hawk

ייתכן שה- DOK מסוג USB3 והרדיו דיסק לא יודע לקרוא אותו.

אתמול, מייד אחרי שחזרתי מהחופשה, ישבתי ברכב כ- 50 דקות עם שני הטרקים של אדי. רוב הזמן השמעתי את הטרק הראשון וניסיתי לגלות את מיקום הנגנים מבלי להסתכל בסרטון. הגעתי לשתי מסקנות שרלוונטיות עבורי ואולי אחרים יגיעו למסקנות אחרות לגמרי: 1. היה לי קל מאוד להגדיר את עומק הבמה ואת המיקום היחסי של הנגנים כאשר מספר הנגנים היה קטן, אבל ככל שמספר הנגנים גדל וככל שמספר השורות שעליהם הוצבו הנגנים גדל גם הוא, התקשיתי יותר ויותר בהגדרת מיקומם. מיותר לציין שאחרי האזנה לאותו טרק במשך זמן רב הכל מתערפל בראש והיכולת לזהות את מיקומם של הנגנים רק הולכת וקטנה. 2. כיוון שמרכז הבמה מכוון אצלי לנקודה שבין ההגה למרכז הדשבורד, חשתי בבירור אי- סימטריה בין פריסת הנגנים מצידו הימני של הקו האדום האנכי ובין פריסת הנגנים מצידו השמאלי. לא ברור לי מדוע חוסר הסימטריה הפריע לי כל כך- ייתכן שהדבר נובע מהעובדה שהעיניים רואות דבר אחד והאוזניים שומעות דבר אחר, אבל אני אהיה חייב לכוון עכשיו את מרכז הבמה למרכז הדשבורד ולשמוע את הקטע שוב.

קצת הופתעתי. ברצועה זו אפשר לשמוע בצורה ברורה מאד את הצלילים שמופקים מהקשה על ה"קאלאבש" (כלי הקשה אפריקאי שעשוי מ...... דלעת) מגיעים מאחורי הפסנתר. האם ניסית להקשיב לרצועה שבה נשמע חצוצרן המתרחק בכל פעם בכמה פיט מהמיקרופון?

אדי, הייתי רוצה שתקשיב ברכב לרצועה Azawad של עידן רייכל והבא את רשמיך מעומק הבמה. טעימה מהרצועה בקישור הבא:

לזה בדיוק התכוונתי כשאמרתי שידרשו שעות רבות כדי להשיג את המקסימום מהבמה. ניתן בוודאות להשיג את התחושה של העומק עם התקנה סטנדרטית של הרמקולים וגם ללא רמקול אמצעי. ברור לי שיש הרבה הגזמות בנושא ואני גם לא שומע את הזמר מעל מכסה המנוע. אי- אפשר כמובן להעריך מרחקים אבל כשמשמיעים קטע באיכות טובה ניתן להבחין היטב שהמתופף נמצא מאחורי הזמר לדוגמא. אגב, אני השתמשתי בעבר ברצועה מצויינת המיועדת לבדוק את עומק הבמה. ברצועה זו נשמע חצוצרן המתרחק בכל פעם בכמה פיט מהמיקרופון.

כמה מחשבות והבהרות שלי בנושא. אני, אגב, משתמש במערכת קלאסית עם זוג רמקולים המותקנים משני צידי הרכב. כנראה שלא אשלב בתקופה הקרובה רמקול אמצעי ובטח שלא 25 רמקולים כמו במרצדס של אנדי. אתחיל בתגובה לעופר: הגישה שלך מצוינת. אתה עושה מה שגורם לך כיף- אבל לדעתי כדי שיהיה כיף, אי אפשר לברוח לגמרי מהכללים גם אם אנחנו לא חושבים עליהם כי הם כבר פשוט זורמים בדם. אם אתה רוצה שיהיה לך כיף- אתה צריך להגדיר במה. אם אתה רוצה ליהנות אתה צריך שכל כלי ישמע במקומו ואז אם תרצה או לא אתה מיישם חלק מהכללים. boo_ היטיב לתאר את החוויה. אני דווקא קצת חולק על אדי בנוגע להשקעה. כדי להגיע לסטייג’ טוב צריך להשקיע הרבה ולפחות בכיוונים. כדי למצוא את המקומות האידיאליים להתקנת רמקולים ברכב צריך לערוך לא פחות ממחקר שיכול להמשך ימים ולכן רוב המתקינים או חובבי האודיו אינם טורחים למצוא את המקום האידיאלי אלא מתקינים את הרמקולים במספר מקומות מקובלים: צידי הדשבורד, קורות וכו’. אבל כיוון של הסטייג’ יכול להמשך שעות או ימים כי לא פעם המוח מתעייף אחרי כמה שעות של עבודה ואז אין ברירה אלא להפסיק את הכיוונים. כוון סטייג’ נכון יקבע את מרכז הבמה את רוחב הבמה ועוד. אחרי כיוון נכון רוחב הבמה יכול להתפרס גם מימין לרמקולים הימניים וגם משמאל לרמקולים השמאליים ולהגיע לתוצאה כזו נדרש לניסיוני להשקיע לא מעט שעות. כולנו מתייחסים לשרטוט המצורף כאל הבסיס לכיוונים. אנחנו משתמשים בהשהיות כדי להשוות את אורכי המסלולים שבין כל אחד מהרמקולים אל נקודת ייחוס או נקודת מדידה אחת. אם נקודת הייחוס נקבעה בגובה ראשו של הנהג הרי שמרכז הבמה יהיה מול הנהג ומושב הנהג יהיה גם הנקודה שבה ישמעו בצורה הטובה ביותר. כשאני הולך לסרט או להצגה אני מעדיף לשבת תמיד מול מרכז הבמה וזהו גם הסיבה שאני מעדיף למקם את מרכז הבמה ברכב בדיוק מולי. דרך אגב, כבר שמעתי נהגים הטוענים שהצבת מרכז הבמה בדיוק מולם מפריע להם להתרכז בנהיגה. החיסרון בהעדפה זו, במיוחד ברכב, הוא שהבמה לא מאוזנת, כלומר החלק שמצד שמאל למרכז צר יותר לעומת החלק מימין למרכז הבמה. אפשר להבחין בזה היטב כאשר משתמשים ברצועה עם שבע הקשות על תוף- המרווח בין שלשת ההקשות מצד שמאל קטן יחסית למרווח שבין שלשת ההקשות מצד ימין. בציור אמנם נראה שרוחב החלקים משני צידי המרכז אמנם שווים אבל אפקט כזה אפשר להשיג רק בחלל חופשי או בחדר גדול מאוד. אי- אפשר להשיג אותו אפקט ברכב כיוון שאנחנו קרובים מאוד לרמקולים השמאליים וההחזרים, הבליעות וההתאבכויות שמתקבלים מצידו השמאלי של הנהג שונים לגמרי מאלה שמתקבלים באזור הרמקולים הימניים. הניסיון לאפשר לכל הנוסעים ברכב להנות מאותה איכות של שמע החל לחדור למערכות השמע ברכב רק בשנים האחרונות אחרי נסיון שהצטבר בתחום הקולנוע הביתי. מספר הולך וגדל של חוקרים וחברות התחילו לשווק מערכות המודדות את תגובת התדר של המערכות (כולל תגובת החדר) ב- 6 עד 8 נקודות ואז מתקנות את המידע המועבר לכל אחד מהרמקולים בעזרת פילטרים שונים כדי כדי שכל הצופים יהנו מאיכות שמע דומה. אבל הניסיון לגרום לאיכות שמע דומה לכולם מקלקלת בהכרח את איכות השמע המיטבית שניתן היה להשיג בנקודה אחת מוגדרת ובמקרה שלנו- הנהג. את העובדה הזו אנדי לא טורח להדגיש בסרטון וחבל.

אני רוצה לפתוח נושא חדש שזכה לתגובות רבות מאוד בפורומים בחו"ל. היכן לדעתכם צריך להיות מרכז ה- Sound Stage? וליתר דיוק אחלק רת הנושא לשניים: א. היכן ממוקם מרכז ה- Sound Stage כאשר הרמקול איתו מבצעים את המדידה מוצב במושב הנהג? ב. האם עדיף שמרכז ה- Sound Stage יהיה בקו אחד/ מול הנהג או עדיף שיהיה במרכז הדשבורד? נא תשובות מנומקות

באתר Exsound תוכל למצוא מגבר של חברת Audio System מדגם HX85.4. זהו מגבר מהסדרות הגבוהות של החברה שזכה לביקורות מצוינות בעיתונות מקצועית. מחירו של המגבר באתר 2500 ש"ח להפתעתי למרות שמחירו באמזון גרמניה לדוגמה הוא 674 אירו (כמעט 2800 ש"ח). בגלל הביצועים של המגבר ומחירו הנמוך במיוחד שווה לעשות עוד מאמץ ולרכוש אותו.

גם אני הייתי רוצה להשתתף בניסוי כזה אבל ארגון של ניסוי כזה הוא להערכתי מסובך מאוד. הניסוי חייב להתבצע בתנאים מבוקרים מאוד עם כיוונים מאוד מדויקים של הציוד המעורב בניסוי. מצד שני אין לי שום ספק שאנחנו לא נצליח יותר מאשר אלו שהשתתפו בניסויים אצל פלויד בהרמן קרדון או אצל קלארק.

נראה לי שחלק גדול מהשיקולים שלנו הם בכלל לא רציונליים אלא קשורים להתנהגות האנושית בכלל ודוגמאות לא חסר: 1. לפי התגובה של אדי- " תלוי איך אתה מביט בזה - אם יש לך את הרצון וגם את היכולת אז למה לא לקנות את המגבר הטוב\יקר ביותר? הרי אתה יכול להרשות לעצמך"- ברור לי שחלק מהדחף שלנו זה להתהדר במותגים. כמו בדוגמה שלו- למה שאדם יקנה מרצדס בת 15 ולא שברולט קרוז חדישה יותר, בטיחותית יותר ומאובזרת יותר- כי זו מרצדס. 2. אנשים שמשלמים על מוצר מסוים יותר תמיד ידידו שהמוצר יותר טוב. סדרת מחקרים שעשה דווקא פרופסור ישראלי, דן אריאלי, הוכיח שאנשים ששילמו לדוגמא הרבה כסף על שוקולד פחות טוב טענו שהוא הרבה יותר טעים משוקולד משובח שאותו קיבלו בחינם. שים לב לתוצאות של המבחן- אחוז ההצלחה היה באזור 50% שזה בערך לנחש תוצאות של עץ או פלי. אף אחד לא הצליח להגיע לאחוז ניחוש של 55% אפילו כך שאפשר יהיה להגיד שמצאו בנאדם אחד לפחות שיכול להבחין בשמיעה בין מגברים שונים. כנראה שההסבר הטוב ביותר הוא של אדי- אתה קונה מגבר או כל מוצר אחר לפי היכולת הכספית שלך ואז אתה ממציא את כל הסיבות והתירוצים שזו הבחירה הטובה ביותר.

חג שמח גם לך אדי ולכל חברי הפורום. תגובתך סיכמה בצורה מקיפה את כל הפקטורים שיכולים להשפיע על המאזין. אגב, קראתי מאמרים טובים נוספים בדיוק באותו נושא באתר audioholics וגם שם מוזכרים ניסויים עיוורים שבוצעו ע"י חוקרים אחרים וכולם הגיעו לאותה מסקנה. השורה האחרונה בתגובה שלך- האם בני אדם מסוגלים לשמוע אותם? או! כאן כבור הכלב וזהו גם עצם העניין- מחזירה אותי להתחלה: איפה לעצור? למה להשקיע במגבר 1000$ אם מגבר של 400$ יישמע אותו דבר.

נושא המאמר לא היה מחיר, אמינות, חומרים איכותיים וכד'. המאמר טוען חד משמעית שלא ניתן להבחין לפי שמיעה בין מגברים שונים העובדים בתחום הלינארי שלהם (כמובן שיש עוד כמה הסתייגויות של הפרדה בין ערוצים ועוד). מבלי להתייחס מראש לכל מיני מוצרי מדבקה אלא רק למגברים שהזכרת, הרי שמסקנת המאמר היא שאף אחד לא יבחין בין Rockford ברמת מחירים של 600 יורו לבין Brax ברמת מחירים של 2000 יורו.

לפני כשבועיים המגבר שדחף את הרמקולים הקדמיים, DD S4b, החליט לעבור לעולם שכולו טוב. מאז אני חורש את הפורום ומתלבט איזה מגבר לקנות. נתקלתי באינסוף המלצות חלקם מנומקות היטב וחלקם פחות אבל תוך כדי חיפושים נתקלתי במאמר מעניין מאוד על ניסוי עיוור שמטרתו זיהוי מגבר הנשמע טוב מאחר. המאמר הזה הביא לי הרבה תובנות חדשות והעיקרית שבהם היא שאנחנו כנראה משלמים הרבה מאוד כסף על מגברים של חברות שמתהדרות עם מגברים מיוחדים לאודיופילים או על המלצות חסרות משמעות של אנשי מכירות ממולחים. מעניין אותי מאוד לשמוע את דעתכם בנושא. Amplifier Challenge FAQ- Richard Clark.pdf

סדר הכיוון שתיארת הוא בדיוק הסדר הנכון ואני אימצתי אותו כיוון שהוא הגיוני (הרשה לי רק להוסיף שכל הצעדים נעשים כמובן רק אחרי בחירת נקודות החיתוך וקביעת השיפועים). ולמה הסדר הזה הגיוני, כי אין שום טעם לדוגמה להשוות היענות כוח לפני כיוון התזמון. תזמון לא נכון או פאזות לא נכונות עשויות לגרום ל"חורים" בעקום ההיענות אז ברור שמוקדם להתחיל בשלב כזה בהשוואת היענות כוח. לא מזמן תיארת את המדידות שביצעת עם תוכנה חדשה ובעבר צרפת אין ספור עקומים שנמדדו עם REW ולכן ברור לי שאתה חסיד של שימוש במכשירי מדידה. נראה לי הזוי להשקיע אלפי שקלים במערכת מבלי להשקיע עוד 75$ במיקרופון של Mini DSP או Behringer. אני בטוח שכל מי שישתמש בכלים האלה גם יבין טוב יותר מה קורה, גם יבין איך כל כיוון משפיע על אופי המערכת וגם יקצר משמעותית את הזמן המושקע בכיוונים.

אני מרבה לחפש בחודשים האחרונים חומר ספציפי על כיוונים של מערכות ברכב ומשתדל לשמוע גם הרצאות בנושא. לפי התהליך המייגע והמבולבל (סליחה על צורת התיאור) מתחזקת אצלי ההרגשה שהשיטה הנכונה והבסיסית לכיוון מערכת היא קודם כל ע"י מכשירי מדידה ורק אח"כ לבצע כיוונים עדינים ואחרונים לפי האוזן עפ"י העדפה אישית. כמכשירי מדידה יכולים לשמש תוכנה חינמית כגון REW ומיקרופון מכויל שעלותו כמה עשרות דולרים. זוהי גישתם של מומחים "די נחשבים" בתחום, כגון: Andy Wehmeyer, Larry Frederick ועוד. אני מאמין שרק חלק קטן מאוד מאיתנו, חברי הפורום, יצליחו לכוון מערכת בצורה טובה רק לפי שמיעה. ואני גם מאמין שבדיקת המערכת המתוארת כאן והכיוון שלה היו נעשים הרבה יותר מהר עם מכשירי מדידה ועם הרבה פחות לחץ.

מצ"ב קישור לשרשור מעניין ב- diymobileaudio הדן בנושאים שונים המעניינים את כולנו, כגון: ביצוע כיוון אוטומטי באמצעות DSP, שימוש באקוילייזר 31 ערוצים ועוד. בין הכותבים חברים בעלי ניסיון אדיר בתחום: ErinH, Sqnut, Andy Wehmeyer ועוד רבים. http://www.diymobileaudio.com/forum/general-car-audio-discussion/247473-how-come-nobody-makes-good-dsp.html תהנו

הסיבה הפשוטה ביותר שבגללה אין אולי שום משמעות להסתרת סכמות חשמליות או מפרטים היא העובדה שאת הנתונים של מעגל כמו Crossover יכול למדוד כל אחד שיש לו בבית סקופ תוך רבע שעה.

מצטער, אבל אני חייב לקלקל קצת את השמחה בנוגע למוראל ובכלל לשיטת המכירה של ציוד בארץ. זו גם התייחסות לפוסט שפורסם ע"י winer100: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?607468-MOREL-ELATE-TITANIUM-VS-mille-legend-mlk1650-3 לפני מספר חודשים התלבטתי גם אני בקשר לשני דגמים אלה בדיוק וגם אני רציתי לשמוע את הרמקולים לפני הקניה. פניתי למוראל כדי לשמוע את ה- 3- Way Elate Titanium והם הפנו אותי לניפון, ניפון טענו שהם רק מפיצים והם הפנו אותי לחנויות מתמחות במערכות שמע לרכב ובשלב מסוים החלטתי להפסיק את החיפושים אחרי חנות שבה אוכל לשמוע את הרמקולים. סט 3- Way Elate Titanium עולה בסביבות 4000- 5000 ₪. לי לא נראה סביר להוציא סכום די משמעותי בלי לשמוע את הרמקולים. ברוב החנויות יטענו שרמקול המושמע ברכב ישמע שונה לגמרי מאותו רמקול המושמע בחדר. טיעון נכון כשלעצמו אבל גם משמיעה בחדר אפשר להחליט, כל אחד לפי טעמו, שהרמקול לא מפורט מספיק (והוא לעולם לא יהיה מפורט יותר בתוך רכב), או מדויק מידי (והוא אף פעם לא ישמע חם יותר בתוך הרכב) ובקיצור שזה לא הרמקול שהוא מחפש. לפני מספר שנים קניתי ציוד בסינגפור. בכל חנות מכובדת ניתן לשמוע את כל המותגים הנמכרים בחנות ללא יוצא מן הכלל. יותר מזה- נתקלתי בחנויות שאינן מוכנות לבצע את המכירה מבלי לבדוק את תקינות הציוד לפני היציאה מהחנות. ראוי שחברה מכובדת ומצליחה כמו מוראל תאפשר גם היא למעוניינים להאזין לרמקולים בנוחות, להשוות בין רמקולים שונים ולהקטין את ההתלבטויות אצל הקונים.

קודם כל המנעי מחשיפת האוזניים לרעש כלשהו לפחות למשך שבוע. אפילו השתמשי באטמי אוזניים. האוזניים מאוד רגישות במצב זה ואפילו רעשים נמוכים יגרמו לך לתחושה שהאוזניים סתומות. כדאי שתתחילי בירור אצל רופא א.א.ג ותלחצי עליו שישלח אותך לבדיקת שמיעה.

אל תנסה לכוון את המגבר לפי החישוב שהצגת למעלה. לא מכוונים הגבר לפי ההספק המקסימאלי שהמגבר מסוגל להפיק. אפשרות אחת לכוון את ההגבר מתוארת בחוברת למשתמש בסעיף 17. אין שום הגיון לכוון את המגבר עם טון בודד כיוון שאתה עשוי להציב את ההגבר על ערך גבוה מידי. בהשמעת מוזיקה או כל שידור אחר הספק האות בכניסה יהיה יחסי להספק הכולל של כל התדרים בכניסה לפיכך הספק הכניסה יהיה גבוה מהספק של הטון הבודד שבו השתמשת לכיול ואז המגבר יקטום את אות היציאה.

קודם כל מוריד את הכובע. לא חשבתי שנקבל כל כך מהר סיקור מפורט על תוכנת APL TDA. אחרי בחינת הגרפים שצורפו ניסיתי קצת להבין מה בכל זאת ההבדלים בין התוכנה החדשה ובין REW ואיך ניתן להשתמש באינפורמציה שנמדדת כדי לתקן את הענות האמפליטודה ותיקון ההשהיות הנגרמות בין התדרים. אל תהרגו אותי- אלו רק מחשבות ראשוניות (לא מסודרות במיוחד) אחרי קריאת הסקירה. כדי להשלים את התמונה ולפחות את ההבנה שלי אני ממתין לתוצאות המדידה של אדי עם UMIK1 ברכב. א. בחירת ערוץ אחד בכל פעם אינה מדמה לגמרי את צורת ההשמעה בתוך הרכב. ייתכן מאוד שלמדידת זמני השהייה מספיק לבדוק ערוץ אחד בכל פעם אבל היענות הכוח במקרה כזה לא תהיה דומה להיענות המסוכמת משני ערוצים. ב. הגרף הלוגריתמי של מדידת ה- IR דומה לגמרי לגרף הלוגריתמי של REW. איך אפשר לדעת? בדף המציג את תוכנת APL מובאת תמונה 1 ובחוברת העזרה של REW מובאת תמונה 2. גרף 1: גרף 2: בשני הגרפים רואים מצד ימין ל-0 את תגובת המערכת להלם (Impulse) ומצד שמאל ל- 0 את רכיבי ההרמוניות: הרמוניה שניה, שלישית וכו'. שים לב שככל שסדר ההרמוניות גדל המרחק ביניהם הולך ומצטמצם. ג. בתמונה מספר 5 ציר z מייצג לדעתי את עוצמת האות. הצבע האדום כהה מציג את שיא האות וככל שעוצמת האות נחלשת צבעו משתנה מאדום לכחול. ד. אני יותר מתחבר למסקנות שלך בגרף 5 לגבי ההתנהגות של המערכת מעל 10kHz. לדעתי, מעל 10kHz נקלט אות בעוצמה יותר נמוכה מאשר ב- 2kHz לדוגמא (צבע אדום/ צהוב ב- 10kHz במקום אדום כהה ב- 2kHz) ובגלל הדהודים/ החזרות נראים עוד 4 "פיקים" בין 1-5 מילי- שניות. ה. את תמונה 7 אני לא מבין בכלל. ההסבר שלך דווקא מתאר את הגרף היטב אבל לי לא ברור מדוע מוצגת בתדרים מתחת ל- 400Hz עוצמה כל כך גבוהה (צבע אדום כהה) ואיך מחושבת תוצאת עיקוב אם הניחות בתדרים מתחת ל- 400 הרץ כל כך גבוה. דרך אגב עיקוב של 0.5 מילי שניות מתואר בצורה חד משמעית בתדרים 50Hz עד 350Hz גם בתמונה 8. כאן אני מחכה לראות את תגובת התדר שנמדדת בתוך הרכב. אין לי ספק שהיא צריכה להיות דומה מאוד לתגובה שנמדדת עם REW בערוץ אחד בודד. לילה טוב. זהו השלב שאני חייב ללכת לישון כדי לנקות את הראש. אני מרגיש עיקובים במחשבות.

זהו. עכשיו אני עובר למצב שתיקה (בינתיים). אני אמתין לעוד מסקנות מהלמידה שלך ומיוחד מהתובנות ותוצאות המדידה עם TDA. אני אמשיך בינתיים עם REW ואתמקד במיוחד במדידות IR והשימוש בחלונות. בהצלחה.

עוד מספר התייחסויות לפוסטים #405 ו- #406: אמנם, מעל תדר 2.3kHz לערך אנו מפסיקים להיות רגישים להבדלי תזמון אלא שהבדלי התזמון עשויים לגרום להחסרת בין אותות ואז ליצור בור הדומה לזה שנראה אצלך ב- 4.5kHz- בור שהעוצמה המינימלית שלו קטנה ב- 10dB מהעוצמה הממוצעת בתחום התדרים שמסביבו. תיקון ההשהיה אינו נעשה לשם השוואת התזמון אלא לשם הגדלת הפחתת עומק הבור. אני ממתין לתוצאות המדידות עם תוכנת ה- TDA. העדפתך להנמיך את העוצמה של מיד ימין מצוינת בגלל הסכנה להגדלת העיוותים מצוינת ותכף אוסיף הסבר קצר על סוגי עיוותים נוספים שפחות מודעים אליהם. בכל אופן אני הייתי מקדיש טיפת תשומת לב נוספת לתחום התדרים 1- 2kHz. תחום זה לפי תמונה 1 (בפוסט #394) נמוך כבר עכשיו ב- 3dB לערך מממוצע SPL העומד על 85dB. הפחתה נוספת במיד ימין תקטין את העוצמה הכוללת באזור המיד ותחום התדרים 1- 2kHz כבר יהיה נמוך להערכתי ב- 5dB לערך מממוצע SPL. כאן אני מבקש להוסיף תיאור קצר על סוגים נוספים של עיוותים שעשויים להתפתח ברמקול. עיוותים שאינם פחות מסוכנים מההרמוניות ואולי אפילו יותר מסוכנות מהן. כולם מכירים את ההרמוניות המתפתחות ברמקול. הרמוניות הם בפשטות אותות חדשים (שלא הוזרקו כמובן בכניסה) שהתדר שלהם הוא מכפלה של תדר הכניסה. לדוגמא: אם נזריק לרמקול תדר של 1kHz, יתפתחו ברמקול הרמוניה מסדר 2, כלומר: תדר אות הכניסה מוכפל פי 2 או: 2kHz, הרמוניה מסדר 3, כלומר: תדר אות הכניסה מוכפל פי 3 או: 3kHz וכו'. אבל חוץ מהרמוניות יתפתחו עוד הפרעות נוספות שהתדר שלהם הוא קומבינציה בין תדרי הכניסה. נניח שאנו מזריקים לרמקול שתי אותות: האחד בתדר f1=1kHz והשני בתדר f2=1.1kHz. שתי תדרים אלה יגרמו להופעתן של הפרעות בתדרים כגון: f2+f1=2.2kHz, f2-f1=0.1kHz, 2f1-f2=0.9kHz, 2f2-f1=1.2kHz ועוד ועוד הפרעות כמספר הקומבינציות העולה בראשכם. דוגמא להפרעות שונות ניתן לראות היטב בתמונה הבאה הלקוחה מאתר Klippel: הפרעות אלה הנקראות אינטרמודולציות הרבה יותר משמעותיות ומסוכנות מההרמוניות כיוון ש:- א. כמותן הרבה יותר גדולה מכמות ההרמוניות. ב. עוצמתן משתנה הרבה יותר מהר מעוצמתן של ההרמוניות. עוצמת ההרמוניות משתנה ביחס של 1:1, כלומר עליה של 1dB באות הכניסה גורמת לעליה של 1dB בעוצמת ההרמוניה. אבל אצל אינטרמודולציות מסדר 3 (2f1-f2 , 2f2-f1) לדוגמא: עוצמתן משתנה ביחס של 3:1, כלומר עליה של 1dB באות הכניסה גורמת לעליה של 3dB בעוצמת האינטרמודולציה. תוכנת REW על כל מעלותיה, מודדת רק את העוצמה הכוללת של ההרמוניות ללא התייחסות לאינטרמודולציות. למה? כיוון שלהערכתי קל יותר ומהיר יותר למדוד את עוצמת ההרמוניות.

מספר מילים נוספות הנוגעות לפוסט #394: תחילה לתמונה מספר 1 סעיף 4 שם נתגלה בור בתדר 4.5kHz. ההשערות שלך לגבי מקור הבור הגיוניות ולמרות זאת הייתי מבצע עוד שני ניסויים: א. הפיכת הפאזה בין המיד לטוויטר כדי לוודא שהבור אינו נובע מהפיכת פאזה. ב. שינוי זמן ההשהיה המיד לטוויטר. באחד הפוסטים שקראתי הציגו את התגובה המצורפת הדומה מאוד לבור שגילית בתדר 4.5kHz. כל צבע בגרף באזור תדר 2.5kHz מייצג זמן השהייה אחר. זמן ההשהיה הוגדל מ- 0.1 מילי שניה ל- 0.2 מילי שניה בקפיצות של 0.02 מילי שניה בלבד. ניתן לראות בבירור שהגרף מתיישר ככל שזמן ההשהיה גדל. תמונה מספר 6- המלצתך בנוגע להרחקת תדר החיתוך מתדר ההידהוד של הרמקול סופר חשובה. בעיתונים מקצועיים ובפוסטים רבים ממליצים על נקיטת אמצעי זהירות עוד יותר גדולים: א. בחירת תדר חיתוך גבוה לפחות פי 2 מתדר ההידהוד. ב. בחירת שיפוע של 12dB לדקדה לפחות. בנוגע לתיקון, אם כבר שבירת איקולציה, כדאי לדעתי גם להגדיל את העוצמה של מיד שמאל בתחום התדרים 700- 1800 הרץ בכ- 3dB.

אני חייב לציין, אדי, שהתרשמתי מאוד בפוסטים 393 ו- 394 משיטות המדידה המסודרות והקפדניות שתיארת ובמיוחד מצורת החקר של כל תקלה. השלמה קצרה לשורת הסיכום בפוסט 393- אני חושב שמספר תמונות נוספות של תוצאות Impulse Response היו מתארות בשלמות את ביצועי המערכת. לטעמי, תוצאות Impulse Response מציעות את הדרך הטובה ביותר למדידת ההשהיות בין הרמקולים. כדאי להזכיר שמדידת Impulse Response היא למעשה מדידת תגובת המערכת במישור הזמן לפולס צר מאוד המסופק לכניסתה. קיים למעשה קשר חד- משמעי בין תגובת Impulse Response ובין תגובת SPL שהיא למעשה תגובת המערכת במישור התדר. המעבר בין תגובת Impulse Response לתגובת SPL נעשית באמצעות התמרת FFT ובכיוון השני באמצעות Inverse FFT.