סקר - וגם פתח לדיון: מה גרם לכם להחליט לקנות את הרכב שלכם?

[aa123]

ומאמין שהיא האוטו הכי טוב שקיים על פני הכדור הזה, ולא סתם אנשים מדברים עליה כאל אגדה.

 

זה הסיפור שלי.

 

 

הייתה לי סיוויק, ולדעתי מרצדס CL600 יותר טובה ממנה. אה, גם 911. ואפילו STI.

[Volk]

בשבילי היא הכי מדהימה בעולם, ולא רק שלי, יש לי אהבה לסיוויקים.

ישנם אנשים שאוהבים חיפושיות, ויש כאלה שנעולים על קורולות אוט'.

אם היינו כולנו הולכים כעדר אל ה CL600 העולם הייה הרבה פחות מעניין.

אותי מרגש הרבה יותר לראות בחור עם אוטו ישן אבל מושקע ושמור מאשר ב CL600 נוצצת.

העולם בנוי מאנשים רגילים במכוניות רגילות שנותנים להן את האהבה ובשבילם האוטו שלהם הוא הכי מדהים שבעולם, ולא ממיליונרים על CL600.

[Kundason]

העולם בנוי מאנשים רגילים במכוניות רגילות שנותנים להן את האהבה ובשבילם האוטו שלהם הוא הכי מדהים שבעולם, ולא ממיליונרים על CL600.

 

תשמע, אני ממש לא אוהב עונדות, אבל אני לא יכול להסכים איתך יותר.

[יוסי פרנקוס]

את האוטו הקודם שלי קניתי כי הגעתי לארץ ממדינה שיש בה כל סוג של רכב שאפשר לדמיין, וכשהגעתי הנה נבהלתי מכל הזבל שיש פה, במיוחד בתקציבים של 7000 שקל. חיפשתי משהו קצת יותר מקורי, ובגלל שהייתי רגיל לרכבים ענקיים (מרצדסים ישנים), ואני רגיל להשתמש בהם כסוג של מחסן, הלכתי על רנו 11 (כי זה סטיישן), כי לא ראיתי יותר מדי כאלו בארץ, ובדרום אמריקה יש להם מוניטין מעולה. ייצרו אותם עד 2005 בקולומביה. חצי מהמוניות בקולומביה הן רנו 11.

 

את האוטו הנוכחי (ג'אסטי) קניתי כי היו לי יומיים עד שנגמר לי הטסט, ולא יכולתי למכור את הרנו ב2000 שקל, עם מנוע גמור באשמת אחותי, אפילו שזה היה אחד היותר שמורים בארץ (אבל רכב שהוא זבל, תמיד יהיה זבל).

הלכתי לכל סוכנויות הטרייד אין בצפון, עד שהגעתי למקום שבו הייתי צריך לתת להם את הרנו, להוסיף 6000 שקל, ולקחת את הג'אסטי. בדקתי עוד 8 ג'אסטיים באותו יום, אבל זה היחיד שלהחליף בו הילוכים לא הרגיש כמו לערבל דלי של חול.

 

הסיבה שהלכתי על ג'אסטי היא שחיפשתי משהו פשוט, בלי יותר מדי שטויות, עם מנוע שלא יאכל יותר מדי דלק, ויחסית אמין לרכב בן 17. הוא באמת היה אמין, כי הוא לא עשה לי שום בעיה עד עכשיו, חוץ מצינור של הרדיאטור שנקרע, תאונה קטנה עם סלע שהייתה באשמתי, והעובדה שהתפוצץ המנוע לפני שבועיים...

כיום הוא בתיקון.

[bagira]

עריכה

[אאוץ]

את הרכב הראשון אני לא אציין, כה מיותר וכה מביך.

 

הרכב השני- ZX וולקן עם מרכב 3 דלתות.

אחרי ניסיון עם הראשונה, כולל ביקורים יום-יומיים בנס קפה של ירושלים, הבנתי מה חשוב לי מהרכב.

התחלתי בחיפושים אחר 106\וולקן, עברתי עשרות אקזמפלרים עד שהגעתי לוולקן קופה, אדומה ושמורה ממבוגר.

על כל פניו, היא הייתה מציאה (יד שניה עם ק"מ נמוך).

 

נרכשה, קיבלה ישור קו מטורף בשביל האמינות ותובלה מעט במיתלים, ברקסים ובצמיגים.

ההנאה הייתה מרובה, אבל הרגשתי שמציתי ולכן עברתי הלאה.

 

הרכב השלישי- פורד סיירה.

נקנה בשל הבסיס שלו לשיפורים ובקרוב תתחיל בנייה שלו לרכב דריפטינג בעיקר.

הנעה אחורית? יש. בסיס גלגלים נדיב לאורך ולרוחב? וי גדול. אפטרמרקט נדיב? YES YES.

 

קניתי מציאה- שנת 92 (השנה אחרונה שיובאה הסיירה לארץ), עם דאשבורד של הגייאה המפוארת, סרן דיסק אחורי, גלגלים רחבים במקור, ומנוע pinto 2.0.

 

אביחי

[PRIMO]

רכב ראשון - השנה היא 1994, קיבלתי רשיון ולאחר שחסכתי כסף מבעוד מועד רכשתי וולבו 240 מודל 1986 (לא אמרתי שחסכתי הרבה...), מנוע 2000 - הנעה אחורית ומשקל של בניין מסחרי קטן ! אחלה רכב לנהג חדש- ששימש אותי חמש שנים.

 

לאחריו- צה"ל דאג לספק לי פיג'ו 205 כרכב ת"ש שאותו החליפה מהר מאוד פיאט פונטו מצחינה שהציקה לי בכל תקופת שירות הקבע (ואני מצידי הצקתי לה בחזרה....)

 

שנת 2003 זה קורה - אני רוכש מאזדה מיאטה NA - שמורה ויפה בצבע שחור- ומגשים חלום. רכב מדהים.

לאחר מעל שנה וחצי עם המיאטה אני נוסע לי באחד מכבישי הארץ (היותר מהירים), ומאחורי מתקרב רכב ברעש אדיר.

את צלילו הייחודי של מנוע הבוקסר של האימפרזה אני מזהה מייד, ואכן תוך זמן קצר (מאוד קצר) נוסעת לידי WRX נהוגה בידי בחור לא צעיר.

הבחור באימפרזה בוחן את המיאטה, מתפעל ומסמן לי בידו.

על אף העובדה שמהירות הנסיעה שלי היתה בסטנדרט אירופאי לחלוטין, הוא סחט את דוושת המצערת, ותוך שניות ספורות נעלם כלא היה.

 

עוד באותו רגע ידעתי (וכפי שאמרו חכמינו בסרט: "מציצים)", - "אני רוצה כזה ! "

 

חודשיים אח"כ כבר נהגתי ב- WRX ממנה אני נהנה עד היום.

רכב תענוג, אני נהנה ממנו מאוד והוא מתאים כרגע לצרכיי, מה גם שמדובר בפלטפורמה נהדרת לשיפורים.

 

בקיצור, מתחיל לחשוב על איוו.

[Igor_STI]

העובדה שיש לו 2 גלגלים

[prigat_a]

בגיל 18, הרכב הראשון היה סיאט איביזה 89 1500 גיר רגיל, עוד שסיאט היה באמת ספרדי ומלא בתקלות.

50 אחוז שהיית מצליח להניע בבוקר ו30 אחוז להגיע הביתה.

אבל למרות הכל הוא עשה את שלו.

 

בגיל 19 מצאתי הונדה סיוויק 96 גיר רגיל (שמורה), החזקתי את הרכב במשך שנה.

הרכב באמת היה מהנה וחזק, ביחס לכל הרכבים בקטגוריית ה 1600 כמובן שהייתי חייב פילטר שיעשה עוד רעש (ורק רעש) אגזוז, לאחר חודש חודשיים עם האגזוז העפתי אותו כי כמה רעש אפשר .

החלטתי שצריך להתקדם ומכרתי את האוטו.

 

לאחר חיפושים בגיל 20 ומשהו מצאתי את הרכב שברשותי כרגע.

GOLF GTI שנת 2000 שמורה להפליא, בלי צ'יפים פורקים בלי שינויים.

באמת רכב מצויין פשוט מהנה לנסיעה, יום יומית וספורטיבת.

 

בזמן כל אלה יש פורד סיירה הנעה אחורית גיר רגיל 1800 לנסיעה במושב

[אייל]

מכיוון שאני מכיר את רוב האנשים שכתבו בשרשור הנ"ל בשנת 2003, ורובן ככולם עברו מאז עוד רכב או שניים (כולל אני)

הייתי שמח אם היה אפשר לפתוח את השרשור לעריכה, על מנת לעדכן מה שעבר ב4 השנים הללו.

[XENON]

אתה צודק, יש כמה שרשורים שזקוקים לעריכה אבל לא ניתן לעשות זאת.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=149676

[אומי5]

תמיד ידעתי שתהייה לי חיפושית .

ז"א אומרת מאז שלמדתי מה זה חיפושית .

בדיוק כמו שאני יודע שתהייה לי אונימוג ,ושיהיה לי אופנוע .

וכנראה גם טרנספורטר .

אני פשוט יודע שזה יקרה.

מתי ?

איזה דגם?

איך?

אני לא יודע ,אבל כמו שידעתי שתהייה חיפושית ,אני יודע שגם השאר יבואו.

 

למה ?

אין סיבה.

זה פשוט מגנט .

 

אומי

[dany]

אף פעם לא היה לי רכב שידעתי שאני יקנה,אבל תמיד הייתה לי העדפה למאזדה משום מה.

איך שהוצאתי רשיון קפצה עליי מציאה,מאזדה F שנת 94 במצב מצויין.

התאהבתי באוטו והשקעתי בו המון,עד שיום אחד החלטתי להמשיך הלאה,ולהשתדרג למשהו יותר חדש,ושוב פעם קניתי מאזדה,לאנטיס 2001,בגלל הרצון שלי לאוטו קצת יותר כוחני,והמחסור שלי בכסף להוספת מגדשים וכו,הלכתי על הדגם 1.8 למרות שהוא לא משהו מטורף אבל יחסית בשבילי הוא טוב ומרביץ לא רע.

[אלעד]

השנה היא 2003, עבדכם הנאמן חייל בשנת שירות החובה האחרונה.

הורי עוברים דירה (וכמובן אני יחד איתם) לבית חדש לגמרי בקצה השני של העיר, רחוק ממחוזות ילדותי ומכל חבריי. היה ברור שאהיה חייב תחבורה כלשהי כדי לא להשאר בודד וגלמוד, רחוק מכל החברים (להסתמך על הרכב של אבא זה לא פתרון כל כך טוב).

החלטתי שמצבי הכלכלי מאפשר לי לרכוש אופנוע. מיותר לציין שההורים, בלשון המעטה, לא ממש התלהבו מזה, אבל הבינו שאין ברירה. לאחר שבררתי את כל האפשרויות העומדות בפני, החלטתי שאני הולך על סוזוקי GN-250. באחד הימים לקחתי יום חופש מהצבא ונסעתי עם חבר טוב שבזמנו גם רכב על אופנוע לדרום ת"א, היכן שניתן למצוא הרבה סוכנויות של אופנועים. לאחר יום שלם של חיפושים שהעלתי בהם חרס, מצאתי לגמרי במקרה בחור נחמד שרכב על GN, בדיוק כזה כמו שחיפשתי. ב-מ-ק-ר-ה התברר שהוא גם מוכר. קבענו להפגש כמה ימים מאוחר יותר לבדוק את האופנוע ולהעביר בעלות.

שמח וטוב לב שבתי הביתה וסיפרתי להוריי את הבשורה. מספר ימים עברו, פתאום אבא מתקשר ושואל אותי מה דעתי על אלפא 33.

"רכב נחמד מאוד, למה?", התעניינתי.

"אני עומד ליד אחת למכירה, נראית לא רע. מה דעתך?"

"אבל מאיפה אני עכשיו אחזיק כזה אוטו? אני חייל..."

"אל תדאג. אתה תקנה ואני אעזור לך קצת."

 

ממזר האבא הזה

ידע שיש רק דבר אחד שיוכל להוריד אותי מרכישת האופנוע. תמיד היתה לי חולשה לאלפות. עוד באותו היום התקשרתי לאותו בחור עם ה-GN, התנצלתי ואמרתי לו שאני יורד מעניין הרכישה.

התקשרתי לבנאדם וקבעתי איתו שאבוא לראות את הרכב. היות שהייתי צעיר וחסר נסיון, הבאתי איתי א' (לא ההיא של הנשיא), אדם שמבין באלפות על-מנת שיוכל לשפוט טוב ממני. הגענו למקום הפגישה (בית הפנקייק במחלף הסירה, למי שזה ממש חשוב), חיכינו מעט, ואז היא הופיעה. מה אומר ומה אדבר... 33 כה מחורבנת באמת שמימיי לא ראיתי. שנת 90, חבוטה מכל כיוון ובמחיר שערורייתי.

אמרנו לאחר בדיקה קצרה יפה "תודה" והלכנו. אני קצת מאוכזב, אבל בתוך תוכי ידעתי שזהו, זרע הפורענות נזרע: אני רוצה כזאת - ויהי מה.

במהלך החודשים הבאים, חמוש בסבלנות של בדואי, בדקתי עוד כמה וכמה 33 - כולן נפסלו כי הן פשוט היו שחוטות.

באחד הימים התקשר אלי א' ואמר לי שבמוסך התלתן (מוסך בפ"ת המתמחה באלפות) יש מודעה לגבי איזו 33 ושווה לבדוק.

התקשרתי לאבי, אחד מבעלי המוסך, הצגתי את עצמי ואמרתי שהתקשרתי בקשר למודעה.

"אה, ה-33 ההיא לא משהו, אבל יש אחת אחרת למכירה, רכב ממש טוב, כדאי לך לבדוק", אמר לי אבי.

לקחתי את המספר, התקשרתי לבנאדם וקבענו להפגש ב"תלתן" כעבור מספר ימים.

כשהרכב הגיע, ידעתי שזהו זה. ה-33 הכי שמורה שיצא לי לפגוש בה, מקורית לחלוטין, בלי קישקושים של עארסים שהתעללו בה ואפילו יד סבירה (כיום אני היד הרביעית). אני לא אומר שהכל פעל בצורה מושלמת, אבל עדיין - לא ניתן היה למצוא אחת במצב טוב יותר ובלי מכות שהן זכר לתאונות שנעשו ע"י נהגים צעירים ומטופשים שחשבו שהם נוהגים במקלארן. בו במקום נשלפה מקדמה, ומאז ועד היום, יותר משלוש שנים וחצי לאחר מכן, היא עדיין שלי.

 

Damn, כמה שזה יצא ארוך

[RENAULT 5]

אני בחרתי לקנות פג'ו 106 מכמה סיבות (קצת ארוך)

ביום הראשון שהיה לי את הרנו 5 שזה הרכב הראשון שלי ,אחי הגדול החליט לארגן לי מתנה ולקחת אותי לחנות אביזרי רכב לקנות לי ריפודים ומערכת . לאחד העובדים שם היתה פג'ו 106 XS 5 דלתות לבנה ויפה הוא ביקש ממני לבוא איתו לקנות אזיקונים מחנות כלי עבודה שהייתה במקום נהנתי מכל שניה שישבתי ברכב ומאז התאהבתי ב106 היא הייתה זריזה ונוחה כל כך למרות הגודל הקטן -אני המשכתי להתענין ושאלתי אותו לגבי אחזקה וצריכת דלק וכל זה . לאחר השיחה הבנתי שזה הרכב הבא שאני יביא שנתיים וחצי אני מתחזק את הרנו 5 שלי בצורה הטובה ביותר ולא חוסך ממנה כלום תוך כדי אני מוצא עבודה וחוסך כסף כדי להגשים את החלום . כמובן שהייתי תלמיד ובתחזוקה של הרנו אחי וההורים עזרו מאוד את ה106 שלי החלטתי שאני יחזיק בכוחות עצמי ,חסכתי כסף לקניה של הרכב לביטוח ,ישור קו וטסט במקרה שיגמר . ואכן מכרתי את הרנו כאשר הגעתי לסכום שהייתי צריך חרשתי על אתרי האינטרנט תוך שהעסקה עם הקונה מתבשלת לה וראיתי XS סטנדרטית ללא שיפורים וללא כל הקשקושים שנראת טוב והבנאדם שמכר היה נשמע רציני - נסעתי אליו בדקתי וקניתי .

סיבה שניה הרנו 5 שלי גרמה לי להבין עד כמה מכונית צרפתיה עונה על הדרישות שלי יותר מיפנית . צרפתיות נוחות ומפנקות אפילו הרנו 5 שלי הייתה נוחה יותר מאפלאוז ולאנטיס שנהגתי בהם והחלטתי להמשיך על מכונית צרפתיה .

אני מאוד מרוצה מהאוטו שקניתי ואני יתחזק אותו ברמה הכי טובה שאני יוכל לאפשר לעצמי .