מדמ"ח - מי כמה איך ולמה?

[יבגניפ]

לפני כשעה, halperin96 כתב:

כל אחד הוא או סניור או טאלנט או אקספרט.

לא נשארו אנשים בינוניים בתחום?

כל אחד יכול לכתוב על עצמו מה שהוא רוצה.

מי שקורא את קורות החיים מהצד השני, בדרך כלל יודע להבין מה הוא קורא.

 

[dorsht]

לפני כשעה, MiniMiz3r כתב:

אם אתה חושב שזה חכם לוותר על נסיון כדי לשפר את הממוצע שלך ב-2 נקודות, זו זכותך.

קודם כל מהרושם שלי זה יותר משתי נקודות.

דבר שני, למי שרוצה להשאיר את האופציה של תואר שני פתוחה, שתי נקודות יכולות להיות מאוד קריטיות.

מי שרואה את עצמו ממשיך בתחום בלי לחזור לאקדמיה מתישהו לתואר שני, וואלה - סבבה. מקבל.

לפני כשעה, MiniMiz3r כתב:

בגדול, התלונות שלך הן תלונות של סטודנט שלא מבין את תפקיד האקדמיה ומה ההבדל בינה לבין התעשיה. אני מקווה בשבילך שעם הזמן זה ישתפר.

בגדול, אני כבר לא סטודנט קרוב לשנה,

אבל אם כבר משקיעים בהכנת מצגות ובחידוש החומר, לפחות היו משקיעים בחומר יותר רלוונטי. או לפחות מציינים שקיימת גרסה חדשה יותר ומה היא נותנת מול הגרסה הישנה יותר.

הרי השינויים האלו לא קורים סתם.

 

בניגוד לטענך, אני מבין טוב מאוד מה תפקיד האקדמיה, אני רק חושב שהיה יותר הגיוני ללמד משהו יותר רלוונטי ויותר מודרני.

לפני 36 דקות, BioS כתב:

ברגע שאתה יודע בסיס בצורה טובה - זה לא משנה אם יש Java 8 או 14. 
עם הניסיון אתה תלמד את הפיצ'רים החדשים ותשתמש בהם.
פריימוורק, שפה וחידושים כאלו ואחרים הם לא החלק החשוב. החלק החשוב הוא שאתה יודע לעשות את ההתאמות הנדרשות עם הבסיס שיש שלך.

 

לכן, זה לא משנה אם למדת על מעבד 16 ביט, 32 ביט או 64.
אנחנו למדנו ארכיטקטורה על בסיס המעבד של מנו. המרצה שלנו הייתה כ"כ טובה שהיא לא ייחסה לזה בכלל חשיבות. היא לימדה את הבסיס והשליכה אותו על המעבד הרלוונטי.

רוב הסטודנטים לא אהבו אותה כי הקפידו לא להקשיב לה כראוי ולא לחזור על החומר לפני השיעורים שלה.
 

דוגמא נוספת - קורס בחירה בקומפילציה.

אתה יכול לרטון שהקורס מועבר על יצירת קומפיילר ל-MIPS. למה לא אסמבלי X86 או X64? כי אז היית טובע בכמות הפקודות והדברים שאתה צריך לייצר.
במקום - אתה לומד את הבסיס וממש מבין קונספטים של קומפיילרים.

 

דוגמא אחרונה - קורס אסמבלי.

לימדו אסמבלי X86. הרי יש X86_64 נכון? ויש שם טריליון פקודות חדשות וקונספטים חדשים ומתקדמים לעומת X86 (אפילו ברמת הקריאה לפונקציות).

אגב אנקדוטה על הקורס - המרצה היה כ"כ גרוע שלא היה תרגיל שהוא לא היה מתבלבל בו.
קרה מקרה והוא קיבל תלמיד שעשה קצת רברסינג בחייו וכל הזמן חיפש אישור על הפתרונות שלו. זה היה מביך. מאוד.

היה קורס קל

אני מסכים עם הטענה בפסקה הראשונה, אבל תסכים איתי שאם כבר משקיעים בחידוש החומר אז אפשר היה להתיישר מול גרסה חדשה? או אולי לפחות לציין שזה קיים ולפרט בכמה מילים מה ההבדלים?

 

לגביי קומפילציה - אצלנו זה היה קורס חובה. כתבנו קומפיילר ל-Scheme שמבצע את רוב השלבים ב-Ocaml ורק בסוף הקוד מג'ונרט לקוד אסמבלי x86_64 (כן, זה אותו מרצה שהיה לנו בארכיטקטורה שהתעקש ללמד 64 ביט במחזור שלי, קומפילציה זה הבייבי שלו).

 

אני לא יודע מה הולך ב-MIPS, אבל גם אם רוצים לבנות קומפיילר לאסמבלי x86/x86_64, היה אפשר לתת לטפל רק בפקודות הפשוטות, לא בדברים כמו פונקציות SIMD או FP.

עריכה אחרונה ב-28 לאפריל, 2020 על ידי dorsht

[BioS]

לא, אני לא מסכים איתך. 
ברגע שאתה מלמד את הבסיס - זה לא רלוונטי אם אתה מלמד על JAVA 8 או JAVA 14.
ההפך, לפעמים עדיף לא לציין את התוספות כדי לא להכניס מידע מיותר למצב בו אתה מלמד את הבסיס.

 

לגבי קומפילציה - אני מניח שאתה זה שכתבת את מנוע הג'ינרוט לקוד אסמבלי X86_64.
אם כן, אני בטוח, ב-100% שאין סיכוי שנגעת אפילו ב-10% מהפקודות שקיימות והוא לא לימד אתכם את ההבדל בין הפקודות השונות.

אי לכך, אין שום הבדל בין קורס קומפילציה שמבוצע על MIPS לבין זה שאתה עשית.

 

סתם שאלה מסקרנות נטו.

קורס קומפילציה על X86_64 - לימד אתכם מתי להשתמש ב-Fastcall, cdecl ו-stdcall ומתי משתמשים בכל אחד מהם ולמה?

[dorsht]

לפני 1 דקה, BioS כתב:

לגבי קומפילציה - אני מניח שאתה זה שכתבת את מנוע הג'ינרוט לקוד אסמבלי X86_64.
אם כן, אני בטוח, ב-100% שאין סיכוי שנגעת אפילו ב-10% מהפקודות שקיימות והוא לא לימד אתכם את ההבדל בין הפקודות השונות.

אי לכך, אין שום הבדל בין קורס קומפילציה שמבוצע על MIPS לבין זה שאתה עשית.

 

סתם שאלה מסקרנות נטו.

קורס קומפילציה על X86_64 - לימד אתכם מתי להשתמש ב-Fastcall, cdecl ו-stdcall ומתי משתמשים בכל אחד מהם ולמה?

כן, אנחנו כתבנו אותו.

וברור שלא נגענו בהכול, כנראה שגם לא ב-10%.

למען האמת באחד מקורסי הקדם של קומפילציה (ארכיטקטורה) למדנו מאות פקודות אסמבלי, כולל פקודות FP ו-SIMD למיניהן.

 

לא טענתי שיש איזה הבדל, רק ציינתי מה היה אצלנו.

 

לגביי שאלת הסקרנות שלך - לא.

[Liviur]

לפני 2 שעות, dorsht כתב:

ולמרות כל הטענות האלו שניסיון נורא חשוב וכו' ובלי משרת סטודנט אי אפשר למצוא עבודה,

גם אני וגם החברים מהתואר מצאנו עבודה.

 

אז אולי עושים מזה קצת יותר מדי.

ציינת בעצמך שלא מעט חברים שלך חיפשו עבודה 3-4 חודשים ואתה סוג של היוצא דופן אחרי חודש וחצי.

זה לא שאי אפשר - השאלה זה איזה.

זה אגב יותר בולט בארה״ב נגיד שאנשים עושים internship בחברות הגדולות תוך כדי הלימודים וזה בכלל פותח דלתות משמעותית יותר.

 

לפני 2 שעות, halperin96 כתב:

ני באופן כללי לא מבין מה עובר על העולם השמה אצלכם בתוכנה.

כל אחד הוא או סניור או טאלנט או אקספרט.

לא נשארו אנשים בינוניים בתחום?

זה אינפלציית טייטלים שמאוד אופיינית לישראל ולסטארטאפים.

כל אחד עם שנתיים ניסיון הוא סיניור שמומחה עם ידע עמוק ב5 שפות תכנות לפחות full stack ומה לא.

כשבפועל בלחץ יודע לתכנת משהו וראה חצי מהמושגים הטכניים שהוא מציין במאמרים במדיום או בסטאק אוברפלוו.

 

ידוע.

אח״כ אתה קופץ לחברות הגדולות והמסודרות וכל הארכיטקטים / ליד / סופר סניור פרינציפל - הופכים להיות מפתחים רגילים.

(גם לי וכמה מחברי זה קרה. אני ״רק״ מפתח תוכנה באמזון, עדיין כמעט הכפיל לי את התנאים ועובד על דברים סופר מעניינים)

לפני 1 שעה, sperial כתב:

ראיתי באיזה מקום שבארה"ב מחפשים בנרות מתכנתי COBOL לעדכון מערכות בבתי חולים או ביטוח לאומי או משהו כזה. 

 

בקובול לעד תהיה תעסוקה ...

(ואתה צודק - בתי חולים וגופים פיננסים) זה נכון עולמית אגב.

 

לפני 57 דקות, dorsht כתב:

דבר שני, למי שרוצה להשאיר את האופציה של תואר שני פתוחה, שתי נקודות יכולות להיות מאוד קריטיות.

מי שרואה את עצמו ממשיך בתחום בלי לחזור לאקדמיה מתישהו לתואר שני, וואלה - סבבה. מקבל.

תואר שני במדעי מחשב - מאוד ספציפי. וגם לזה יש פתרונות / דרכים עקיפות.

 

תסתכל אגב על התמורה של התואר הזה ב99% מהעבודות בתחום.

 

לפני 58 דקות, dorsht כתב:

בגדול, אני כבר לא סטודנט קרוב לשנה

נו , רוב מי שעונה לך פה כבר לא סטודנט צפונה ל10 שנים.

יש הרבה פרופורציות שמקבלים אחרי.

(במקרה שלי גם אחי בתחום וגם אבא שלי בתחום דיי מאז החיתולים שלו)

 

לפני 54 דקות, BioS כתב:

לא, אני לא מסכים איתך. 
ברגע שאתה מלמד את הבסיס - זה לא רלוונטי אם אתה מלמד על JAVA 8 או JAVA 14.
ההפך, לפעמים עדיף לא לציין את התוספות כדי לא להכניס מידע מיותר למצב בו אתה מלמד את הבסיס.

מדויק להפליא.

למעשה המטרה העיקרית של השפה שמלמדים אותך זה שיהיה אפשר בקלות להעביר לך את עקרונות הכתיבה של קוד (flow , סיבוכיות , אלגוריתמים והנדסת תוכנה)

כל השאר - תצטרך ללמוד פר מקום או להחליט להתמקצע באיזשהו שלב לפי מה שתרצה.

[Gosser1860]

לפני 3 שעות, Liviur כתב:

אתם בנתיים נותנים נתונים אנקדוטלים לגמרי לגבי כמה זמן אנשים נשארים בחברות.

מה זה אומר? 

כלום בפיתה

 

 

הגבתי למה שאמרת על שכר שיכול להגיע ל-50% יותר גבוה אצל הגדולות. יש לי טענה לגבי אופי העבודה/דרישה אצל הגדולות ושלא משלמים רק כי יכולים. וסתם נתון מעניין (וכתבתי, אולי רק קורלציה) שזמן ההישארות לא גבוה, ומעניין היה לחקור למה. 

 

לפני 2 שעות, dorsht כתב:

הכי הרבה זמן שלקח למישהו היה משהו כמו 3-4 חודשים. לי לקח חודש וחצי.

רוב מי שעבד אצלנו במהלך התואר, קיבל הצעות תוך כדי התואר ולקראת סיומו. הרוב גם לא חיפשו אקטיבית. ואלו שכן חיפשו אקטיבית קיבלו יותר הצעות לראיונות מאלו שלא עבדו.

 

לפני 2 שעות, dorsht כתב:

אני מאוד אנטי הלחץ הזה של משרת סטודנט.

זה בהרבה מקרים גורר פריסה של התואר, ירידה בציונים, בשביל מה? ניסיון שגם ככה לא יהיה מאוד משמעותי?

הרי גם סטודנט שעובד שנה, ברוב המקרים, לא נותן תפוקה של עובד קבוע שעובד שנה. ברוב המקרים אין מה לעבוד לפני אמצע שנה ב' (במקרה הטוב) כי אין מספיק ידע ולא עשית מספיק קורסים.

הניסיון שיצבור יותר טוב מכלום, אבל זה לא איזה הבדל מטורף.

 

תלוי סטודנט. עבורי זה היה אחד הדברים הטובים שעשיתי. גם לממוצע שעלה, כי הייתי בפוקוס כל הזמן ולא מרחתי כלום.

נכון ששילמתי בעוד שנה, כאשר בתחילת הסמסטר האחרון כבר עבדתי במשרה מלאה, אבל לא בטוח שאני מקרה מייצג, התחלתי לעבוד בסוף שנה א'. 

וזה תלוי גם מקום עבודה בזמן שאתה סטודנט. כמה נותנים לך לעשות, ובאיזה היקף. האם דואגים לחנוך אותך וללמד אותך מעבר להיקף המשימה הנוכחית.

 

לפני 2 שעות, dorsht כתב:

ניסיון של מה?

נניח סטודנט שעבד שנה וחצי ברוטו, כמה נתן נטו? כמה חודשים? הרי בדרך כלל לא עובדים במשרה מלאה, בדרך כלל יומיים עד שלושה בשבוע, בתקופת בחינות לא עובדים וכו'.

זה לא נשמע כמו ניסיון מאוד משמעותי.

 

אני לא רואה איך זה מאוד מקדם מישהו.

 

עבור שנה וחצי ברוטו, זה תלוי כמה מועדי ב' יש (באת"א הם נפרסים על פני הקיץ). היינו כמה סטודנטים בצוות, ובשנה וחצי היינו מספיקים 8-9 חודשי עבודה מלאה.

עקב הניסיון קיבלנו פניות/ראיונות מכל מיני חבובים גדולים ובינוניים.

 

לפני 2 שעות, dorsht כתב:

אבל זה באמת נכון.

קח לדוגמה מה שקרה אצלנו במדמ"ח:

 

לימדו C++11 כשהיה כבר C++17.

 

דווקא זה בסדר. גם אצלנו המרצה לימד 11, אבל פה ושם זרק כמה מילים על השינויים של 14 ו-17. אבל זה כי הוא מאוד מעורה בכל מה שקורה בועדות של השפה. ובכלל מעורב מאוד בקהילה של השפה בארץ.

אין באמת איזו סיבה ללמד 14 (אין כזה הבדל מהותי מול 11) והפיצ'רים של 17 הם אחלה והכל, אבל יש מספיק מה ללמד בשפה גם בלי זה, מצביעים חכמים, variadic templates, sfinae וכו'. 

 

לפני כשעה, קורן בן אשר כתב:

זה בסדר, אני בטוח שגם תלמידים של סוקרטס התלוננו ש"מי זה המרצה החתיאר הזה" וש"לא מלמדים שום דבר רלוונטי".

כך היה גם במחזור שלנו בטכניון לפני עשרים שנה, וכך הלאה. אחרי כמה שנים מקבלים פרספקטיבה. אני נזכר בויכוחים הרי-גורל בינינו בסוגיה האם לקחת מבוא למדעי המחשב C או פורטרן. כמה מגוחך זה נראה היום.

 

למדת פורטרן, למדת הכל. לא?

[Liviur]

לפני 5 דקות, Gosser1860 כתב:

הגבתי למה שאמרת על שכר שיכול להגיע ל-50% יותר גבוה אצל הגדולות. יש לי טענה לגבי אופי העבודה/דרישה אצל הגדולות ושלא משלמים רק כי יכולים. וסתם נתון מעניין (וכתבתי, אולי רק קורלציה) שזמן ההישארות לא גבוה, ומעניין היה לחקור למה. 

אתה חוזר על זמן ההישארות לא גבוהה - וזו בדיוק השאלה שלי - אתה יכול לפרסם כתבה שמתייחסת לאותו איזור גאוגרפי ומשווה את המספרים?

לדוגמא ראיתי מחקר לפי ניתוח של לינקד אין - והמספרים (בוואלי) בכמעט כל החברות היו דיי קרובים (שנתיים שלוש) חוץ מנגיד אפל.

 

ולהגיד לגבי אופי העבודה - עבדתי במגוון חברות , יש לי חברים בתחום - אופי העבודה והעומס תלויים המון באיזה צוות , חלק מאיזה תת ארגון וכו.

האם עכשיו שעברתי לאחת הגדולות אני עובד מבוקר ועד ערב? לא , למעשה השעות שלי לא ממש שונות ממה שעבדתי לפני (כ8-9 שעות יומיות)

אני מכיר כאלו שעובדים בסטארטאפים מסביב לשעון , וכאלו שלא , וכנ״ל בחברות הגדולות - ומכיר כאלו במוד של rest and vest.

 

[dorsht]

לפני 35 דקות, Liviur כתב:

ציינת בעצמך שלא מעט חברים שלך חיפשו עבודה 3-4 חודשים ואתה סוג של היוצא דופן אחרי חודש וחצי.

זה לא שאי אפשר - השאלה זה איזה.

אמרתי חלק.

יש חבר שגם מצא כמוני תוך כחודש וחצי.

 

עדיין, בלי ניסיון רלוונטי להבנתי (ותקן אותי אם אני טועה) למצוא תוך 3-4 חודשים זה סביר לגמרי.

[borsood]

לפני 3 שעות, halperin96 כתב:

יש להם קטע עם להביא כל מיני זקנים בני 200 שמעבירים חומר לא רלוונטי במקום אשכרה לעדכן את הסילבוס לשנת 2020.

 

זהו, שמה שאני למדתי לפני הרבה שנים עדיין רלוונטי בבסיס.

 

מי שחושב שעם תום הלימודים לא צריך ללמוד יותר, חי בסרט. צריך להמשיך ללמוד ולהתעדכן כל הזמן.

 

לפני 2 שעות, halperin96 כתב:

אני באופן כללי לא מבין מה עובר על העולם השמה אצלכם בתוכנה.

כל אחד הוא או סניור או טאלנט או אקספרט.

לא נשארו אנשים בינוניים בתחום?

 

זרקנו אותם עם מנקי הטלפונים , מנהלי חשבונות, מומחי שיווק ומפיקי טלוויזיה.

 

לפני 2 שעות, MiniMiz3r כתב:

ג'אווה 8 היא גרסת הג'אווה הנפוצה ביותר בעולם (ואחת משפות התכנות הנפוצות ביותר בעולם). היום יש כבר Java 14, אז מה?

 

ג'אווה נהפכה לקובול של שנות האלפיים. לבוגר מדמ"ח היא פחות רלוונטית.

 

לפני 2 שעות, קורן בן אשר כתב:

האם לקחת מבוא למדעי המחשב C או פורטרן. כמה מגוחך זה נראה היום.

היום התשובה ברורה במיוחד אם אתה מבין מה עושה equivalance list.

 

[קורן בן אשר]

לפני 44 דקות, Gosser1860 כתב:

למדת פורטרן, למדת הכל. לא?

בחרתי C...וטוב שכך. למרות שתכל'ס הפואנטה היא שאין באמת הבדל עקרוני מה לומדים - מה שחשוב זה העקרונות הבסיסיים.

פורטרן רק נשמע ארכאי. כמו קובול למוסדות פיננסיים ועסקים, פורטרן פותחה לחישובים הנדסיים-מדעיים והיא עמוד השדרה בתחום הזה עד היום. הקודים הכבדים ביותר, למשל חיזוי מז"א, כתובים בפורטרן, ובסטנדרטים העדכניים שלה (פורטרן 90 והלאה) היא לא נופלת מ-CPP.

בכל אופן, אחרי הלימודים נאלצתי ללמוד פורטרן, היו אצלנו קודי לגאסי מורכבים משנות השבעים והשמונים שהיו כתובים בפורטרן 77. בסטנדרט הזה היו עדיין שתי המצאות "נפלאות": היה Go to, והיו משתנים שמוגדרים ללא צורך בהכרזה. נפלא. יצא שבאותה תקופה שכללתי וליטשתי עד מאוד את אוצר הקללות שלי בשפות סלאביות שונות. מאז נותרתי אוהד מושבע של C.

(גילוי נאות - לא איש תוכנה, אוירונאוט)

עריכה אחרונה ב-28 לאפריל, 2020 על ידי קורן בן אשר

[Gosser1860]

לפני 37 דקות, Liviur כתב:

אתה חוזר על זמן ההישארות לא גבוהה - וזו בדיוק השאלה שלי - אתה יכול לפרסם כתבה שמתייחסת לאותו איזור גאוגרפי ומשווה את המספרים?

לדוגמא ראיתי מחקר לפי ניתוח של לינקד אין - והמספרים (בוואלי) בכמעט כל החברות היו דיי קרובים (שנתיים שלוש) חוץ מנגיד אפל.

 

ולהגיד לגבי אופי העבודה - עבדתי במגוון חברות , יש לי חברים בתחום - אופי העבודה והעומס תלויים המון באיזה צוות , חלק מאיזה תת ארגון וכו.

האם עכשיו שעברתי לאחת הגדולות אני עובד מבוקר ועד ערב? לא , למעשה השעות שלי לא ממש שונות ממה שעבדתי לפני (כ8-9 שעות יומיות)

אני מכיר כאלו שעובדים בסטארטאפים מסביב לשעון , וכאלו שלא , וכנ״ל בחברות הגדולות - ומכיר כאלו במוד של rest and vest.

 

 

הכתבה היתה מbusiness insider, על אזור הוואלי גם כן. גם שמה ד"א אפל הוזכרה עם 5 שנים ד"א. 

בנוסף, אני פחות מדבר על עומס עבודה או שעות אלא יותר על דרישה ברמת האיכות/באגים/ביצועים וכו'. אני יודע לשפוט רק ממדגם לא מייצג, אבל אין ספק שאני רואה קורלציה מסויימת.

 

לפני 11 דקות, קורן בן אשר כתב:

למען האמת אני לא כזה זקן. ופורטרן רק נשמע ארכאי. כמו קובול למוסדות פיננסיים ועסקים, פורטרן פותחה לחישובים הנדסיים-מדעיים והיא עמוד השדרה בתחום הזה עד היום. הקודים הכבדים ביותר, למשל חיזוי מז"א, כתובים בפורטרן, ובסטנדרטים העדכניים שלה (פורטרן 90 והלאה) היא לא נופלת מ-CPP.

בכל אופן, אחרי הלימודים נאלצתי ללמוד פורטרן, היו אצלנו קודי לגאסי מורכבים משנות השבעים והשמונים שהיו כתובים בפורטרן 77. בסטנדרט הזה היו עדיין שתי המצאות "נפלאות": היה Go to, והיו משתנים שמוגדרים ללא צורך בהכרזה. נפלא. יצא שבאותה תקופה שכללתי וליטשתי עד מאוד את אוצר הקללות שלי בשפות שונות. מאז אני אוהב מאוד C.

(גילוי נאות - לא איש תוכנה, אוירונאוט)

 

ארכאי זה לנקב כרטיסיות?

אל תעליב את GOTO ומשתנים שמוכרזים בתחילת הסקופ (בהקבלה לC אם הבנתי נכון). די שימושי 😧

[MiniMiz3r]

לפני 27 דקות, borsood כתב:

ג'אווה נהפכה לקובול של שנות האלפיים. לבוגר מדמ"ח היא פחות רלוונטית.

 

 

יש סיבה שהיא כל כך פופולרית, וזה לא בגלל שהיא כל כך verbose. יש בה את כל מה שצריך כדי לבנות קוד יעיל, מסודר ואקסטנסיבילי. מצד שני בעולם שבו כל מי שיודע לעשות console.log בג'אווהסקריפט חושב שהוא סניור, לא מפתיע שיש כאלו שסולדים ממנה.

 

[קורן בן אשר]

לפני 8 דקות, Gosser1860 כתב:

 

ארכאי זה לנקב כרטיסיות?
 

אל תעליב את GOTO ומשתנים שמוכרזים בתחילת הסקופ (בהקבלה לC אם הבנתי נכון). די שימושי 😧

לי לא יצא לראות ממש את השימוש בכרטיסיות. זה הרבה לפני זמני. אבל אני מכיר את הפרוצדורה מהסיפורים של הדינוזאורים בארגון. יש לי כמה כרטיסי פורטרן שמצאתי בזמנו, שריד משנות השבעים שהעלה אבק במשך שנים באיזה ארון, ומשמשים אותי בתור סימניות.

התכוונתי בדיוק להפך; הייתה אפשרות כזו בפורטרן 77 לכתוב נגיד Var_A = 0 בכל מקום בקוד והנה משתנה חדש, ללא שום צורך בהכרזה. אני מקווה שאתה אתה מבין מה הבעיה עם זה, במיוחד בימים שלא היה שום ממשק IDE ויזואלי, והקימפול וההרצה הכל ב command line.

GOTO ניחא, זה גם זוועה שעדיף להמנע ממנה. מייצר קודי ספגטי שמאוד קשה לעקוב אחריהם.
 

[sperial]

כרטיסים. כרטיסיות זה של ספרניות.

 

לא מאחל לאף אחד מכם להקליד על מכונות הניקןב.

[David32]

אם כבר שיט גיקי של כרטיסים וחרא כזה:

 

https://www.youtube.com/user/mverdiell/videos

 

ערוץ יוטוב נחמד של בחור עם מבטא קצת מציק. אבל יש לו אחלה סרטונים.