האוטו שווה... ככה וככה... או - שיטת המחירים "החדשה"

[יוסי פרנקוס]

לי, בתור בן אדם שגם גר כמה שנים טובות (לא משהו...) בחו"ל במדינה די אנטישמית, אני נגעל מהתשובה של SLS.

 

מה קשור פה כל הקטע של "יהודונים"?

 

זה שבמקרה הזה מדובר ביהודים שעושים עסקאות זה פרט שולי לגמרי. אין שום סיבה אפילו להזכיר את הפרט הזה, וזו אחת מהגישות הכי מגעילות שראיתי בארץ.

 

תמיד מוציאים את הקלף של "יהודי=קמצן".

 

מה זה קשור בכלל?

 

יהודים שלא מבינים שישראל היא לא שונה משאר העולם בקטעים האלו הם חלק מהבעיה הכי גדולה שיש לנו פה.

 

בחו"ל אפשר להתקל באנשים שעושים עסקאות הרבה יותר מפוקפקות וגובים מחירים בשמיים, וזה הרבה יותר גרוע מבארץ.

 

אני משער שאתה גם מאלו שכותבים בYNET "סוגרים את המדינה, שהאחרון יכבה את האור".

חלאס עם השנאה העצמית הזאת!

[gluk]

אז אני מבין שגם הקאפרי שלך למכירה ב-2000 ש"ח...

 

 

לא, אתה לא: הקאפרי שלי נימכרה מזמן ב-700 ש"ח, למי שהבטיח, שישפץ אותה! (ולפחות נכון לעכשיו עומד במילה- האוטו משתפץ, אומנם לאט, אבל משתפץ). הכסף לא עניין אותי- עניין אותי טובת האוטו. כמו כן, גם את הכרמל מכרתי במחיר יותר נמוך, ממה שהשקעתי בה כמה ימים לפני, ועשיתי לה טסט, וגם זה מסיבה, שידעתי שאצלי היא סתם תעמוד אחרי תקלה, ומי שלקח אותה- ישמיש אותה מייד! גם קניתי אותה מבן אדם במחיר של כלום, אחרי שעמד כמה שנים, והוא הבין, שהאוטו אחרת יילך לזבל. אגב, גם הקאפרי בזמנו ניקנה ב-700 ש"ח, וגם הפיירמונט ניקנה ב-500, כי לאנשים היה יותר חשוב, שהאוטו שפעם אהבו, יישאר על הכביש, מאשר להרוויח כמה גרושים (או שלא)! על האסקורט אני כבר לא מדבר (300 ש"ח אוטו נוסע, אומנם חלוד).

 

אז, יש עדיין אנשים, שבמקום לחשוב רק על איך להרוויח, או "איך לא להיות פראייר", או על "איך לעשות מכה"- חושבים על עוד משהו!

[gluk]

מסכים איתך ועוד נקודה אחת שאיש לא התייחס אליה.

אם כל רכב שאינו מוסטנג או רולס לא יצליח להחזיר את ההשקעה של המשפץ עליו (לא מדובר ברווח אלא רק בהחזר השקעה מינימלי), יישארו על הכבישים רק הרכבים של ה 100 אלף ומעלה.

אף אחד לא יהיה מוכן לשפץ רכבים כמו סוסיתא, אסקורט ועוד כי הוא ידע מראש שהוא זורק את כספו לריק, עם כל הכיף שבתחביב, זהו לא רק תחביב למיליונרים, ישנם גם אנשים פחות מבוססים שאוהבים את התחום ומוכנים להיכנס להרפתקה הזו ולא תמיד יהיו מוכנים או יכולים לאבד את הכסף שלהם מבלי שוב.

בסופו של דבר לא ישארו מכוניות שאינן נחשבות וכל הרעיון של האספנות ירד לטימיון

 

לא נכון!!!

 

החובב האמיתי לא עושה משהו בהתחשבות באפשרות החזר ההשקעה! אתה רוצה דוגמאות? בבקשה! אתה רוצה לספור, כמה השקעתי עד היום המשאיות שלי? לא יודע בדיוק, אבל הרבה. ובכמה אתה חושב, שהייתי יכול למכור כ"א מהן- מחיר ברזל לכל היותר! ואני מודע היטב לעובדה הזו, והייתי מודע מלחתחילה! ועל המכוניות האחרות שלי? אין לי אף אוטו, ש"שווה" משהו ב"שוק", או שי סיכוי, שאצליח למכור אותו מתיישהו במחיר, שיחזיר לי ולו חלק קטן מההשקעה שעשיתי/אעשה בו! אז מה? למה זה מזיז לי, אם אני עושה את מה שאני אוהב, ומשפץ מכוניות, שאני אוהב ונהנה לשפץ?

ואני מכיר עוד מלא חברים, שבאותה הגישה, וברכבים, שהם אוהבים, הושקעו ויושקעו עוד מלא כסף ומאמץ, שמבחינה "רשמית" לא יוחזר לעולם, אם יחליטו איי-פעם למכור, וזה לא מזיז להם! אתה חושב, שחברה, שבונים עכשיו אסקורטים RS יצליחו למכור אותם במחיר, שיחזיר להם את כל ההשקעות? או חברה, ששיפצו אסקורטים ה"רגילים"? -גם אם (נניח, ואני בספק) יצליחו למכור, נניח אסקורט משופץ ב-30 אלף- עדיין זה יהיה פחות, ממה שהשקיעו!

 

ונכון מה שקובי כתב: יש להפריד בין מי, שיש לו משהו, שהוא מכיר היטב, השקיע בו, מכיר את ה"שוק", ומחליט למכור במחיר ה"תואם", ולבין מי, שמחזיק גרוטאה ישנה ללא כל קשר לתחביב, וחושב, שיש לו אוצר ביד, רק בגלל, שאפשר להגדיר אותה כ"אספנות"...

 

אה, כן: התחביב של אספנות בתחום הרכב יכול להחזיר את ההשקעה אך רק במיקרה אחד- כאשר מתעסקים ברכבים ממש יקרים ונחשבים, וגם אז לא בטוח. אז, לפי התיאוריה שלך, בארץ לא היו בכלל אספנים, או היו בודדים- כי רוב אלה, שאני מכיר- דווקא מחזיקים באוסף שלהם את הדברים ה"לא ממש נחשבים", וטוב להם! איך זה מסתדר לך?

[יוסי פרנקוס]

הבחור בעל המשאיות צודק!

 

אם מחשבים את המחירון של שלושת המכוניות שלי, אפשר להגיע ל16000.

 

כמה השקעתי השנה בתיקונים?

 

10000!

 

בן אדם שבאמת אוהב את התחביב ישקיע כסף כי זהו תחביב לא משתלם כלכלית עוד מעצם הגדרתו!

 

מי שרוצה להרוויח על הרכבים הוא לא אספן אמיתי, אלא איש עסקים.

 

אספנות זה לא תחביב שמגיעים אליו עם הראש, אלא עם הלב.

 

אני לא אומר שזה לא לגיטימי לרצות להרוויח, אבל יש הבדל בין אספן ואינטרסנט.

[lior_baruch]

מכוניות קלאסיות זו אהבה. באהבה לא מתחשבנים.

[DareDevil]

הנה משפט שיגדיר את כל הנושא אהבת כלי רכב ישנים: אספנות עושים באהבה או שלא עושים בכלל.

[triumph]

כל האימרות כאן יפות ואפשר לעשות מהן מצגת מרגשת

גם אני משקיע ברכב הרבה מעבר למה שאי פעם אקבל עליו והכל בידיעה מראש שאני עושה זאת בכיף ובאהבה.

הנקודה היא שסטיתם מהעיקר והתעסקתם בטפל, אולי בגלל שיותר נוח לכם.

אם רוצים שתחום רכבי האספנות בארץ יעלה מדרגה והרכבים יעלו ברמה יש צורך במחירון.

אם לרכבים יהיה מחירון שניתן להתבסס עליו יהיה הרבה יותר קל לכולם.

תמיד יהיו כאלו שישקיעו יותר מאהבה וכאלו שלא.

הבעיה כשאין מחירון היא שקיים פתח לחמדנים לבוא ולגרום לבעל רכב להתייאש ולמכור את הרכב בגרושים ואילו הקונה הולך לחגוג על גבו של המוכר.

את הפירצה הזו ניתן לסגור על ידי שימוש במחירון שייקבע את ערכו של כל רכב בהתאם לרמתו, ואם מישהו שמחזיק גרוטאה רקובה ידע שהמחיר שלה הוא 500 ש"ח הוא לא ינסה לדרוש עליה 50000 כי אין סיכוי שהוא יקבל, מקסימום יתנו לו 1000 שח עליה והוא יהיה מאושר וגם להיפך, אם למישהו יש רכב השווה 20000 ש"ח הוא לא ישתכנע כי הוא צריך למכור אותה ב 2000ש"ח רק כי הקונה הוא סוחר מפולפל.

*** תמיד יהיו חריגים לשני הכיוונים אבל צריך שיהיה בסיס להסתמך עליו***

 

מעבר לזה אני בעד ייבוא של רכבי אספנות, יהיו יותר רכבים מעניינים שיוצגו במפגשים

[יוסי פרנקוס]

הבעיה הגדולה כאן היא שמי שיעשה את המחירון הזה יחשוף את עצמו לבעיות עם אנשים שלא מוכנים שהרכב שלהם יהיה שווה כל כך מעט.

 

אין אדם בארץ שיכול להיות אובייקטיבי, כך שיהיה נחוץ להביא מישהו מחו"ל, אבל הוא גם לא יהיה בן אדם שמכיר את השוק בארץ.

 

הכי טוב להסתמך על יותר ממחירון אחד בחו"ל. יש מחירונים רבים באירופה ואחרים לאסיה או דרום אמריקה.

 

מסחר ברכבים ישנים תמיד יהיה פרוץ והמחירון היחיד הוא השיקולים של המוכר והקונה.

 

גם KRAUSE הוא לא מדויק.

לפיו, מרצדס 280S משנת 78 עולה בין 3000$ ל17000$ (לפחות לפני שנה).

אני די בטוח שאני יכול לקנות אחד בארה"ב בפחות מ800$.

[צביקה הג'ינג'י]

לדעתי, השוק הישראלי מתחלק לשניים:

 

השוק הבסיסי של האמנים שלוקחים חתיכת פח חלוד ויצרים יש מעין קטן מידי בשביל שיפעל לפי מחירון, אתה יכול לבקש כל סכום עבור הרכב שלך שממנו יש בארץ רק אחד או שניים, הבעייה שאין מספיק קונים שישלמו "כל מחיר" ולכן על מנת למכור המחיר יורד עד לרמה שיש מי שמוכן לשלם בעבור הרכב. ולא לשכוח כאן זו אמנות והיא בדר"כ לא כלכלית!

 

השוק השני הוא של רכבי אספנות מיובאים, כאן מדובר בדר"כ ברכבים יקרים יותר (בגלל עלויות ההובלה וכו' אין טעם להביא רכב שערכו הכלכלי נמוך מאוד) בשוק זה אתה אולי יכול להעזר במחירון כדי למכור את הרכב שלך, אבל הקונה יעשה את אותו החשבון בדיוק, במחיר המחירון הוא יכול למצוא הרבה בחו"ל ולכן כדי למכור- שוב אתה מתחת למחירון.

 

בקיצור חבריי, אספנות רכב זו אומנות, זו אהבה, אם התלהבת- תשלם ואם לא- אולי יבוא אחר.

[asafk]

גם מחיר בארה"ב לוקח בחשבון את עלויות הייבוא.

למשל- רכב מסויים ששמתי עליו עין מזמן, ואני מחכה ש"ייפול" עלי אחד במחיר הנכון בEBAY כבר יותר משנה- באירופה עולה 4000 עד 5000 יורו לרכב במצב טוב. בארה"ב אותו רכב, שניה אחרי שירד מהאוניה יימכר ב12-13 אלף דולר, ורכב משופץ קלות נמכר ביותר מ16 אלף. גם אם לוקחים את שער ההמרה בחשבון, זה הרבה יותר, ובשורה תחתונה, זו עלות שנקבעת לפי מחיר באירופה + ייבוא. כמובן שמכוניות אמריקאיות נמכרות יותר בזול באמריקה ממכוניות אירופאיות, וזה נשמע הגיוני.

אני לא יודע אם זה מתאים גם לארץ, אבל הנה לכם כלכלת שוק.

 

אסף.