נשבר לי מכלבים שנובחים. תעזרו לי בבקשה

[raiden]

נשבר לי. באמת.

אין אדם בסביבתי שאין לו כלב. ואין אדם בסביבתי שהכלב שלו לא נובח במהלך היום. לפעמים גם בפרקי זמן של 20-30 דקות ברצף!

ניסיתי לדבר איתם. אמרו לי "הכלב מחונך" "ככה זה כלבים" "זה כמו שאני אבקש ממך שלא תנשום" "אין מה לעשות".

ניסיתי לפנות למשטרה. אמרו לי "לא מתעסקים בזה".

ניסיתי לפנות לעירייה. אמרו לי "לא מתעסקים בזה".

ניסיתי לפנות לטרינר העירוני. אמר לי "אם הכלב לא מוזנח, אין מה לעשות".

ניסיתי לפנות לראש העיר. אמרו לי "ננסה לעזור". לא הצליחו.

 

מה אפשר לעשות? מזכיר לכם שמדובר, בעיקר, באנשים מאיכות ככה ככה, זאת אומרת שלדבר איתם ולהציע להם לקחת מאלף זה כמו לדבר לקיר. תגובה ערסית טיפוסית של "אין מה לעשות אחי ככה זה חח"

[Michazzz]

תשקיע במערכת סאונד טובה בבית ותהנה ממוזיקה לפחות. מתרגלים, אין מה לעשות. עדיף משכן שמגדל תרנגולים

[FARM]

בעיה קשה. הפתרון הסביר הוא לעבור דירה. באופן פרדוקסלי, שגרתי במושב סבלתי הרבה פחות מנביחות כלבים, בגלל שיש פחות צפיפות. מכיוון שבבתים הסמוכים אלי לא היו כלבים. נביחות רחוקות לא היו כ'כ מורגשות.

 

אופציה נוספת, לעבור לבניין עם כמה שפחות קומות ורצוי שכך יהיה גם בבניינים הסמוכים. עדיף בניין ללא מרפסות שמש, כי נביחות בתוך הבית של השכן פחות מפריעות מאשר במרפסת שמש

עריכה אחרונה ב-18 לאפריל, 2022 על ידי FARM

[raiden]

@FARM

כבר עברתי דירה לפני שנה, גם בגלל הנביחות. כשבדקתי את הדירה הנוכחית, היה שקט בשכונה. חודש אחרי שנכנסתי, כל הכלבים יצאו והתחילו לנבוח. זו פשוט צרה לא נורמלית ולאף אחד לא אכפת מזה. אין שום גוף שאחראי לביזיון הזה.

[aviaviavi]

אני בדיוק בבעיה כמו שלך. כל הזמן נביחות מעצבנות ועוד שני פינצ'רים יימח שמם.

בסתר ליבי אני מייחל למותם(לא שונא חיות באופן כללי, אבל זה צורם ומעיק) אבל הקקות הקטנות האלה חיים יותר מאשר כל כלב אחר

 

בקיצור בעיה, וזה די מדויק מה שכתבת, מי שהכלב שלו נובח ללא הפסקה הוא בנאדם שלא אכפת לו מהסביבה שלו ואין מה לדבר איתו. אני מאמין שזה ניתן לשינוי על ידי אילוף מסוג כלשהו אבל זה דורש מאמץ מצידם וזה לא יקרה.

 

אם אתה יכול תעבור דירה. אצלי זו הדירה שלי ושנה ראשונה של הדיירים החדשים. אולי הם יעופו בקרוב

[vadim6385]

לפני 26 דקות, Michazzz כתב:

עדיף משכן שמגדל תרנגולים

True that

 

אחד השכנים שלי הביא כזה לכמה ימים, רציתי כבר להשקיע בפטיש של שניצלים, ולעשות ממנו צ׳יקן קייב.

 

למזלי זה הפסיק.

[FARM]

חשיבה יצירתית. לעבור לשכונה של חרדים/ דתיים. הם לא נוהגים לגדל כלבים. מצד שני יש הרבה ילדים שיכולים לייצר רעש עוד יותר מעצבן.

[DareDevil]

לפני 37 דקות, Michazzz כתב:

עדיף משכן שמגדל תרנגולים

עדיף כי אתה מתרגל גם ככה לקריאה בבוקר ולקריאה בצהריים וגם זה לא לפרקי זמן ארוכים אלא אם יש לך סיפורים אחרים שלא תואמים למה שכתבתי

לפני 21 דקות, raiden כתב:

כשבדקתי את הדירה הנוכחית, היה שקט בשכונה.

לדירה הבאה, כנס לקבוצת פייסבוק השכונתית, תפרסם תמונה כלשהיא עם חרא ותתלונן שהשאירו את החרא בלי לאסוף אותו. 

אולי תגלה כמה בעלי כלבים יש ומי הבעייתי בשכונה\בניין..

אפשר גם להגיע ערב אחד ולהדליק זיקוק ולראות איך הם מגיבים (למרות שזה בעייתי לבעלי PTSD)

יש גם את המשרוקית לכלבים, אולי היא תעזור(?)

[vadim6385]

לפני 55 דקות, DareDevil כתב:

כנס לקבוצת פייסבוק השכונתית, תפרסם תמונה כלשהיא עם חרא

בפייסבוק מתרגשים מחרא?

 

חשבתי שזה כמו יונה שמתרגשת מיין.

[SlowRide]

אין מה לעשות נגד זה. בסוף מתרגלים.

רעש זה אחד החסרונות למגורים בעיר, זה מה יש. כמו שיש סירנות של אמבולנסים, צפירות של מכוניות, שכנים שגוררים רהיטיך בדירה למעלה וערסים שביטלו את המשתיק באגזוז בקטנוע שלהם, יש גם נביחות.

 

עריכה אחרונה ב-18 לאפריל, 2022 על ידי SlowRide

[Gavrik]

הוטרינר העירוני אמור לפקח על הדבר על פי חוק. אבל אין לו יותר מידי מה לעשות חוץ מלתת קנס או להחרים את הכלב להסגר מה שבסבירות גבוהה יכול להוביל להמתה.
אנחנו חיים כיום במרחב עירוני ואין הרבה מה לעשות עם רעש, רכבים עוברים בכביש וצופרים, ילדים של השכנים משחקים וצורחים, אופנועים קטנועים, מיינות ימח שמם וכו... 
הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לעבור לגור בדירה עם בידוד רעשים טוב או בקומה גבוהה ששם הרעש פחות מפריע.

[DareDevil]

לפני 11 דקות, vadim6385 כתב:

בפייסבוק מתרגשים מחרא?

 

חשבתי שזה כמו יונה שמתרגשת מיין.

לא אבל מספיק שיהיה מישהו שזה מציק לו בשביל להתלונן על זה בקבוצת פייסבוק של השכונה בשביל להבין את המצב של השכונה. תקף לכל קבוצת פייסבוק, מתל אביב ועד לבאר שבע בואכה שאר הערים במדינה הזו..

[Liviur]

לפני כשעה, aviaviavi כתב:

אבל הקקות הקטנות האלה חיים יותר מאשר כל כלב אחר

הפינצ׳ר שאשתי הביאה לנו - חיי עד גיל 17.

מת צעיר. אבא שלו הגיע למעל גיל 20...

 

ריאלית - אין מה לעשות. (משני הצדדים - גם כבעל כלבים וגם כשכלבים של שכנים היו מוזנחים באמת והיו שעות נובחים...)

אילוף זה נחמד להגיד... לא ריאלי להסביר לבעלים ולא כל המאלפים יודעים לטפל בזה.

 

בקיצר - בית פרטי בפרברים זה הדבר ... 

 

[Derish]

מזכיר לי את המצב שלי לפני כעשור... בפרפראזה קלה:

 

נשבר לי. באמת.

אין אדם בסביבתי שאין לו תינוק. ואין אדם בסביבתי שהתינוק שלו לא בוכה במהלך היום. לפעמים גם בפרקי זמן של 20-30 דקות ברצף!

ניסיתי לדבר איתם. אמרו לי "התינוק מחונך" "ככה זה תינוקות" "זה כמו שאני אבקש ממך שלא תנשום" "אין מה לעשות".

ניסיתי לפנות למשטרה. אמרו לי "לא מתעסקים בזה".

ניסיתי לפנות לעירייה. אמרו לי "לא מתעסקים בזה".

ניסיתי לפנות לרשויות הרווחה. אמר לי "אם התינוק לא מוזנח, אין מה לעשות".

ניסיתי לפנות לראש העיר. אמרו לי "ננסה לעזור". לא הצליחו.

 

מה אפשר לעשות?

 

במקרה שלי, אי אפשר היה גם לתכנן עם האנשים האלה כלום כי תמיד היה איזה בלת"מ-ילד (עד גיל 15 ככה). הפתרון שלי היה, כידוע, רילוקיישן ורכישת חברים חדשים.

 

לגבי כלבים, ובנימה רצינית יותר, יש לי שתי הערות:

 

1. לא יודע איך בארץ, אבל פה בספרד למשל הבעלות על כלבים נהייתה הרבה יותר נפוצה בתקופת הפנדמיה. מעטים האנשים שהטריחו עצמם אז בשאלות כמו אילוף וחינוך, וכיום רבים מהם לא יודעים מה לעשות עם האוצר, כשכבר מותר לצאת שוב מהבית ולחוות אינטראקציה עם בני אדם.

2. יצא לי לגור מספר תקופות ארוכות בבתים פרטיים ובשכונות אמידות, ושם פגשתי את התופעה המעצבנת של בעלי בית זקנים/עצלנים שכבר לא בזין שלהם לשחק עם הכלב או להוציא אותו לטיול, אז הם פשוט מחזיקים אותו בגינה הגדולה שלהם כל היום. לא קשה להבין שהכלב משתעמם, מחפש לפרוק אנרגיות, ולכן נובח על כל עובר אורח או פשוט מנהל שיחות עם כלבים אחרים באותו מצב במורד הרחוב. נסה להנות מטיול שקט בשכונה או לעשות משהו פרודוקטיבי כשזה קורה ברקע...

 

בדיוק כמו עם ילדים קטנים, לבעל הכלב הממוצע לא אכפת ממך כמו שלנהג הממוצע לא אכפת מהאופנוען שהוא חותך על הכביש ולהפך. זה פשוט הטבע האנושי, וארועי השנים האחרונות הדגישו זאת. הדרך היחידה להימנע היא להתרחק - מאנשים, מקומות, וכו' - כמה שתוכל מבלי לשלם מחיר גבוה מדי. כמאמר המשורר: 'חופשי זה לגמרי לבד'. או עם אחרים, אבל בחברה קצת יותר מתורבתת מישראל (וכנראה גם מספרד).

 

[ברווז]

אצטט שורה מתוך הספר "הכלב לד "(LAD):

"עד רגע זה, הוא לא הבין עד כמה חשובות היו הנביחות לאושרו הכלבי".

בספר מדובר על כלב רועים מחונך ומאולף למשעי, אשר בעקבות מחלה של אשת בעליו, הוא פקד עליו "שקט!" כדי שהיא תוכל להתאושש. וככלב מחונך היטב, הוא ציית לפקודה בעיוורון. 

 

מי שאומר לך שזה "כמו לבקש שלא תנשום", די צודק. כמובן שיש מגבלות וגבולות שיש לשים, אבל אי אפשר להשתיק יצור חי 100% מהזמן.