פרוייקט OPTIMUS - סובארו B4 2010 - מהתקנה, דרך סיקור מוצרים ועד TUNE BLOG שלם

[lanosforce]

Tune Blog - Take 2

 

טוב, ברוכים הבאים לחלק ב' של הטיון בלוג.

 

בחלק זה אני נמצא במצב בו כל המערכת עם רכיבים תקינים ולאחר BRAKE IN - העוצמות בין הרכיבים (הנחתות) מאוזנות, נקודות החיתוך נמצאות בנקודת התחלה טובה עבורי, הTC מכוון כך שהכל נשמע לי בתזמון נכון כלפי האזניים ויש EQ ראשוני מינימלי על בסיס שמיעה בלבד באזורים של הסאב וופר, 160-400 הרץ וסביבת 4-6K הרץ.

 

ביצעתי ברכב שלי שני סוגי מדידות ביום חמישי האחרון:

 

1. מדידת היענות כוח - FREQUENCY POWER RESPONSE - מדידה זו מתבצעת כאשר המיקרופון ממוקם באמצע משענת הראש של מושב הנהג ואני מצבע מדידת RTA על טרק של רעש וורוד ומודד מ20 הרץ עד 20 קילוהרץ.

 

2. מדידה כוללת אשר מתבצעת ישירות מהPC כHU אשר משדר ישירות לכרטיס הקול של המערכת - דהיינו משתמש בDAC של הרכב ככרטיס הקול והמיקרופון ממוקם באמצע המשענת של מושב הנהג.

 

הבדיקה הזו מאפשרת לי לבדוק בנוסף להיענות כוח את הדברים הבאים:

 

PHASE SHIFT - סטיית פאזה

GROUP DELAY - עיקוב לפי קבוצות תדרים.

DECAY AND REVERB - הדהוד ודעיכה.

IMPULSE RESPONSE - בדיקת תזמון.

THD - אחוז עיוות.

 

בגלל שלDAC שלי אין מנגנון שמאפשר לי לבצע הזנה חוזרת - לופ-בק - לא יכלתי לתזמן את ההשהיה שמתבצעת בגלל כרטיס הקול עצמו וזה כפועל יוצא מונע ממני את היכולת לחשב דברים כמו פאזה מינימלית בגרופ דיליי או לקבל מידע מדוייק ואמיתי על פערי השהיית זמנים בין האלמנטים - לא שיש צורך כי הזמנים יחסים באותה מידה אבל זה לא BY THE BOOK.

 

*הטיון בלוג ינוהל בצורה בה אני קודם כל אעבור על בדיקות הRTA ולאחר מכן אעבור לבדיקות ישירות מהPC שלי ולבסוף אסביר ואדגים כיצד אני מאתר את הבעיות, מנתח ומחליט אילו פעולות כן לקחת ומאילו אני נמנע.

 

*אני לא עושה את הבדיקות האלו BY THE BOOK אלא רק משתמש בהן בכדי לקבל אינדיקציה על איפה באמת יש לי בעיות במערכת, אני משתמש בבדיקות האלה בכדי לקבל מושג מה אני עושה, לא להיות עיוור ולנסות לפתור הכל לפי שמיעה ובעצם לפתור הכל בניסוי ותהיה - אני בסה"כ רוצה לקבל מידע מכווין שיעזור לי לדעת איפה לעשות את התיקונים. את התיקונים אבצע על פי שמיעה. האזניים שלי זה לא מיקרופון.

 

* כל המדידות בוצעו כאשר אני בתוך הרכב (תמיד יש נפח של בן אדם אחד לפחות ששומע את המוזיקה) וכאשר המנוע מותנע - אני רוצה למדוד את המערכת במצב בה אני באמת מאזין למוזיקה ולכן המנוע מותנע - אני רוצה שגם זה ילקח בחשבון. ה"מומחים" אומרים שצריך למדוד כאשר המנוע כבוי והמודד יושב מחוץ לרכב - אני רוצה לדמות כמה שיותר מצב אמיתי.

 

* את המדידות אני מבצע בשעות הלילה - מדוע?

 

פחות רעש כולל בכבישים ובעיר עצמה - פחות תנועות של רכבים, אין בניה בשעות הללו, פחות אור, פחות חום, פחות לחות - פחות עומס על החושים והראש יותר נקי למחשבות והריכוז שלי יותר טוב, הראות של המסכים במחשב וברכב יותר טובה - בקיצור - יותר שקט, נוח ונינוח.

 

אז בואו נתחיל - בדיקות RTA

 

שימו לב לתמונות הבאות:

 

1. בתמונה מספר 1 אתם רואים את כל מדידות הRTA שהרצתי יחד בחפיפה אחת על השניה. - הווליום הכולל של המערכת הגיעה כאן לכבערך 106 דציבל ומשם יש נפילה לאורך כל תחום התדר שנגמר בכ60 דציבל שזה בעצם שקט מוחלט - רעש שמיים פחות או יותר.

 

אתם תשימו לב לפיק מוזר בתדר 10-5 הרץ לערך בכ95 דציבל - זו כנראה בעיה במיקרופון או בלוח המחשב.

 

2. תמונה מספר 2 - כאן אתם רואים ארבע מדידות חופפות -

 

הווליום הכולל של כל המערכת - כל תשעת הרמקולים מנגנים רעש וורוד.

הווליום הכולל של כל המערכת ללא הרמקולים האחוריים.

הווליום הכולל של כל המערכת ללא האחוריים וללא הסאב וופר.

הווליום של הרמקולים האחוריים בלבד.

 

*כאן רק אציין שהאחוריים חתוכים ב12 דיבי בין 500 ל2K הרץ ומשום מה רואים שהנפילה שלהם מתחילה איפשהו ב1800 הרץ - תיקחו בחשבון שהם רחוקים מהמיקרופון וזה כנראה הגורם העיקרי או שהקרוס הפנימי ברמקולים האלה חותך שם בין שני אלמנטים - אני כנראה הולך להגדיל את נקודת החיתוך שלהם ל3K הרץ שיתנו קצת יותר ניגון ליושבים מאחור.

 

3. תמונה מספר שלוש - שתי מדידות חופפות -

 

הווליום של כל המערכת

הווליום של כל המערכת ללא סאב וופר

 

יש בתמונה זו שלוש בעיות עיקריות אותן אסביר כאשר אגיע לקטע של פתרון הבעיות בטיון בלוג.

 

4. תמונה מספר 4 - שתי מדידות

 

צד ימין קדמי בלבד (מידבאסים, מיד וטוויטר) אל מול צד שמאל בלבד

 

5. תמונה מספר 5 - מידבאס ימין מול מידבאס שמאל

 

אתם תראו כאן הסבר - אחזור לשם מאוחר יותר כאשר אסביר את ניתוח הבעיות.

 

6. תמונה מספר 6 - מיד+טוויטר ימין לעומת מיד+טוויטר שמאל

 

כנ"ל אחזור להסברים האלה כאשר אדבר על ניתוח הבעיות.

 

 

*כרגע חברים אני נועל את השרשור בכדי שאוכל להעלות את הטיון בלוג בצורה מסודרת - עמכם הסליחה - אפתח את הדיון לאחר שאסיים, אני מעדיף שזה יבוצע בצורה מרוכזת.

[lanosforce]

ממשיכים בטיון בלוג - עכשיו נעבור לחלק שבו המדידות בוצעו דרך הPC

 

בקובץ התמונות הבאות אני רוצה להתייחס לנושאים הבאים -

 

הדהוד ודעיכה

מבט "עילי" על המערכת

THD

 

תמונה מספר 7 - מראה לכם תוצאת SPL - סה"כ זו מדידה כמעט זהה למדידת RTA רק שרואים בה גם את הדעיכה של ההרמוניקה הראשית של כל תדר ותדר - חפיפה של כל המדידות אשר נלקחו באותו הערב.

 

תמונה מספר 14 - (כן יש דילוג מכוון על מספר תמונות - הנושא הזה יכוסה בפוסט הבא) - תמונת הדהוד ודעיכה של צד ימין קידמי (מידבאס ומיד טוויטר ימין)

 

תשימו לב לחלק התחתון של התמונה הזו - שם אתם בעצם יכולים לראות אילו תדרים מהדהדים יותר מאחרים ואיפה יש ספייקים (פיקים) למשל איפשהו באזור 900 הרץ יש פיק מאוד חד ולדעתי מדובר בנקודת החפיפה בין המידבאס למידריינג' - צפוי שם פיק.

 

אתם תצליחו לראות שבאזורים של 160 הרץ וקצת אחרי 200 יש בור - לכל הנושאים האלה אגיע אח"כ ואז תבינו למה אני מציין זאת.

 

תמונה מספר 15 - אותו הדבר רק לצד שמאל - כאן אתם למשל תראו את אותו הפיק באזור ה900 הרץ ולכן אני חושד בנקודת חיתוך אך לעומת זאת אתם תראו בור מובהק ליד 200 הרץ - אח"כ אגיע להסבר.

 

תמונה מספר 16 - דעיכה והדהוד של כל המערכת - אתם תצליחו לזהות כאן את אותו הפיק באזור 900 הרץ, בור בין 160-200 הרץ וגם בור באזור ה5K קילוהרץ ודעיכה מוחלטת לאחר 9K הרץ ומטה.

 

תמונה מספר 17 - מביט עילי על המערכת - תמנה זו תוסבר בהמשך.

 

תמונה מספר 18 - THD -

 

מה שאתם רואים כאן זה היענות הכוח של המערכת וההרמוניקה הראשית (פונדמנטל) והרבה מתחתן בשחור את קו הTHD ואז מתחתיו את כל מכפלות התדר (הרמוניות)

 

סה"כ המערכת רחוקה מאוד מסף העיוות השמיע יש פער של למעלה מ30 דציבל בתחום הבאס ופער שמגיע עד למעלה מ40 דציבל לאורך הספקטרום.

 

בפוסט הבא אני רוצה לדבר על נושא הGROUP DELAY והPHASE SHIFT וכיצד הם קשורים אחד לשני - את הפוסט הזה אעתיק גם למדריך המלא לאודיופיל המתחיל.

 

ובסופו של דבר אתן כאן את הניתוח שלי לנושאים הבעייתיים בהם אני בוחר לטפל וכיצד אטפל בהם.

[lanosforce]

GROUP DELAY AND PHASE SHIFT

 

אני רוצה לדבר קצת על השהיית קבוצות תדרים ועל תזוזת פאזה.

 

למה אני צריך את זה? מה המידע הזה תורם לי - מה המידע הזה אומר לי?

 

מה זה בכלל גרופ דיליי ואיך הוא מתקשר לסטיית פאזה? נסביר...

 

*אני מסביר את הנושא כפי שאני למד אותו ומבין אותו.

 

בגדול פאזה היא תלויית מגניטודה (עוצמת ניגון) ותיזמון - היא נגזרת של שני הגורמים הללו.

 

כאשר אנו יושבים בתוך חדר - במקרה שלנו קבינה של רכב - אנו נמצאים בסביבת החזרים ובמרחק מסויים מכל רמקול ורמקול.

 

איך שהרמקול מקרין את התדרים, מפזר את הצלילים

העוצמה של כל תדר ותדר

המסלול שכל תדר עובר והזמן שלוקח לכל תדר להגיע לאזניים שלנו

 

הם מן הסתם לא זהים בין תדר אחד למשנהו ולכן נוצרת תופעה בה קבוצה של תדרים מגיעים לאזניים שלנו בעוצמה ותזמון משתנים והודות לכך לכל קבוצה שכזו יש סטיית פאזה עצמאית והם מגיעים בהשהייה שונה מקבוצת תדרים אחרת.

 

גרופ דיליי - הסטה בזמן של קבוצת תדרים הינה בעצם הפאזה השלילית\הופכית של אותה קבוצת תדרים.

 

 

הסבר מדעי על גרופ דיליי:

 

 

קישור שמסביר מה זה גרופ דיליי ע"י REW עצמם.

 

אז מה בעצם אני יכול ללמוד ולהבין מגרפים של גרופ דיליי ופייז שיפט?

 

אני יכול להבין את הדברים הבאים -

 

אני יכול להבין הבדלים בין רמקול לרמקול שמראים לי בדיוק איפה יש לי תופעת ביטול של תדרים ואיפה לא.

אני יכול להבין איפה מתחיל רול אוף של רמקול ואיפה רמקול מפסיק לנגן.

 

קודם כל נסביר מה זה כל תמונה ואח"כ אסביר כיצד אני מנתח אותן לבעיות הקשורות לנושא זה:

 

תמונה מספר 8 - אתם רואים כאן את הסטיה בפאזה של וופר ימין לעומת וופר שמאל.

 

תמונה מספר 9 - אתם תראו כאן סטיית פאזה של וופר ימין.

 

תשימו לב כאן לדבר הבא:

 

מתדר 35 הרץ עד תדר 350 הרץ - זו קבוצת GROUP DELAY אחת שלמה בה באזור תדר 85 הרץ הפאזה של וופר ימין מגיע בזמן אפס למיקרופון ביחד עם שאר הקבוצות.

 

תמונה מספר 10 - אתם תראו כאן את סטיית הפאזה של וופר שמאל.

 

וכאן זה נהיה מעניין - למה?

 

כי בוופר שמאל אתם תראו שבין 35 הרץ לבין 300 הרץ (550 הרץ) יש פיצול לקבוצת תדרים נוספת!

 

וופר שמאל מנגן באותה סטיית פאזה רק עד תדר 165 הרץ לערך לעומת וופר ימין!

 

עכשיו תביטו בבקשה שוב בתמונה מספר 5!

 

אתם מזהים כאן בעיגול המסומן את אזור תדר 160 הרץ?

 

עכישו אתם תוכלו לראות שלמידבאס שמאל יש בור בתדר הזה בעוד למידבאס ימין יש פיק בתדר הזה.

 

הסטייה בפאזה בתדר הזה והתמונה הבאה של הגרופ דיליי שאתם תראו - מבהירים לי כאן שלוופר שמאל יש תופעת ביטול בתחום הזה.

 

ככה אני יודע בוודאות שיש ביטול לוופר שמאל - כי מדידת סטיית הפאזה מראה לי שלמידבאס ימין אין את התופעה הזו ובתמונה הבאה של הגרופ דיליי - אתם גם תוכלו לראות שוופר שמאל לא מקבל שם שום תגובה! וזה מאשר שזה ביטול.

 

וכאן חשוב להתבונן בתמונה מספר 11 בכדי להבין זאת - תמונה מספר 11

 

תביטו באזור 160 הרץ - בטורקיז אתם תראו את וופר שמאל ובסגול את וופר ימין.

 

אתם רואים כאן בבירור שוופר שמאל מקבל באיחור רב את תדר 160 הרץ - כאן יש לי ביטול וזה בא לידי ביטוי בתמונה מספר 5.

 

בהיענות הכוללת של המערכת בה אני לא משווה בין צד ימין לבין שמאל - אתם תראו נפילה באזור 160-200 הרץ.

 

בכדי לאשר את הביטול ולדעת באיזה צד הוא נמצא עשיתי את הבדיקות הבאות:

 

1. ראיתי בבדיקת הRTA של המערכת כולה שיש נפילה באזור 160-200 - מכאן אני לא יודע עדיין באיזה צד זה.

2. בבדיקת RTA של וופר ימין לעומת וופר שמאל אני כבר רואה שוופר שמאל הוא הבעייתי במובן הזה.

3. בבדיקת סטיית פאזה וגרופ דיליי עכשיו אני רואה בבירור שלרמקול שמאל יש שם סטיית פאזה מלאה ב180 מעלות בזמן שלרמקול ימין אין את זה ולכן כנראה רמקול ימין מבטל חלקית את רמקול שמאל בתדר הזה ובנוסף לכך כנראה גם ההחזר בתדר הזה של רמקול שמאל כלפי עצמו מגדיל את תופעת הביטול ואת זה אנו רואים בגרפים.

 

מה עוד ניתן ללמוד בתמונה 11?

 

תביטו בצד ימין - אתם תראו שאיפשהו מאזור 3K הרץ עד אזור 5.5K הרץ יש עליה ברורה מאוד בעיקוב של קבוצות תדרים - זהו הרול אוף הגס לאחר נקודת החיתוך - הרמקול בדגימה זו נחתך ב650 הרץ בסלופ 6 דיבי.

 

אתם תראו שעד אזור ה1300 הרץ למען האמת עד אזור ה1800 הרץ שני הרמקולים האלה מנגנים בעיקוב יחסי קטן ולאחר מכן כבר מתחילה דגרדציה ברור מ3 עד 5.5 קילו הרץ כאשר הרמקול מפסיק את הניגון שלו לחלוטין איפשהו באזור ה7K הרץ והחל מ9K הרץ הוא כבר לא מנגן כלל!

 

כל זאת ניתן ללמוד גם מגרופ דיליי וסטיית פאזה.

 

בתמונות 12 ו 13 - תוכלו לראות את אותו המידע לגבי המידריינג'ים והטוויטרים במערכת אשר נדגמה.

 

במקרה הזה מיד+טוויטר שמאל "סובלים" מפחות פיצולים לקבוצות עיקוב תדרים וסטיות פאזה - זה בעיקר בגלל שהרמקול השמאלי קרוב יותר למיקרופון אשר מבצע את המדידה והסאונד שהוא מנגן מסיבה זו יותר "ישיר" ורואה פחות החזרים מאשר צמד הרמקולים הימניים אשר משלימים את המדידה הזו.

 

לסיכום

 

מדידת GD ומדידת PHASE SHIFT נותנות לנו כלי משלים למדידות RTA וIMPULSE בכדי שנוכל לדעת קצת יותר איפה יש לנו בעיות של ביטולים, החזרים, הדהוד ודעיכה במערכת הצליל שלנו.

[lanosforce]

ניתוח הגרפים והמדדים לקראת ביצוע תיקונים - אנליזה.

 

קודם כל - ניתוח הבעיות בוצע בעזרת ציוד ממוחשב כפי שאתם רואים.

 

אבל התיקונים יתבצעו אך ורק על פי שמיעה! - האזניים שלי הן מכשיר המדידה הטוב ביותר! תזכרו את זה - יש לנו אזניים - תשתמשו בהם - תודה לד"ר פלויד טולה מהרמן קרדון!

 

תביטו בארבעת התמונות הבאות:

 

1. הרחבה לתמונה 3 - RTA כולל של המערכת מול RTA ללא סאב וופר.

2. תמונה 5 - וופר ימין לעומת וופר שמאל.

3. תמונה 6- מיד+טוויטר ימין מול מיד+טוויטר שמאל

4. הרחבה לתמונה 17 - מבט עילי להיענות הכוח של המערכת.

 

תמונה מס' 1 -

 

1. הדבר הראשון שהבחנתי בו זו המגרעת בתדר 70-90 הרץ בין הסאב וופר למידבאסים.

 

התיקון - להעלות את נקודת החיתוך של הסאב וופר בהדרגה מ60 ל70 ל80 ל90 ולראות איזו תוצאה הכי אהבתי.

 

2. לא מסומן בתמונה אבל תביטו בתדר 200 הרץ - רואים שם את הבור?

 

אז מהתמונה הזו לא ניתן לדעת אם הוא נגרם בשני המידבאסים או רק באחד הצדדים - נגיע לכך בתמונה הבאה ונקשר את ה לדיון על גרופ דיליי וסטיית פאזה.

 

3. תשימו לב לקפיצה בתדר 950 הרץ - זה מהגיע מהסאב וופר!!! - WTF?

 

איך אני יודע שזה מגיע מהסאבוופר? תשימו לב שבמדידה ללא סאב וופר אין את זה - במילים אחרות הסאב וופר יוצר תופעה באזור תדר 1KHZ

 

זה יכול להיות רעש שנובע מהפורט.

זה יכול להיות משהו שהסאבוופר מרעיד בעוצמה איפשהו בתוך הקבינה קרוב למיקרופון.

זה יכול להיות רעידה של המיקרופון עצמו.

 

איך מבררים את זה? בעקרון אני צריך לעשות CLOSE RANGE READING לסאב וופר - כלומר למקם את המיקרופון בערך כ5 ס"מ מהסאב וופר והפורט שלו ולראות אם הבעיה הזו נראית כי אז אני בודק ישירות את הביצועים של הסאב וופר.

 

אני לא מתכוון לתקן את זה נכון לעכשיו - רק מצביע לכם על בעיה נראית לעין.

 

במידה והייתי עושה זאת ולא הייתי רואה את הבעיה ישירות מהסאב אז זה להתחיל לחפש כל דבר שיכול לרעוד ברכב.

 

4. - בור מובהק בתדר 4.5K הרץ - זה נובע מאיקולציה אגרסיבית מידי בתדר 5K הרץ זו תוצאה ידועה מראש וגם נקודת החיתוך בין האלמנטים היא קרובה - 6.3K הרץ.

 

מבדיקה של GROUP DELAY וסטיית פאזה בין המיד-טוויטר ימין לשמאל אני רואה התנהגות פחות או יותר זהה ולכן אני מבין שלא מדובר שם בביטול בין הרמקולים אלא פשוט ביצוע של הנחתה אגרסיבית מידי מצידי.

 

תיקון - בעזרת שמיעה בלבד אני מתכוון להפחית מההנחתה באזור הזה והתוצאה אשר אגיע אליה - לא משנה איך תיראה המדידה הבאה, זו התוצאה הרצויה מבחינתי.

 

5. תשימו לב לנפילה האגרסיבית החל מתדר 8K הרץ - זה הודות לכך שנקודת החיתוך העליונה היא ב8K הרץ בסלופ 6.

 

אתם תראו זאת היטב גם בתמונה 17 בהמשך.

 

תיקון - להעלות את נקודת החיתוך העליונה מ8K הרץ ל9Kהרץ - למה לא גבוה יותר?

 

כי אני יודע שב10K הרץ זה כבר היה לי בהיר מידי ולא אהבתי.

 

תמונה מספר 5 -

 

1. - אזור 160 עד 200 הרץ

 

טוב - אז כאן כבר יש לי בעיה ראשונה שהיא הבדל אמיתי בין צד שמאל של הרכב לצד ימין של הרכב - במקרה הזה מדובר בוופרים.

 

ראינו מקודם בדיון על הגרופ דיליי וסטיית הפאזה שוופר שמאל "סובל" מביטול באזור 160-200 הרץ

 

מבחינתי זה ביטול נדרש היות והתדרים הללו יוצרים אפקט מריחה עצום על כל שאר תחום התדר אם הם לא מאוזנים נכון. ארחיב על כך בפוסט הבא כאשר אדבר על איזון ספקטרלי.

 

תיקון - שבירת האיקולציה האחודה לוופרים וביצוע הנחתה מקסימלית לתדרים 160 עד 200 לוופר ימין בלבד - כמובן תיקון על פי שמיעה.

 

2. האזור בין 300-400 הרץ

 

כפי שניתן לראות וופר ימין משום חלש באופן משמעותי מוופר שמאל - אני יודע שביצעתי שם הנחתה אחודה לשני הרמקולים רק שוופר ימין מגיב אחרת.

 

תיקון - שבירת האיקולציה האחודה כאמור - הפחתת ההנחתה באזורים האלו לוופר ימין על בסיס שמיעה בלבד.

 

תמונה מספר 6 - מיד+טוויטר ימין לעומת מיד+טוויטר שמאל

האיקס שאתם רואים בצד שמאל מצביע על הבעיה במדידה שככל הנראה נובעת מהמיקרופון או רעידות המנוע - להתעלם.

 

1. קו שחור לקראת תדר 300 הרץ -

 

מה שאני רוצה להראות כאן זו הנקודה בה נגמר הרול אוף התחתון של המידריינג'ים - CDM880.

כאמור - נקודת החיתוך שלהם הינה 1750 הרץ בסלופ 6

 

תשימו לב שיש נפילה הדרגתית ואיטית מאוד (סלופ 6 כאמור) מבערך תדר 2 קילו הרץ ואז בתדר 400 הרץ יש כבר דרופ רציני אבל עד תדר 400 הרץ המידריינג'ים עדיין מנגנים, אמנם בעוצמה מאוד מינימלית, ורק בתדרים מתחת ל450 הרץ יש נפילה לתחום לא שמיע.

 

מה אני רוצה להראות בזה?

 

שחיתוך של האלמנטים האלה בנקודה נמוכה מ1500 הרץ בסלופ 6 היא מאוד מסוכנת!

 

בחיתוך של 1750 הרץ ואתם רואים שבהספק השיא של המערכת אני לא מתקרב לתדר ההדהוד שלהם והרכיבים בטוחים ומוגנים.

 

ככל שאני ארד בנקודת החיתוך כך אני אתקרב לכך שבעוצמה גבוהה של המערכת הם ינגנו באזור תדר ההדהוד שלהם מספיק חזק בכדי שיקרה להם נזק מכאני - ומספיק טרק אחד עם THD גבוה מידי באזור הזה והופס תגידו שלום לרמקולים.

 

אני מתאר לעצמי שזה מה שקרה לי כנראה כאשר הם היו חתוכים ב1100 - החלפת ספק הכוח היתה כנראה רק צירוף מקרים.

 

2. פיק במיד+טוויטר שמאל באזור 2.5K הרץ

 

התיקון - שבירת האיקולציה האחודה והנמכה על בסיס שמיעה בלבד למידטוויר שמאל בתדר 2.5K הרץ.

 

3. רול אוף אגרסיבי מתדר 8K הרץ - כמו בתמונה מספר 1 גם כאן רואים זאת - התיקון כאמור - העלאת נקודת החיתוך ל9K הרץ ושם אני עוצר.

 

תמונה מספר 17 -

 

כאמור מבט עילי להיענות הכוח של המערכת בבדיקת סוויפ מ20הרץ עד 20 קילו הרץ

 

כאן כבר הכל מתחבר יחדיו - אתם צריכים לשים לב שסימנתי שם ארבעה חיצים שחורים.

 

1. הראשון בתדר 200 הרץ - אתם יכולים לראות שם את הנפילה המוחלטת - בור תדרים - אותו אני מעוניין להשאיר.

 

2. השני - בור תדרים באזור ה900 הרץ - לדעתי זה נובע בעיקר מנקודות חיתוך לא חופפות בין המידריינג'ים לוופרים.

 

התיקון - כאמור למידריינג'ים אני לא הולך להוריד את נקודת החיתוך בגלל שהם ינגנו קרוב מידי לתדר ההדהוד שלהם ואני מעדיף להגן עליהם מאשר לנסות להרוויח עוד כיסוי מינורי של 200 הרץ לפה או לשם - המערכת גם ככה מאוזנת ממש יפה (אגיע לכך בפוסט הבא - איזון ספקטרלי).

 

אבל מה שאני כן אעשה לעומת זאת - זה להעלות את נקודת החיתוך של הוופרים לאזור ה750 הרץ שזה המקסימום שאני רוצה לפתוח אותם, אני רוצה לנסות למנוע מהם להקרין צר ככל שאני יכול ולכן לא מעוניין לעבור את תדר 800 הרץ איתם בהספק מלא ללא חיתוך.

 

3. השלישי - בור באזור ה4-5K הרץ - כפי שהסברתי זה אזור קרוב לנקודת חיתוך ואני גם מנחית שם אגרסיבי בעזרת האיקולייזר.

 

התיקון - הפחתת ההנחתה בצורה אחודה לשני הרמקולים באזור תדרים זה. תיקון על בסיס שמיעה בלבד.

 

4. אחרון חביב - החץ שמראה לכם בצורה מפורשת את הנפילה האגרסיבית מנקודת החיתוך ב8K הרץ.

 

התיקון - כפי שציינתי - העלאת תדר החיתוך ל9K הרץ ולא מעבר.

 

 

אלו הם התיקונים שאני מוצא לנכון להתערב בהם.

 

סדר התיקונים -

 

היות ולאחר שבירת האיחוד של איקולציה לכל זוג ערוצים מקביל אני צריך לבצע כל תיקון בנפרד לכל רמקול - התיקונים אשר דורשים שבירת איקולציה יבוצעו אחרונים.

 

1. העלאת נקודת החיתוך של הסאב וופר מ60 הרץ בהדרגה עד 90 הרץ - אעצור במקום שנשמע הכי טוב.

 

לצורך העניין יבחר טרק טופים טוב וכמה טרקים מוזיקליים לרפרנס.

 

2. העלאת נקודת החיתוך מ8K ל9K לקצה העליון - שמיעה של טרקים נבחרים - כן אהבתי, לא אהבתי כך אחליט אם להשאר עם השינוי או לא.

 

3. הפחתת ההנחתה באזור 4-5K הרץ במקביל עם שני המיד-טוויטרים - מוזיקה נבחרת עם תדרים בעייתיים באזור הזה.

 

4. העלאת נקודת החיתוך של הוופרים ל750 הרץ והאזנה למוזיקה נבחרת.

 

לשני התיקונים הבאים אאלץ לשבור את האיחוד של האקולייזר בין הוופרים ובין המיד-טוויטרים

 

הכל בעזרת מוזיקה נבחרת.

 

5. תדר 160 הרץ בוופר ימין הנחתה.

6. תדרים 300-400 הרץ בוופר ימין הפחחת הנחתה.

7. תדר 2.5K הרץ במידטוויטר שמאל הנחתה.

 

אלו הם סך התיקונים אשר אבצע בימים הקרובים.

 

בפוסט הבא אדבר בקצרה על איזון ספקטרלי ועל הדבר הבא אשר אני הולך לבצע כאן כחלק משלב ב' של הטיון בלוג במקביל לתיקונים.

[lanosforce]

איזון ספקטרלי SPECTRAL BALANCE

 

אני רוצה להפנות אתכם לנושא עקומת הבית במדריך לאודיופיל המתחיל - כאן.

 

ועכשיו אני רוצה שתביטו בתמונה מספר 3 שמצורפת למטה.

 

אז תחום התדר אצלי לא מתחיל מ20 הרץ אלא איפשהו מ30 הרץ - זה בסדר גמור ככה אני אוהב את זה.

 

אתם תראו טיפוס קטן לאזור ה50 הרץ שם שיא ההספק של המערכת ומשם נפילה הדרגתית וכמעט לינארית בפאזה שלה לאזור ה200 הרץ - זה משהו שניתן לראות כמעט בכל עקומת בית של גורמים מומחים (העליתי עקומות בית נבחרות לקישור במדריך - אתם יכול לראות זאת בעצמכם וגם להדגמה של SQNUT.

 

ואז מתחיל טיפוס ל"שיא ביניים" של אזור המידריינג' עד תדר 500 הרץ ומשם יש נפילה הדרגתית ויציבה עד אזור נקודת החיתוך העליונה - 8K הרץ כאמור הולך להשתנות ל9K הרץ ואז רול אוף סופי עד 20 קילוהרץ.

 

המערכת סה"כ מאוזנת יפה מאוד לאורך כל הספקטרום ומכאן מגיע המושג איזו ספקטרלי.

 

אני רוצה להזכיר שבניגוד למערכת "שטוחה" בה הרוב נוטים לחשוב שהגרף צריך להראות קו ישר ככל הניתן מ20 הרץ עד 20 קילו הרץ - אנו בני אדם! לא מיקרופונים! אנחנו שומעים לוגרטימית ולא לינארית.

 

היענות שטוחה מבחינת אוזן אנושית יותר דומה למה שאתם רואים בעקומות הבית ובגרף היענות הכוח של המערכת שלי.

 

 

אני לא אומר שהמערכת שלי היא פאר היצירה או נשמעת הכי טוב - זה דבר כל כך אינדיבידואלי ואישי, זה כל כך עניין של טעם.

 

אני לא אומר אפילו שהמערכת שלי נשמעת טוב - היא נשמעת לי, בדיוק כמו שאני אוהב! ולי היא טובה ומתאימה.

 

האם שמעתי טובות ממנה מבחינתי האישית? - כן, אבל ניתן אולי לספור אותן על אצבע אחת או שתיים.

 

 

מה הדבר הבא?

 

אז כמובן - השמת התיקונים וחוות דעת לגבם אחד אחרי השני.

 

אבל אני הולך לזרוק כאן מושג, שם - משהו...

 

ACCUSTIC POWER LAB TDA

 

:twisted: יש למה להמתין.

 

פותח מחדש את השרשור לדיון ציבורי פתוח.

 

שאלות חופשי - בזמנכם החופשי, רשאים אש!

[ליין מן]

נושא עיקוב הזמן והסטת הפאזה , משפיע על נפח במרחב עומק וגובה, מעניין ולא נורמלי..

ובמיוחד בתא הרכב, עקב מיקום לא מרכזי של השומע, והמיקום הקרוב יחסית לרמקולים.

(אדי - צריך סיור למעבדה של MORAL - לשמוע לראות ולקבל הסברים - אחרי 14.00 כדי שאתעורר)

לפעמים יש גם חיוב בהסטות קלות ותדרים מעוקבים - לא רק שלילה.

גם באולם בהופעה, יש תדרים שהוסטו , או מגיעים באיחור מהשתברות בקירות וכו'.

וכאשר הם מתוזמנים נכון, מקיפים אותנו ומוסיפים חווית צלילים וסאונד.

 

האוזניים קצת משקרת אותנו, השמיעה האנושית לא טכנית מדויקת..ולפעמים בונה מהסטות הצליל.

ומשני צלילי תדרים שונים, צליל שלישי אשר במדידה טכנית, הוא לא קיים, לא הופיע במדידה.

ומייצרת נפח נוסף של צלילי 2D ו 3D.

 

המדידות משמשות כבסיס טוב, להראות כי כלל תחום התדרים מנוגן, ומאוזן פחות או יותר..

(לפי עקומת הבית שלנו)

אין הנחתה קשה או קפיצה חזקה, במקומות שאנו לא רוצים.

נראה כי צריך לאזן קצת באזור ה 3-4000H ובנוסף בין 10-20.000H - נראה שחסר שם..

אלא אם אתה אוהב כך.

 

אייל.

[lanosforce]

תמצתת את זה מאוד יפה ודי קלעת בול למקומות בהם יש חוסרים.

 

בשבועיים הקרובים אעשה את התיקונים.יותר נכון שינויים, זה לא מקולקל.

[hawk]

אדי, הצלחת לתאר בצורה ברורה ומפורטת מאוד את תהליך המדידה.

כיוון שגם אני מנסה לבצע מדידות ולכוון את המערכת בעזרת אותה תוכנה, אנסה להעמיד כמה דברים על דיוקם ולהוסיף עליהם מניסיוני.

 

נתחיל בפוסט #392:

 

תוצאות מדידת SPL שונות במהותן מתוצאות RTA. תמונת SPL מציגה את תגובת האמפליטודה והפאזה של המערכת, כלומר: כיצד תשנה המערכת את האמפליטודה ואת הפאזה של כל אות שיוזרק לכניסתה. תוצאת RTA מציגה רק את הרכיבים הספקטרליים ביציאה, כלומר: את הרכב התדרים ועוצמתם ביציאת המערכת בלבד.

מתוך ידיעת תוצאת SPL אפשר למעשה לחשב כיצד ייראה אות המוצא כאשר לכניסת המערכת יוזרק אות כלשהו ולעומת זאת ידיעת RTA נכונה רק לאות הנוכחי שהוזרק בכניסה אבל לא נוכל להסיק מתגובה זו איך ייראה אות המוצא כאשר יוזרק לכניסה אות אחר.

 

פוסט #393:

 

תגובת פאזה אינה תלויה בעוצמת הניגון. תגובת אמפליטודה ופאזה מציגות, יחד, באופן מלא את תגובת ה"מערכת". ה"מערכת" למעשה היא שם כולל למגבר, למעבד האות, לרמקול, לצורת הרכב, להחזרים, למרחק שבין הרמקול למכשיר המדידה, מיקרופון המקרה זה ועוד.

 

תגובת האמפליטודה והפאזה תלויות כמובן בכל רכיבי ה"מערכת" וביניהם: צורת הרכב, מקורות ההחזרים, מרחקים בין הרמקולים למיקרופון ועוד.

 

גרופ- דיליי הוא למעשה נגזרת של הפאזה וגרף זה מפרט את ההשהיה הכוללת של כל תדר ותדר בין אם השהיה זו נגרמת מהמגבר ובין אם היא נגרמת מהמרחק שבין הרמקול למיקרופון. כיוון שההשהיה הכוללת מושפעת ממספר רב של גורמים חשוב לנטרל גורמים קבועים, כגון: זמן ההתפשטות של האות.

 

בכדי לנטרל גורמים אלה חייבים להשתמש בפונקציה Excess Group Delay.פונקציה זו מתארת בצורה חד משמעית אילו תדרים אפשר לכוון באמצעות איקוולייזר ובאילו אזורים אנו דווקא מסכנים את הרמקולים כאשר אנו מנסים להשתמש באיקוולייזר.

 

לדוגמא: נניח שבמיקרופון נקלטים שתי אותות בדיוק באותו תדר. אות אחד שמתקדם בקו ישר מהרמקול למיקרופון והאות השני שודר מהרמקול, פגע במכשול והוחזר למיקרופון בדיוק בפאזה הפוכה לזו של האות הראשון. כיוון ששני האותות הם בפאזה הפוכה הם יתחסרו ובעקומת SPL יתקבל "שקע" או dip. ניסיון ל"יישר" את ה"שקע" באמצעות העלאת עוצמת האיקוולייזר באותו תדר תגדיל את שתי האותות באותה מידה בדיוק אבל כיוון שהם ממילא מתחסרים, עוצמת ה"שקע" תישאר ללא שינוי. מצד שני העלאת העוצמה של האותות עשויה לגרום נזק לרמקולים כיוון שהם עשויים לקבל עוצמה גבוהה מהמותר.

 

לצערי, הפרשנות שלך לגבי תמונות 9 ו- 10 אינה מדויקת.

בהתייחס לתמונה 9, ה- GD אחרי תדר 350Hz ממשיך לגדול בצורה ליניארית. הקפיצה בתדר 350Hz בין -180 מעלות ל- +180 מעלות היא מלאכותית כיוון שפאזה תחומה תמיד בין 180 מעלות ל- +180 מעלות. פאזה של +140 מעלות בתדר 360Hz היא למעשה פאזה של -220 מעלות ולפיכך תגובת הפאזה בתחום התדרים 350- 540Hz היא המשך ליניארי של הפאזה שנמדדת בתחום התדרים 35- 350Hz.

 

"חלוקת" הפאזה בתמונה 10 לתחומי תדר אחרים השונים מתחומי התדר שבתמונה 9 נובעת פשוט מהמרחקים השונים שבין שני הרמקולים למיקרופון.

 

עד כאן בינתיים. אשתדל להמשיך וללמוד את תגובתך בהקדם.

[lanosforce]

HAWK

 

מעולה! ותודה - אני ממתין ומחכה לכל פיסת מידע ממך לגבי זה כי אני רואה שיש לך ידע מתקדם בסאונד ומישהו כמוך - קשה מאוד למצוא!

 

לגבי:

 

"פאזה של +140 מעלות בתדר 360Hz היא למעשה פאזה של -220 מעלות ולפיכך תגובת הפאזה בתחום התדרים 350- 540Hz היא המשך ליניארי של הפאזה שנמדדת בתחום התדרים 35- 350Hz."

 

הייתי רוצה קצת יותר הסברים כיצד חישוב הסטיה מתבצע.

 

ולגבי ההבדל בין תמונה 9 ל10 זה ברור לי וצריך גם לקחת בחשבון שלא רק המרחקים שונים אלא עוד דברים שונים בין וופר ימין לוופר שמאל.

 

וופר שמאל מופרע\מוסתר בדרך שלו אל המיקרופון גם ע"י מושב הנהג עצמו בעוד לוופר ימין יש טווח מסויים, די רחב שהוא ממש ישיר אל המיקרופון וזה אומר שלוופר ימין יש יכולת הרבה יותר גדולה להקרין גם סאונד ישיר אל המיקרופון ולכן נראה דווקא דיליי קטן יותר בקבוצות תדרים של וופר ימין למרות שהוא דווקא רחוק יותר פיזית מוופר שמאל.

 

כי וופר שמאל - עיקר התדרים שלו אל המיקרופון - יהיו תדרים מוחזרים ולכן בפועל ינועו מרחק גדול יותר וזו גם סיבה שמסבירה למה חישובי השהיית זמנים ע"פ מדידת מרחקים מדוייקים מהרמקולים אל הראש (כאשר השומע לא נמצא בסוויט ספוט וגם רוב הסאונד מוחזר ולא ישיר) יוצאים לא מדוייקים ותמיד יש סטייה גם בחישוב הזה.

 

נהדר!

 

אני משתמש במדידות הללו כאינדיקציה בעיקרה ולא כגורם מכריע לכוון.

 

באקולייזר אני לא מוסיף אלא רק מנחית ואם אני לא מבדיל בהבדל שמיעתי אני מבין די מהר כי מדובר בתופעת ביטול ולא מתעקש לנסות בכוח "לתקן" משהו שהוא לא בהכרח טעות.

 

להפך - בור תדרים בתוך סביבת רכב באזור ה150-250 הרץ הוא די מתבקש בכדי לקבל איזון נכון מתגובת המערכת כלפי האזניים שלנו.

 

מחומרי קריאה שמצאתי ברשת מה שהבנתי לגבי GD הוא שמדובר על תוצאת של אמפליטודה ומתלול הפאזה וזה בעצם החלק העיקרי בחישוב. אני לא מבין את המטמטיקה וגם לא מתיימר לנסות להבין אבל אני מנסה למצוא את השימוש הנכון בתוצאת מדידת הGD ככלי עזר לאשרר תופעות בהיענות הכוח\מערכת ולקבל כמה שיותר אינדיקציות למה אני רואה.

 

ימשיך כבודו אני עובר למוד האזנה ולמידה.

[hawk]

אדי, אנסה לענות קודם על השאלות בפוסט האחרון ונתחיל בחישוב הפאזה.

ברור לחלוטין שהיסט הפאזה של שני הערוצים, ימין ושמאל, יהיה כמעט זהה לחלוטין כיוון שהם מכילים אותם רכיבים חשמליים: מגבר, קרוס- אובר, רמקולים וכו'. אחד הסיבות העיקריות אם כן להיסטי פאזה שונים בין הערוצים נובע מהמרחק השונה בין הרמקולים שבצד ימין למיקרופון ובין אלה שבצד שמאל לרמקול.

נסתכל לדוגמא על תדר 500Hz המופק מרמקול שמרחקו מהמיקרופון 0.5 מטר. בהתחשב שמהירות הקול היא 344 מ/ שניה, האות יעבור את המרחק אל המיקרופון ב- 0.5/344 שניה או ב- 1.45 מילי שניה. זמן המחזור של אות זה הוא 1/500, כלומר: 2מילי- שניות. אבל מכיוון שמחזור אחד שלם של 2 מילי שניות יחסי ל- 360 מעלות הרי שהסט הפאזה של האות במקרה זה יהיה (1.45/2)*360=261 מעלות. אם המרחק של הרמקול אל המיקרופון יגדל פי 2 ל- 1 מטר, זמן המעבר של האות יגדל פי 2 ל- 2.9 מילי שניות והסט הפאזה יגדל גם הוא פי שניים ל- 522 מעלות. מכאן שהיחס בין הסט פאזה להשהיה (או למרחק בין הרמקול למיקרופון כיוון שהוא זה שקובע את ההשהיה) הוא לינארי. הגדלת ההשהיה (או הגדלת המרחק) פי 2 תגדיל את הסט הפאזה פי שניים, הגדלת ההשהיה פי 4 תגדיל את הסט הפאזה פי 4 וכו'. הגדלת הפאזה בגלל הגדלת המרחק משמעותה שיפוע חד- יותר בגרף הפאזה של ה"מערכת".

 

נשדר עכשיו מהרמקול שמרוחק ב- 0.5 מטר מהמיקרופון אות בתדר 2kHz (פי 4 מהתדר הקודם). זמן המחזור של אות זה הוא 1/2000, כלומר: 0.5 מילי- שניות. הפעם, מחזור אחד 0.5 מילי שניות יחסי ל- 360 מעלות ואז הסט הפאזה של האות במקרה זה יהיה (1.45/0.5)*360=1044 מעלות, כלומר הסט הפאזה יהיה גדול פי 4 לעומת הסט הפאזה של האות בתדר 500Hz. גם כאן קיים יחס לינארי בין הגדלת התדר ובין הגדלת הסט הפאזה.

 

הגישה שלך להשתמש במדידות הללו כאינדיקציה ולא כגורם מכריע לכוון היא מצוינת אבל היא מתאימה יותר למקצוענים כמוך. לאנשים שיש להם ניסיון של שנים, שהרכיבו מערכות, התנסו בסוגים שונים של רכיבים שיודעים לפרש מדידות וכו'. דווקא REW מספקת מגוון גדול מאוד של כלים שיכולים לתת לך אינדיקציות מצוינות כיצד לכוון בדיוק את המערכת. הנה דוגמא אחת מתוך REW.

 

הגרף הבא מתאר את ה- Excess Group Delay, כלומר התוספת של Group Delay לעומת מערכת בעלת Minimum Phase.

ניתן לראות בברור שה- Group Delay של הסאב (תחום תדרים 20- 90Hz) רוכב על רמה של 25 מילי- שניות לעומת ה- Group Delay של המידבאס (תחום תדרים 90- 1000Hz) שרוכב על רמה של 0 מילי- שניות ומכאן שנדרש להשהות את המידבאס ב- 25 מילי- שניות.

 

זהו בינתיים. מצטער שאיני יכול לעבור היום על נושאים נוספים אבל בפעם הבאה אתן דוגמא נוספת המתייחסת לתמונה 6 בפוסט #394.

[lanosforce]

יפה מאוד - הצלחת להפיל עוד כמה אסימונים לגבי קריאת גרף הGD.

 

אני צריך לבדוק באמת שוב במצב כזה מה אני אראה לסאב וופר בGD (תחום השהייה ממוצע לכל קבוצת התדרים) ואז לראות את אותם תחומי השהייה ממוצעים של כל רכיב אחר כמו מידבאס וכך הלאה וכך הלאה ולבנות את הפירמידה.

 

דרך אגב אני לא רואה בעצמי כמקצוען אלא כחובבן מושבע.

 

אבל הREW כרגע משמש אותי בעיקר כאינדיקטור.

 

בקרוב - אני מתכוון לעשות מדידות עם כלי מאוד מאוד חזק של APL אודיו שנקרא TDA. וזה כבר נוגע ישירות בנושא התזמון.

 

לבינתיים - אשמח לכל פיסת מידע ממך - ממתין לתגובתך לגבי תמונה מספר 6.

 

הערב אני הולך לעשות מספר שינויים - אדווח מחר ככל הנראה.

[hawk]

אני חייב לציין, אדי, שהתרשמתי מאוד בפוסטים 393 ו- 394 משיטות המדידה המסודרות והקפדניות שתיארת ובמיוחד מצורת החקר של כל תקלה.

 

השלמה קצרה לשורת הסיכום בפוסט 393- אני חושב שמספר תמונות נוספות של תוצאות Impulse Response היו מתארות בשלמות את ביצועי המערכת. לטעמי, תוצאות Impulse Response מציעות את הדרך הטובה ביותר למדידת ההשהיות בין הרמקולים. כדאי להזכיר שמדידת Impulse Response היא למעשה מדידת תגובת המערכת במישור הזמן לפולס צר מאוד המסופק לכניסתה. קיים למעשה קשר חד- משמעי בין תגובת Impulse Response ובין תגובת SPL שהיא למעשה תגובת המערכת במישור התדר. המעבר בין תגובת Impulse Response לתגובת SPL נעשית באמצעות התמרת FFT ובכיוון השני באמצעות Inverse FFT.

[lanosforce]

לגבי בדיקת IR - העליתי לכאן מדריך מסודר שמסביר איך בודקים את זה.

 

במדידות שעשיתי בסשן הזה הIR לא ממש עניין אותי כי את התזמון עשיתי על בסיס שמיעה ומדידות בעזרת מטר רץ.

 

מה שעניין אותי זה בעיקר תגובת הכוח ולהבין איפה יש לי בורות בעיקר וכיצד לאשר אותם, נקודות חיתוך ורול אופים

 

את נושא התזמון אני משאיר למשחקי למידה עם הTDA כרגע.

[hawk]

מספר מילים נוספות הנוגעות לפוסט #394:

 

תחילה לתמונה מספר 1 סעיף 4 שם נתגלה בור בתדר 4.5kHz. ההשערות שלך לגבי מקור הבור הגיוניות ולמרות זאת הייתי מבצע עוד שני ניסויים:

א. הפיכת הפאזה בין המיד לטוויטר כדי לוודא שהבור אינו נובע מהפיכת פאזה.

ב. שינוי זמן ההשהיה המיד לטוויטר. באחד הפוסטים שקראתי הציגו את התגובה המצורפת הדומה מאוד לבור שגילית בתדר 4.5kHz.

כל צבע בגרף באזור תדר 2.5kHz מייצג זמן השהייה אחר. זמן ההשהיה הוגדל מ- 0.1 מילי שניה ל- 0.2 מילי שניה בקפיצות של 0.02 מילי שניה בלבד. ניתן לראות בבירור שהגרף מתיישר ככל שזמן ההשהיה גדל.

 

תמונה מספר 6- המלצתך בנוגע להרחקת תדר החיתוך מתדר ההידהוד של הרמקול סופר חשובה. בעיתונים מקצועיים ובפוסטים רבים ממליצים על נקיטת אמצעי זהירות עוד יותר גדולים:

א. בחירת תדר חיתוך גבוה לפחות פי 2 מתדר ההידהוד.

ב. בחירת שיפוע של 12dB לדקדה לפחות.

 

בנוגע לתיקון, אם כבר שבירת איקולציה, כדאי לדעתי גם להגדיל את העוצמה של מיד שמאל בתחום התדרים 700- 1800 הרץ בכ- 3dB.

[lanosforce]

הי נץ,

 

אתייחס לכל שלושת הסעיפים בתשובתך, אני קורא לך מעתה נץ משום שאתה חד אבחנה כאחד וזה גם הכינוי שלך באנגלית.

זה גם חוסך לי זמן להקיש אותיות גדולות מן הסתם.

 

לגבי הסעיף הראשון - אלו הן בדיוק שתי פעולות אשר אינני מסוגל לבצע מבלי לפרק את החיפוי הימני של הדשבורד והחיפוי של ההגה כי שם מוסתרים הקרוסים הפסיביים של המיד והטוויטר - אני לא עובד אקטיבי בין המיד לטוויטר אלא בחרתי להשאיר קצת מהקסם האנלוגי בין שני רכיבים אלו.

 

השיקולים לכך לא היו רק ערוצי הגברה ועוד עבודת DSP אלא פשוט בגלל איך שמוח אנושי שומע... מקשיב.

 

יש מרחק בין שתי אזנינו אשר מגדיר את רבע אורך הגל ממנו אנו מפסיקים להיות רגישים להבדלי תזמון ונשארים רגישים להבדלי עוצמות בלבד - אצל רוב האנשים התדר הזה יהיה איפשהו באזור 2.3 קילוהרץ - במילים אחרות לטוויטרים כמעט אין שום חשיבות להשהיית התזמון אם הם נחתכים גבוה וחד - אם תהית פעם מדוע כאשר אנו עושים השהיית זמנים גורפת לכל צד שמאל וזה פשוט עובד - זו הסיבה - לטוויטר זה פשוט לא משנה כלפי האוזן שלך כמעט לכל אורך תחום התדר שהוא מנגן. אלא אם כן הטוויטר יורד ממש נמוך.

 

להפוך פאזה לפחות לצד ימין זו לא בעיה עבורי כי זה להסיר חיפוי של צד ימין ואז החיבורים הם בעזרת BULLET CONNECTOR שזה ממש פשוט אבל מה שלא פשוט זה אח"כ למדוד ולהבין את קן הצרעות שפתחתי מהיפוך פאזה.

 

אני משאיר את הפאזות ישרות וכל השאר מבוצע מהפרוססור - במקרה באחד הרמקולים האחוריים כנראה הקוטביות הפוכה וכך היפוך בפרוססור של הפאזה שלו החזירה את האיזון לכל המערכת - כל השאר השהיית זמנים ואיזון עוצמות.

 

הטוויטרים אצלי מונחתים ומקובעי התנגדות בעזרת LPAD ונחתכים ב6.3 קילו בעזרת קבל.

 

לגבי תדר 4.5 קילוהרץ יש לי תשובה עבורך אבל היא תגיע מחר עוד מעט תבין למה.

 

לגבי נקודת הדהוד - אני חותך את הCDM כמעט ב1800 הרץ בסלופ 6 זה לא פי שתיים מתדר הדהוד אלא פי שש, אני רוצה להאמין שאני יותר מזהיר אלא ממש פחדן.

 

לגבי הגברת מיד שמאל - אני מעדיף להנחית את מיד ימין במקום - הוספה בד"כ זה לגרוע כי מה שאתה מוסיף זה מתח לאות המקורית ולכן אחוזי עיוות.

 

כרגע חזרתי מאימון וסשן כוונים על בסיס שמיעה אשר מחר אחריב על כך רבות (לכן אמרתי שתיכף תגלה מדוע יש לי תשובה לגבי תדר 4.5 קילוהרץ יתכן ותופתע יתכן ולא) ויש הרבה תובנות.

 

יש גם תוצאות - ממש ממש טובות! המדידות בהחלט הוכיחו את עצמן.

 

 

בנוסף לכך אני חייב לאמר שאמנם האסימונים אצלי נמצאים אבל הם מזמן החלידו ויצאו ממקומם ואתה היום הצלחת בעזרת תגובה אחת להחיות אותם - כן, אני דור ישן, עדיין על אסימונים אולי אתקדם לטלכארד ממש בקרוב.

 

בכל מקרה המחשבה על מחזור גל, אורך גל, מחזורי פאזה ובעצם הסטה והשהייה בפאזה, חלל, מרחק, חומר, זמן - שוב הראיה ה"תלת מימדית" נקרא לזה ככה התעוררה אצלי הודות לתגובות שלך כאן ועל זה אני מודה לך.

 

ניסיתי קצת להבין אם למשל למידבאס שמאל יש תדרים שמגיעים לאוזן או למיקרופון יותר מאוחר ממידבאס ימין רק בגלל שהסאונד של שמאל יותר בנוי על החזרים ומסע ארוך יותר לעומת ימין שבנוי יותר על סאונד ישיר - איך זה שעיקוב של כל הרמקול סה"כ משטה כך את המוח שלי ושם הכל במקומו.

 

ואז אני נזכר ומבין כי שמיעה אנושית דומה משהו להתנהגות קליטה של מקלט רדיו - לוגריטמי.

 

שני משדרים שמשדרים את אותו התדר כלפי מקלט בודד - המקלט הבודד יקלוט את האות ה"קרובה" יותר אליו דהיינו ה"חזקה" יותר כך גם אוזן אנושית - שני רמקולים שמשדרים את אותו התדר האוזן האנושית תקלוט מהכוון שלה רק את הרמקול שמנגן חזק יותר! בגלל שאוזן ימין נמצאת קרוב יותר לרמקול ימין ורמקול ימין מנגן ישיר אליה - היא לא תקלוט את ההחזרים של רמקול שמאל באותו התדר - חומר מרתק!!!

 

שיהיה לילה טוב - אמשיך מחר בחלק ב' של הטיון בלוג - תיקון מושכל על בסיס שמיעה בהסתמך על מדידות מדוייקות.

 

ובאמת נץ - תכתוב קצת יותר, למה אתה שקט רוב הזמן? כל דבר שמעניין אותך לדיון - סיעור מוחות זה תהליך הלמידה האהוב עליי.