לימודים, נמצא במבוי סתום

[Gattuso8]

תודה לכל מי שעוזר.

אני מרגיש שאולי אני לא לומד בצורה נכונה או לא יושב מספיק שעות, אולי זה כל העניין.

עברתי סדנה לשיפור יכולות הלמידה בעבר אבל לא ממש ניתנו לי כלים מעשיים.. למדתי במכללה במסגרת סטנדרטית וזה לא בהכרח היה טוב יותר, דווקא אוטודידקטיות הייתה יותר נוחה לי כי הכל היום נגיש באינטרנט ולא צריך לרוץ לשום מקום, אבל משהו בסדר יום הזה שיש לך במוסד הוא זה שמחזיק אותך, אני צריך ללמוד איך ללמוד מה שנקרא

 

Peace

[sperial]

מחליפו של גאטוסו:

יש לי בן שהחליט ללמוד בטכניון. לא מדמ"ח, אבל עדיין באותו מוסד.

המסלול שלו ללימודים כלל מכינה ארוכה (10 חודשים) ו-3 ניסיונות בפסיכומטרי. אבל בעיקר תקופה ארוכה של לימודים מרוכזים, 10-12 שעות ביממה.

גם השנה הראשונה בטכניון קשה. ממשיך ללמוד באותו היקף מאמץ.

הגישה שלך בעייתית כלשהו. נכשלת במכללה ואתה מכוון לאו"פ ולטכניון? אלה מוסדות הרבה היותר תובעניים. הטכניון כי הוא הטכניון, עם המסורת הפרוסית הנוקשה שמכבידה אל הסטודנטים אבל נותנת להם כלים ,והאו"פ בגלל שיטת ההוראה המצריכה משמעת עצמית גבוהה מאד. ואני משוכנע שכל אוניברסיטה אחרת תדרוש מאמץ גדול, כל מסלול בהתאם לדרישותיו.

אני צריך להוסיף - התחלת על שלושה קורסים באו"פ, לפני שהכרת את שיטת הלימוד. אישית הייתי מתחיל בקורס בודד, כדי "לטעום" את השיטה ולבדוק אם היא מתאימה לי. התאור שלך הוא שכנראה יש לך איזה קושי בלימודים, כמובן שבפורום אי אפשר להצביע על מהות הקושי. אולי צריך למצוא איזה מוסד שבו תוכל לבחון את יכולותיך והתאמתך למקצוע זה או אחר, אקדמי או לא אקדמי. אני יודע שאני פותח כאן ענף נוסף בדיון כיון שיש בפורום אנשים עם דעות מוצקות נגד מבחני התאמה אלה, אבל בכל זאת, כיון שכנראה שיש לך איזה ציפיות שלא מתאימות ליכולותיך, כדאי שתבדוק את הכיוון. תביא בחשבון - לא כל אחד נולד מתמטיקאי, לא כל אחד צריך להיות מתכנת, לא כל אחד מסוגל להיות מהנדס.יתכן שאתה צריך להיות הנדסאי או טכנאי, יתכן שעובד סוציאלי ויתכן שארכיאולוג.

[יבגניפ]

הלימודים באו"פ קשים, והיו כאלו גם בעבר. אני לא יודע אם זה רק עניין של בדיקה, אבל הספרים שאני זוכר (ועברו כמה שנים מאז שפתחתי ספר של אופ במתמטיקה או מדמח) היו גרועים ולא הסבירו את החומר בצורה סבירה.

אני אישית כנראה הייתי מנסה את המכינה, תוך תקווה שגם יסגרו לי גם פערי ידע ממה שלומדים בתיכון, אם יש. כמובן, לא חייבים דווקא טכניון. אפשר גם אוניברסיטאות אחרות.

האמת, עוד לפני - הייתי שואל למה דווקא מדמח? אתה מתכנת? לומד שפות תכנות כלשהן לבד? זהו תחום שבהחלט פתוח גם לאוטודידקטים, וואני אישית מכיר לא מעט אנשים שנמצאים שנים בתעשיה, מבלי שלמדו אפילו קורס תיאורטי אחד.

 

אגב, אני לא חושב שיש יותר מדי אנשים עם 5 שנות ניסיון בגיל 26, מעבר ליוצאי יחידות טכנולוגיות או גיקים הארדקור, שתכנתנו לכיף עוד לפני הצבא. לא צריך להיות גם סופר פסימיים.

[flytomars]

26 זה עוד צעיר, כל החיים לפניך והכותרת "נמצא במבוי סתום" די רחוקה מהמציאות, סתם שתדע.

[sperial]

בהחלט יכול להיות מבוי סתום - אם הוא בדרך הלא נכונה. כפי שכתבתי קודם - צרך לעצור, לחשוב מה הכיוון הנכון ורק אז להשקיע את המאמץ באותו כיוון.

[ברווז]

מר בחור.

נניח, ש"ביזבזת זמן וחזרת לאותה נקודה". מה בדיוק לא בסדר בזה?

אם זה האפיק הנכון, שיאפשר לך להתקדם בצעדים בסדר גודל שהוא נוח עבורך, אין בזה שום דבר רע.

זה יהיה קצת מוזר אולי, אבל לא משהו רע.

 

ולמה אני אומר את זה?

הייתי בסירה הזו בעצמי, עם אפיק מעבר לטכניון (בכימיה, ולא במחשבים). לא צלח, זנחתי את כל עניין הלימודים במחשבה (שאחרי שקראתי את שכתבת, אני מתחיל לחשוב שאני טועה) שאני לא יכול ללמוד... זה נעשה אחרי שהתחלתי לעבוד במקום מסויים.

אחרי 4 שנים במקום ההוא, עזבתי על מנת להפוך לעצמאי.

נכשלתי בענק. עוד לא יצאתי מהבוץ, רק עכשיו מתחיל להתאושש אחרי כשנתיים וחצי. חזרתי לשוק העבודה כשכיר.

מקום העבודה הראשון שמצאתי היה גרוע מהרבה בחינות (אין יותר מדיי מקומות טובים למחסנאים...). אבל, חייב את הכסף... אז נשארתי שם. לא יכלתי להתפטר. קורה. מצאתי עבודה אחרת, אחרי ששיחקו איתי יותר מדיי, ועזבתי. המקום הגרוע ביותר בעולם, לדעתי. לא ראיתי עוד מקום עבודה כל כך גרוע. שכר טוב מאד לתחום, אבל סיוט ברמות שלא ברא השטן- תחלופת עובדים קבועה, כל שבוע מישהו יוצא ואחר נכנס. בסופו של דבר, פיטרו אותי משם. פעמיים. גם הפעם השנייה לא הייתה לגמרי סופית, רצו שוב להחזיר אותי, אבל כבר מצאתי משהו אחר... עכשיו, אני אתן לך לנחש במה מצאתי עבודה?

 

.

.

.

באותו המקום שעזבתי לפני 4 שנים כדי להיות עצמאי. פשוט הלכתי אליו, ניגשתי לבעל הבית, ואמרתי לו: יש לי הזדמנות טובה עבור שנינו. אני יודע כמה דברים וטריקים חדשים שאתה צריך, ואני צריך עבודה.

התקבלתי. שכר משודרג ביותר מול מה שהיה אז, שיפור בתנאים, אבל אותה עבודה בגדול.

האם בזבזתי זמן?

לא. ניסיתי, התנסיתי, למדתי יכולות חדשות, למדתי דברים על עצמי בדרך, שיניתי דפוסי חשיבה והתנהגות כתוצאה מכל זה, יצאו מזה הרבה דברים טובים שלימדו אותי בין היתר איך להזיז ולקדם דברים. אני לא רואה את זה כביזבוז זמן, כי אם לא הייתי לומד את הדברים הללו, לא הייתי מקבל את מה שאני מקבל- שלא לדבר על מקום עבודה בכלל.

 

מה שאני מנסה להגיד- כל מה שיכול לקדם אותך בשוק התחרותי שבחוץ, לעולם לא יוכל להיחשב לבזבוז זמן. אתה לא מסוגל כרגע להתמודד עם X? לך על Y שהוא יותר פשוט, ויביא לך תועלת בטווח הקצר והבינוני. עם X תוכל להתמודד הרבה יותר בקלות בהמשך, כשיהיה לך ניסיון רב עם Y ותוכל להשליך מתוכו דברים על X. בינתיים אתה תעבוד ותרוויח יותר ממה שאתה יכול להרוויח כרגע כשאין לך כלום ביד.

[flytomars]

בהחלט יכול להיות מבוי סתום - אם הוא בדרך הלא נכונה. כפי שכתבתי קודם - צרך לעצור, לחשוב מה הכיוון הנכון ורק אז להשקיע את המאמץ באותו כיוון.

 

אבל זהו בדיוק, בגיל 26 אי אפשר להגיע למבוי סתום כי במקרה הכי הכי גרוע עדיין אפשר לעשות חישוב מסלול מחדש.

אם היה אומר שהוא בגיל 45 נשוי עם ילדים ובמבוי סתום, פה כבר הייתי מתחיל באמת לדאוג.

אבל 26? הרשה לי לפחפח

פחחחחחחח

[Pika007]

כל עוד אין משפחה, בית וילדים שהכל לוחץ על הראש- אין דבר כזה מבוי סתום.

אני סטודנט שנה ג' בטכניון. איתי באותו המחזור של הפקולטה סטודנט בן 31.

בפקולטה שלידנו, באותו המחזור, סטודנט בן 33. אז מה אם הוא יסיים בגיל שנחשב "מאוחר"?

הוא יסיים בגיל 34. בסדר, באותו הרגע, ביחס לאנשים אחרים בגיל 34, המצב שלו יהיה לא הכי שוס.

5 שנים אחרי? כנראה שביחס לאחרים בגיל 39, המצב שלו יהיה די טוב.

10 שנים אחרי? כנראה שכבר יהיו לו כמה סיבות טובות לחייך שהוא קם בבוקר. ואני לא מדבר רק על גובה המשכורת בכלל.

 

תכניס דברים לפרופורציה. עוד יש לך "2" בספרת העשרות בגיל? אתה בכלללל במצב שעוד אפשר לשנות מסלול לכל כיוון אפשרי.

רק תעשה את שינוי המסלול לאט ובזהירות. לא כדי לא להפסיד זמן, אלא כדי להרוויח זמן.

אסכם במשפט שחבר טוב שלי אמר בזמן ההמבורגר של אחרי תקופת מבחנים בשנה א'-

"אתה הופך לאדם בוגר ברגע שאתה מתחיל להבין ולהתייחס לזמן כמשאב"

 

בהצלחה. ותוריד את סף הלחץ, אני יכול להגיד לך מנסיון שזה אחראי לחלק גדול של הנפילות של אנשים.

[sperial]

כאשר אני כותב "מבוי סתום" אין כוונתי לסוף הדרך. כוונתי היא שהמסלול בו הוא צועד חסום, ועליו לחשב מסלול מחדש.

 

איני מכיר את פות"ש, אבל יש לי תחושה שהוא בחר במסלול שאינו מתאים לאישיותו וליכולותיו. לכן הוא צריך לעצור, לחשוב מה מטרותיו ומה הדרך להגיע אליהן, אולי לשוב לאחור (מבחני התאמה, מכינה, שיפור בגרויות) ואז להתחיל לצעוד בדרך אחרת, כזו שמתאימה לו יותר.

 

פות"ש - נסה לחזור 10 שנים לאחור: בתיכון - מה עניין אותך? באיזה מקצועות הצטיינת? מה אתה קורא היום להנאתך? לימודי מחשבים הם שיא האופנה היום, וגם כמה עשורים לאחור. אבל אולי אתה טיפוס הומניסטי, והמתמטיקה (שהיא היסוד למדמ"ח) לא מדברת אליך? אתה לא צריך ללכת עם הראש בקיר במסלול שאינו מתאים לך, אלא לבחור בכזה שבו תוכל לעבוד ולהתקדם משך 50 השנים הבאות. גם אם השכר במדמ"ח נראה היום יותר גבוה מאשר במסלולים אחרים, אם אינך מתאים להם תתקע בעוד 5 או 10 שנים, ואז שוב תאלץ לחשב מסלול מחדש, הפעם עם מחוייבות לבת זוג וילדים (בתקוה שתתקדם גם בעניין זה).

[Gattuso8]

תודה חברים

 

מאז שהגיל שלי הפך דו-סיפרתי הייתי על מחשב רוב שעות היום, הייתי מבריז מבית הספר על מנת לשחק עוד כמה שעות, לא באמת התעסקתי בדברים מקצועיים כמו תיכנות וכאלה, בהחלט מצטער על זה היום.

 

הטרנד היום הוא בהחלט לימודי מחשבים ואני האחרון שהולך אחר הטרנדים, אבל בחרתי במקצוע הזה מסיבות אחרות לביקוש/כסף,

אני אוהב לפתור בעיות שדורשות יצירתיות, המקצוע הזה גם בקלות יכול לתת לי אפיק עצמאי וזה משהו שאני שואף אליו בסופו של דבר, אפשרויות ה-inovation בשדה התוכנה הן עצומות וזה קורץ לי

 

Peace

[oryo]

אם אתה כ"כ מתחבר לתחום הזה אולי תעזור לחבר שלך גאטוסו ותגדיר לו את הסיסמא כבר ....?

[יבגניפ]

אז ללמוד לתכנת עצמאית זו התחלה יותר טובה, בעייני. כך גם תגלה אם זה בכלל מושך אותך (וכמו שאתה בטח מבין, זהלא דומה בשום צורה שהיא לעסוק במחשבים לכיף, כמו משחקים או כל דבר דומה).

[sperial]

ואתה חושב שיצירתיות דרושה רק בתכנות? איפה הברווז שיסביר לך כיצד היצירתיות שלו מאפשרת לו לפתור בעיות מכאניות בבניית חפצים שונים? איפה העובד הסוציאלי שצריך למצוא דרך יצירתית להסדיר בעיה של מטופל. עורך הדין שצריך טיעונים יצירתיים בבית המשפט וניסוים יצירתיים כדי לסגור חוזה?

 

כל עיסוק שהוא מעבר לעבודה מונוטונית לחלוטין צריך יצירתיות בדרגה זו או אחרת. מנגרות, דרך תכנות ועד ביצוע ניתוחי מורכבים.

[Derish]

התוכן הבא הוא של חבר שלא רצה לחשוף את עצמו במשתמש שלו ולכן ביקש ממני לפרסם זאת במשתמש שלי, מרגע זה ואילך הוא ישוחח עימכם:

Peace

האם גם החבר מתעקש לכתוב Peace בסוף כל הודעה ולא יודע איך שמים את זה בחתימה?

 

או שזה פשוט אחד השרשורים האלה שבהם 'חבר' נתפס 'לכאורה' על 200 קמ"ש?

[Gattuso8]

תודה לכולם.

 

לגבי בגרויות - יש יותר מדי מה להשלים לצערי ואני לא רואה בהשלמת בגרות בתנ"ך למשל משהו שיעזור לי להתקדם בלימודים כרגע, אם כל האהבה שלי לידע כללי אין לי עדיין ביטחון כלכלי/תעסוקתי שמאפשר לי ללמוד קצת מעבר.

 

לגבי התעסקות בתיכנות- אני כבר חצי שנה מתעסק בזה פה ושם, לא משהו רציני וכמובן שהידע עדיין הוא אפסי, בסך הכל זה נחמד, אני רק חושש משחיקה, להחזיק ישיבה של 10 שעות מול מחשב כל יום כמה שנים נראה לי לא פשוט אבל דברים משתנים ולא יודע אם אלטרנטיביות אחרות טובות יותר לאורך השנים.

 

לגבי כיוון לימודים- לא רק לימודי מדמ"ח קורצים לי, אבל זה בהחלט אחד הנתיבים הבטוחים היום כשהרבה מקצועות עוברים אוטומציה, צריך להסתכל מה יהיה רלוונטי גם לעוד 50 שנה, לא פוסל שום דבר אבל בהחלט מעוניין לרכוש השכלה גבוהה מעבר לקורסי שקר כלשהו.

רוצה לקום בבוקר ולדעת שיש לי ערך או משהו משל עצמי, שעושה טוב לאנשים.

אם אני כבר שופך את הלב - לא בא לי למות אנונימי, פשוט ככה.

 

לגבי החתימה - מי שמשתמש ב-TapTalk מכיר את אפשרות החתימה שלהם, לצערי היא לא מסתנכרנת עם החתימה של הפורום ולכן זה יוצא כחלק מהפוסט.

 

Peace