלי, בסה"כ יש ברזומה שלי כבר 13 שנים של רכיבה ואני מניח שקרוב ל130000 ק"מ נסיון מצטבר בשטח ובכביש על אופנועים.

בשנים האחרונות האופנוע עבר להיות רכב שטח בלבד, מובל לשטח על נגרר, ואני נוסע ביומיום על רכב פרטי.

אז עשית דמגוגיה זולה ובלי להזכיר אפילו ברמז את החסרונות של רכיבה על אופנוע:

מחיר תחזוקה מוטרף, ואני מדבר רק על עלות חלפים, מאז ומעולם עבדתי בעצמי על הכלים שלי, בDR זה התבטא, כשרכבתי עליו ביומיום, בעלות של כ600 ש"ח בחודש, רק חלפים, שרשראות, גג"שים, מצמדים, צמיגים וכו', כל אחד מהרכיבים האלה עולה פי חמישה מרכיב מקביל ברכב ושורד חמישית. ברכב הפרטי אני לא מוציא יותר מ1000 ש"ח על חלפים, לשנה לא לחודש

בטיחות: נעזוב את הדיון של מי אשם, בשורה התחתונה, כל טעות של שותף לכביש, הופכת לכאבי תופת (במקרה הטוב) אצל האופנוען.

נוחות: לא צריך להרחיב.

איכות חיים: נסיעה עם סנדלים ומכנסיים קצרים במקום חליפות ביולי-אוגוסט, להנות ממזגן, לשמוע רדיו. להגיע לעבודה עם נעליים ללא כתמי שמן מהכביש ומהשרשרת ולא עם שיער מעוך (למי שיש שיער) .

זמן נסיעה: בדרך ללא פקקים, זמן ההתלבשות וההתפשטות מכל האביזרים, במיוחד בחורף, גורם לעובדה המשונה שנסיעה ברכב פרטי מהירה יותר. ככה לפחות זה אצלי. אינדבידואלית זה יכול להיות שונה ותלוי גם במרחק הנסיעה.

משפחה: צריך לקחת בני משפחה, כלבים וכו' איתך, לא תמיד יש רכב פרטי בנוסף ולא תמיד הוא נותן את הפתרון, לפעמים גם אתה וגם זוגתך צריכים לקחת באותו יום ילד לגן.

 

כמו תמיד אין אמת מוחלטת, לא שלי ולא שלך.

ולכיף?

תסתכל על החתימה שלי:

[Leonid]

חנן-ג'יפולוג, אתה מתייחס לאופנוע.

אופנוע בעיר זה לא דבר פרקטי, לכן אנשים בוחרים בקטנועים. שם עלות התחזוקה היא מזערית.

 

 

ובאותה הנשימה:

היום קיבלתי את הידיעה שעברתי טסט "עד 500 סמ"ק !" (טסט ראשון)

אז לכן אני עוזב את "נוסעי הפחיות" ועובר לעולם הקטנועים !

[senda]

בהתחלה לקח לי זמן להבין למה אני כל כך אנטי ההודעה הראשונה.

 

עכשיו אני מבין.

 

ההודעה נראיית כאילו רשם אותה אחד מהאנשים שחושב שמה שהוא עושה הרגע זה הדבר הכי טוב בעולם, רק יתרונות ללא חסרונות.

 

 

אין התייחסות לכל הדברים השליליים שמן הסתם כל אופנוען חוווה אותם.

 

בתור אופנוען, כמעט בכל נסיעה ניסו להתנקש בחיי (כלומר הייתי המון פעמים קרוב לפציעות חמורות בצורה הרבה יותר רצינית מכאשר אני נוסע ברכב).

מרווח הטיפולים קטן הרבה יותר (כן גם בקטנוע צרי טיפול כל 3-6K ק"מ).

ביטוח יקר פי שניים.

חוסר נוחות.

חוסר יכולת סחיבה.

צורך להסחב עם ציוד כל היום

חוסר יכול לנסוע עם חברים או משפחה, ואם כן אז רק עם עוד יחיד ואין אפשרות לדבר תוך כדי.

ליכלוך (האופנוע מתלכלך בגשם ובאבק ואתה צריך לשבת על זה)

והכי גרוע זה שרוב האנשים שקונים דו"ג בסופו של דבר יקנו גם רכב כדי שיהיה להם כלי 4 גלגלים.

 

יתרונות דו"ג:

פחות פקקים (למי שיש פקקים, לי לדוגמא, אין)

פחות בעיות חניה

כיף (בעיקר אם יש אופנוע חביב)

מחיר רכישה זול (ומחיר אחזקה ממש לא זול)

 

אז כל דבר לקחת בפרופורציות ובראיה מלאה.

 

סע לשלום

 

ניב