hawk

אדי, אנסה לענות קודם על השאלות בפוסט האחרון ונתחיל בחישוב הפאזה. ברור לחלוטין שהיסט הפאזה של שני הערוצים, ימין ושמאל, יהיה כמעט זהה לחלוטין כיוון שהם מכילים אותם רכיבים חשמליים: מגבר, קרוס- אובר, רמקולים וכו'. אחד הסיבות העיקריות אם כן להיסטי פאזה שונים בין הערוצים נובע מהמרחק השונה בין הרמקולים שבצד ימין למיקרופון ובין אלה שבצד שמאל לרמקול. נסתכל לדוגמא על תדר 500Hz המופק מרמקול שמרחקו מהמיקרופון 0.5 מטר. בהתחשב שמהירות הקול היא 344 מ/ שניה, האות יעבור את המרחק אל המיקרופון ב- 0.5/344 שניה או ב- 1.45 מילי שניה. זמן המחזור של אות זה הוא 1/500, כלומר: 2מילי- שניות. אבל מכיוון שמחזור אחד שלם של 2 מילי שניות יחסי ל- 360 מעלות הרי שהסט הפאזה של האות במקרה זה יהיה (1.45/2)*360=261 מעלות. אם המרחק של הרמקול אל המיקרופון יגדל פי 2 ל- 1 מטר, זמן המעבר של האות יגדל פי 2 ל- 2.9 מילי שניות והסט הפאזה יגדל גם הוא פי שניים ל- 522 מעלות. מכאן שהיחס בין הסט פאזה להשהיה (או למרחק בין הרמקול למיקרופון כיוון שהוא זה שקובע את ההשהיה) הוא לינארי. הגדלת ההשהיה (או הגדלת המרחק) פי 2 תגדיל את הסט הפאזה פי שניים, הגדלת ההשהיה פי 4 תגדיל את הסט הפאזה פי 4 וכו'. הגדלת הפאזה בגלל הגדלת המרחק משמעותה שיפוע חד- יותר בגרף הפאזה של ה"מערכת". נשדר עכשיו מהרמקול שמרוחק ב- 0.5 מטר מהמיקרופון אות בתדר 2kHz (פי 4 מהתדר הקודם). זמן המחזור של אות זה הוא 1/2000, כלומר: 0.5 מילי- שניות. הפעם, מחזור אחד 0.5 מילי שניות יחסי ל- 360 מעלות ואז הסט הפאזה של האות במקרה זה יהיה (1.45/0.5)*360=1044 מעלות, כלומר הסט הפאזה יהיה גדול פי 4 לעומת הסט הפאזה של האות בתדר 500Hz. גם כאן קיים יחס לינארי בין הגדלת התדר ובין הגדלת הסט הפאזה. הגישה שלך להשתמש במדידות הללו כאינדיקציה ולא כגורם מכריע לכוון היא מצוינת אבל היא מתאימה יותר למקצוענים כמוך. לאנשים שיש להם ניסיון של שנים, שהרכיבו מערכות, התנסו בסוגים שונים של רכיבים שיודעים לפרש מדידות וכו'. דווקא REW מספקת מגוון גדול מאוד של כלים שיכולים לתת לך אינדיקציות מצוינות כיצד לכוון בדיוק את המערכת. הנה דוגמא אחת מתוך REW. הגרף הבא מתאר את ה- Excess Group Delay, כלומר התוספת של Group Delay לעומת מערכת בעלת Minimum Phase. ניתן לראות בברור שה- Group Delay של הסאב (תחום תדרים 20- 90Hz) רוכב על רמה של 25 מילי- שניות לעומת ה- Group Delay של המידבאס (תחום תדרים 90- 1000Hz) שרוכב על רמה של 0 מילי- שניות ומכאן שנדרש להשהות את המידבאס ב- 25 מילי- שניות. זהו בינתיים. מצטער שאיני יכול לעבור היום על נושאים נוספים אבל בפעם הבאה אתן דוגמא נוספת המתייחסת לתמונה 6 בפוסט #394.

אדי, הצלחת לתאר בצורה ברורה ומפורטת מאוד את תהליך המדידה. כיוון שגם אני מנסה לבצע מדידות ולכוון את המערכת בעזרת אותה תוכנה, אנסה להעמיד כמה דברים על דיוקם ולהוסיף עליהם מניסיוני. נתחיל בפוסט #392: תוצאות מדידת SPL שונות במהותן מתוצאות RTA. תמונת SPL מציגה את תגובת האמפליטודה והפאזה של המערכת, כלומר: כיצד תשנה המערכת את האמפליטודה ואת הפאזה של כל אות שיוזרק לכניסתה. תוצאת RTA מציגה רק את הרכיבים הספקטרליים ביציאה, כלומר: את הרכב התדרים ועוצמתם ביציאת המערכת בלבד. מתוך ידיעת תוצאת SPL אפשר למעשה לחשב כיצד ייראה אות המוצא כאשר לכניסת המערכת יוזרק אות כלשהו ולעומת זאת ידיעת RTA נכונה רק לאות הנוכחי שהוזרק בכניסה אבל לא נוכל להסיק מתגובה זו איך ייראה אות המוצא כאשר יוזרק לכניסה אות אחר. פוסט #393: תגובת פאזה אינה תלויה בעוצמת הניגון. תגובת אמפליטודה ופאזה מציגות, יחד, באופן מלא את תגובת ה"מערכת". ה"מערכת" למעשה היא שם כולל למגבר, למעבד האות, לרמקול, לצורת הרכב, להחזרים, למרחק שבין הרמקול למכשיר המדידה, מיקרופון המקרה זה ועוד. תגובת האמפליטודה והפאזה תלויות כמובן בכל רכיבי ה"מערכת" וביניהם: צורת הרכב, מקורות ההחזרים, מרחקים בין הרמקולים למיקרופון ועוד. גרופ- דיליי הוא למעשה נגזרת של הפאזה וגרף זה מפרט את ההשהיה הכוללת של כל תדר ותדר בין אם השהיה זו נגרמת מהמגבר ובין אם היא נגרמת מהמרחק שבין הרמקול למיקרופון. כיוון שההשהיה הכוללת מושפעת ממספר רב של גורמים חשוב לנטרל גורמים קבועים, כגון: זמן ההתפשטות של האות. בכדי לנטרל גורמים אלה חייבים להשתמש בפונקציה Excess Group Delay.פונקציה זו מתארת בצורה חד משמעית אילו תדרים אפשר לכוון באמצעות איקוולייזר ובאילו אזורים אנו דווקא מסכנים את הרמקולים כאשר אנו מנסים להשתמש באיקוולייזר. לדוגמא: נניח שבמיקרופון נקלטים שתי אותות בדיוק באותו תדר. אות אחד שמתקדם בקו ישר מהרמקול למיקרופון והאות השני שודר מהרמקול, פגע במכשול והוחזר למיקרופון בדיוק בפאזה הפוכה לזו של האות הראשון. כיוון ששני האותות הם בפאזה הפוכה הם יתחסרו ובעקומת SPL יתקבל "שקע" או dip. ניסיון ל"יישר" את ה"שקע" באמצעות העלאת עוצמת האיקוולייזר באותו תדר תגדיל את שתי האותות באותה מידה בדיוק אבל כיוון שהם ממילא מתחסרים, עוצמת ה"שקע" תישאר ללא שינוי. מצד שני העלאת העוצמה של האותות עשויה לגרום נזק לרמקולים כיוון שהם עשויים לקבל עוצמה גבוהה מהמותר. לצערי, הפרשנות שלך לגבי תמונות 9 ו- 10 אינה מדויקת. בהתייחס לתמונה 9, ה- GD אחרי תדר 350Hz ממשיך לגדול בצורה ליניארית. הקפיצה בתדר 350Hz בין -180 מעלות ל- +180 מעלות היא מלאכותית כיוון שפאזה תחומה תמיד בין 180 מעלות ל- +180 מעלות. פאזה של +140 מעלות בתדר 360Hz היא למעשה פאזה של -220 מעלות ולפיכך תגובת הפאזה בתחום התדרים 350- 540Hz היא המשך ליניארי של הפאזה שנמדדת בתחום התדרים 35- 350Hz. "חלוקת" הפאזה בתמונה 10 לתחומי תדר אחרים השונים מתחומי התדר שבתמונה 9 נובעת פשוט מהמרחקים השונים שבין שני הרמקולים למיקרופון. עד כאן בינתיים. אשתדל להמשיך וללמוד את תגובתך בהקדם.

ליין מן כתב: " אני בעד חיתוך המיד ב אזור ה 1100-1400 H , כך חותכים גם JBL ו פיוניר ברמקולים עם מערכות EQ. מצטער, אבל אני לא מבין את הקשר בין החיתוך של JBL ו- פיוניר ובין המאפיינים של הסט הספציפי הזה. קראתי על שיקולים שונים לבחירת נקודת החיתוך ואחת ההמלצות ההגיוניות היא לדוגמא לא לחתוך את תחום תדרי הדיבור. האם תוכל להסביר את כוונתך?

קרא את הקישור הבא: http://www.focal.com/en/content/560-dsa-500-rt-ps-165-fx-have-both-won-an-eisa-award-2013-2014

כחלק משדרוג המערכת המותקנת ברכב החלטתי להוסיף גם מעבד אות דיגיטלי (DSP). אחרי שקראתי חוות דעת ודיונים על מעבדים של חברות כגון: Helix, Mini DSP, Audison ו- Alpine אני מתלבט בין Bit One של Audison ובין PXA-H800 של Alpine. שניהם קיבלו ביקורות טובות מאוד ונראה שאין לאף אחד עדיפות על השני. לטעמי, יש בכל זאת ל- PXA-H800 מספר יתרונות: 1. ל- PXA-H800 יש גם אקולייזר פרמטרי וגם אקולייזר הגרפי לעומת ה- Bit One הכולל אקולייזר גרפי בלבד. 2. ה- PXA-H800 יכול להפוך סיגנל סטריאו לסיגנל בתצורת 5.1 בעזרת Dolby Pro- Logic II. 3. ה- PXA-H800 יכול למדוד את תגובת התדר של פנים הרכב ולבצע כיוון אוטומטי של ההשהיות ושל האקולייזר כדי ליצור תגובת תדר שטוחה. להבנתי יש ל- PXA-H800 שתי חסרונות: 1. הדלקת היחידה יכולה להיעשות רק עם פנל בקרה שעלותו כ- 200$. אבל בעזרת פנל הפעלה זה אפשר לכוון כמעט את כל הפונקציות של ה- PXA-H800. ביחידת הבקרה של Bit One ניתן לכוון מספר פרמטרים עיקריים בלבד, כגון: Volume, Balance, Fader וכד' 2. ל- Bit One יש יותר גמישות בחיבור כניסות שונות ליציאות שונות לעומת ה- PXA-H800 שבו יש אפשרות לבחירה של 4 קונפיגורציות יציאה בלבד. אשמח לשמוע חוות דעת של חברי הפורום שמכירים את היחידות הללו או משתמשים בהם.

מצורפים בזה עוד מספר הערות המכוונות במיוחד להערותיו של Tom_22: תדר הקטעון של הפילטר נקבע כמובן לפי ערכם של הרכיבים ששולבו בפילטר. כלומר: ערך ספציפי של נגד ושל קבל בפילטר מעביר נמוכים (LP) קובעים את תדר ה- cutoff. במסנן מסדר ראשון תמדוד אמנם בתדר ה- cutoff ירידה של 3db. מסנן מסדר שני יכול להיות מורכב משני מסננים מתדר ראשון שמחוברים בטור. כל אחד מהם נותן ירידה של 3db והירידה הכוללת של שניהם היא סכום הירידות של כל אחד מהם, כלומר: 6dB. במסנן מסדר שני שהשיפוע בו 12dB/oct הירידה של 3dB בעלת חשיבות משנית כיוון שאתה מתעניין מראש בתדר שבו הניחות הוא 6dB. הסתכלתי גם בקישור שאתה צירפת. למיטב הערכתי, כיוון שאני רואה רק את הגרפים הסופיים ולא את המידע הגולמי, יחד עם הגדלת השיפוע שונה במקצת גם הקוטב של הפילטר כך שהירידה של 3dB תתקבל תמיד באותו תדר. כדאי להסתכל על הדוגמה הבאה שבה נעזרתי בסימולטור באתר http://sim.okawa-denshi.jp/en/CRCRtool.php. בחרתי פילטר מסוג RC מסדר ראשון והצבתי ערך נגד של 100 אום וקבל של 2 מיקרו והתוצאות מוצגות בתמונה פילטר מסדר ראשון. תדר הקיטעון: 795.77 הרץ והניחות בערך 3dB. שים לב שגובה כל משבצת בסקלת הניחות היא 20dB. בחרתי פילטר מסוג RC מסדר שני והצבתי אותם ערכים בדיוק- ערך של 100 אום עבור שני הנגדים וערך של 2 מיקרו עבור שני הקבלים. התוצאות מוצגות בתמונה פילטר מסדר 2. שים לב שתדר הקיטעון נשאר 795.77 הרץ אבל הנחות הוא כפול כיוון שעכשיו גובה כל משבצת בסקלת הניחות הוא 40dB.

תלוי מהי נקודת ההתייחסות שלך. יחס המתחים בנחות של 3dB יהיה תמיד 0.71. אבל אתה לא מחפש את התדר שבו הנחות הוא 3dB אלא אתה מעוניין לחשב את הנחות בתדר מסוים (80Hz במקרה של שרשור זה) בהינתן שיפוע מסוים (24dB/oct). ב-80 הרץ יחס המתחים יהיה 0.25 אבל ברור שעל פני השיפוע הזה יהיה גם תדר כלשהו נמוך מ-80 הרץ שבו יתקיים יחס מתחים של 0.71. תוכל לראות את היחסים בשני מקומות: 1. במצגת שצרפתי קודם עמוד 13. 2. בשרטוט המצורף (מתוך הקישור הבא http://www.electronics-tutorials.ws/filter/filter_2.html) תוכל לראות שאם אתה ממשיך להתייחס לאותה נקודה המסומנת בשרטוט כ- fc(1st) הרי שעבור שיפוע של 6dB/oct (שווה ערך ל- 20dB/decade) מתקבל בה נחות מסוים אבל בשיפוע של 12dB/oct (שווה ערך ל- 40dB/decade) מתקבל בה נחות יותר גבוה. וכמו שכתבתי קודם כמובן שקיימת על גרף זה נקודה אחרת המסומנת בשרטוט כ- fc(2nd) שבה הנחות הוא 3dB.

קשה קצת להסביר בכמה מילים את הנוסחה לחישוב הנחות והשפוע, אבל בדיוק כמו שהשיפוע מוכפל בסדר הפילטר גם הנחות בנקודת ה- cutoff מוכפל בסדר הפילטר לכן אם לפילטר מסדר ראשון נחות של 3dB בנקודת ה- cutoff הרי שלפילטר מסדר שלישי נחות של 9dB בנקודת ה- cutoff וכך הלאה. כדי להמיר את הנחות מהספק למתח צריך לזכור: 1. הנחות מבוטא ב- dB ומכאן שגם ההספק מבוטא ב- dB. 2. ההספק שווה למתח בריבוע חלקי ההתנגדות. ולכן כדי לחשב את היחסים בין המתחים צריך לבצע את החישוב הבא: א. חשב את הגודל: (20/נחות רצוי)- = a. (סימן המינוס הכרחי כיוון שמדובר בנחות) ב. גודל ירידת המתח שווה ל- 10 בחזקת a. מצורפת גם מצגת מפורטת לאלה הרוצים להעמיק בהבנת גודל הנחות והשפוע. דיאגרמות בודה.pdf

אם אתה משתמש בחיתוך של 24dB/oct הפסק את שינוי תדר ה- cutoff עד שהמתח על הרב- מודד ירד ל- 0.25 מערכו הקודם, כלומר: אם בפעם הראשונה מדדת לדוגמה 5V הרי שאתה צריך להפסיק את שינוי ה- cutoff כשהמתח על הרב- מודד יגיע ל- 1.25V.

כאשר השיפוע הוא 6dB/oct, הנחות בתדר ה- cutoff הוא 3dB. בהתחשב שההספק שווה למתח בריבוע חלקי ההתנגדות הרי שהיחס בין המתחים הוא 0.71. כיוון שרב- מודד מודד אך ורק מתח אתה צריך להבחין בירידה של 0.71 מהערך הקודם כפי שהסברתי למעלה. לא מומלץ להשתמש בחיתוך של 12dB/oct כיוון שאז עשויה להתרחש הפיכת פאזה שתחייב הפיכת החיבורים של הרמקול לכן אחשב יותר מאוחר את היחס בין המתחים עבור מסנן מסדר רביעי.

המספרים הרשומים למעלה נכונים כאשר השיפוע הוא 6dB/oct.

ניתן לכוון בדיוק את תדר ה- cutoff גם ע"י רב- מודד או סקופ בצורה מדויקת. כוון את ה- cutoff לתדר גבוה מאוד מעל 80Hz. נגן טון של 80 הרץ וחבר את הרב- מודד להדקי הרמקול. מדוד את המתח על הדקי הרמקול. התחל להוריד את תדר ה- cutoff עד שהמתח על הרב- מודד ירד ל- 0.71 מערכו הקודם, כלומר: אם בפעם הראשונה מדדת לדוגמה 5V הרי שאתה צריך להפסיק את שינוי ה- cutoff כשהמתח על הרב- מודד יגיע ל- 3.55V.

מבדיקת הנתונים היבשים של מגבר T500-1bdcp ומגבר מסידרת Prime- P1000x1bd לא נראים הבדלים משמעותיים ביניהם. במחיר לעומת זאת יש הבדל רציני. האם פערי הביצועים ביניהם מצדיקים לשלם יותר עבור מגבר מסדרת Power?

תודה על המידע. האם שתי החברות הללו הן ברמה של Rockford Fosgate?

מבקש חוות דעת על מגברים, במיוחד מונובלקים, של החברות הגרמניות Audio System ו- Eton.

היום ביקרתי אצל רונן. החלטתי להיפגש עם רונן כיוון שאני במרדף תמידי אחרי מערכת שתשמע טוב ברכב אבל לא ידעתי בעצם איך מערכת צריכה להישמע. חשבתי שבמקרה הטוב אהיה שם שעה אבל הפגישה הסתיימה אחרי שעתיים וחצי. לא הרגשתי איך הזמן עף והייתי יכול לבלות שם עוד כמה שעות. בתחילת הפגישה הציג רונן את ה"אני מאמין" שלו לגבי רכיבי המערכת, כיצד מערכת צריכה להישמע ותיאור קצר על ה- Startup שלו. רונן הסביר שורה ארוכה של מושגים שסגרו לי פערים רבים והדגישו את הסדר הנכון שבו צריכים לפעול כדי לקבל את איכות השמע שכולנו מחפשים. רונן מדגיש בהסבריו את העובדה שקודם כל צריך ללמוד לשמוע ואולי החשוב מכל שניתן לשפר את איכות השמע של כל מערכת. בשלב השני רונן השמיע סידרה של קטעים שונים החל משרית חדד, ביונסה, פינק פלויד, ג'ז, חליל פאן ועוד. הקטעים הושמעו על רמקולים סטלטים של מערכת קולנוע ביתית. כל קטע הושמע ללא התיקון ועם התיקון המיוחד שפותח על ידו. ההבדלים בין הקטעים ללא תיקון ואחרי תיקון הם ההבדל שבין שמיים לארץ. לפני התיקון הזמר/ת נשמעים חלולים, הכלים קצת מרוחים וקשה להגדיר את מיקומם של הכלים על הבמה. אחרי התיקון הזמר/ת נשמעים עם עומק בדיוק בגובה האוזניים ובאמצע הבמה כאילו הם עומדים מולך. הבאס נשמע בדיוק במרכז. כלי הנגינה האחרים נשמעו חדים מאוד במקום קבוע כך שניתן לזהות את מיקומם בקלות. הכל קיבל פתאום נפח ועומק. את הקטע האחרון של גיאורגו זאמפיר מנגן על חליל פאן פשוט כל אחד צריך לשמוע. בשלב האחרון רוב הקטעים הושמעו שוב ברכבו של דודי, חברו של רונן. מדהים לשמוע כיצד אפשר להפיק אותה איכות שמע שנשמעה קודם בחדר גם בתוך רכב. כל הקטעים חדים מאוד, מלאי נפח, מפוקסים ועם במה ברורה. שמענו ברכב כ- 20 קטעים שונים וכל אחד מהם מדגיש פן נוסף איך צריכה להישמע מערכת בתוך רכב. כמו שכתב אחד מקודמי, אין ספק שרונן בעל ידע עצום, חי ואוהב את תחום האודיו. רונן הדגיש שוב ושוב שישמח לייעץ בכל נושא ותמיד אפשר לחזור אליו לשמיעה והתרשמות נוספים. אין לי ספק שכל אחד יוכל ללמוד מרונן דברים חדשים ובעיקר לחוות איך צריכה להשמע מערכת בתוך רכב.

האם כדאי לחבר סאבוופר למגבר מונובלוק במקום לחבר אותו למגבר ארבע ערוצים ששניים מערוציו מגושרים? מה היתרונות בשימוש במונובלוק ייעודי עבור הסאב?

[h=2]80 PRS אינו תומך בשמות קבצים בעברית.[/h]

האם כדאי לחבר סאבוופר למגבר מונובלוק במקום לחבר אותו למגבר ארבע ערוצים ששניים מערוציו מגושרים? מה היתרונות בשימוש במונובלוק ייעודי עבור הסאב?

אני מתלבט בין שלשה מונובלוקים: 1. Rockford Fosgate T500- 1bdcp http://www.rockfordfosgate.com/products/details/t500-1bdcp 2. Hertz HCP-1d http://www.hertzaudiovideo.com/car-audio-amplifier-hcp1d/ 3.Alpine MRX-M55 http://alpine-usa.com/product/view/mrx-m55 מגברים 1 ו-3 של חברות אמריקאיות זוכים לביקורות טובות מאוד של משתמשים. למגבר האירופי, 2, כמעט אין בכלל תגובות של משתמשים אבל הוא קיבל ביקורת טובה במגזין רכב גרמני. הצלחתי למצוא ביקורות על שלשת המגברים במגזין רוסי ודווקא שם ה- MRX-M55 קיבל את הציון הגבוה ביותר. האם מישהו משתמש באחד המגברים או שמע את המגברים? אני מעדיף חוות דעת של חברי הפורום.

לפי המלצות שנכתבו בפורומים בחו"ל לא מומלץ להשתמש במפצל Y. ראיתי מגברים שיכולים לשרשר את אותות הכניסה (המופקים ב- HU) למגברים נוספים. האותות המשורשרים מועברים ברוחב סרט של 20-20000Hz ולכן זו לדעתי אופציה עדיפה.

כדאי עוד לוודא שבמכשיר כגון AVH-X2750BT קיימת אפשרות לשלוט בנפרד על הרמקולים בצד ימין ועל הרמקולים בצד שמאל. הרמקולים ממוקמים בזוויות שונות ביחס לנהג ורק אפשרות שליטה נפרדת על כל צד יכולה לאזן את יציאות הרמקולים.

תודה sharkol על התגובה המפורטת. באיזה אופציה אתה בחרת בסופו של דבר? האם יש טיפים מיוחדים להתקנה?

כאמור, עוד אין לי ניסיון בצורת חיבור זו ולמרות שהבנתי את הצעתו השנייה של Tom_22 אנסה לברר עוד אפשרות אחת. ראיתי שבמקרים רבים ה- Tweeter מחובר ישירות למגבר הפנימי של ה-HU (ולאו דווקא דרך מגבר חיצוני). חיבור כזה יכול להיעשות לדעתי כיוון שההספק הנומינלי של ה- Tweeter במקרה של ה- PS-165F3 הוא 15W וה- HU יכול להוציא 22W. דווקא הוופר והמיד מחוברים לאותם יציאות RCA דרך ערוצי הגברה חיצוניים. האם יש יתרונות לחיבור כזה?

אשתדל לעשות סדר. רק לפני כשבועיים התקנתי את ה- 80PRS. עד אז עבדתי כאמור עם מגבר אחד רוקפורד דגם T400-4. שני ערוצים של המגבר היו מחוברים לרמקולים קדמיים PS-165F ובהם השתמשתי בקרוס פסיבי שמסופק יחד עם הרמקולים. שני ערוצים נוספים של המגבר היו מחוברים בגישור לסאב. אחרי שקניתי את ה- 80PRS ובמיוחד אחרי שהזמנתי את ה- PS-165F3 (שאליהם התייחסתי כ- 3 WAY ולא כמו שכתבתי קודם PS-165FX) אני מבקש לחבר את ה- Woofer, Midrange וה- Tweeter ישירות ליציאות RCA של ה- HU שיופעל במצב NW. לא ברור לי איך לחבר גם את ה- Subwoofer ל- HU. כאן אני צריך את עזרתכם. האם תוכלו להתייחס כדוגמה גם לקישור שהופיע למעלה: http://dashwerks.blogspot.co.il/2014/03/pioneer-deh-80-prs-setup.html