התרחבות המשפחה (נולדה לי עוד ילדה) ובעיות היום יום

[phpclub]

אני לא רוצה להכריח אף אחד לעשות משהו שהוא לא רוצה. אבל זה מה שלא מקובל עלי - אנשים שלא רוצים.

והמשפט ששמעת, אני ממש לא יכול להבין אותו, זה בדיוק מה שאני מדבר עליו, וקשה לי לשמוע אותו גם בשביל חבר שלך

אני לא חושב שזה משהו שאב צריך להגיד לבנו ever.

אם אתה לא רוצה להיות סבא אל תהיה אבא, כי זה פועל יוצא דיי ברור מאליו.

 

ובהקשר של השרשור, בפעם המאה, ההורים שלו בחרו להיות סבא וסבתא לילדים כאן, אין שום סיבה (בפועל, לדברי פות"ש) שהם לא יהיו סבא וסבתא גם לילדים שלו, גם אם זה לשבוע (גם זה קצת, אבל ניחא).

[vladclar]

אני לא רוצה להכריח אף אחד לעשות משהו שהוא לא רוצה. אבל זה מה שלא מקובל עלי - אנשים שלא רוצים.

 

זה לא סותר אחד את השני?

מה זאת אמרות "לא מקובל עלי" כאשר לא חייבים לך?

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2017 על ידי vladclar

[שביט]

הבדלי תפיסה

הוא מאמין שההורים חייבים להירתם לעזור לבנם.

כל אחד רגיל למה שהוא רואה בסביבה הקרובה אליו וקשה לו לקבל מציאות אחרת.

תסכימו שאתם לא מסכימים

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2017 על ידי שביט

[sperial]

יש כאן חבר פורום שבחתימה שלו 7 נכדים. אולי הוא יאמר את דברו כסבא.

 

פעם הסבירו לי ש"נכדים זה כל הכיף של הילדים, אבל בלי הקשיים". לא יודע, עדיין לא הגעתי לשלב הזה. אבל כל משפחה על פי דרכה, כל הורה או סב לפי יכולתו, רצונו וצרכי משפחתו. המחוייבות המוחלטת היא על ההורים, כל דבר אחר הוא בונוס.

 

פות"ש - הילדות יגדלו, הדרישות ישתנו, אתם תשנו יותר טוב, ומי יודע (והרי איני מכיר את משפחתך) - אולי יום אחד תחליטו שבכל זאת אתם רוצים לעשות סיבוב נוסף. אני מכיר לא מעט זוגות שהוסיפו ילד בגיל 40-45, כאשר כבר היו להם בבית צאצאים בני 10 ואפילו בני 20.

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2017 על ידי sperial

[malcishua]

לכל התגובות הקשות שקיבלתי,

רציתי להתחיל להגיב לכל דבר אבל יקח לי שעתיים וכאמור יש דברים טובים יותר לבזבז עליהם את הזמן.

אני אנסה להסביר לך את ״התגובות הקשות״ שקיבלת במשפט אחד (או שניים):

 

ההורים של פות״ש (ובעצם כל הורה שהוא לילד בוגר) לא חייבים לו שום דבר. כל מה שהוא - או כל אחד מאחיו - יקבל מהם בשלב זה בחיים הוא בונוס מוחלט וכל מה שיתקבל מהם צריך להתקבל באסירות תודה ולא כמובן מאליו.

 

אגב, אתה באמת משווה בין לאסוף מדי פעם נכד מהגן, ללטוס למדינה אחרת לתקופה לא קצרה (אחרת אין לעזרה משמעות. מה שבוע אחד יעזור) לעזור עם תינוקת???

 

תרשה לי לתאר לך את הדברים מנקודת המבט של הורים כאלה. אני לא טוען שזה המצב אצל הוריו של פות״ש, רק שזה יכול בהחלט להיות המצב ובעיקר לתת לך קצת פרספקטיבה בסרט הזה שאתה חי בו.

 

ההורים עבדו קשה כל חייהם כדי לפרנס, לגדל ולחנך את שלושת ילדיהם כפי שנראה להם נכון, ובעיקר כדי להכין אותם לחיים העצמאיים שבסופו של דבר הגיעו. שלושתם גדלו, הקימו משפחות משלהם וההורים היו גאים בהם מאוד. אחד מהם בחר לעבור לגור בחו״ל, וההורים, למרות שהעניין אולי ציער אותם, הבינו אותו ואפילו פרגנו לו.

 

עכשיו, כשסופסוף נשארו רק שניהם, הם התחילו לחיות שוב. אולי ממשיכים לעבוד (במשרה חלקית), או להתנדב איפשהו, או להפגש עם חברים אחרים כל יום. בערבים יוצאים לבלות, ומרגישים שהם נהנים מהשלווה והפנאי שהם הרוויחו לעצמם בעבודה קשה. הילדים שגרים בארץ מבקשים מהם מדי פעם לאסוף נכד זה או אחר מהגן או בי״ס, וכל עוד זה משתלב בלו״ז שלהם (שהוא לא עמוס, אבל בכ״ז מלא) הם עוזרים בשמחה. למה לא?

 

ועכשיו נולדה לבן שלהם שגר בחו״ל ילדה נוספת. וקצת קשה לו. ההורים מבינים את זה, גם הם עברו את אותו הדבר. ואם הבן היה גר בארץ, כנראה שהיו יכולים לעזור (בלי להפריע יותר מדי לאורח חייהם) והיו עושים זאת ברצון. אבל עכשיו, כשהחיים מחייכים אליהם (ולא בכדי - להזכירך, הם עבדו קשה בשביל זה), ובטח כשכבר לא ״כל החיים לפניהם״ - פשוט לא מתאים להם להיות על קו ציריך-תל-אביב באופן קבוע. לא בא להם לעזוב את הבית שלהם, שהם עבדו כ״כ קשה בשבילו, לתקופות של חודש-חודשיים ואפילו יותר כדי לפצות על הבחירות שהבן שלהם עשה. הם יודעים שהוא יסתדר גם בלי עזרתם, והפעם - זה אכן מה שהוא יצטרך לעשות.

[hans]

Php, למגילות שלך אשיב בפשטות - זאת נקודת הראייה הפרטית שלך, כמו שאתה רואה, יש אחרות, והן למרבה ההפתעה מקובלות, אפילו בדעת רוב.

ההורים שלי גרים מעבר לכביש ואנחנו אלה שעוזרים להם... אל תנסה לנחש מה הקשיים הבריאותיים או האחרים של אנשים שאתה לא מכיר ואל תשפוט סבים וסבתות.

 

על החתום, סוג של שוויצרי בלאי מעורב...

[renaultfreek]

חזרתי מהעבודה, השכבתי את הגדולה, הקטנה אוכלת אחרי שבכתה חצי שעה אצלי על הידיים,ועכשיו אפשר להגיב

תודה רבה על התגובות, ומזל טוב לחברי הפורום אשר נולדו להם ילדים או הולכים להיוולד.

 

phpclub צדק בחלק מהדברים, אני כן מקנא לפעמים באחי, מתי אני מגריש מחוץ למשחק? כאשר אני מגיע לארץ,

פעם האחרונה שהגעתי לארץ עם אישתי, הילדה הגדולה היתה בת חצי שנה, אני ואישתי הגענו לשבועיים, במהלך השבועיים למשפחתי בקושי היה זמן אלי או לילדה שלי (ישנו אצל הורי), אמי תמיד היתה אצל אחותי או אחי העיקר כמה שפחות להיות בבית.

 

להורי אין פעילויות מתנ"ס או חוגים, הם גם לא בקשר טוב אחד עם השני איך הם עד עכשיו החזיקו מעמד בלי להתגרש? אין לי מושג.

 

הורי לא נולדו בארץ, וכל מה שהם השיגו הם עבדו קשה מאוד בשבילו, הם תמיד וגם עדין מושא להערצה.

ואת האמת? זה עזר לי פה בחו"ל, כי רק אז הבנתי כמה קשה היה להם וכמה קשה צריך לעבוד במקום זר בשביל להגיע למשהו, זה נתן ועדין נותן לי את החיזוק והפוש שאני צריך.

 

הם אף פעם לא היו נגד אישתי או בגלל זה שהיא גוייה, הם אוהבים אותה ותמיד מקבלים אותה יפה

 

אני לא מבקש מהורי כלום, הם את שלהם עשו בכך שגידלו אותי ונתנו לי את מה שאני צריך, הם הגיעו לגיל שהם צריכים לדאוג לצרכים שלהם, ולעשות מה שטוב להם.

מה שמפריע לי זה כשאני מגיע לארץ, עם הנכדה שלהם, הם בקושי מוצאים זמן בשבילה, תמיד הנכדים האחרים בסדר העדיפויות, בפעם האחרונה זה פגע יותר באישתי מאשר בי.

כי בכל זאת הם הסבא וסבתא של הילדה, אם רוצים או לא, וכשאר אני מגיע לארץ הם מצפים שאני יבוא איתם לשמור על הילדים של אחותי או אחי, ואחרי זה מתפלאים כשאני ואשתי אומרים לא אז, כן זה מפריע לי.

[phpclub]

אני אנסה להסביר לך את ״התגובות הקשות״ שקיבלת במשפט אחד (או שניים):

 

ההורים של פות״ש (ובעצם כל הורה שהוא לילד בוגר) לא חייבים לו שום דבר. כל מה שהוא - או כל אחד מאחיו - יקבל מהם בשלב זה בחיים הוא בונוס מוחלט וכל מה שיתקבל מהם צריך להתקבל באסירות תודה ולא כמובן מאליו.

 

אגב, אתה באמת משווה בין לאסוף מדי פעם נכד מהגן, ללטוס למדינה אחרת לתקופה לא קצרה (אחרת אין לעזרה משמעות. מה שבוע אחד יעזור) לעזור עם תינוקת???

 

תרשה לי לתאר לך את הדברים מנקודת המבט של הורים כאלה. אני לא טוען שזה המצב אצל הוריו של פות״ש, רק שזה יכול בהחלט להיות המצב ובעיקר לתת לך קצת פרספקטיבה בסרט הזה שאתה חי בו.

 

ההורים עבדו קשה כל חייהם כדי לפרנס, לגדל ולחנך את שלושת ילדיהם כפי שנראה להם נכון, ובעיקר כדי להכין אותם לחיים העצמאיים שבסופו של דבר הגיעו. שלושתם גדלו, הקימו משפחות משלהם וההורים היו גאים בהם מאוד. אחד מהם בחר לעבור לגור בחו״ל, וההורים, למרות שהעניין אולי ציער אותם, הבינו אותו ואפילו פרגנו לו.

 

עכשיו, כשסופסוף נשארו רק שניהם, הם התחילו לחיות שוב. אולי ממשיכים לעבוד (במשרה חלקית), או להתנדב איפשהו, או להפגש עם חברים אחרים כל יום. בערבים יוצאים לבלות, ומרגישים שהם נהנים מהשלווה והפנאי שהם הרוויחו לעצמם בעבודה קשה. הילדים שגרים בארץ מבקשים מהם מדי פעם לאסוף נכד זה או אחר מהגן או בי״ס, וכל עוד זה משתלב בלו״ז שלהם (שהוא לא עמוס, אבל בכ״ז מלא) הם עוזרים בשמחה. למה לא?

 

ועכשיו נולדה לבן שלהם שגר בחו״ל ילדה נוספת. וקצת קשה לו. ההורים מבינים את זה, גם הם עברו את אותו הדבר. ואם הבן היה גר בארץ, כנראה שהיו יכולים לעזור (בלי להפריע יותר מדי לאורח חייהם) והיו עושים זאת ברצון. אבל עכשיו, כשהחיים מחייכים אליהם (ולא בכדי - להזכירך, הם עבדו קשה בשביל זה), ובטח כשכבר לא ״כל החיים לפניהם״ - פשוט לא מתאים להם להיות על קו ציריך-תל-אביב באופן קבוע. לא בא להם לעזוב את הבית שלהם, שהם עבדו כ״כ קשה בשבילו, לתקופות של חודש-חודשיים ואפילו יותר כדי לפצות על הבחירות שהבן שלהם עשה. הם יודעים שהוא יסתדר גם בלי עזרתם, והפעם - זה אכן מה שהוא יצטרך לעשות.

 

קרא את ההודעה האחרונה של פותח השרשור ותבין כמה אתה רחוק.

 

הוא רשם מפורשות שהוריו לוקחים את הילדים של האחים שלו באופן קבוע, לא מדי פעם.

איפה קראת שרשמתי שיחיו על קו ציריך תל אביב? אתם מכניסים לי מילים לפה.

 

נכנסת לבונוסים ודברים שהם לא רלוונטים, יש כאן קנאה ועצב מצד פותח השרשור על סוג של אפליה, אני לגמרי מבין וכואב לי על זה וזה לא תקין איך שלא תנסה להפוך את זה.

 

בהצלחה שיהיה לכולם, אכן נסכים שלא להסכים.

[malcishua]

^ אתה שוב לא מבין.

 

ההודעה שלי לא היתה קשורה לפות״ש, ואפילו כתבתי לך שאני לא טוען שזה המצב אצל הוריו של פות״ש. הדברים נכתבו באופן כללי על הגישה שלך כאילו שהורים שלא קופצים על מטוס ברגע שהילד שלהם במדינה אחרת קצת צריך עזרה עם הילדה, הם לא בסדר מאיזו שהיא בחינה.

 

וכן, כל מה שההורים שלך עושים למענך בשלב הזה של החיים הוא בונוס. הכל. עצוב שאתה לא מבין את זה.

[phpclub]

מציע לך לקרוא את המגילות שלי שוב - לא טענתי שהעניין חד משמעי, יש דברים לכאן או לכאן, אך בהינתן חוסר סיבה מספקת (לא, זה שההורה כועס על הילד זה לא סיבה מספקת) אין שום סיבה שההורים לא יקפצו ל1-3 שבועות לבקר את הנכד החדש, ולזה אין שום קשר לעניין העזרה.

מעבר לכך, כשהילד שלך בוכה לך שקשה לו, לא תעזור לו ? או תענה תשובות לקוניות של "בעיה שלך" ?

 

לגבי הבונוסים - מה שמאוד מפתיע ומאוד עצוב הוא זה שאתה (ומסתבר שכולם כאן) חושבים כך.

זה שהמחויבות החוקית של הורים היא עד גיל 18, לא אומר שכאן זה צריך להפסק.

 

סיפור קצר לסיום - חבר (גיל 25 נגיד) הלך עם אבא שלו למקום מסוים ורכש משהו מסוים, האב התעקש לשלם למרות ההתנגדויות של החבר, האבא אמר לו "כל עוד יש לי אפשרות לעזור לך תן לי, זה הכיף שלי, אתה תעזור לילדים שלך". בונוס אתה קורא לזה ? אני קורא לזה הורות.

 

בכל מקרה, מדובר בנקודת מבט שונה לגמרי על החיים ועל הורות, אין טעם להמשיך.

[malcishua]

אין ספק שמדובר בנקודת מבט שונה לגמרי. נראה שלדעתך הקשר בין הורים לצאצאים הבוגרים שלהם הוא חד צדדי לחלוטין - כשהצאצא צריך משהו, ההורה צריך לקפוץ מיד. אבל שהצאצא יתחשב בצרכים של ההורה? מה פתאום. להורים לא מגיעים חיים משלהם, מעבר לעזרה בכל בעיה וגחמה של הצאצאים שלהם.

 

למרבה המזל, נראה שהקונצנזוס נוטה לצד השפוי.

[phpclub]

אתה מכניס לי מילים לפה שלא היו ולא נבראו. אין לי מושג איך הגעת לזה שזה מה שאני חושב או עושה וזה דרך אגב ממש מעליב ומתחיל להיות מגעיל.

אתה מצייר אותי כבן נצלן שכל היום מעמיס את הילדים שלו על ההורים שלו וחושב שההורים הם עבדים, אתה לא יכול להיות יותר רחוק מהאמת.

להורים הכי מגיע לחיות ותאמין לי שההורים שלי חיים חיים שאני מאחל לעצמי בגילם.

[malcishua]

שים לב - לא הבעתי שום דעה על האם וכמה אתה נצלן ומעמיס על ההורים שלך וכו׳ כי אני לא מכיר אותך ואין לי שמץ של מושג (ואני גם לא מתיימר לדעת).

 

כן הגבתי על הדעה שאתה הבעת כאן, שלפיה הצרכים של הצאצא חשובים יותר מהצרכים של ההורים, שצריכים לקפוץ דום כשהצאצא שלהם (במדינה אחרת, כן?) מתקשה קצת, ולא משנה מה הם צריכים ורוצים.

 

לא מכניס כלום, המילים כולן שלך (ההדגשה שלי).

 

אבל - אני לא מבין איך ההורים שלך לא עלו על המטוס ברגע שנולדה הנכדה החדשה, לא משנה במה הם עסוקים כאן, הם צריכים לתת תשומת לב ועזרה

למי שהכי צריך אותה, וכנראה שעכשיו זה אתה, ואני מצטער בשבילך שהם כנראה לא חושבים אותו הדבר.

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2017 על ידי malcishua

[phpclub]

אתה מיתמם ומעוות את דברי !

 

 

היה להם 9 חודשים להתכונן ולתכנן ביקור, הנכדה לא צצה תוך יומיים משום מקום, אז איפה לקפוץ ואיפה דום ?

 

 

מי בכלל התייחס לצרכיהם של ההורים ? אף לא פעם אחת התייחסתי לצרכיהם של ההורים, רק לעובדה הפשוטה שהם צריכים לרצות לעזור לילדים שלהם, כי זה הורות.

ובפסקה שכתבתי אתה מוזמן לקרוא עד הסוף :

 

 

"לתת תשומת לב ועזרה למי שהכי צריך אותה, וכנראה שעכשיו זה אתה"

האחים מקבלים תשומת לב על בסיס קבוע, ועכשיו מי שמתקשה זה האח שיש לו 0 עזרה.

האחים לא יכולים להתמודד בלי עזרה לכמה שבועות לאחר שהם מקבלים אותה על בסיס קבוע? אתה באמת חושב שזה תקין? אני מתפלא פעם אחר פעם.

 

 

אחזור שוב - יש כאן 2 מישורים

כסבא/סבתא שהם צריכים לרצות לבקר כדי לראות את הנכדה החדשה. נראה לי הכי טבעי שבעולם.

כהורים שצריכים לרצות לעזור לילד שלהם שהם שומעים שהוא מתקשה. מכאן ועד דום, קו שוויץ-ת"א ושאר מרעין בישין שכתבתם כאן המרחק הוא גדול.

[malcishua]

היה להם 9 חודשים להתכונן ולתכנן ביקור, הנכדה לא צצה תוך יומיים משום מקום, אז איפה לקפוץ ואיפה דום ?

חוצפה ממש. 9 חודשים! ממש כאילו יש להם חיים משלהם. איך הם מעזים?

 

מי בכלל התייחס לצרכיהם של ההורים ? אף לא פעם אחת התייחסתי לצרכיהם של ההורים, רק לעובדה הפשוטה שהם צריכים לרצות לעזור לילדים שלהם, כי זה הורות.

לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי...

 

בכל מקרה, תחזור שוב למה שהדגשתי בציטוט שלך, פה למעלה (״לא משנה במה הם עסוקים כאן״). אתה בעצמך קבעת שהצרכים (או העיסוקים) שלהם לא משנים.

 

ובפסקה שכתבתי אתה מוזמן לקרוא עד הסוף :

 

 

"לתת תשומת לב ועזרה למי שהכי צריך אותה, וכנראה שעכשיו זה אתה"

האחים מקבלים תשומת לב על בסיס קבוע, ועכשיו מי שמתקשה זה האח שיש לו 0 עזרה.

האחים לא יכולים להתמודד בלי עזרה לכמה שבועות לאחר שהם מקבלים אותה על בסיס קבוע? אתה באמת חושב שזה תקין? אני מתפלא פעם אחר פעם.

ואני חוזר שוב ושואל - אתה באמת משווה עזרה בלקחת את הילדים מהגן פעם ב- ללטוס למדינה אחרת? אתה באמת משווה בין לשלב שעה של עזרה פה ושם בחיי היומיום ללקחת הפסקה מהחיים של כמה שבועות? אין שום קשר בין השניים.

 

כן, אני חושב שזה תקין. תקין לגמרי שזוג מבוגר (לפחות בשנות ה-60 לחייהם, אני מניח, אם לא יותר) עוזר מדי פעם לילדים שלו שנמצאים לידו, כי הוא יכול, אבל לא עוזב הכל וטס לחו״ל לכמה שבועות(!) כדי לעזור לבן האחר שבחר לגור בחו״ל, ועכשיו קשה לו קצת עם הילדה השניה.

 

אני חושב שזה היה מאוד נחמד מצדם אם היו יכולים לעשות זאת, אבל לצפות שהם יעשו ולשפוט אותם על כך שהם לא עושים - לא. ממש לא.

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2017 על ידי malcishua