התיעצות בנושא סכסוך בין אישתי לאימי (התחתן, עכשיו התגרש, פנוי...כבר לא פנוי)

[נהג מתחיל]

כפיר, שים זין על סימני פיסוק בפורום, זו הבעיה הקטנה שלך כרגע.

 

מציע לך לנקוט צעדים נדרשים כדי להתגרש,בליווי עורך דין. מציע לך לא לקיים עם האישה יחסי מין גם לא עם קונדום אלא אם אתה רוצה לדון את עצמך ואת ילדיך לחיי אומללות ומעגל שלא נגמר של סבל.

 

אתה יכול לשקר לעצמך כמה שתרצה, ואחרים יכולים לדבר מהמיית ליבם כמה שירצו בדבר קדושת הנישואין (מה שלרוב נכון, אבל לא במקרה שלך), אבל אין פתרון חיובי לבעיה שלך למעט ניתוק מגע ברמה משפטית.

 

תהיה חזק! צפויה לך תקופה קשה מאד אבל היא תיגמר ואחר כך יהיו לך חיים!!!

[ישה]

אני פשוט יעשה איתה שיחה מאוד ברוה, שעד שאין שינוי מיידי בקשר שלנו וביחס שלה מול משפחתי ואראה לה שאני עומד על דעותיי, אין שום התקדמות בלהקים משפחה, ובלקנות ריהוט לבית.

אני חושש מהתגובה שלה שהיא תגיד שאני מצודד באימי, ושהמשפחה שלי מנפחת לה את המוח, ומצידה היא מראה נכונות והיא כן רוצה להגשים את הכל בתנאי שאימי לא בחיינו.

אם היא תחליט להתגרש מה טוב, אם לא אז נעשה את הכל יחד על מנת לשפר את המצב.

חשוב לי לציין שאנחנו בחשבון בנק משותף היום, שחיים כרגע על המשכורת שלי ועל הכסף שהרווחנו בחתונה.

כנ"ל גם לפניי, הכל היה על חשבוני כמעט 80% דלק, בילויים, אי תשלום שכירות כיוון שזו הדירה שלי, חשבונות (למעט חשמל ואוכל שהתחלקנו) ומה לא..

היא אינה אישה בזבזנית, וחייה מאוד בצניעות, מאוד מאמינה שהכל בידי שמיים. גרמה לי כן לראות בדת ובמסורת דבר יפה, אך המצב הזה ממש קשה לי ואני חיי עם רגשות אשם מול משפחתי, נאבק בלעשות אותה הכי מאושרת ותמיד לתת לה כל מה שהיא רוצה.

 

הדירה שלי - בשכירות או שלך על אמת? אם היא רכושך , תתכונן למלחמה

 

אחת מעשרת הדברות

 

כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון חייך

 

עוד לא נולד האיש שיקרא לאמא של בעלה זונה , ונשאר בחיים. ( בפרלה, אל תיקח את זה ברצינות לביצוע ) חרפה.

 

תגיד אין לך רצונות משלך?

 

יש כל כך הרבה נשים נחמדות בחוץ, תתארגן על יציאה מסודרת מקשר הנישואין הזה, באמצעות עו"ד שהתמחותו דיני משפחה, בייחוד אם מדובר בדירה בבעלותך , ויפה שעתיים קודם.

עריכה אחרונה ב-9 לדצמבר, 2015 על ידי ישה

[Fitch]

מסכים עם כולם.

 

רק עצה קטנה, נראה כאילו השלב הבא שלך זה לגדל ביצים ולעמוד על שלך. להגיד לה 1.2.3.

זה לא יקרה, היא תהיה נגד, היא תצרח, היא תזרוק עליך דברים וכו'.

אל תעיר את הדב.

 

תעשה דברים מאחורי הקלעים ותן לה להיות אצל אמא שלה.

אני לא חושב שזה לא משהו בר תיקון, בר הבראה - אבל צריך להיות רצון מצידה, או לפחות מודעות. לא "כדור לבטן" אלא "אני סובלת מדיכאונות ומצבי רוח חריפים ונוטלת תרופות פסיכיאטריות, במקביל אני נפגשת עם פסיכולוג".

[MaoRЯ]

אתה מספר כאן רק צד אחד של הסיפור, אני בטוח שאם אשתך היתה גם כותבת כאן היינו שומעים עוד דעות.

בכל אופן, אני הייתי מתרחק. כל עוד אין ילדים זה בסדר. תאר לך שאתם תריבו כאשר יש לכם ילד, ואז היא תלך לבית הוריה יחד עם הילד? מה תגיד אז? שגם היו לך נורות אדומות?

 

בכל מערכת יחסים יש נק' אל - חזור. או ליתר דיוק, נקודה שהרבה יותר קשה לחזור ממנה. לדעתי אתה עוד לא שם אבל אתה מאוד קרוב!

אתה אוהב אותה ומנסה לפרש את מערכת היחסים עם הרגש, מבקש שהשכלתנות פה תתפוס מקום משפיע יותר.

אני אישית אולי הייתי מברר מי היו בני הזוג הקודמים שלה ומנסה ליצור איתם קשר, אולי הם רואים דברים נוספים...ויוכלו לחזק את התפיסה שלך עליה.

 

לדעתי, בתוך ליבך, אתה יודע מה המעשה הנכון לעשות, אתה פשוט עוד לא החלטת לעשות את זה.

אל תישאר על הגדר, קבל החלטה ותהיה שלם איתה או שתצטער לכל החיים.

[ceyal]

תשמע. זה מורכב. אם היא מתנהגת כך כתוצאה מחולי כלשהו, זה לא יעבור, דיבורים לא יעזרו, מעשים לא יעזרו ואתה תחיה כך את שארית חייך בהמתנה לרגעים הקטנים היפים שאולי לא יגיעו לעולם.

אל תשכח שכשיהיו מעורבים בעסק ילדים, החיים שלהם ידפקו גם והם עלולים לצאת עם הפרעות התנהגותייות ולימודיות קשות.

אין משהו יותר גרוע בעולם לילד מלראות הורים מסוכסכים ואמא משפילה את אבא.

 

אתה צעיר. אתה מאוהב. אתה מבולבל. אבל אל תהרוס עוד 70 שנה של חיים בגלל זה.

אני בכוונה לא מתייחס לדיבור שלה כי אם זה נובע ממחלה, אין לה שליטה על זה והיא לא עושה את זה בכוונה.

אבל עם כל האמפתיה, תחשוב על עצמך ועל עתיד ילדך.

 

קום. לך.

[ישה]

מוותר על חיי מין (בממוצע פעמיים בחודש)

 

תודה רבה

 

לא קראתי את כל התגובות, עדיין, אבל אני חייב לכתוב לך דבר אחד:

 

אין סקס בלי קונדום!

אין סקס בלי קונדום!

אין סקס בלי קונדום!

 

​השאר אחר כך.

מתנצל על הבוטות מראש, אולי כך הדברים יהיו יותר ברורים

 

בשביל פעמיים בחודש לזוג שרק התחתן.

 

למה מי מת.

 

לך תאונן, כדי שאח"כ לא תתאונן.

 

אל תקיים עימה יחסי מין בכלל, לא שווה את הסיכון.

 

לך לזונת צמרת יצא לך בסופו של דבר הרבה יותר בזול אולי גם יותר מהנה , מול האופציה למקרה בו ייוולד לכם ילד.

[discoTD5]

אגב הכותרת,

אין שום סכסוך בין אמא שלך לאישתך.

תברח.

אמא שלך תישאר לידך. המחופפת לא.

[falou]

אני לא יודע איזה סוג הפרעה/בעיה נפשית יש לאישה, אבל מאוד יכול להיות שבפני התפוררות הנישואים היא תהפוך להיות, לרגעים, נופת צופים של מתיקות. אולי תנסה להכנס להריון במתכוון, אולי ייקרה מקרה בטעות... אולי.

בכל מקרה, אחרי כל התקף מתיקות יבוא התקף זעם.

 

גברים (אנחנו) זה עם מפגר.

מציעים לנו סקס, אנחנו לוקחים.

כמובן שעדיף לא לזרום, אבל אם כבר קרה וכן, ומלכודת הדבש עשתה את שלה... רק שלא יהיה הריון, חס וחלילה.

 

חס וחלילה!

 

_________

 

לעניין.

 

כפיר, אני מבין שיש לך רגשות לאשתך. אתה זוכר את האישה שהתחתנת איתה, גם היא אם היא כעת בעיקר בראשך. כנראה היא גם לא אשמה במי שהיא. זה גדול עליה וחזק ממנה והכל מאוד מאוד מאוד עצוב.

 

מאוד.

 

זה לא קשור לאמא שלך, זה לא קשור אליך, זה לא קשור למה שקורה במציאות. זה קשור למי שהיא, אשתך, באמת. היא אדם לא יציב ולא בריא לגמרי בנפשו.

 

ליבי עליך!

באמת...

 

אבל...

 

צריך להיות סוג מאוד מסויים של אדם, עם מבנה אישיות מאוד מכיל וסבלני כדי לדעת לקבל אדם פגוע נפשית, שגם תוקף אותו כל הזמן. עכשיו, אם הייתם נשואים שנים ארוכות, ועברתם דרך ארוכה ביחד, כשותפים, ומצבה הנפשי היה מתערער לפתע (או בהדרגה) והיית מרגיש מאוד מחוייב לעמוד לצידה, אם בגלל ילדים משותפים וגם אם לא - אני מבין.

לגמרי מבין.

לא עוזבים חבר לדרך במצוקה.

 

אבל אשתך, האישה שיש לך בראשך, זאת שאתה חושב שהתחתנת איתה - היא לא האישה שאתה נשוי לה במציאות.

התחתנת מהר, עוד לא למדת להכיר מיהי, עוד לא יצקתם את הבסיס לחיים משותפים טובים. אתה, טקס או לא טקס, עדיין בשלב ההכרות. עכשיו הכרת מיהי, ולגמרי לא נראה לי שאתה מאלו שרוצים לטפל בפגועת נפש כל החיים.

 

אז חד משמעית - תחתוך.

 

לך לעו"ד טוב, כזה שהוא גם אדם טוב, ותן לו לנהל את המאבק הזה באופן נכון - משפטית.

רגשית, לא תצליח להגיע להבנות עם אשתך לעכשיו וגרושתך לעתיד.

היא לא חיה במציאות.

 

תן לעו"ד לעבוד.

היא תשב לך על הנשמה כל זמן שתוכל.

תעמוד בזה.

תעמוד בזה!

 

ותמשיך הלאה.

 

שוב, ליבי עליך, אבל זה יעבור ויש לך עוד חיים שלמים לפניך.

[wil]

לחתוך וכמה שיותר מהר.

הנזק הכספי שייגרם לך הוא זניח לחלוטין,

יש לכם רכוש משותף אפסי ואין לכם ילדים.

 

תתייעץ עם עו"ד ותתחילו את התהליך כמה שיותר מהר.

זה לא סיפור כזה נורא בהתחשב במצב שלך (אין ילדים, אין נכסים משותפים משמעותיים)

בעוד חצי שנה-שנה אתה כבר תהיה חופשי ומאושר בלי שום קשר אליה.

 

וכמובן קנה חבילת קונדומים שתהיה בהישג יד כדי שלא יקרה מצב שתתפתה לשכב איתה בלי.

כי אם היא עכשיו נכנסת להיריון אז במקרה הטוב אתה תמצא את עצמך גרוש+1+תשלום מזונות לעשורים הקרובים (לא כזה מציאה בשוק הפו"פ) ובמקרה הרע אתה תמשיך איתה מכח האינרציה ותהיה אומלל ב70 שנה הבאות.

[Nemesis]

כפיר,

 

אתה חייב להבין שאין סכסוך בין אמך לבין אשתך, יש בעיה בינך לבין אשתך.

לפי מה שמשתמע מדבריך, אשתך אינה אדם בריא, וכל מה שאתה מתאר זה סמפטום. לא מטפלים בסמפטומים, מטפלים במחלה.

אם היתה מוכנה לטפל במחלה - ניחא. ברגע שאין לך את רצונה לטפל בעצמה, ותמיכה ממשפחתה זה נשמע לי אבוד.

 

צר לי.

[hans]

כמו שהזכירו לפניי אי שם במעלה השרשור, קיומה של מחלה נפשית היא ממש לא סוף הסיפור כשזה מטופל. אני מכיר מקרה כזה. הילדים בסדר, הזוגיות בסדר, מדי פעם צריך לשנות תרופות ומינונים עם תופעות הלוואי העצובות הנלוות, אבל בבסיס העניין עומדת ההכרה בבעיה מצד החולה ורצון בריא לטפל בה. אם זה לא קורה, ההשלכות חמורות. אני מכיר מקרים כאלה.

[itaysamurai]

אפשר עוד לחדד, זה אפילו לא בעיה של הבחורה מול כפיר, אלא של הבחורה מול כל העולם.

כל אחד שהיה עומד מולה היה מתמודד עם אותה ג'ננה. אם לא את האמא היא היתה נלחמת באבא. באח. בסבתא.

לראיה, שני בני זוג קודמים שעשו ויברח בזמן.

[Cuore Sportivo]

תברח ומהר. תציל את עצמך.

[RK]

כפיר - חלק מהמגיבים הציעו לך לעמוד על שלך מולה. אל תעשה את זה, לא שווה את המאמץ והעצבים ולא יביא אותך לשום תוצאה. תמשיך עם עורך הדין (וחובה שיהיה אחד שדיני משפחה זה תחום עיסוקו העיקרי - חשוב ביותר) ותחתוך את הקשר כמה שיותר מהר. ככל שתקדים - יכאב פחות, הן כלכלית והן רגשית.

[carisma kfir]

שוב תודה על התגובות.

אשתי קראה את ההתיעצות שלי כאן בפורום, ויצאה מהבית לסידורים ולנקות את הראש ואמרה שהיא הלכה לחשוב קצת עם עצמה..

איני מרגיש אשם בכך שחלקתי את דבריי, לא נתתי פרטים מזהים עליי ועליה, אלא רק סיפרתי את סיפור חיי לאנשים חיצונים שאינם מכירים אותי.

אני בטוח שאם היא תתעלה על עצמה, תיהיה מוכנה ללכת לפסיכולוג לנקות את עברה, להמשיך ללכת ליועץ הנישואים שבאמת עשה לנו טוב, ותראה נכונות לעזור לעצמה ולנו כפי שאני נלחם עליה וקשה לי לוותר עליה אם כל המצב הקשה הזה, תיהיה מוכנה לפגישה עם אימי שבו שניהן ישפכו את הלב ואולי הבעיה תיפתר אז אני בטוח שאפשר עוד להציל את הנישואין הללו.

בנוגע לילדים, רק אבל רק אם יהיה שינוי אדיר ביחס שלה כלפיי, בהתמדה על יחסי אישות ושלום בית ותחזוקת הבית וזה ימשך לאורך תקופה אז אהיה מוכן לילדים!

כרגע אנחנו בערפל אדיר, בדרך מלאה בורות והתנגשויות..

אשוחח עימה בערב ואראה את המוכנות והנכונות שלה, אם היא תוותר עלינו אז לא תיהיה ברירה ונלך להליך גירושים, אם היא תיהיה מוכנה להלחלם ולהשתנות ולהבין סוף סוף מה עובר עליי וכמה קשה לי אז נעשה את הכל יחד בכדי להציל את הנישואין הללו