מלחמת הדורות - רכב "מודרני" או "קלאסי"?

[bagira]

יש לי הרבה נסיון עם GTI MK2 (דגם ה 16V), קצת נסיון עם MK2 G60 והרבה נסיון עם GTI MK4.

 

שתי הMK2 עולות על הMK4 בהרבה בכל מה שקשור ל"חווית הנהיגה".

 

יכול להיות שה MK4 מהירה יותר בקו ישר (בטוח לא מה G60), אוחזת יותר טוב, בטיחותית יותר ומפנקת יותר אבל בסה"כ החוויה הכוללת, לא נותנת שום פייט.

 

בקשר לתקליטים, ברור שיש להם צליל חם יותר ועמוק יותר.

הם נסרטים, מאבדים מאיכותם עם הזמן ויש להם רעשי רקע אבל אם תיקח תקליט חדש לגמריבהדפסה איכותית (בא נגיד דויטצה גרמופון) ותשווה אותו לתקליטור (לשם הדוגמא גם הוא יכול להיות דויטצה גרמופון ואפילו העל אותו תוכן בדיוק [בטח איזה קונצרטו משעמם]) תגלה שלתקליט צליל הרבה יותר טוב.

[razmel]

מה שמחזיר אותנו לתמצית הדיון. שווארמה בפיתה/לאפה אסלית או בבאגט סינטטי.

[שמר]

לחם שיפון.

[ג'רמי]

בגדול אני נוטה להסכים עם יאשה, אבל יש השגות ויוצאי דופן - אין כאן תשובה אחת נכונה.

 

צריך גם להבהיר שכאן השיקול הוא רכב לשם הנאה מנהיגה, בהנחה שהוא לא צריך לשמש ביומיום.

כמו כן אני לא הייתי רוצה להתייחס למסלול, כי זה לא ממש רלוונטי, אלא לכביש ציבורי, שם רובנו מחפשים את ההנאה האמיתית שבנהיגה, וזה אומר שהאוטו ננהג ב 80% ולא ב 100% כמו על מסלול.

 

אני משער שבבחירה בין אבו דור ראשון לדור אחרון אין ספק שהייתי מעדיף דור אחרון - כי זה רכב שיתרונו הגדול הינו בזכות הטכנולוגיה.

אם מסתכלים על הוט האטצ'ס, אני מעדיף את הישנים, בעידן ששקלו פחות מ 900 ק"ג, שידעת בדיוק איפה המגבלות של הצמיגים, ושלא ניסו להמציא גאומטריות מתלה שיהרגו את כל לחימת המומנט (אבל בדרך גם מנטרלות את כל התחושה) - אה - וגם לא היה אז כל כך הרבה כוח שהצריך פתרון לבעיית לחימת המומנט.

לגבי M3 - לא יצא לי לנהוג על אף אחת מהן, ולכן אני יכול רק לשער שהייתי מעדיף E30 בשביל להינות באמת.

מיני קופר מקורית וחדשה? המממם. סיכוי טוב שהחדשה (שגם עליה לא יצא לי לנהוג) לאור מה שקראתי עליה. הישנה אומנם מגניבה לגמרי, אבל אם כבר משהו שתוכנן בשנות ה 50, הייתי מעדיף לוטוס 7 (או רפליקה).

רודסטרים? נהגתי על מיאטה דור ראשון ודור שני (וגם שלישי אבל לא על כביש ציבורי), ונהניתי יותר מהדור הראשון מהסיבה הפשוטה שהיא יותר ישירה, מגיבה, ומשחקת. ברור שהיא תהיה איטית יותר מהדור השני בכל מצב, אבל היא מהנה יותר לטעמי.

 

יצא לי לנהוג במכוניות עם טכנולוגיה מודרנית בקצב יותר מהיר ממה שהייתי יכול, נניח, בראלי לשעבר שלי, ואני אישית שונא את התחושה שאני גומר קטע כביש מאתגר שבו הרגשתי איך המכונית עבדה בשבילי. אני מרגיש שלא אני עשיתי את העבודה, אלא האוטו, ובשבילי הנאה מנהיגה זה לנסוע מהר על כביש מאתגר, ולדעת שהיכולת שלי הוא הגורם הכובל, לא היכולת של האוטו. זה גם מגדיל את הסיפוק אחר כך, כי אני יודע שאני עשיתי את זה, ולא האוטו והטכנולוגיה שלו.

 

הסיפוק שלי מנהיגה הוא לא לעשות קטע מסויים בזמן מהיר יותר, אלא לעשות את זה באופן שירגש אותי ויספק אותי, ואת זה המכוניות הישנות יותר עושות יותר טוב.

אני לא חושב שמכונית מודרנית עם יכולות מופלאות ניתנת לניצול על כביש ציבורי. המגבלות והיכולות כל כך גבוהות כך שאתה צריך להיות ממש מפגש לגמרי כדי להתקרב אליהם, וזה אומר שאתה גם לא מאתגר את עצמך בנהיגה.

וכך, לדוגמה, אני לעולם הייתי מעדיף בוקסטר/קיימן על פני 911. פשוט לא רואה איך הייתי אי פעם מנצל את האקסטרה שה 911 נותן.

 

כמובן שיש מכוניות כמו לוטוס אליז שיודעות לעשות את זה גם היום, אבל מכוניות כאלה נדירות למדי.

 

עוד השוואה מעולם הטיסה (אני בהחלט מתחבר להצהרה של הטייס ההוא לגבי ה F16):

לא מזמן יצא לי לטוס בטיסה קצרה מאיינדהובן להמבורג. המטוס היה "מטוס מנהלים קטן" כזה, עם 18 מושבים. אין מקום לעמוד, אין דלת לתא הטייס כך שרואים אותם בעבודה, יש תרמוס ושקיות נס-קפה להגשה עצמית.

כל כיס אויר הורגש היטב, התיקונים של הטייס בהגאים בגישה לנחיתה תחת רוחות צד נראו והורגשו היטב, הרגשנו כל שינוי בזוית התקפה, וחשנו כל החלקה שהטייס עשה כדי לאבד עוד קצת גובה.

לא נהניתי כל כך מטיסה מאז שחיל האויר נתן לי צ'אנס להטיס צוקית 9 פעמים לפני 18 שנה, וזה עוד בתור נוסע.

אם לי ניתנת האופציה להטיס מטוס כזה או איירבוס A320, אני יודע בדיוק איזה אני בוחר.

[Tamir h]

בקשר להשוואות מעולם הטיסה:

יש הבדל מאוד חשוב בין מכוניות ממוחשבות למטוסים ממוחשבים.

המטוסים המודרניים מתוכננים כך שהם כל כך לא יציבים שבלי מחשב אי אפשר בכלל היה לחשוב על להטיס אותם, טכנולוגיית הfly by wire שבכלל התחילה מתחום הטיסה, נועדה בכלל לאפשר הטסת מטוסים בעלי מבנה כזה.

 

במכוניות, עדיין לא הגענו לנקודה הזאת כמו שטיף נידל טורח להראות לנו גם כשמנתקים את הבקרות, יש אנשים שמסוגלים לשלוט במכוניות. אבל אין אדם אחד שיהיה מסוגל להטיס F-35 בלי המחשבים.

[Tamir FR]

לא משנה איזה השוואה , תמיד אני יעדיף ספורטיבית חדשה שכוללת את החשמול והאלקטרוניקה שיש.

 

עם המכוניות הספורטיביות החדשות שכוללות את כל הטכנ' אפשר לדחוף עד הקצה... ששם זה כבר תהום בשביל המכוניות הישנות.

 

ראו ערך ניסן GTR , לא יאמן כמה הטכנ' דחפה הצידה את חוקי הפיזיקה

[bagira]

אני אנסה להסביר את הסיבה האישית שלי למה אני כמעט תמיד אעדיף את הקלאסיקות.

בא ניקח מסלול, ה M3 החדשה תעשה אותו ב 2 דקות יותר מהיר (סתם דוגמא) אבל תמצית הנהיגה בה תהיה לדעת לבחור נתיב נכון במסלול ואת רוב שאר הדברים האוטו כבר יעשה (בקרות אחיזה למיניהן) וההשגיות היחידה של הנהג היא בזמנים שהוא עשה.

 

בשביל לנהוג באותה צורה ב M3 ישנה נדרשת מיומנות הרבה יותר גבוהה אבל בזמן הנהיגה יש לך כל הזמן אתגרונים קטנים (כמו החלקות ותת היגוי)שעצם היכולת שלי לצפות אותם, לזהות אותם ולהתגבר עליהם, זאת בעצם תכלית ההנאה שלי מנהיגה ספורטיבית.

 

עצם העובדה שמישהוא אחר נוהג ב M3 חדשה וסטרילית ועושה את המסלול ב 2 דקות יותר מהר מעניין את סבתא שלי, זכרונה לברכה.

[יוסי פרנקוס]

זהו בדיוק ההבדל בין שני רכבים שדי התפרעתי עליהם בתקופה מקבילה.

 

אחד היה מרצדס 280S שנת 76 והשני היה E430 שנת 97. על מי היה יותר כיף? ברור שעל הישן יותר!

 

אז נכון, לישנה יותר יש פחות כוח אבל שתיהן היו במצב מושלם. ה430 לא עשתה בעיות, לא דרשה תיקונים עם ההגה ולא ממש הכניסה אותי לאטרף. ה280 דווקא כן, כי לא היו לה את כל הדברים שמפריעים ביני ובין הכביש. זה סוג שונה של אדרנלין. אולי עם החדשה אני יכול לקחת את הסיבוב בכפול מהירות אבל זה לא יהיה כיף כמו עם רכב יותר ישן.

 

רכב ישן בדרך כלל אוחז טיפה פחות והוא הרבה יותר "מעניין" לנהיגה. עם רכבים חדשים אני מרגיש שלא ממש משנה אם אני נמצא שם או לא, האוטו נוהג לבד.

 

בלי קשר, גם מבחינת פוזה ונוחות אני מעדיף את ה280S על E430.

[אאוץ]

קלאסי לנהג, מודרני לממהר.

 

אביחי

[אומי5]

רוני , קשה לי להסביר במילים למה אני קורא להרגיש את הרכב .

קשה לי גם לתת דוגמאות , כי המבחר רכבים שאני יכול לתת כדוגמא מצומצם מאוד (הספורטיבים), נראה לי יש פה כמה שחושבים כמוני, והם ימשיכו .

 

אני פורש, פשוט מחוסר נסיון .

[sronis]

אני חושב שיש צורך באיזון מסוים בין המודרניזציה לעבר, כלומר אני יכול מצד אחד להתחבר למה שכמה אנשים כאן כותבים - שהמכוניות המודרניות סטריליות מדי, שחלקן עושות בשבילך את העבודה, אבל מצד שני אני מאמין שהספורטיביות ה"קלאסיות" הן לא תמיד מספיק טובות ומהנות במושגים של היום. המקום האופטימלי הוא איפה שהוא באמצע, לטעמי, וזה לרוב מכוניות מהעשור וחצי האחרון - מודרניות מספיק כדי לאפשר נהיגה מהירה ומאתגרת יותר אבל לא יותר מדי סינטטיות, כמו שמישהו כאן כתב. תחושת הבטחון חשובה לי אישית מאוד בזמן נהיגה, ולכן כמעט תמיד אעדיף את המכונית המודרנית יותר, אפילו במחיר של סטריליות יתר.

 

למשל איוו חדשה על פני כל כפולת הנעה מהדורות האחרונים.

מיאטה חדשה (ומשופרת ) על פני דור ראשון.

קליאו ספורט על פני 205 GTI 1.9.

פורשה 911 חדשה על פני כל אחד מהדורות הקודמים.

 

כמובן שתמיד יש יוצאים מהכלל...