מדמ"ח - מי כמה איך ולמה?

[iEminem]

אני חייב להודות שקראתי את כל 11 העמודים (בחלקים, החל מהיום שהשרשור נפתח) ובתור מועמד למדמ"ח לשנה"ל הקרובה (מחכה לפסיכומטרי של אפריל שיגיע כבר) מאוד עזר לי לקרוא תגובות של אנשים שנמצאים כבר בשלב הבא / בסוף התואר. 

חשוב לי להדגיש שהדרישות של האוניברסיטאות נהיו כמעט לא נורמליות - אאל"ט ביקשו ממני בתל אביב ממוצע 108 עם פסיכומטרי מעל 700. בבר אילן ביקשו ציונים דומים. אם בבית הספר הייתי מבין מה המשמעות של להרחיב ל5 יחידות מתמטיקה במקום 4, או להשקיע יותר במקצועות ש"לא חשובים" (מה יעזור לי חורבן בית המקדש הראשון בתואר למדמ"ח?!) כנראה שהייתי יכול לשפר פה ושם בגרויות ולהגיע לדרישות. אבל בתור תלמיד עם ממוצע 96 להגיע ל108 זה כמעט בלתי אפשרי (אלא אם כן אני מגביר 5 יחידות היסטוריה, מתמטיקה פיזיקה ואולי עוד מקצוע לקינוח). מה שאני בא להגיד זה שלא כל אחד יכול (כלכלית/אישית) לשפר כל-כך הרבה בגרויות, במהלך למעלה משנה, כדי להתמיין למקום הכי מפואר. אני לדוגמה כרגע מנסה להתמיין לאקדמית (מטעמי קירבה+מוניטין) ואנסה להשתלב בשנה שנייה/שלישית במשרות סטודנט כדי לרכוש ניסיון. ואם לא אמצא עד סוף התואר, אשקול אפילו להתנדב באחת החברות (אשמח אם תוכלו להאיר את עיניי אם זה בכלל אפשרי וקורה בפועל) במשך כמה חודשים כדי לצבור ניסיון שיכניס אותי לתעשייה. 

מה שכן, לפי מה ששמעתי מקרובי משפחה, כדי להצליח באמת לקבל את המשרה הראשונה צריך סבלנות ובעיקר ייחודיות. יש המון בוגרי אוניברסיטאות עם ממוצע יותר גבוה ממה שתקבל שמתמיינים איתך לאותו תפקיד, וסביר להניח שקורות החיים שלהם יראו למראיין יותר טוב בעין. לכן צריך להגדיל ראש וללמוד עצמית עוד דברים מעבר לתואר.

[sperial]

אתה חושב רחק, אבל עליך להתחיל בקבלה למוסד הלימודים.

 

נתחיל בשאלה שלך לגבי בית ראשון - אז המוסדות צריכים איזה כלי לסינון המועמדים, וציוני תעודת הבגרות מעידים משהו על יכולתם ללמוד. כן, גם הבנת התהליכים שהובילולחורבין הית ראשון מעידה על היכולת להבין תהליכים מסויימים, ובלימודים האקדמיים נדרשת גם הרחבת אופקים (מה שבעבר נקרא "לימודים כלליים" וכיום "מל"ג"", לפחות בז'רגון הטכניוני. בסופו של דבר בקבלה ללימודים הנדסיים יש העדפה של מקצועות הכמותיים (על ידי מתן מקדמים לציונים במתמטיקה, פיזיקה וכו') אבל גם לא התעלומות שלמה מהאחרים.

 

א ב ל - כבר דיברנו על כך שיש אנשים שבגיל 17 הראש שלהם במקום אחר. זה עדיין לא פוסל אותם, ויש מסלולים שמאפשרים להם להתקדם. מסלול אחד הוא שיפור תעודת הבגרות - ציונים וכן הרחבת מבחנים (למשל מתמטיקה ברמת 4 או 5 יחידות למי שסיים תיכון עם 3). אופציה שניה, שנראית לי רלוונטית בשבילך, היא מכינה אקדמית. במוסדות החשובים ציוני המכינה עשויים להחליף את ציוני הבגרות בציון הסכם (אש שכך היה עד לא מזמן. למשל בטכניון). המכינה הזו אורכת בין כחצי שנה לשנה, אבל סוגרת לך פערים, ולמרות שרשמת זה לא כך, אחריה קל יותר גם לשפר ציוני מבחן פסיכומטרי. מציע לך לבדוק את האופציה הזו במוסדות שבהם אתה רוצה ללמוד.

 

לגבי עבודה תוך כדי לימודים - זה מאוד אינדיבידואלי, יש מי שיעדיף להשקיע בהשגת ציונים גבוהים, יש מי שינסה להתקבל לעבודה ולצבור ניסיון. הדבר לא תמיד אפשרי, תלוי בתלמיד, במוס הלימודים, במקצוע הנלמד ובעוד אי אלה גורמים.

[Potato]

ספריאל,לא נדרשת בטכניון שום הרחבת אופקים.

עשיתי 3 קורסים שהיו חובה,יש לי בהם 100,100,98 בלי להיות באף הרצאה ועם למידה של 3-4 שעות למבחן יום לפני.

לזה הם מיועדים ויש תחרות על כמות הזין שזרקת ביחס לציון.

 

המכינה בטכניון מאוד אינטנסיבית ולדעתי מומלצת אם לא למדת המון זמן,תכניס אותך לקצב הלמידה הנדרש.

 

לגבי עבודה ולימודים,הסמסטר עם הציונים הכי גבוהים שהיה לי דווקא כשעבדתי והעמסתי מלא נק"ז,לחץ גורם לי לעבוד טוב.

עריכה אחרונה ב-28 לאפריל, 2020 על ידי halperin96

[khalil]

לפני 25 דקות, iEminem כתב:

אני חייב להודות שקראתי את כל 11 העמודים (בחלקים, החל מהיום שהשרשור נפתח) ובתור מועמד למדמ"ח לשנה"ל הקרובה (מחכה לפסיכומטרי של אפריל שיגיע כבר) מאוד עזר לי לקרוא תגובות של אנשים שנמצאים כבר בשלב הבא / בסוף התואר. 

חשוב לי להדגיש שהדרישות של האוניברסיטאות נהיו כמעט לא נורמליות - אאל"ט ביקשו ממני בתל אביב ממוצע 108 עם פסיכומטרי מעל 700. בבר אילן ביקשו ציונים דומים. אם בבית הספר הייתי מבין מה המשמעות של להרחיב ל5 יחידות מתמטיקה במקום 4, או להשקיע יותר במקצועות ש"לא חשובים" (מה יעזור לי חורבן בית המקדש הראשון בתואר למדמ"ח?!) כנראה שהייתי יכול לשפר פה ושם בגרויות ולהגיע לדרישות. אבל בתור תלמיד עם ממוצע 96 להגיע ל108 זה כמעט בלתי אפשרי (אלא אם כן אני מגביר 5 יחידות היסטוריה, מתמטיקה פיזיקה ואולי עוד מקצוע לקינוח). מה שאני בא להגיד זה שלא כל אחד יכול (כלכלית/אישית) לשפר כל-כך הרבה בגרויות, במהלך למעלה משנה, כדי להתמיין למקום הכי מפואר. אני לדוגמה כרגע מנסה להתמיין לאקדמית (מטעמי קירבה+מוניטין) ואנסה להשתלב בשנה שנייה/שלישית במשרות סטודנט כדי לרכוש ניסיון. ואם לא אמצא עד סוף התואר, אשקול אפילו להתנדב באחת החברות (אשמח אם תוכלו להאיר את עיניי אם זה בכלל אפשרי וקורה בפועל) במשך כמה חודשים כדי לצבור ניסיון שיכניס אותי לתעשייה. 

מה שכן, לפי מה ששמעתי מקרובי משפחה, כדי להצליח באמת לקבל את המשרה הראשונה צריך סבלנות ובעיקר ייחודיות. יש המון בוגרי אוניברסיטאות עם ממוצע יותר גבוה ממה שתקבל שמתמיינים איתך לאותו תפקיד, וסביר להניח שקורות החיים שלהם יראו למראיין יותר טוב בעין. לכן צריך להגדיל ראש וללמוד עצמית עוד דברים מעבר לתואר.

 

התחלתי ללמוד הטכניון במאה הקודמת, ולקח לי 114 בגרות ו700+ בפסיכומטרי בשביל להיכנס בנוחות, אנשים עם 650 ומתחת ל110 בקושי נכנסו להנדסת חשמל שדרשה סכם יותר נמוך ממדמ"ח למרות שתכלס זה אותו תואר אם בוחרים את המסלול של המחשבים, כך שהמצב היום לא כל כך שונה.

בזמני היה מסלול מלא"ך בטכניון, שבו אתה לומד את הקורסים של התואר שאתה רוצה, וממוצע הציונים שלך מחליף את הסכם, היו כמה שהצליחו להיכנס דרכו בלי לאבד זמן מיותר בשיפור ציונים, אבל  את צריך להכיר את היכולות שלך, כי זה לא קל.

עריכה אחרונה ב-28 לאפריל, 2020 על ידי khalil

[sperial]

@halperin96 לא לקחת איזה קורס בתולדות איטליה או במבוא לכלכלה או במבוא לאוירונאוטיקה או סתם עוד סמסטר ספורט? כיון שעד כמה שידוע לי נדרשות 8-10 נקודות בהרחבות האלה. זה יכול להיות אפילו קורס היכרות של פקולטה מתחרה. ובדרך כלל, אבל לא תמיד, זה מאגר ציונים לטובת שיפור הממוצע. 

 

אם תחפור בהיסטוריה של הטכניון תמצא את אגדת "צינור הדם". הדרישה לכ-10 נקודות לימודים כלליים קיימת לפחות 50 שנה, פחות או יותר מיום שהופעלה שיטת הצבירה. הפטור היחיד שאנימכיר הוא בבית הספר לרפואה שבו מצד אחד מקבלים כל מיני הרחבות אופקים במסגרת תוכנית הלימודים המובנה, ומד שני הלימודים כל כך אינטנסיביים שאי אפשר לזרוק עוד סיכה.

[khalil]

יש 10 נקודות כללי, שאתה בוחר לעשות מכל מקצוע (שפות, הסטוריית אומנות ביפן, תיאטרון), הבעיה בקורסים האלה זה נוכחות חובה, אני עשיתי את הנקודות האלה בקורסים של הפקולטה כי אין חובת נוכחות.

[Potato]

לפני 13 דקות, sperial כתב:

@halperin96 לא לקחת איזה קורס בתולדות איטליה או במבוא לכלכלה או במבוא לאוירונאוטיקה או סתם עוד סמסטר ספורט? כיון שעד כמה שידוע לי נדרשות 8-10 נקודות בהרחבות האלה. זה יכול להיות אפילו קורס היכרות של פקולטה מתחרה. ובדרך כלל, אבל לא תמיד, זה מאגר ציונים לטובת שיפור הממוצע. 

 

אם תחפור בהיסטוריה של הטכניון תמצא את אגדת "צינור הדם". הדרישה לכ-10 נקודות לימודים כלליים קיימת לפחות 50 שנה, פחות או יותר מיום שהופעלה שיטת הצבירה. הפטור היחיד שאנימכיר הוא בבית הספר לרפואה שבו מצד אחד מקבלים כל מיני הרחבות אופקים במסגרת תוכנית הלימודים המובנה, ומד שני הלימודים כל כך אינטנסיביים שאי אפשר לזרוק עוד סיכה.

לקחתי.

בדיוק מה שפירטתי.

[BioS]

אהלן,

 

קראתי את כל 12 העמודים של השרשור ברצף, הישג למישהו עם בעיות קשב וריכוז מבלי לקחת אטנט!

אני בוגר תואר ראשון למדמח במכללה האקדמית ת"א-יפו. קנה אותי המסלול ערב שם (עבדתי 100% משרה כל התואר). המסלול נקרא מעו"ף.

 

אמנם בגילאי 17-18 הייתי בראש אחר לחלוטין ובטח לא להשקיע בלימודים אבל סיימתי עם ממוצע 106 ולאחר מכן עוד שיפרתי קצת את הציון ב-5 יחידות מתמטיקה (מ-70 ל-85).

פסיכומטרי למדתי לבד.

 

שום דבר לא הכין אותי למתמטיקה בתואר. בשבועיים הראשונים זה היה נחמד וחזרה על התרגילים האחרונים של 5 יחידות וטיפה מעבר.

ואז... אוי אז הגיע הסבל. שום דבר לא מכין אותך לזה. חדו"א (מרצה מדהימה) ולינארית (שנאת חיי ולו בגלל המרצה הכ"כ גרועה שהייתה לי).

עם זאת, למדתי גם להנות מעט ממתמטיקה. לוגיקה תורת הקבוצות, חישוביות, בדידה ועוד.

 

ואז הגיעו הקורסים למדעי המחשב.

חלקם - חרפה. מרצים שלא הוציאו את אפם אף לא לשניה מעבר לאקדמיה. קוד שנראה כמו הצרות של כל הפורום יחד.

חלקם האחר - תענוג גדול. במיוחד זכור לי לטובה קורס מבני נתונים וקורס C למתקדמים (שום דבר מתקדם לא היה שם, אבל המרצה פשוט מעולה).

 

מסקנות מהתואר - אם מדעי המחשב, אחד מתחומיו לפחות, לא מרתק אותך - וותר ותעבור לתואר הבא. גם סבל נוראי בתואר וגם תסבול בעבודה לאחר מכן. 

התחלנו 120 אנשים את המסלול. סיימנו בערך 35. אנשים נושרים כמו זבובים.

 

מסקנות מהתעשייה על אחרים (אני לא כ"כ דוגמא טובה, הניסיון שלי מתחיל עוד מהצבא) :

1. בוגרי תואר כותבים קוד מחורבן.

2. אנשים עפים על עצמם ומבקשים למשרת פיתוח ראשונה 30+ רק בגלל שהם בוגרי תואר. כולם יורדים לקרקע מהר מאוד.

3. חלק מתוך ה-35 בוגרים שלנו בכלל לא עוסקים בסופו של דבר בתחום.
4. לבוגרים שלא שילבו עבודה תוך כדי התואר היה מאוד קשה למצוא עבודה לאחר שסיימו.

 

לסיכום, אם אין לך תחת לשבת וללמוד, שעות בכל יום (גם אחרי עבודה, לפעמים גם במקום עבודה) - יהיה לך קשה מאוד. 
מתמטיקה - עם 3 יחידות אין לך מה לחפש אפילו בשבועיים הראשונים בתואר. לא כי המרצים מתנשאים על בוגרי 3 יח"ל במתמטיקה, אלא כי אחרי השבועיים הראשונים אתה כבר אחרי החומר של 5 יח"ל.

תוך כדי התואר אתה לומד המון על עצמך ומגלה דברים חדשים. אני למשל גיליתי שאני לא מחבב פיתוח יותר מידי (ואם כבר לפתח אז ב-C).
אני יכול לפתח ו"להסתדר". מזל שאני עוסק בתחום אבטחת מידע ומפתח די מעט בסה"כ.
 

לנושא אחר - mx (סלח לי שאני לא ממשיך את שאר הכינוי) - אני באותו מצב כמוך. אני סוגר 6 שנות עבודה באותו מקום.
אמנם עברתי תפקידים והתקדמתי בתוך החברה אבל עדיין נשארתי בה.

נחמד לי האווירה בחברה. והכי נחמד שאני יכול במקביל לתת שירותי ייעוץ אבטחת מידע ומבדקי חדירות באופן פרטי. 
אמנם בחברה אחרת הייתי מקבל כנראה כפול ממה שאני מקבל היום, אבל יש עוד שיקולים מלבד כמה כסף נטו נכנס לך ב-1/10 לחודש.

עריכה אחרונה ב-28 לאפריל, 2020 על ידי BioS

[Liviur]

אתם בנתיים נותנים נתונים אנקדוטלים לגמרי לגבי כמה זמן אנשים נשארים בחברות.

גם אני הייתי 6 שנים בצ׳ק פוינט , 8.5 בסטארטאפ ועכשיו אמזון.

מה זה אומר? 

כלום בפיתה

גם הכמות אנשים שאני מכיר מכמעט 20 שנה בתחום לא אומרת יותר מדי.

 

המספרים האלו מאוד משתנים , חלק מהחברות מעסיקות מספרים שאתה לא מדמיין (אמזון מעסיקה קרוב ל800 אלף איש... תן לזה להתיישב לך בראש. מתוכם נגיד חצי או אפילו שליש משרדיים - זה עדיין מספרים לא נתפסים) ובמדינות שונות שבהן התרבות עבודה מאוד שונה (צעירים בוואלי זה אוכלוסיה שונה לגמרי מישראלים בישראל , או ממהגרי עבודה שמחכים לגרין קארד לדוגמא...)

 

בקיצר - אני התרשמתי יותר שעניין הכמה זמן אנשים נשארים זה תרבותי ואישי.

קשה מאוד להכליל.

[יבגניפ]

לגבי לימודי מתמטיקה- אני חושב שהבעיה עם זה נובעת מזה שגאוני מתמטיקה != מורים טובים, ושיטת ההוראה היא בעייתית. וזה, לדעתי, בגלל שהרבה מהתפיסה וההבנה מבוססות על אינטואיציה, גם אצל חלק מהמרצים שלא יודעים להסביר יותר טוב בהתאם.

כן, אולי מה שאני כותב לא מסתדר עם ההילה של מתמטיקה כבסיס של המקצועות המדויקים, אבל בהרבה מקרים במהלך הלימודים קבלתי את התחושה שהמרצים - עם ותק של עשרות שנים מאוניבריסטואת מחקר שונות - פשוט לא יודעים להסביר את החומר בצורה סבירה. וזה גם מייצר גישה טכנוקרטית מסוימת, שעובדת לפחות בחלק מהחוגים וחלק ממוסדות הלימוד, כי במבחנים צריך או לשנן הוכחה של משפטים (שוב, זו לא הבנה), או להתאים תבניות של פתרונות שמשננים בבית לשאלות.

 

 

 

[sperial]

יבגני, נדמה לי שדנו בכך לא מזמן. במוסדות מחקר מעסיקים חוקרים, וההוראה היא תפקיד משני. אז יש חוקרים שהם גם מורים טובים, והסטודנטים נהנים. ויש חוקרים שהם מורים מזופתים, והתלמידים סובלים. וכך גם המתרגלים. 

 

בתקופה שבה למדתי בטכניון מרבית הפקולטות למדו בסמסטרים הראשונים מקצוע שנקרא "מתמטיקה 1/2". שילוב של ליניארית, דיפרנציאלים ואינטגרלים, כל רכיב כזה שליש סמסטר. אוכלוסית היעד היתה כל הפקולטות ההנדסיות (חוץ מחשמל), לפחות חלק מהפקולטות למדעי הטבע וכן רפואה. כמובן שמדובר במאות אם לא למעלה מ-1000 סטודנטים, שחולקו לאיזה 6-8 קבוצות. למרבה הפלא - כל הסטודנטים ישבו אצל אותם 1-2 מרצים, שאר האולמות היו ריקים. 

 

אבא שלי נהג למור שמי שאינו מוצלח במקצועו נהיה מנהל, ואם אינו מצליח כמנהל נהיה מורה. לי יש איזו השערה לא מבוססת שיש אנשים שנולדו מורים יהפכו לכאלה - כיוון שזה בוער בעצמותיהם. כמובן שהדוגמא שלי היא אבא שלי, שבגיל 15 נאמר לו שיהיה מורה - הגיע לדרגה המקצועית הגבוהה ביותר ואז, בגיל 40 נהיה מורה (ולימד למעלה מ-40 שנה, עמוק לתוך הפנסיה).

[Potato]

לפני 13 דקות, sperial כתב:

יבגני, נדמה לי שדנו בכך לא מזמן. במוסדות מחקר מעסיקים חוקרים, וההוראה היא תפקיד משני. אז יש חוקרים שהם גם מורים טובים, והסטודנטים נהנים. ויש חוקרים שהם מורים מזופתים, והתלמידים סובלים. וכך גם המתרגלים. 

 

בתקופה שבה למדתי בטכניון מרבית הפקולטות למדו בסמסטרים הראשונים מקצוע שנקרא "מתמטיקה 1/2". שילוב של ליניארית, דיפרנציאלים ואינטגרלים, כל רכיב כזה שליש סמסטר. אוכלוסית היעד היתה כל הפקולטות ההנדסיות (חוץ מחשמל), לפחות חלק מהפקולטות למדעי הטבע וכן רפואה. כמובן שמדובר במאות אם לא למעלה מ-1000 סטודנטים, שחולקו לאיזה 6-8 קבוצות. למרבה הפלא - כל הסטודנטים ישבו אצל אותם 1-2 מרצים, שאר האולמות היו ריקים. 

 

אבא שלי נהג למור שמי שאינו מוצלח במקצועו נהיה מנהל, ואם אינו מצליח כמנהל נהיה מורה. לי יש איזו השערה לא מבוססת שיש אנשים שנולדו מורים יהפכו לכאלה - כיוון שזה בוער בעצמותיהם. כמובן שהדוגמא שלי היא אבא שלי, שבגיל 15 נאמר לו שיהיה מורה - הגיע לדרגה המקצועית הגבוהה ביותר ואז, בגיל 40 נהיה מורה (ולימד למעלה מ-40 שנה, עמוק לתוך הפנסיה).

 

יכול לעדכן אותך בשינויים,כי לחלוק מידע מלפני 35 שנה לגבי הלימודים פחות רלוונטי למועמדים חדשים:

הנדסת חשמל-חדווא 1ת,אלגברה 1מ,חדוו"א2 ת,אינפי2+מד"ר,מד"ח וטורי פורייה,מרוכבות

הנדסת מכונות/אווירו-חדווא 1מ,אלגברה 1מ,חדוו"א2מ,מד"ר,מד"ח מ.מרוכבות(רק אווירו).

הנדסת תעשיה וניהול-חדווא 1,אלגברה 1,חדווא 2,מד"ר.

מתמטיקה+פיזיקה(ואני חושב שגם מדמ"ח)-אינפי 1,אלגברה 1,אינפי 2,אלגברה 2,אינפי 3,דיסקרטית ועוד רבים וטובים.

 

הקורסים נבדלים ברמה ובסגנון.

חדווא,אינפי-נגזרות ואינטגרלים

אלגברה-מטריצות,מימושים וכו'

מדר ומדח-קורסים פרקטיים לפתרון משוואות תכלס.

 

לגבי מחקר וחוקרים,יש במתמטיקה סגל מחקר ויש סגל הוראה,

ראש תחום הוראה בטכניון היא מרצה מהפקולטה למתמטיקה.

זה לא משהו שקיים במכונות/חשמל ששם מרצים באים להרצות עם אהבה ורצון לבין כאלה שמבחינתם זה כמו תורנות מטבח בצבא.

עריכה אחרונה ב-28 לאפריל, 2020 על ידי halperin96

[sperial]

אני מעודכן. יש לי בבית שני בוגרי טכניון מהשנים האחרונות. הרבה מאד דברים השתנו. למשל - בתקופה שלי כל מקצוע (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכו') לווה מקצוע מעבדה תואם, שהיה קריעה לא קטנה. למשל, בכימיה, הבנתי היטב את מה שאבא שלי פמפם לי הרבה מאד שנים: "כימיה זה כל מה שמסריח ומתפוצץ". בשנים האחרונות - הכל תאורטי. פה ושם איזו הדגמה, כנראה מעט מאד מעבדות עצמיות.

 

קוריוז מהמחזור שלי (תחילת לימודים אוקטובר 1975): הסטודנטים לכימיה נדרשו ללימודי פיזיקה מוגברים (1מ' וכו). אחרי שבניסיון השלישי כולם, פרט לאחד, נכשלו ויתרו להם והסתפקו בפיזיקה 1 ו-2 (לא בטוח לגבי ההמשך).  כנראה לא הפריע להצלחתם בהמשך הדרך, באקדמיה ובשטח.

עריכה אחרונה ב-28 לאפריל, 2020 על ידי sperial

[Potato]

יש להם קטע עם להביא כל מיני זקנים בני 200 שמעבירים חומר לא רלוונטי במקום אשכרה לעדכן את הסילבוס לשנת 2020.

 

[sperial]

למה אתה קורא "חומר לא רלוונטי", לפחות במקצועות היסוד?